100.000
השירים 

 

של
 

מ י ל א ר פ ה
 

חלק ראשון
 

ע"פ התרגום והפירוש לאנגלית מאת : גרמה.ס.צ'אנג
 

סיפור החיים והלימוד של המשורר הקדוש הגדול ביותר
אשר הופיע אי-פעם בהיסטוריה של הבודהיזם.

 

עמוד 7
את התרגום לאנגלית מקדיש גרמה.ס.צ'אנג
לזכרו של הגורו שלי הוד קדושתו הלאמה קונג-קאה
לאישתי סינג-סינג
ולאחי לדרהרמה פיטר גרובר אשר בלעדיו הוצאתו לאור של ספר זה לא הייתה אפשרית.

 

עמוד 9
הקדמה
המפגש הראשון שלי עם המתרגם של ספר זה מחזיר אותי אל 1947
נפגשנו בדארג'לינג, (מחוז דארג'לינג נמצא בהודו) עיירה לרגלי הרי ההימאליה.
הוא רק הגיע מטיבט, מרחק אשר למרות שהנו לא במרחק רב מדארג'לינג, צריך היה להימדד במספר הימים של המסע על בהמות יאק טיבטי ורכיבה על סוסים.
בימים ההם טיבט היוותה אז מסתורין גדול מאוד ומקור לסקרנות לרוב האנשים ;
הארץ עדיין הייתה סגורה לזרים ורק אירופאים אחדים זכו לבקר בה.

מחסום הגבול בכול מקרה, היה פחות חסום ומוגבל מהכיוון של הצד הסיני.
ומפאת היתרון הזה עזב אדון צ'אנג את סין אל טיבט בשנות השלושים המאוחרות של המאה העשרים כדי לחפש אחר דהרמה והארה. הוא טייל ותייר בצורה מקיפה במחוז הטיבטי – Kham  
ולמד בודהיזם במגוון של מנזרים במשך יותר משמונה – 8 שנים.

הרפתקאותיו המרתקות ונותנות ההשראה בחלק 'הכי פנימי של טיבט' הן עניין בשביל ספר נוסף אחר. 
בגלל השנים הארוכות של הלימוד והתרגול בטיבט
והמסירות והדבקות והמחויבות האישית שלו לבודהיזם
וההתנסות שלו האישית שלו בחיים של האנשים הטיבטים,
הוא הכי מוסמך ומתאים לתרגם את הקלסיקה הטיבטית האדירה הזאת,
מאה אלף – 100.000 השירים של מילארפה, ואשר עד לזמן זה ממש לא הופיע בתרגום מלא
באיזושהי שפה מערבית.

 

אבל, איזו תרומה יש לספר הזה עבור האדם המודרני אשר אין לו זמן לקרוא
ואשר הנו כבר מוצף במבול של ספרים ?

על-מנת לענות על השאלה הזאת, צריך קודם כל לשקול מחדש ולבחון כמה עובדות רלוונטיות.

אם נשאל את האדם המודרני הממוצע למען מה הוא חי,
ומה היא מטרת שאיפותיו או מהי המטרה אליה הוא שואף, אז הוא קרוב לוודאי יענה במבוכה קלה
כי הוא חי כדי 'ליהנות מהחיים' וכדי 'לתמוך במשפחתו' ובשביל 'לעשות כיף חיים' וכדי 'לעשות כסף'
או 'כדי להשיג משהו בעל משמעות וערך'.
אבל, במציאות,
כולנו ערים לכך שזה נראה כי אף אחד לא יודע בדיוק בעבור מה הוא חי.
אם הוא מהרהר על הדברים אשר מקיפים אותו, ובסוג העולם אשר בתוכו הוא חי,
הוא יהפוך להיות סקפטי במהרה לגביי הרלוונטיות של העלאת השאלות האלו.
הוא לא יכול לא לשאול בכנות :
'האם אנחנו באמת יכולים לדעת את התשובות הנכונות, והאם יש לנו איזושהי בחירה לגביי העניינים האלו, ואחרי הכול, מה זה משנה ?'

 

למרות הוויתור, הכניעה וההשלמה והמבוכה הבלתי נמנעות אשר מרגיש האדם המודרני,
במוקדם או במאוחר הוא מוצא את עצמו כי נכפה עליו להיות מוכרח לבחור בין 2 – שתי האלטרנטיבות :
או ש, הוא יכול לפנות אל דת עם אמונה עיוורת ותקווה,

או לפנות אל חיי העולם ולעשות את הטוב ביותר שאפשרי.


עמוד 10
 

זה ברור כי האדם יבחר את הקודם לא תמיד כי הם משוכנעים באמת של הדת,
אלא במקום זאת כי הספק והייאוש הפכו את חייהם בלתי נסבלים.
ומצד שני, הם יבחרו את הבחירה השנייה לא בגלל שהם הוכיחו את אי-האמת של הדת,
אלא בגלל שקרוב לוודאי זה יהיה סביר כי הרוח שלהם מומתת מפאת פסימיות וחוסר עניין.
בכול מקרה ולמרות זאת עובדה אחת נותרת ברורה :
בשני-2 המקרים הבחירה נעשית מתחת לאילוץ ולכפייה של כאב, צער ועצב או ייאוש.


זאת היא שפה רגילה ונפוצה של ערות-מודעת לגביי סכנה קרובה הממשמשת ובאה
אשר מזיזה ומעוררת את האדם לפעול ולשאוף שהתעוררות אל המגבלות של האדם
וחוסר האונים בפני היקום, נותנים לו השראה לרדוף אחר מה ש 'מעבר' ואחר הנצחי.

וכך, שניהם, שמים וארץ, נירוונה וסמסרה,
חייבים את לידתם לסבל ולייאוש האנושיים.
* נירוונה וסמסרה (פירוש).

אדם מלא מהרהר ומלא מחשבות חייב לשאול :
" האם זה באמת מועיל ומשתלם לנהל חיים בלי לסבול בכלל ?
האם חוסר מזל ויגון הם לא תנאים מקדימים בשביל התעוררות רוחנית ? "
מתוך נקודת מבט אולטימטיבית,
אנחנו, אנשים מתוחכמים של חיי השפע והרכוש והידע,
באמת נמצאים במצב טוב יותר מאשר האדם הנמצא בבורות וקשיי מחסור כמו בזמני העבר ?

הבה נחשוב פעמיים על השאלות האלו לפני שאנחנו נותנים תשובה מאשרת והבה נתהה גם על כמה שאלות נוספות :
- האם זה לא אמתי ונכון כי המדע והטכנולוגיה במיטבם, משככים ומקלים ומרגיעים אך לא מעלימים את         סבלו של האדם ?
- האם ניתוחים פלסטיים או 'הרמת פנים', באמת יכולים להפוך אישה זקנה אומללה לאישה שמחה ?
- האם זה באמת משנה הרבה האם אנחנו יכולים או לא יכולים לעקב ולדחות את הכניסה שלנו
   אל הקבר במשך 10 או 15 שנים מעבר לתכנית הרגילה של הזמן ?
- הרבה מכשירים גאוניים הומצאו על-מנת להחביא את עובדות החיים הבלתי נעימות,
   והרבה גאדג'טים נוצרו כדי להשביע את רצונו ולרצות את התשוקות הבלתי ניתנות להשביע של האדם,
   אך באנליזה הסופית איזה דבר אחר התחבולות וההמצאות האלו הביאו לנו
   מלבד תרומתם לגן-העדן של טיפשים כדי שהאדם יחיה בתוכו ?
   כפי שכמה אנשים חכמים אמרו : 'המדע, עושה תרומה גדולה לצרכים קטנים'.
   הדת, אם היא מגיעה או לא מגיעה אם איזשהו דבר, לפחות היא פועלת בדברים החשובים באמת.

   רוב רובם של האנשים המודרניים, מולכים שולל על-ידי הישגים חומריים ונוחיות,
   אשר נמנעים מהם ההזדמנות והיתרון לנהל חיים רוחניים כפי שעשו פעם אבותיהם.

רק מלקרוא כמה סיפורים מתוך הקלסיקה הטיבטית הענקית הזאת :
" 100.000 השירים של מילארפה " , 
אנחנו יכולים למצוא עדויות, כי היה זה קל לאין שיעור בשביל ה 'הטיבטים העתיקים להגיע לבוא במגע
עם האמיתות הרוחניות ולנהל חיי דבקות ומסירות מאשר זה היה בשביל בני זמנם ה מתקדמים יותר'. 
הסיבה לכך היא נראית וגלויה לעין, היו להם תודעות – Minds הרבה יותר פשוטות
והם ניהלו חיים פשוטים יותר, הרבה יותר פשוטים.
לעובדות המוחלטות של החיים אשר אינן מוסוות על-ידי תחפושות,
הייתה אפשרות גדולה יותר להתבונן בסבל ובזמניות הארעית שלהם ;
ובמגע קרוב יותר עם גורוים וקדושים הם יכלו למשוך מהם יותר השראה

 

עמוד 11

בתור עדים לתוצאות הקונקרטיות הממשיות והפרסים של חיי דבקות ומסירות.
אבל, מרוב רובם של האנשים המודרניים, נמנעים היתרונות האלו,
כי הם חיים בציוויליזציה אשר מתבונן חד וחריף הגדיר בחוכמה בתור :
'קונספירציה נרחבת ענקית אחת כנגד החיים הרוחניים'.

וכך הגלים של הקארמה ממשיכים להתגלגל, והאחד נסחף ונשטף בהיסחפות
חסרת ההתחשבות  של חוסר הרצון שלו וחרדתו וצערו ואכזבתו ומפח הנפש שלו.
ואף אחד לא מספיק טיפש כדי לחשוב שהעולם יהפוך את עצמו וישוב ויחזור אל הימים הישנים והטובים ;
כי מה שהלך ונעלם כבר הלך ונעלם.
וכל מה שהאחד יכול לעשות, אולי, זה לעשות שימוש בטוב ביותר אשר העבר הוריש והנחיל לנו
וליישם ולהחיל את זה בעתיד וכאן ועכשיו.
כל אדם, מסר ופעולה, אשר יכולים להצית השראה רוחנית לאדם,
אשר חייב לחיות בתקופה זאת ובעידן הזה, של מחסור בתזונה והזנה רוחנית,
יהיה לפיכך בעל ערך עצום בשביל כל הנוגעים בדבר, כי הם מה שאנחנו הכי צריכים,
ומה שבאופן כל כך נדיר מופיע בזמננו.

