התקווה היא מפציעה מתוך עננים כבדים מושחרים המכהים את השמים
ואז יש את המעוין הזה הצהבהב המאיר בהירותו תקווה חדשה לעתיד חדש
 

החמלה עוטה וורדרדות זוהרת המתפרשת בכנפיה החומלות ומחבקת בעטפה את השמים
ואת האדמה ואת כל מי שנולד וחי וחווה קושי וזקוק לאכפתיות וחמלה וענגו של חיבוק 
 

השמחה עולצת בזהרורים צבעוניים מקפצים המקיפים באורם המשמח את כל המצבים
ומתוקף אי-הזדהות יכולים להיראות מצחיקים עד כדי גיחוך
או פשוט מצבים משמחים ומעלים חיוך
 

ההבנה מגיעה לצקת את הספל הלבן המלא בתובנות ונישאת כהוכחה מאפשרת
המעניקה את כל ההיבטים וההכוונות להסתכלות מלאה ושלמה
מחברת כל ומשחררת תודעה
 

ההבלגה נמצאת שם כדי להיות מגבילה את היכולת שלנו להגיב מתוך מקום מכאני הרגלי
ועוצרת אותנו בדיוק כאשר אנחנו עומדים להסתבך וגורמת לנו לפנות בפנייה
המציבה גבול שקט בו אי-התגובה הדוממת אומרת את הכול ביתר שאת חרש שלוותה
 

הסובלנות באה לעזור לעבור לאט ובזהירות את המצבים המואצים בהם אנחנו ממהרים
להגיע אך שוכחים לשים לב לכול השלבים בדרך ולמראות ולתובנות וליישומים החשובים,
אז סובלנות נכנסת מזדחלת פנימה בעצלתיים ומזכירה לנו לשים לב ולהשתמש בה כפליים
 

החופש נכסף ככול שהיינו רוצים בו מגיע רק כאשר אנחנו באמת ראויים להשתמש בו
ולהגיע למקומות נכונים וחדשים ולא ניתן לנו אלא עד שאנחנו מגיעים להיות
מסוגלים להשתחרר מן המגבלות של הזמניות הארעית ובחופשיות להצטרף למסע
המשחרר הנצחי

המעוף המנופף בכנפיו כציפורים קטנות המבשרות ברחבי התודעה כי מגיע האביב
ונולדת השראה ופורחים שדות היצירה בשלל צבע גוון וצורה ומאירים את החוויה הרגשית
באהבה והוקרה
 

החכמה כינשופים קטנים המאירים את הלילה מעניקה לנו אורות המסמנים לנו
את הדרך הביתה
בכול אותם רגעי בלבול והתלבטות ומשיבה אותנו לעצמנו בכול הסתבכות בעולם
המעורפל והבלתי ברור של מחשכי האשליות.