אם המבט הזה בתודעתו, אדון צ'אנג הוציא ובילה שנים רבות בהכנת התרגום לאנגלית של קלאסיקה רוחנית עצומה זאת של טיבט, ה 'מילאגרובום' – Milagrubum או 100.000 השירים של מילארפה
עם התקווה לעשות את זה זמין עבור אנשי המערב.


איזה סוג של ספר הנו ה 'מילאגרובום' ?
איזה סוג ספר הוא ה 'מילאגרובום ,
כלומר,
איזה ספר הוא : " 100,000 השירים של מילארפה  " ? 

תשובה הולמת לשאלה זאת קשה לתת בצורה קשה באפן קיצוני.
מעבר לכול ספק זוהי אחת מן הקלסיקות הדתיות הגדולות ביותר,
והיא מדורגת ליד המהבארטה, סוטרת 'Avatamsaka', התנ"ך והברית החדשה ודומות להן.

ובאותו זמן זה גם הרבה יותר – סוג שונה של ספר בזכות עצמו,
ואי אפשר למצוא לכך אף משהו מקביל אמתי בשדה הספרות.
בגלל הסגנון היחידני שלו והסידור הבלתי רגיל, והתוכן המקיף
המילאגרובום הנו ספר אשר קשה להציגו ולהעריכו באופן רגיל.

לפיכך, התשובה הכי טובה על השאלה : 'איזה סוג של ספר זה המילאגרובום הזה ?'

תשובה יכולה להינתן על-ידי הקורא האינדיבידואלי עצמו,
דרך הערכתו והבנתו שלו עצמו.

עכשיו אני אולי יכול לדבר בשם עצמי בקשר לסיבות למה,
בין הרבה מאוד קלאסיקות דתיות גדולות המילאגרובום – 100.00 השירים של מילארפה
הנו מועדף עליי באופן אישי , וכדי למנות רק כמה סיבות מועטות ...
אני יכול להגיד קודם כל כי אני מוצא כי הספר הזה הנו מעיין בלתי נדלה של השראה,
אוצר עצום של לימודים רוחניים, מאגר של הוראות והדרכות יוגיות, מדריך לנתיב הבודהי,
ומעל הכול, חבר מתמיד ובטוח ובלתי נלאה לדבקים ולמתמסרים הכנים.

שנית, הוא מספק ידע פנימי לגביי חיי הדת של האנשים הטיבטיים – הדיוטות, יוגים ונזירים כאחד
- ומציג תמונה חיה, חדה ובהירה על הבעיות הרוחניות שלהם, שאיפות, הישגים והגשמות.
בספר זה, הרעיונות העמוקים ביותר והלימודים של הבודהיזם מתגלים בשישים ואחד סיפורים
מרתקים המוצגים בשפה פשוטה.
לפיכך הקריאה נעימה ומעניינת בצורה בלתי רגילה.
מאחר וכול סיפור הנו דו"ח מתוך הניסיון האישי של מילארפה בסיטואציה ספציפית,

 

עמוד 12
מסרים והוראות אשר ניתנים בתוך הספר נושאים בצורה מורשת ומולדת את כוח השכנוע, כוח המשיכה ואת הקסם הבלתי רגיל אשר באמת מזיזים ומניעים את האחד אל שכנוע גדול יותר.
נחמה רחבה ותובנה עמוקה.
בנוסף לכך, המילאגורובום מכיל תיאורים בהירים וברורים והערכות חד משמעיות וברורות
של התנסויות יוגיות קריטיות, ואשר כוללות את אלו של השלבים המתקדמים ביותר,
אשר עד עכשיו לא התגלו בכתבים אחרים.


אם זה קשה להעריך את המילאגרובום אז לשבח ולהלל אותו זה אפילו יותר קשה מזה.
כי אחרי הכול, המילים הן לא אמצעי טוב על מנת לשבח ספר מן הסוג הזה.
תקוותי הכנה היא כי הקורא יכול לחלוק עמי, בדממה ושקט ושמחה, התנסות מתגמלת מאוד בקוראים את הספר האהוב הזה של טיבט, כפי שכבר עשו פעם מיליוני טיבטים בעבר הלא רחוק ובזמנים העתיקים.

פיטר גרובר
מוסד המכון ללימודי מזרחנות, ניו-יורק, 1962
.

חלק ראשון
השעבוד של מילארפה והמרת שדים.

 

עמוד 21

הסיפור על הסלע האדום של עמק אבן-חן

עם השתחוות וקידה לכל המורים הגורויים
 

בפעם בה היוגי הגדול מילארפה שהה בטירת הנשר אשר בסלע האדום בעמק אבן החן (1),
כאשר הוא מספיג את עצמו בתרגול של מדיטציית המהמודרה (2).
בהרגישו רעב הוא החליט להכין מעט אוכל, אבל אחרי שהוא הסתכל מסביב הוא גילה שלא נשאר דבר
אוכל בכלל בתוך המערה, גם לא מים ולא דלק, ואפילו לא מים, מלח או קמח.
ומילארפה אמר : " זה נראה כי הזנחתי את הדברים יותר מדיי ! 
"אני חייב ללכת החוצה ולחפש קצת אוכל".
הוא יצא החוצה. אבל כאשר הוא קושש קומץ זרדים למדורה, הופיעה סערה פתאומית והרוח הייתה מספיק חזקה על-מנת להעיף את הזרדים שלו ולקרוע את גלימתו הבלויה.
בנסותו להחזיק את גלימתו העצים עפו, וכאשר הוא ניסה לאחוז את העצים הגלימה התפרקה ועפה.
מתוסכל, חשב מילראפה 'למרות כי תרגלתי את הדהרמה (3) וחייתי זמן רב מאוד בהתבודדות אני עדיין לא נפרדתי מההיצמדות החזקה של האגו ! מה התועלת בתרגול של הדהרמה אם האחד לא יכול לדכא ולהחליש ולהכניע את ההיצמדות של האגו ? אתן לרוח להעיף את העצים שלי אם היא רוצה. אתן לרוח להעיף את גלימתי אם היא רוצה ! '
במחשבותיו אלו הוא הפסיק להתנגד.
אבל, בגלל חולשתו מתוך החוסר במזון, בפרץ הרוח הבא הוא כבר לא יכול היה לעמוד יותר בסערה והוא נפל למטה מתעלף.

כאשר הוא התאושש הסערה חלפה. גבוה למעלה על ענף עץ הוא ראה שריד מגלימתו מתנדנד ברוח קלה, וחוסר התועלת המוחלט של העולם הזה וכל העניינים שלו היכה במילארפה, והתחושה וההרגשה החזקות של וויתור והימנעות הציפה אותו.
ביושבו למטה על סלע הוא התיישב שוב לעשות מדיטציה.

במהרה, מקבץ עננים לבנים עלה מעמק דרו-הו (4) מילארפה הרהר, 'הרחק בצד מזרח מעבר לערימת העננים האלו נמצא המקדש של הגורו שלי, המתרגם הגדול מארפה'. (5)
 

עמוד 22
'ברגע זה ממש, מארפה ואישתו מלמדים את הדוקטרינה של הטנטרה, ומעניקים חניכות והוראות לאחים שלי. כן, הגורו שלי נמצא שם. אם יכולתי ללכת לשם כעת, הייתי יכול לראות אותו'.
בליבו עלתה כמיהה בלתי ניתנת לשיעור ומדידה ואשר קשה לשאת אותה, כמיהה למורה שלו
כפי שמתוך ייאושו הוא חשב על הגורו שלו, העיניים שלו התמלאו דמעות,

והוא החל לשיר את המזמור :

'מחשבותיי על הגורו שלי'
במחשבותיי עליך אבי מארפה הסבל שלי נרגע וחש הקלה ;
אני, הקבצן פושט היד, אני שר לך עכשיו שיר נלהב.

 

במזרח מעבר לסלע האדום בעמק אבן-חן, צף מקבץ עננים לבנים ;
מתחתם כמו פיל מגודל, מגדלי ההר העצומים ; ולצידם כמו אריה
מזנק וקופץ מעלה, מגיחה ומופיעה פסגה עצומה נוספת.

 

במקדש של עמק דרו-הו נח כס-מושב האבן העצום.
מי המלך המוכתר ומולך שם ?
האם זה הוא מארפה המתרגם ?
אם היית אתה זה,
הייתי אני שמח ומאושר,
למרות כי מוגבל אני ביכולתי להוקירך כבוד
ולהעריצך אני משתוקק לראותך.
למרות חולשת אמונתי אני רוצה להצטרף אליך.
ככול שאני עושה יותר מדיטציה
ככה אני יותר נכסף ועורג בכמיהה אל הגורו שלי.

 

האם אשתך דאגמאמה עודנה דרה עימך,
כי לה אני מוקיר יותר תודה מאשר לאמי.
אם היא עודנה שם אני אהיה מאושר ושמח.
למרות כי ארוך הוא המסע אני רוצה לראותה,
למרות כי הדרך מסוכנת אני רוצה להצטרף אליה.
כמה שאני יותר בקונטמפלציה והרהור והגות עמוקים
ככה אני חושב עליך יותר. כמה שאני עושה יותר
מדיטציה ככה אני יותר חושב על הגורו שלי.

 

עד כמה שמח ומאושר אני יכול להיות אם אהיה
יכול להצטרף אל ההתכנסות, אשר בה אתה יכול
להיות מלמד ומטיף את הטנטרה Hevagra -  (6).
למרות שתודעת שכלי פשוטה אני רוצה ללמוד.
למרות בורותי, אני נכסף בכמיהה לתאר לדקלם.
ככול שאני מהרהר והוגה עמוקות כך אני יותר
חושב עליך, ככול שאני מודט יותר כך אני
חושב יותר על הגורו שלי.

 

אתה יכול עכשיו ללמד את ארבע החניכות הסימבוליות (7)
של ההעברה המילולית, (8)

 

עמוד 23
אם יכול הייתי להצטרף להתכנסות הייתי אז שמח ומאושר.
למרות שאני חסר ערך ואין לי מעלות וכישורים, אני רוצה
כי יחנכו אותי. ולמרות שאני עני מכדי להציע דבר מה
אני משתוקק לכך. ככול שאני יותר מהרהר עמוקות והוגה
כך אני יותר חושב עליך. ככול שאני עושה יותר מדיטציה
ככה אני יותר חושב על הגורו שלי.

 

אתה עשוי עכשיו ללמד את משנת ששת היוגות של נרופה (9).
אם יכולתי להיות שם הייתי מאושר ושמח. למרות כי שקדנותי
ויכולת ההתמדה והחריצות שלי קצרה, יש לי צורך בלימוד ;
למרות כי הנחישות וההתעקשות שלי דלה אני רוצה לתרגל.
ככול שאני יותר הוגה ומהרהר עמוקות ככה אני יותר חושב עליך ;
ככול שאני יותר מודט במדיטציה כך אני חושב יותר על הגורו שלי.

 

אולי נמצאים שם האחים – Weu וגם Tsang , ואם כך אהיה אני
שמח וטוב לב. למרות כי ההתנסות וההבנה והתפישה וההגשמה
שלי פחותות, אני הייתי רוצה להשוות את שלי עם שלהם.
למרות כי באמונתי העמוקה ביותר ובהערכתי והוקרתי
אני לא נפרדתי ממך מעולם. ועכשיו אני מעונה על-ידי הצורך
שלי לראותך. הכמיהה הנכספת הנלהבת הזאת מייסרת אותי,
העינוי העצום הזה חונק אותי ומענה. התפלל גורו רב חסד שלי,
שחרר אותי מהעינויים והייסורים האלו.

 

 

זה היה לא לפני שמילארפה סיים כאשר הופיע האחד הנערץ,
הוא הנו מארפה ג'ט-סן (10) על קבוצת עננים בגווני הקשת בדומה לגלימת חמשת הצבעים
עם קרינה שמימית מתגברת תמיד הנפרשת ומתפשטת על ארשת פניו והוא רוכב על אריה

המעוטר במיטב הקישוטים הוא ניגש אל מילארפה.

" מכשף גדול ורב-עוצמה (11) בני, מדוע ולמה עם רגש עמוק כל כך ?
האם קראתי לי באופן כל כך נואש ? למה אתה כל כך נאבק ?
האם אתה חסר את האמונה בתוכך בגורו שלך ובודהה הפטרון ? האם זה העולם החיצוני המושך אותך במחשבותיו המטרידות ? (12) האם שמונה הרוחות העולמיות (13) מייללות בתוך מערתך ?
האם פחד וערגה וגעגועים מחלישים ומוצצים את כוחך ?
האם לא הצעת בהמשכיות שירות לגורו שלך ולשלושת היחידים יקרי הערך אשר ממעל ? (14)
האם לא הקדשת את כישוריך ואת המעלות המצוינות שלך להוויות החשות וההוויות המודעות (15)
בששת הממלכות ? (16) האם לא הגעת בעצמך והשגת אל מצב החסד הזה
אשר בו אתה יכול לטהר את חטאיך ולהשיג ערכים ומעלות מצוינות ?

עמוד 24
זה לא משנה מהי הסיבה, אתה יכול להיות בטוח כי אף פעם לא ניפרד.
וכך, למען הדהרמה וריווחתם של ההוויות החשות וההוויות המודעות אתה תמשיך במדיטציה שלך ".

 

מלא השראה מן החיזיון הנשגב המרומם והמשמח שר מילארפה את שירת התגובה :

כאשר אני רואה את ארשת פניו של הגורו שלי ושומע את מילותיו,
אני הקבצן פושט היד מעורער וניצת מן הפראנה אשר בתוך לבי. (17)
בזכרי את לימודי הגורו שלי הכבוד וההוקרה עולים בלבי.
ברכתו החומלת נכנסת אליי, וכול המחשבות המטרידות ההרסניות מגורשות.

 

שירי הכנה הנקרא 'מחשבותיי על הגורו שלי', חייב היה לבטח להישמע על ידך מורי,
ועדיין, אני בחשכה, התפלל ורחם עליי והענק לי את הגנתך !


ההתמדה וההתעקשות העשויה לבלי חת היא המנחה הגבוהה ביותר לגורו שלי,
הדרך הטובה ביותר לריצוי – לרצות אותו, וזה לשאת את הקשיים של המדיטציה !
לדור לבד בתוך המערה הזאת, זהו השירות הנאצל ביותר לדאקיני ! (19).
להקדיש את עצמי לדהרמה הקדושה זהו השירות הטוב ביותר למען הבודהיזם -
להקדיש את חיי למדיטציה, ובכך לעזור להוויות אשר חשות הם רעיי וחבריי חסרי האונים !
לאהוב את המוות ואת המחלה זוהי ברכה, דרכם לנקות את החטאים של האחד ;
לסרב למאכלים אסורים זה עוזר לאחד להשיג את ההגשמה ואת ההארה ;
לשלם מחדש לנדיבות הלב של אבי הגורו אני עושה מדיטציה ועושה מדיטציה שוב.

 

גורו שלי התפלל והענק לי את הגנתך, ותעזור לפושט היד הקבצן הזה שאני
להישאר לדור תמיד במנזר שלי.

 

מרומם, התאים וסידר מילארפה את גלימתו ונשא ידיים מלאות זרדי עץ בחזרה אל המערה שלו.
בתוך המערה הוא מצא 5 שדים הודיים שהקפיצו אותו עם עיניים גדולות כמו צלוחיות.
האחד ישב על המיטה שלו והטיף, שניים הקשיבו לדרשה והאחר הכין אוכל והציע להם
והאחרון למד את ספריו של מילארפה.

 

עמוד 25

בעקבות השוק הראשוני שלו חשב מילארפה :
" זאת חייבת להיות התגלות הופעתם של רוחות רפאים קסומות של האלוהיות המקומיות
אשר לא מחבבות אותי, למרות כי אני חי כאן זמן רב,
אני אף פעם לא נותן להם איזשהן מנחות או תשבחות ".

אז הוא התחיל לשיר :


'שיר מחמיא לאלוהיות של עמק אבן-החן של הסלע האדום'

נקודה בודדת זאת היכן שניצבת הבקתה שלי,
היא מקום משביע רצון עבור הבודהות,
מקום בו דרות הוויות מוגשמות,
מקום מקלט ומפלט היכן שאני מתגורר לבד.

 

מעבר לעמק אבן-החן של הסלע האדום
גולשים ודואים ומחליקים ;
מתחתם זורמים בעדינות מימי נהר הסאנג.
נשרי הבר עגים ומסתובבים מעליהם.

 

דבורים מזמזמות בין הפרחים
שיכורות מן הניחוח ;
בעצים הציפורים מזנקות ומעופפות,
ממלאות את האוויר בשירתן.

 

בעמק אבן-החן של הסלע האדום
דרורים ואנקורים צעירים למדים לעוף,
קופים אוהבים להתנדנד ולקפץ,
והבהמות רצות ומתחרות.

 

בזמן בו אני מתרגל את שתי תודעות הבודהי (20)
ואוהב למדוט מדיטציה. אתם, השדים המקומיים, (21)
רוחות הרפאים (22) והאלים, כולם חבריו של מילארפה
לוגמים מן הנקטר של האדיבות והחמלה, ואז שבים
וחוזרים אל המשכן שלכם.


אבל השדים ההודיים לא נעלמו, ונעצו במילארפה מבטים מלאי שנאה ורעים.
שניים מהם התקדמו, אחד עיווה את פניו ונשך את שפתו התחתונה והאחר חרק בשיניו בצורה איומה. השלישי הגיח מאחורה גיחך בצחוק אלים וזדוני וציווח בקולות רמים, בזמן שכולם ניסו להפחיד את מילארפה בעוויתות מרושעות מפחידות.

מילארפה אשר הכיר את המניעים המרושעים שלהם, החל במדיטציית הבודהא הזועם
ודקלם בעוצמה לחש וכישוף חזק. (23) אך השדים עדיין לא עזבו.
ואז, עם חמלה גדולה מאוד, הוא הטיף להם את הדהרמה ; והם עדיין נשארו.

עמוד 26

לבסוף מילארפה הצהיר : "דרך רחמיו של מארפה, אני כבר קודם הבנתי ותפשתי במלאות כי כל ההוויות וכל התופעות הן מתוך תודעתו של האחד עצמו. התודעה-mind עצמה היא שקיפות של ריקות. (24)

ובכן, מה לפיכך הנו הערך והשימוש של כל זה, ועד כמה אני טיפש בנסותי לסלק את ההופעות
וההתגלמויות האלו באופן פיזי ! " (25)
ואז, מילארפה שר ללא חת את השירה :


'שירת הגשמת ההארה'

אבי הגורו, אשר כבש את ארבעת-4 השדים (26),
אני משתחווה בפניך מארפה המתרגם.

אני אשר הנך רואה, האיש בעל השם,
בנו של דארסן-גרמו (27),
אשר ניזונתי ברחם אמי.

בהשלמתי את שלושת הלכי הרוח. (28)
כתינוק ישנתי בעריסתי ;
בנעוריי שמרתי על הדלת ;
בבגרותי שכנתי על ההר הגבוה.

 

למרות נפלאותה ועוצמתה של הסערה
על הפסגה המושלגת, אין בי פחד.
תלול ומסוכן המצוק הנישא
אך אין בי פחד.

 

האיש שהנכם רואים
האדם בעל השם
הנני בנו של הנשר המוזהב, (29)
גידלתי כנפיים ונוצות בתוך הביצה.
כילד ישנתי בעריסתי ;
בצעירותי שמרתי על הדלת
ובבגרותי עפתי בשמים.
למרות שהשמים גבוהים ורחבים
אני לא מפחד.
למרות שצרה ותלולה הדרך
אני לא מפחד.

אני, אשר הנכם רואים
האיש בעל השם,
אני בנו של ניאצ'ן-יורמו, (30)
מלך הדגים.
ברחמה של אמי
גלגלתי בעיניי המוזהבות.
כילד ישנתי בעריסתי ;
בנעוריי למדתי לשחות ;
כבוגר שחיתי באוקינוס הגדול.
למרות שהגלים הרועמים מפחידים
אני לא מפחד.
למרות שפע הקרסים לדיג
אני לא מפחד.

 

אני אשר הנכם רואים
האיש בעל השם,
אני בנם של הלמות של צ'אגיו
ואמונה גדלה ברחם אמי.
כתינוק נכנסתי בדלת הדהרמה.

 

עמוד 27
בנעוריי למדתי את לימודי הבודהא ;
כבוגר חייתי לבד במערות.
למרות שדים ורוחות רפאים ושטנים רבים
אני לא מפחד.

כפות אריה השלגים לא קופאות לעולם
אחרת מהי התועלת לקרוא לאריה 'מלך',
הוא אשר יש לו את שלושת הכוחות המושלמים. (31)


הנשר לעולם לא נופל מן השמים,
ואם כל האם זה לא אבסורד ?
בלוק מברזל לא נשבר על-ידי אבן,
אם כך, אז בשביל מה לזקק את עופרות הברזל ?
אני מילארפה לא מפחד מן השדים והרעות ;
אם הם מפחידים את מילארפה, מה הרווח
ולאיזה תועלת תהיה ההגשמה וההארה שלו ?

 

אתם רוחות הרפאים והשדים אויבי הדהרמה,
אני מקבל אתכם היום בברכה !
זה העונג שלי לקבל אתכם !
אני מתפלל אליכם שתישארו ;
אל נא תמהרו לעזוב ;
אנחנו נשוחח ונשחק יחדיו.
למרות כי אתם תיעלמו תישאר הלילה.
אנחנו נעמת את השחור נגד הדהרמה הלבנה. (32)
ונראה מי משחק הכי טוב.

 

לפני שבאתם נשבעתם להכאיב לי ולייסר אותי
בושה וכלימה יבואו בעקבות כך,
אם תשובו עם שבועתכם אשר לא התמלאה.

מילארפה קם בביטחון עצמי ורץ היישר אל מול השדים אשר במערתו ובפחד הם התכווצו בחזרה,
מגלגלים את עיניהם בייאוש ורוטטים מאלימות ואז הם הסתחררו יחדיו כמערבולת והתמזגו לאחד ונעלמו.

" זה היה מלך השדים 'וינאייקה' (33) יוצר המכשולים, אשר הגיע לחפש הזמנויות לרוע ",
חשב לעצמו מילארפה. " גם הסערה הייתה ללא ספק היצירה שלו.
ובעזרת רחמיו של הגורו שלי לא היה לו סיכוי לפגוע בי ".

אחרי כל זה, מילארפה השיג התקדמות רוחנית ללא גבול.
לסיפור זה המתאר את המתקפה של מלך השדים 'וינאייקה', יש 3 משמעויות שונות,
ולפיכך ניתן לקרוא לו, '6 דרכי החשיבה של הגורו שלי', או 'הסיפור על עמק אבן-החן בסלע האדום'
או  'הסיפור על מילארפה מקושש העצים'.

 

עמוד 28-30
פרשנויות המספרים (1)
בקישור המצורף : 



 

עמוד 31
 

סיפור 2
 

המסע אל לאשי
 

בהקדשה וקידה לכול הגורואים והמורים
 

פעם, כאשר המסטר הגדול של היוגה, ג'טסן מילארפה (1) שהה במנזר עמק אבן-החן,
הוא חשב : " אני צריך ואמור לציית להוראות של הגורו שלי וללכת אל הר השלג 'לאשי',
ולתרגל שם מדיטציה " , והוא יצא לדרך אל המקום ההוא.

מילארפה התקרב אל ' Nya Non Tsar Ma ' – 'ניה נון צר מה' – 'השער אל הר השלג לאשי',
היכן שאנשי 'צר-מה' ערכו משתה.
בשוחחם שאל מישהו : "האם אתם יודעים כי בזמן זה חי שמה יוגי גדול מאוד אשר נקרא 'מילארפה' ?
והוא תמיד שוכן לו לבדו בהרי השלג, במקומות מרוחקים ובלתי מיושבים, מתקיים בדרך הדיסציפלינה הסגפנית הנזירית אשר אין אף אחד מלבד הבודהיסט המושלם אשר יכול להשיגה.
האם שמעתם עליו אי פעם ? ".
בזמן בו הם שיבחו כך את הג'טסון (מילארפה), הגיע מילארפה אל הדלת.
נערה יפה בשם 'Lesebun' – 'לסבון' מקושטת בקישוטים עשירים ברכה אותו לשלום ושאלה :
'מי אתה ומהיכן הנך מגיע ?'
מילארפה השיב :
" מארחת יקרה, אני היוגי מילארפה, אשר מתגורר תמיד במקומות לא ידועים בראשי ההרים.
והגעתי לכאן כדי לקבץ נדבות אוכל ".
הנערה אמרה : 'אני אתן לך קצת בשמחה, אבל האם אתה באמת הנו מילארפה ?'.
ומילארפה ענה :
" אין לי סיבה אשר בגללה אשקר לך'.
הנערה שבה בשמחה מיד בחזרה אל הבית כדי להפיץ את הבשורות החדשות.
היא קרה לכול החוגגים באומרה : 'אתם ממש דיברתם על היוגי המהולל הזה
אשר מתגורר הרחק על ראשי ההרים, ועכשיו הוא עומד ניצב בדלת'.

כולם רצו אל הדלת, חלקם עשו מחוות קידה והשתחוות וקדו כלפיי הג'טסן מילארפה,
אחרים שאלו אותו שאלות מגוונות, וכולם היו ערים לזה שהוא אכן באמת מילארפה עצמו ממש.
ואז הם הזמינו אותו פנימה ונתנו לו כבוד גדול והוקרה רבה ונתנו לו אוכל.

המארחת, שהייתה נערה צעירה עשירה אשר שמה : ' Shindorma ' שאלה :
'האם אני יכולה לשאול לאן אתה הולך ?'
ומילארפה השיב :
" אני בדרכי אל הר השלג לאשי כדי לתרגל מדיטציה ".
ואז הנערה אמרה : 'אני מקווה כי תעניק לנו את ברכת החסד ותישאר ב :
'Dreloon joomoo ' – ' דרלון ג'ומו ' ותברך את המקום הזה.

 

עמוד 32
ואנחנו נספק לך את כל המזון אשר הנך צריך, ולא נדרוש ממך שום מאמץ'.

בין האורחים היה המורה אשר נקרא ' Shaja Guna ' – 'שג'ה גונה ' אשר אמר אל מילארפה :
'אם תהיה אדיב מספיק ותישאר כאן ב ' Dreloon joomoo ' – 'דרלון ג'ומו' – העמק של רוחות הרפאים,
אז זה יעזור לך וזה גם יעזור לנו. אני אעשה כמיטב יכולתי על-מנת לשרת אותך'.
איזה הדיוט צעק : 'כמה נפלא יהיה זה אם יישאר איתנו היוגי הגדול הזה !
יש לי חוות פרות מצוינת, אבל השדים ורוחות הרפאים הופכים להיות אמיצים כל כך
עד כי הם ממש מופיעים אפילו לאורו של יום !
והם כל כך זדוניים ומרושעים עד כי אפילו אני לא מעז להתקרב אל יותר אל המקום.
אני מתחנן ומפציר בפניך, באדיבותך וחסדך, לבקר במהרה בחווה שלי'.
ואז כל האורחים השתחוו והפצירו בפני הג'טסון-מילארפה כי ילך אל החווה.
ומילארפה השיב להם :
" אני אלך לשם מיד, ולא בגלל החווה והבקר שלך, אלא בהיכנעי אל הגורו שלי".

'אנחנו שבעי רצון ומרוצים כל עוד אתה מבטיח לנו ללכת' הם הצהירו.
'כעת, הבה נכין את מיטב המזון ונארגן את עזיבתך'.
אז אמר מילארפה :
" אני מורגל בחיי בדידות... אני שוכן במנזר ואני לא צריך חברים מלווים וכמו כן גם לא את מיטב המזון.
אבל, בבקשה קבלו את הוקרת התודה שלי בעבור כך שהנכם מתחשבים כל כך ומציעים לי את העזרה.
אז, קודם כל, הייתי רוצה ללכת לבד אל החווה. ולאחר מכן, אתם יכולים לבוא ולראות את הנעשה במקום ".

 

כאשר מילארפה הגיע אל מרגלות ההר, אלו אשר הם מחוסרי צלם-אנוש יצרו הזיות מפחידות כדי להטריד אותו. נתיבי המעבר לרום הפסגה, אשר נראו כנוגעים בשמים רטטו ורעדו, וזרקו עליו אבנים.
רעמים כעוסים התגלגלו ברעש, ברקים מחודדים ומשוננים היכו בעוצמה מסביבו, וההרים בשני הצדדים
זזו ורעדו.
הנהר הפך לפתע פתאום להיות נחשול שוטף זועם ורוגז ופרץ ועלה על גדותיו בהפכו את העמק לאגם
רחב ועצום, ובשנים לאחר מכן כינו אותו 'האגם השדוני'.
מילארפה התרומם ועשה מחווה, ובבת אחת ההצפה שקטה מיד.
הוא המשיך הלאה אל החלק היותר נמוך שבעמק.
השדים הרסו את ההרים ועשו מפולות משני הצדדים וממטרים של סלעים ואבנים התגלגלו כגשם כבד.
ואז, אלת הגבעה יצרה לאורך הרכס נתיב מתפתל כמו נחש עבור הג'טסון-מילארפה,
נתיב אשר נקרא אחר כך 'נתיב אלת הגבעה' או 'רכס הדאקיני'.
וזה הכניע ודיכא את כל השדים הנחותים, אבל השדים הגדולים והעוצמתיים נתכעסו בגלל כישלונם, והתאספו בהתקבצם סביב קצה הנתיב אשר יצרה אלת הגבעה, כדי לפרוץ במתקפה חדשה.
מילארפה ריכז את תודעתו ועשה מחווה מיסטית נוספת על-מנת לדכאם ולהכניעם.
לפתע פתאום כל החזיונות הרעים התפוגגו ונעלמו.
טביעות עקבות רגליים הטביעו את חותמם על הסלע במקום בו עמד מילארפה. (2)
הוא רק הלך כמה צעדים ספורים וכול השמים התנקו.
במצב רוח מרומם, הוא התיישב אז על פסגת הגבעה והוא נכנס אל תוך הסמדהי של הרחמים. (3)
ובליבו עלתה חמלה בלתי נדלית כלפיי כל ההוויות החשות והמודעות.

עמוד 33
בגלל זה מילארפה התנסה בהשראה וגדילה רוחנית גדולה מאוד.
מאוחר יותר, המקום אשר בו הוא ישב נקרא 'גבעת הרחמים'.

אז מילארפה הלך אל גדות הנהר, ובאופו מילולי נקרא זה : 'הנהר הטוב'.
ושם הוא תרגל את 'היוגה של הנהר-הזורם' (סמדהי). (4).

 

ביום העשירי של ירח הסתיו, בשנת נמר האש, בעמק הנהר-הטוב
שד אשר מארץ נפאל אשר נקרא : ' Bha Ro ' – ' בהא רו ' הגיע לאזור לקרוא תיגר על מילארפה
בהובילו צבא עצום של שדים, אשר מילאו את הארץ ואת השמים.
השדים הזיזו את ההרים וזרקו מפולות סלעים על הג'טסן-מילארפה,
ותקפו אותו במוטות ברקים וגשם של כלי נשק.
הם צרחו עליו והטיחו כלפיו איומים : 'אנחנו נהרוג אותך ! אנחנו נקשור אותך ונקצץ אותך לחתיכות!'
ועוד ועוד ושוב ושוב. הם הופיעו בצורות זדוניות ומבחילות, מבעיתות ונוראות ואיומות כדי להפחיד אותו.

כפי שהוא חש את מטרות הרוע של צבע השדים,

אז שר מילארפה את המזמור


'אמת הקארמה' :

 

אני מצאתי מקלט-מפלט בכול הגורויים
החסודים והאדיבים ואני מעניק להם מחוות

 

בדרך האשליות והתעתועים אתם השטנים
הנקביים והזכריים הזדוניים המרושעים והקטלניים
יכולתם ליצור את כל האימה והזדון הפנטסטיים האלו.

 

אתם השדים 'הא טסא מה' – ' Ah Tsa Ma '
מעוררי הרחמים והחמלה, (5) והרוחות המורעבות,
לעולן לא תוכלו לפגוע בי ולהזיק לי.

 

בגלל שהקארמה החוטאת שלכם בעבר
הבשילה במלאות (6), קיבלתם גוף של שד
בחיים האלו. עם תודעה וגופים כל כך מעוותים,
אתם משוטטים לעד בשמים.

 

מונהגים על-ידי ה 'קלישות' – 'Kles'as ' הבוערות,
התודעה שלכם מלאה מחשבות רוע זדון ועוינות.
המילים והמעשים שלכם הורסניות וממאירות.
אתם צורחים 'תהרגו אותו ! תקצצו אותו !
תכו אותו ! תחתכו אותו ! '.

 

אני היוגי נטול המחשבות (8),
היודע כי אין דבר כזה כמו התודעה.

 

הולך באומץ כמו האריה,
פועל בלי פחד כמו האמיץ.

 

עמוד 34
גופי מתאחד עם גופו של הבודהא,
מילותיי הן כמו המילים האמתיות של הטאטאגטה,
תודעתי ספוגה בממלכת האור העצומה (9).
בבהירות רואה אני את טבע הריק של ששת הקבוצות (10).

 

יוגי שכמותי, מתעלם מהתעללותן של הרוחות הכועסות !
 

אם החוק של הסיבה והתוצאה בר תוקף,
והאחד מתחייב למעשים הראויים לזה,
עוצמת הכוח של הקארמה הבשלה (11)
יניעו אותו למטה אל הנתיב האומלל
של הייסורים, הסבל והיגון.

 

זה אומלל ועגמומי כי אתם השדים והרוחות
לא יכולים להבין את האמת ! (12)
אני, מילארפה הפשוט למראית עין
מטיף לכם כעת את מזמור הדהרמה.

 

כל ההוויות החשות והמודעות אשר חיות
וניזונות הן אבותיי ואימהותיי !
להדביק במחלות ולפגוע באלו
אשר להם אנו חבים הוקרת תודה
זה חסר היגיון וטיפשי !

 

האם לא תהיה זאת פעולה משמחת ונעימה
אם הייתם מתנזרים ומוותרים על המחשבות הרעות שלכם ?
הלא יהיה זה דבר מבורך ומשמח אם הייתם מתרגלים
את עשרת הסגולות הקדושות ? (13)
תזכרו את זה ותהרהרו במשמעות של זה,
תתאמצו ותשקלו את זה בזהירות.


אז השדים בזו ולעגו למילארפה : 'הבל פטפוטי הדיבורים שלך לא ירמו אותנו.
אנחנו מסרבים להפסיק את הקסם שלנו ולשחרר אותך לחופשי'.
ואז הם הכפילו את הנשק הבלתי טבעי שלהם
והגדילו את הכוח של צבא השדים שלהם כדי לפגוע בו.

מילארפה, תהה והרהר במשך זמן מה, אז אמר :
" האזינו והקשיבו אליי אתם צבא של שדים !
בחסדו של הגורו שלי הפכתי ליוגי, אשר הבין ותפש והגשים במלאות את האמת המוחלטת.
בשבילי, הסבל והעינויים והייסורים והמכאובים והמניעות והמכשולים והחסימות הנגרמות על-ידי שדים
הם תהילת התפארת וההלל של תודעת היוגי, וככול שיש יותר מהמכשולים והמניעות והחבלות
ככה אני מקבל וזוכה יותר בדרך הבודהי (14).

 

עמוד 35 

עכשיו הקשיבו אל


'מזמור על שבעת העיטורים' :

 

אני מעניק מחוות כבוד והוקרה והערכה למארפה המתרגם,
 

אני, אשר רואה את מהות ההוויה המוחלטת
שר את 'מזמור שבעת העיטורים'.

 

אתם שדים מרושעים המתכנסים כאן,
הטו אוזניים והקשיבו היטב לזמרתי.
לצדו של ההר המרכזי 'סומרו' (15),
זרחו השמים הכחולים אשר מעבר לדרום היבשת (16),
כיפת השמים היא יופי כדור הארץ,
כחול הרקיע הנו עיטור מקשט.

 

כאן מעל העץ הענק של 'סומרו' (17),
זורחות הקרניים המקרינות מהשמש והירח,
ומאירות את ארבעת היבשות.

 

באהבה וחמלה, מלך ה 'נאגה' – ' Naga ' (18)
השתמש בכוח עוצמתו הקסומה :
משמי הרקיע העצומים, הוא נותן לגשמים לרדת.
בשביל הארץ עיטור מקשט זה הנו.

 

מהאוקיינוס העצום עולים אדים,
עולים ומגיעים אל השמים הנרחבים,
הם יוצרים עננים גדולים,
חוק הארעיות מושל בטרנספורמציית
ההמרה של היסודות.

 

באמצע הקיץ מופיעה קשת בענן מעל המישורים,
נחה בעדינות מעל הגבעות. בעבור המישורים וההרים,
הקשת בענן היא עיטור יופי מקשט.

 

במערב, שהגשם יורד על האוקיינוס הקר,
שיחים ועצים משגשגים, מלבלבים ופורחים על הארץ.

לכול הבוראים והיצורים על פני היבשה,
אלו הם עיטורי היופי והקישוטים.

 

אני, היוגי המבקש להישאר בבדידות,
מודט והוגה ב, ריקות התודעה.
בפלאות עוצמת כוח ההתמקדות שלי,
נכפה עליכם השדים הקנאיים לתרגל קסם.

בשביל היוגי, הזימון והכישוף של השדים
אלו הם העיטורים של היופי והקישוט.

אתם אשר לא-בני-אדם אתם, הקשיבו בזהירות
והסכיתו אליי !

 

עמוד 36
 

האם אתם יודעים מי אני ?
אני הנני היוגי מילארפה ;
מלבבי מתגלה הפרח
פרח-התודעה וההארה.

בקול צלול אני שר ומזמר לכם
את המזמור והמשל הזה,
במילים כנות אני מטיף לכם את הדהרמה,
בלב מלא חסד אני נותן לכם את העצה הזאת.

 

אם בלבבכם נובט ומנץ הרצון אל הבודהי (20),
למרות כי לא תהיו לעזר עבור האחרים,
על-ידי התנזרות וויתור על עשרת הרעות (21),
תדעו כי תזכו בשמחה ושחרור.

אם תעקבו ותנהגו על-פי הלימוד שלי,
ההגשמה שלכם והישגכם וסגולותיכם יגדלו עד מאוד.
אם תתרגלו את הדהרמה כעת,
חדווה ושמחה נצחיות יעטפו אתכם לבסוף.


רוב השדים הומרו והותמרו על-ידי מזמור שירו של מילארפה,
והפכו להיות מכבדים ומאמינים נאמנים של מילארפה, והיכשוף והרוע פסקו.
והאם אמרו : 'אתה אכן אמנם יוגי עצום וגדול ובעל כוחות מופלאים. בלי ההסבר שלך על האמת, לעולם לא היינו מבינים בלי ההתגלות של כוחותיך הקסומים והמופלאים, מעתה ואילך לא נטריד אותך עוד. אנחנו מוקירים תודה על כך שהטפת לנו את הקארמה האמתית. בכול הכנות, אנחנו בעלי אינטליגנציה מוגבלת ובורות אינסופית. התודעה שלנו טובעות בביצות של מחשבות הרגליות עקשניות (22). לפיכך התפלל ותלמד אותנו שיעור שמשמעותו מעמיקה ושהרווח שלנו עצום
ושיהיה פשוט להבנה ולהתבוננות'.

ואז מילארפה שר את :

" מזמור שבע – 7 האמתות "
 

אני קד ומשתחווה ונכנע בפניך מארפה המתרגם.
אני מתפלל כי תעניק לי הגדלה של תודעת הבודהי.

 

עד כמה שמילות השיר יפות יהיו מאוד,
זה לא אלא צליל הכוונון עבור אלו
אשר לא יאחזו את המילים של האמת.

 

אם המשל לא מסכים עם הלימוד של הבודהא,
עד כמה שזה יכול להישמע רהוט,
אין הוא כלום  אלא הד רועם.

 

אם האחד לא מתרגל את הדהרמה,
עד כמה שהוא יטען שהוא מלומד בדוקטרינה
האחד הנו רק ברמייה-עצמית.

 

עמוד 37
 

לחיות בבדידות זאת היא כליאה-עצמית,
אם האחד לא מתרגל את הוראות המסירה המילולית.
עבודה בחווה היא לא אלא עונש-עצמי,
אם האחד מזניח ומתעלם מן הלימוד של הבודהא.

 

כי אלו אשר לא שומרים על המוסריות שלהם,
תפילות הן רק תקוות שווא.
לאלו אשר לא מתרגלים את אשר אליו הם מטיפים,
אמנות הדיבור היא רק שקרנות חסרת אמונה.

 

כאשר נמנעים ומתרחקים מעשייה-שגוייה,
קטנים ומתמעטים ומצטמקים החטאים מעצמם.
כאשר עושים מעשים טובים זוכים באיכויות ומעלות.
הישאר בבדידות, ותעשה מדיטציה, הרהור והגות לבד.
הרבה דיבורים זה חסר תועלת.
תעקבו ותנהגו אחר מזמוריי ותתרגלו את הדהרמה !

 

האמונה במילארפה גדלה יותר בין המאזינים אשר שמעו לו והם נתנו לו כבוד גדול.
הם קדו והשתחוו וסבבוהו סחור סחור והקיפו אותו פעמים רבות (23).
רובם שבו וחזרו אז לבתיהם. אבל המנהיג של השדים 'בהא רו' – 'Bha ro' וחלק מאלו אשר הלכו אחריו עדיין לא עזבו. שוב פעם הם זימנו חזיונות איומים ונוראיים כדי להפחיד את מילארפה,


אבל הוא התריס והתנגד נגדם עם המזמור בו נאמרת האמת של הטוב והרע :
 

המזמור בו נאמרת האמת של הטוב והרע :
 

אני משתחווה וקד לרגליו של מארפה האדיב.
 

האם אתם השדים הזדוניים המרושעים הקטלניים עדיין במצב רוח כועס ?
הגוף שלכם יכול לעוף בשמים בקלות, אבל התודעה שלכם מלאה
בהרגלי מחשבות חוטאות. אתם חושפים את הניבים הממיתים שלכם
כדי להפחיד אחרים. אבל, אתם יכולים להיות בטוחים, כי כאשר אתם
מכאיבים להם ומאמללים אותם, אתם רק מביאים בעיות וצרות לעצמכם.

 

חוק הקארמה אף פעם לא ניכשל בפעולתו ;
אף אחד לא נמלט מן הבשלתו וקצירו (24).
אתם רק מביאים בעיות וצרות על עצמכם,
אתם הרוחות הרעבות, מבולבלים אתם וחוטאים !
אני חש ומרגיש עליכם רק רחמים, צער ועצב.

 

מאחר ואתם תמיד חוטאים,
להיות זדוניים ושטניים ואכזריים
זה טבעי עבורכם.
מאחר והקארמה של ההרג
כובלת וקושרת אתכם,

 

עמוד 38
 

אתם נהנים ומתענגים על בשר ודם כמזון
על-ידי לקיחת החיים של אחרים,
כך אתם נולדים בתור רוחות מורעבות.

 

מעשי החטאים שלכם הובילו אתכם,
לעומקים של הנתיב הנמוך,
תפנו אחורנית מן הקארמה הלוכדת,
ותנסו להשיג אושר אמתי אשר הנו
מעבר לכול תקווה ופחד !


השדים לגלגו ובזו : " התגלמות ההתחזות המיומנת כמטיף היודע את הדוקטרינה במלאות
היא מרשימה מאוד, אבל איזה שכנוע ואמונה השגת מהתרגול של הדהרמה ? "


מילארפה ענה במזמור על ההבטחה המושלמת.
 

מזמור ההבטחה המושלמת
 

הוקרה וקידה בפני מארפה המושלם.
 

אני הוא היוגי אשר תופש את האמת המוחלטת.
במקור של הבלתי נולד השגתי לראשונה הבטחה וביטחון ;
על הנתיב של אי-ההשמדה, ואי-ההכחדה, לאט לאט
השלמתי את כוחותיי ועוצמתי ;  עם מילים ועם סמלים
מלאים משמעות, אשר נבעו וזרמו מתוך מחלתי הגדולה,
אני שר כעת את המזמור הזה.
מן הממלכה המוחלטת של מהות הדהרמה.

 

בגלל הקארמה החוטאת שלכם אשר יצרה עיוורון מוחלט
וההפרעה והמכשולים הבלתי ניתנים לחדירה דרכם,
אתם לא יכולים להבין את המשמעות של האמת המהותית.
לפיכך, הקשיבו לאמת המתאימה וההולמת (25).

 

בסוטרות העתיקות, אשר הן ללא רבב,
כל הבודהות של העבר הוכיחו והזהירו שוב ושוב
בתוכחה עם האמת הנצחית של הקארמה,
כי כל הוויה חשה ומודעת היא קרובת משפחתו של האחד.
זוהי האמת הנצחית אשר אף פעם לא מאכזבת.

הקשיבו היטב אל הלימוד של החמלה.

אני, היוגי אשר התפתח על-ידי התרגולים שלו,
יודע כי מכשולים ועיכובים ומעצורים חיצוניים
הם לא אלא רק מופע צללים,
ועולם פרי הדמיון הנו משחק קסם של תודעה
אשר לא נולדה.

 

עמוד 39
 

על-ידי התבוננות פנימה אל התודעה רואים
את טבע-התודעה – בלי חומר, בלי תוכן,
באופן מהותי ריק.
דרך המדיטציה, הגות והרהור בבדידות,
החסד של רצף הגורואים והלימוד
של נארופה הענק (26) מגיעים אל המושגים.
האמת הפנימית של הבודהא אמורה וצריכה
להיות אובייקט המטרה של המדיטציה, ההגות.

 

בעזרת הוראותיו הנדיבות של הגורו מלא החסד שלי,
מובנת המשמעות הפנימית העמוקה והקשה להבנה של הטנטרה.
דרך התרגול של היוגה המופיעה העולה  של השלמות, (27)
הכוח והעוצמה החיוניים נולדים.
והסיבה הפנימית של המיקרו-קוסמוס נתפשת ומוגשת.
וכך בעולם החיצוני אני לא מפחד מן המכשולים הדמיוניים האשלייתיים.

 

אני משתייך לשושלת האלוהית העצומה,
עם היוגים הרבים מספור העצומים ככול החלל.

 

כאשר בתודעתו של האחד עצמו, האחד תוהה ומהרהר
על מצבה המקורי של התודעה, מחשבות מתעתעות
עוזבות מעצמן ונעלמות אל תחומי הממלכה של הדהרמהדהטו (28).
לא מייסר ומאמלל ולא מיוסר ואומלל יכול להיראות וניתן לראות.
הלימודים המקיפים והממצים של הסוטרות
לא מלמדים אותנו יותר מזה.

 

המנהיג והשדים הנחותים הזוטרים ואדוניהם הציעו אז את הגולגלות שלהם למילארפה (29) וקדו והשתחוו בפניו וסבבו והקיפוהו הרבה פעמים. הם הבטיחו להביא לו אספקת מזון עבור חודשים,
ונעלמו והתפוגגו כמו הקשת בענן אשר בשמים.

בבוקר למחרת בשעת הזריחה השד 'בהא רו' – 'Bha ro' הביא מאזור 'מון' הרבה רוחות ממין נקבה עטויות ומכוסות בצורה עשירה ועם פמליה רבה של מלווים. הם נשאו גביעי יין מקושטים באבני-חן,
וצלחות מוזהבות עמוסות במיני מאכלים ומעדנים, ואורז עם בשר, אשר הם הציעו לג'טסן מילארפה.
בהבטיחם מעתה ואילך לשרתו ולציית לו, הם קדו והשתחוו בפניו פעמים רבות ואז נעלמו.


אחד מן השדים אשר שמו היה ' ג'ארבו טון דראם' -  'Garbo Ton Drem'אשר היה מנהיגם של אלוהויות דיוות רבות .
דרך התנסות זאת השיג מילארפה השתפרות יוגית גדולה מאוד.
הוא נשאר שם במשך חודש, שמח ומלא השראה, נמרץ ורענן, ובלי כאב ההתכווצות של הרעב.

יום אחד, כאשר חודש חלף, מילארפה נזכר במקום ב – לאשי,
 

עמוד 40

אשר היה ידוע במימיו הטובים, והוא החליט ללכת לשם.
בדרכו, הוא הגיע אל מישור המנוקד בפריחת אשל, באמצע המישור היה סלע גדול ומעליו מדף סלע קורן. מילארפה התיישב לאיזה זמן על הסלע ; הרבה אלות הופיעו, קדו לפניו,
ושירתו אותו בהגישן מנחות נחשקות.
אחת מן האלות השאירה גם עקבות רגליים על הסלע, ואז נעלמה כמו הקשת בענן.

כפי שמילארפה המשיך בדרכו, המוני שדים התכנסו וזימנו כישופי חזיונות של איברים נקביים עצומים
על הדרך על-מנת להמם אותו.
אז, הג'טסן-מילארפה ריכז ומיקד את תודעתו וחשף את איברו הזכרי הזקור כמחווה,
הוא המשיך הלאה, ועבר על מופע התגלויות רפאים של תשעה איברים נקביים
והגיע אל מקום אשר בו הייתה צורת סלע שנראה כמו ווגינה עומדת במרכז – התמצית העיקרית של האזור.
הוא החדיר אבן בצורה פאלית אל החלל הריק והחלול של הסלע, כפעולה סמלית (30),
אשר פיזרה את הדמויות התאוותניות אשר נוצרו על-ידי השדים.
המקום נקרא אחר כך,  'לדג'ו לונגו' - ' Ladgu Longu' "
כאשר הגיע מילארפה למרכז המישור, השד 'בהאר רו' – ' Bhar ro ' שב לברכו לשלום.
הוא הכין מושב של מטיף עבור הג'טסון מילארפה, ונתן לו מנחות ושירות,
וביקש ממנו את הלימוד הבודהיסטי.
מילארפה לימד והרצה לו באופן מקיף על קארמה, ואז השד נמס אז והותך אל תוך סלע עצום לפני המושב.

מילארפה במצב מאוד משועשע, נזאר על המישור המרכזי במשך חודש, ואז יצא למסע אל
' נייא נון צר מה ' – Nya Non Tsar Ma '   ' . הוא סיפר לאנשים שם כי המישור ההוא אמנם היה ידוע לשמצה עד אשר הוא כבש את השדים והמיר אותו להיות מקום ראוי ומתאים לתרגול של הדהרמה.
הוא אמר להם גם כי הוא רוצה לחזור לשם במהירות האפשרית לעשות מדיטציה.
אחרי זה האנשים של 'נייא נון' – ' Nya Non' הביעו אמונה עמוקה במילארפה.

 

זה הסיפור על 'המסע אל לאשי'.

 

הערות 
פרשנויות המספרים (2)
עמודים 29-43

בקישור המצורף : 

 

 

סיפור 3

מזמור הרכסים המושלגים
 

במחווה והוקרה לכול המורים - הגורואים
 

שמו הטוב והמוניטין של ג'טסון מילארפה אשר כבש את רוחות הרפאים והשדים הזדוניים
גדל מאוד כתוצאה מן הביקור שלו על הר השלג לאשי.
כל האנשים של הכפר 'נייא נון' – ' Nya Non' הפכו להיות התומכים והפטרונים שלו
והגישו לו שרות ומנחות. ביניהם הייתה גברת ושמה 'Wurmo' – 'יורמו' אשר עם אמונתה העמוקה והכנה ביקשה בכול הרצינות את הלימודים של הדהרמה. היה לה בן צעיר אשר נקרא ' Jopuva  ' והיא החליטה להציע למסור אותו למילארפה בתור משרת כאשר הילד גדל.

מילארפה הוזמן על-ידי הכפריים להישאר ב ' Nya Non Tsar Ma ' – ' נייא נון צר מה ',
ובזמן בו הפטרונית שלו ' שינדורמו ' – Shindormo הייתה נוכחת, גם הג'טסון-מילארפה נשאר לאיזה זמן מה בכפר, אבל במהרה הפך להיות מדוכא בצורה חמורה על-ידי האַרְצִיּוּת, החָמְרִיּוּת, והגַּשְׁמִיּוּת, מוּחָשִׁיּוּת והחִלּוֹנִיּוּת של כולם.
בציינו את אומללותו, הוא סיפר לכפריים כי הוא היה רוצה לשוב ולחזור אל הר השלג 'לאשי'.

אז הכפריים יבבו ובכו וזעקו :  'המכובד המבורך ! אנחנו מבקשים ממך להישאר בכפרינו בפשטות למען עצמנו ולא למען הרווחה של הוויות חשות ובעלות תודעה אחרות, הישאר עימנו בחורף הזה ולמד אותנו.
אתה יכול לכבוש שדים מרושעים בכול זמן. באביב הבא הכול יהיה מוכן למסע שלך'.
'דונבה שג'גונה – Dunba Shajaguna' הנכבד (כוהן) ו ' שינדורמו – Shindormo ' היו רציניים במיוחד בהפצרותיהם ובקשותיהם : "החורף מגיע, ותפגוש יותר מדיי קשיים ומצוקות על הר השלג.
בבקשה תדחה את עזיבתך למאוחר יותר ".

בהתעלמו מההפצרות החוזרות והנשנות שלהם, החליט וגמר בדעתו מילארפה ללכת.
והוא אמר : " אני הוא בנו וממשיכו של נארופה, ואני לא מפחד מקשיים ומצוקות וסערות משתוללות על הר השלג. בשבילי להישאר בקביעות בכפר זה הרבה יותר גרוע מאשר המוות.
מארפה הגורו שלי גם פקד עליי להימנע מהסחות הדעת של העולם ולהישאר בבדידות
כדי לרדוף אחר הדבקויות שלי".

ואז הכפריים של הכפר 'צר מה' הכינו בשבילו במהרה אספקה ;
 

עמוד 44
לפני עזיבתו הוא הבטיח לראות את אלו אשר יבואו אליו במשך החורף להוראות והדרכה בדהרמה.
' דונגבה שג'גונה' ואת 'שינדורמו' ועוד ארבעה אחרים נזירים והדיוטות.
נושאים משקאות בשביל מסיבת הפרידה הם ליוו את הג'טסון. הם חצו את הגבעה והגיעו אל מישור קטן.

הם הכינו איתו בישולים של קמח ואורז ופיסות בשר וחתיכות חמאה,
ואז יצא מילארפה לבד לדרכו אל המערה הענקית של כיבוש השדים היכן שהוא התכוון להתגורר.

בדרכם הביתה, פגשו ששת התלמידים סערה איומה על הצד הרחוק של ההר,
כל כך עיוורים ומסונוורים הם היו מלראות עד כי בקושי יכלו למצוא את דרכם בחזרה,
הם היו צריכים לגייס את כל כוחותיהם כדי להיאבק נגד הסערה והם שבו לכפר
רק לאחר שכולם  כבר פרשו לישון את שנת הלילה.

במשך 18 ימים וליליות ברציפות ירד השלג, וחתך את הקשר בין ' Drin' – 'דרין' לבין 'נייא נון ' – Nya Non ' למשך 6 חודשים...חצי שנה.
כל התלמידים של מילארפה הניחו כי הגורו שלהם היה חייב היה למות בסערה, ולזכרו הם עשו משתה מקודש. (סקרמנטלי)

בחודש ' סאגה' – ' Saga ' (החודש הירחי של מרץ-אפריל) התלמידים החסידים נשאו גרזנים וכלי עבודה נוספים והלכו לחפש את גופתו של הג'טסון-מילארפה. ממש לפני הגעתם אל היעד, הם התיישבו כדי לנוח מנוחה ארוכה.
במרחק הם ראו נמר שלג מפהק ומתמתח כפי שהוא טיפס למעלה על סלע גדול.
הם התבוננו במשך זמן ארוך, עד אשר הוא נעלם לבסוף.
הם היו בטוחים למדיי כי הם לא יימצאו את גופתו של הג'טסון-מילארפה,
הם ממש האמינו  כי הנמר הרג אותו ואכל את גופו.
הם רטנו ואמרו : 'אולי זה עדיין אפשרי למצוא חלק מן השרידים של הבגדים או השיער שלו ?'
מחשבה זאת עצמה גרמה להם לבכות ולזעוק מיוסרים ביגון ואבל.
אז הם הבחינו בהרבה עקבות של אדם לצד הנתיב של הנמר.
אחר כך, נתיב המעבר הצר היכן שהופיע החיזיון של הנמר הליאופרד היה ידוע בתור :
" הנתיב של נמר הליאופרד ". אחרי שהם ראו את הפנטום – את רוח הרפאים של הליאופרד-הנמר,
הכפריים היו מאוד מבולבלים ונדהמים ומתפלאים והם חשבו : "האם יכול זה להיות זימון ולחש כישוף של אלוהות – דיווה ו/או רוח רפאים ובפליאה הם ניגשו אל מערת 'כיבוש השדים'
והם שמעו את שירתו של מילארפה ושאלו את עצמם : "האם זה אפשרי כי ציידים אשר חלפו כאן הציעו מזון לג'טסון, או האם הוא השיג שאריות של טרף וכך הוא לא מת ?"

כאשר הם הגיעו אל המערה, מילארפה נזף וגער בהם בהוכיחו אותם :
" אתם עצלנים ואטיים כי הגעתם לצד השני ההר לפני די הרבה זמן.
למה זה לקח לכם כל כך הרבה זמן להגיע לכאן ?
האוכל היה מוכן לפני הרבה זמן והוא כבר קר. מהרו והיכנסו ! "
התלמידים החסידים היו מלאי שמחה, הם בכו ורקדו בשמחה. הם רצו ומיהרו אל הג'טסון,
משתחווים לפניו. ומילארפה אמר :
"עכשיו זה לא הזמן לדון ולדבר על זה ; עכשיו הזמן לאכול ".
אבל קודם כל הם עשו מחוות קידה והשתחוויות אליו, מברכים אותו ושואלים לבריאותו.

עמוד 45
אז הם הסתכלו בסביבות המערה והם ראו שהקמח אשר הם נתנו לו לפני כמה חודשים עדיין לא נגמר.
וגם תבשיל של שעורה ואורז עם בשר עמד מוכן.
'דונבה שאג'גונה' – ' Dunba Shajaguna' קרא ואמר לג'טסון : "זה אמנם בהחלט הנו זמן לארוחה בשבילנו, אבל לבטח היית חייב לדעת כי אנחנו מגיעים ".
מילארפה השיב :
" כאשר ישבתי על הסלע אז ראיתי את כולכם נחים בצדו השני של המעבר".
ודונגבה שאג'גונה אמר : "אבל ראינו את נמר הליאופרד יושב שם ולא ראינו אותך, אז איפה היית ?"
ומילארפה ענה :
" אני הייתי נמר הליאופרד. בשביל יוגי אשר שולט לחלוטין בתודעת הפראנה (2),
המהות של ארבעת – 4 היסודות נשלטת בצורה מושלמת.
והוא יכול להעביר ולהמיר את עצמו אל כל צורת גוף אשר בה הוא בוחר.
אני הראיתי לכם את כוחות האוקלט שלי בביצוע פעולות על-נורמליות
כי כולכם תלמידים וחסידים מתקדמים וכישרוניים.
אך בכול מקרה, אתם לא אמורים לדבר על זה אף פעם ואל תספרו על זה לאף אחד".

 

'שינדורמו' אמרה : "ג'טסון, הפנים והגוף שלך נראים זוהרים, ואתה נראה אפילו יותר בריא מאשר בשנה שעברה. הנתיבים משני צדי ההר היו חסומים בשלגים, ואף אחד לא יכול היה לעבור על-מנת להעביר לך אוכל. האם אכלת והוזנת על-ידי אלוהויות או האם מצאת איזושהי חיה שנהרגה על-ידי חיות טרף ? מה הנו הסוד ?"

מילארפה ענה :
" רוב הזמן הייתי במצב של סמדהי, ולפיכך לא נדרש לי מזון כלל.
בימי סעודה ומזון הציעו לי דאקיניות רבות (3) דברי אוכל ומזון בזמנים של התכנסויות
פסטיבל הטנטריות שלהן.
מדי פעם אכלתי מעט קמח יבש על קצה הכפית, כפי שעשיתי אתמול ולפני כמה ימים.
בסוף חודש הסוס, היה לי חיזיון כי כולכם, כל תלמידי מקיפים אותי ומציעים לי הרבה שתייה ומזון
ובמשך ימים רבים אחר כך לא חשתי רעב בכלל. אז מה אתם עשיתם בסוף חודש הסוס ?"

 

התלמידים החסידים ספרו ומצאו כי היה זה התאריך אשר בו הם ערכו את המשתה המקודש
בשביל לזכור את הג'טסון (מילארפה) מתוך אמונתם כי הוא עבר מן העולם.
מילארפה העיר : "כאשר אנשים ארציים וגשמיים / חומריים מציעים מנחות צדקה,
זה לבטח עוזר למצב של ה – בארדו שלהם (4). למרות זאת ובכול מקרה זה יותר בעל ערך וטוב ומועיל להבין ולתפוש ולהגשים את הבארדו של ' כאן ועכשיו' (5) ".

 

התלמידים החסידים בכנות וברצינות הפצירו והתחננו
שמילארפה ירד איתם בחזרה אל הכפר - נייא נון – Nya Non
אבל מילארפה סרב באומרו :
"אני מאוד נהנה משהותי כאן.
וגם הסמדהי שלי מראה שיפור. אני רוצה להישאר, אז תחזרו בלעדיי !"

אבל התלמידים החסידים התריסו והעלו טענות שכנגד : "אם הג'טסון המכובד לא ירד איתנו אל הכפר הפעם, אז האנשים של נייא נון – Nya Non יאשימו אותנו כי השארנו אותו לבד ודנו אותו לקברו.
ואז יערמו עלינו התעללויות וקללות".
יורמו – Wurmo בכה וזעק : "אם אתה לא תבוא אז או שאנחנו נישא אותך למטה
או שנשב כאן עד שהמוות ייקח אותנו".

 

מילארפה לא יכול היה להתנגד לבקשות ולתחנונים העיקשים שלהם והוא נכפה להיכנע,
וכך הוא הסכים ללכת איתם.


עמוד 46
ואז התלמידים אמרו : " אולי הדאקיניות לא צריכות אותך, אבל התלמידים בשביל רצף ההמשכיות שלך
לבטח אמנם כן צריכים. עכשיו, הבה נראה לדאקיניות איך אנחנו יכולים לכבוש את השלג בלי נעלי שלג ".

בבוקר למחרת הם עזבו כולם את המערה ויצאו כלפיי הכפר נייא-נון – Nya-Non.
שינדורמו הלכה קדימה כדי להביא אל אנשי הכפר את הבשורה
והחדשות הטובות כי הג'טסון הנו עדיין חי והוא חוזר אליהם.

כפי שהם התקרבו אל הכפר, מילארפה והתלמידים שלו הגיעו אל סלע שטוח ועצום בצורת פלטפורמה,
אשר עליו הכפריים היו דשים את החיטה. עד אז החדשות על הגעתו כבר הגיעו אליהם.
גברים ונשים, ילדים ובוגרים, זקנים וצעירים, התלהקו כולם והתקבצו סביב הג'טסון מילארפה
כאשר הם לוטשים בו עיניים ומחבקים אותו ומאמצים אותו ובוכים ברגש גדול מאוד ושואלים על מצב בריאותו הטוב ומברכים אותו בכבוד ובהוקרה, וקדים ומשתחווים בפניו.
בתגובה אליהם, מילארפה אשר נעלי השלג היו עדיין על כפות רגליו,
הניח את סנטרו הראש של מקל ההליכה ושר את המזמור :

 

אתם ואני – תומכים ותומכות ופטרונים ופטרוניות ומילארפה הזקן,
מתחת לכיפה המבורכת של השמים ברי מזל אלו,
נפגשים פעם נוספת לפני שחולפים חיי הגשמיות של העולם.
אני שר כתשובה לשאלות שלכם על רווחתי ובריאותי.
הקשיבו מקרוב ושימו לב למזמורי !

 

בסוף שנת הנמר, לפני שהחלה שנת הארנב,
ביום השישי של החודש 'וואה ג'אל'  - Wa Jal
תחושת וויתור והתכחשות גדלה בתוכי.
אל להר השלג המרוחק לאשי
הגיע מילארפה הנזיר המתבודד
אשר דבק בבדידותו בעוצמה רבה.
זה נראה כי השמים והארץ הסכימו
ושלחו את הרוח הקורעת את עורך,
הנהרות געשו וקצפו ושצפו
וגשמי זעף הגיעו כנחשול גואה ;
עננים שחורים נסחפו מכול הכיוונים ;
השמש והירח נסגרו בתוך החשכה ;
ועשרים ושמונה 28  מערכי הכוכבים התקבעו (6).
שביל החלב היה מקובע ביתד,
ושמונה הפלנטות (7) היו קשורות
בשרשרת ברזל. כיפת השמים
הייתה עטופה בערפל ; בתוכו ירד
השלג במשך 9 ימים ולילות.
ואז, ירד עוד ועוד 18 יממות נוספות.

 

עמוד 47

השלג ירד גדול כשקים של צמר,
נפל כמו ציפורים נופלות מן השמים,
נפל כנחיל דבורים מסתחרר ומתערבל
פתיתי השלג נפלו קטנים כמו בקישור והפלך
ירדו קטנטנים כזרעי השעועית,
ירדו ונפלו כקווצות ציציות הכותנה.

 

השלג הנופל היה מעבר לכול מידה.
השלג כיסה את כל ההרים ואף נגע בשמים.
ביורדו דרך השיחים והכבידו את העצים למטה.

 

ההרים השחורים הלבינו בלובן,
כל האגמים כולם קפאו.
מים צלולים קפאו מתחת לסלעים ;
העולם הפך להיות מישור לבן ושטוח ;
גבעות ועמקים התיישרו ונהיו שווים ואחידים.
השלג היה כזה שאפילו עושי רעות לא העזו לצאת. (8)
חיות הטרף רעבו וכך גם יצורי החווה אשר האנשים
נטשו בהרים, מעוררי רחמים, רעבים ומותשים.
בתוך שלושת הערפילים רעב ומחזור היכו בציפורים,
בזמן שחולדות ועכברים התחבאו מתחת לקרקע.

 

בתוך האסון הגדול הזה אני לגמרי נותרתי בבדידותי.
השלג היורד בסוף השנה אשר הפך לסופת שלגים
שנלחמה בי וציפתה ככותנה את הר השלג הגבוה
ואני נלחמתי בו כאשר הוא נפל עליי
עד שהוא הפך לזרזיף גשם קל.
אני כבשתי את הרוחות המשתוללות
והחלשתי אותן למנוחה דוממת.
מעטה גלימת הכותנה (9) אשר לבשתי
הייתה לוהטת כסימן ואות מקועקע.

 

המאבק היה לחיים ומוות,
כפי שכאשר הענקים נאבקים
וחרבות סיף מתנגשות.
אני, היוגי הכשיר המסוגל
יצאתי מנצח וידי על העליונה
ועשיתי מודל לכל הבודהיסטים
דוגמא לכל היוגים הגדולים ביותר.

 

הכוח שלי על החום החיוני (10)
ושני הערוצים אשר נראו מזה.

 

עמוד 49

על-ידי התבוננות זהירה בארבעת הרעות המזיקות (11)
הנגרמות על-ידי מדיטציה, ושמרתי את התרגול הפנימי,
הפראנה החמה והקרה הפכו להיות המהות.
זאת הסיבה למה הרוח המשתוללת צייתה ואולפה
והסערה נכנעה ודוכאה ואיבדה את כל כוחה ועוצמתה ;
אפילו צבא האלוהיות לא יכול היה להתמודד ולהתחרות איתי
בקרב הזה אני, היוגי, ניצחתי.

 

בן הדהרמה המאמין בתוך עור הנמר
אף פעם לא לבשתי מעיל מפרוות שועל.
בן של ענק, מעולם לא ברחתי בריצה מן הזעם.
בן של אריה, מלך על כל חיות הטרף
תמיד חייתי בהרי השלג.
לעשות משימות חיים זה הנו כלום
אלא בדיחה עבורי.

 

אם אתם מאמינים מה אומר הזקן הזה
אז האזינו והקשיבו אל הנבואה שלו :

 

הלימוד של הרצף המתורגל (12)
יגדל ויופץ הרחק ; וכמה הוויות מוגשמות
אז יופיעו על הארץ ; התהילה של מילארפה
תופץ סביב כל העולם.
אתם התלמידים, עם הזיכרון של האדם
תהיו מלאים בשפע ובאמונה ;
תהילה, שבח והלל  יישמעו אחרי הזמנים.

 

כדי להשיב ולענות על דאגתכם לבריאותי
אז אני היוגי מילארפה אני אמנם ממש בסדר,
ואם כך אז מה שלומכם תומכים יקרים ?
האם אתם כולכם בסדר ושמחים ?


שירו השמח של הג'טסון עשה השראה כל כך טובה על אנשים של הכפר עד כי הם רקדו ושרו בשמחה, ומילארפה במצב רוחו השמח וצוהל הצטרף גם הוא.
על הפלטפורמה הגדולה מאוד מן האבן אשר עליה התנהל הריקוד הופיעו טביעות הרגליים והידיים של הג'טסון-מילארפה כאילו הן מגולפות וחרוטות לתוכה.
מרכז הפלטפורמה שקע, ביוצרו בה אגן קטן עם צעדים בלתי רגילים ;
ומכאן ואילך הפלטפורמה אשר קודם נקראה "סלע האבן של הצעדים הלבנים"
הפכה להיות ידועה בתור "סלע האבן של נעלי השלג",
ואז הכפריים ליוו את מילארפה אל הכפר נייא נון צר מה – Nya Non Tsar Ma והעניקו לו שירות ומנחות.

 

עמוד 49
הפטרונית התומכת – לסהבום - LeseBum  אמרה : "כבודך, אין שום דבר שהיה יכול לשמח אותנו יותר מאשר לגלות כי אתה חי, וכי שבת בבטחה אל הכפר שלנו. ארשת פניך קורנת יותר מאשר
אי-פעם ואתה אנרגטי, נמרץ ורענן. האם זה בגלל שהאלות עשו עבורך מנחות כאשר היית בהתבודדות ? "


בתשובה שר מילארפה :
 

אני קד ומשתחווה אל כפות רגליו של הגורו שלי מארפה.
 

המתת של הברכה מוענקת על-ידי הדאקיניות ;
הנקטר של הסמאיה (13) הנו הזנה שופעת ;
דרך דבקות נאמנה מוזנים איברי החושים.
מעלות רבות חסד נאגרות ונאספות כך על-ידי תלמידיי.

 

לתודעה המידית אין כל תוקף ותוכן ;
היא ריק, פחותה מן האטום הקטן ביותר.
כאשר הרואה והנראה שניהם מסולקים ונעלמים,
ה 'ראות' באמת מובנת מוגשמת ונתפשת.

 

באשר ל 'תרגול' ב - זרם שטף ההארה,
אי אפשר למצוא שלבים.
התמדה והתעקשות בתרגול מקבלות אישור,
כאשר הפועל והפעולה שניהם מתבטלים.

 

בממלכת ההארה,
היכן שהסובייקט והאובייקט הם אחד,
אני לא רואה גורם וסיבה
כי הכול הנו ריק.
כאשר הפועל והפעולה נעלמים,

כל הפעולות הופכות להיות נכונות.

המחשבות הסופיות (14) נעלמות ומתפוגגות בדהרמהדהטו – Dharmadhatu ;
שמונת הרוחות העולמיות הגשמיות לא מביאות תקווה וכמו כן גם לא פחד.
כאשר שומר האמת הכללית נעלם אז הכי טוב להתבונן בדיסציפלינות.

 

 

על-ידי הידיעה כי התודעה העצמית היא הדהרמהקאיה – Dharmakaya
גופו של הבודהא שלם, טהור ומוחלט – על-ידי שבועה אלטרואיסטית כנה ורצינית,
העושה והמעשה נעלמים. וכך, הדהרמה המהוללת והמרהיבה מנצחת.

בתשובתו לשאלותיהם החקרניות של תלמידיו, זה מזמור השיר השמח אשר שר האיש הזקן !
 

עמוד 50
 

השלג הנופל סגר והקיף
את בית המדיטציה שלי ; (16)
האלות העניקו לי מזון ומחייה ;
המים מהר השלג היו המשקה הכי טהור.

 

הכול נעשה בלי מאמץ ;  אין צורך לעבד את הקרקע
כאשר אין דרישה לאוכל. החנות שלי מלאה בלי הכנה או צבירה.
על-ידי התבוננות בתודעתי שלי עצמי, כל הדברים נראים ;
כאשר יושב אני במקום נמוך, מגיעים אל כס המלכות.
מושלמות מושגת דרך חסדיו של הגורו ;
נדיבות לב זאת, פרס זה, משלמים עליו על-ידי תרגול הדהרמה.
חסידים ותומכים ופטרונים כאן מתכנסים,
תתנו את השירות שלכם עם אמונה.
שמחים ועליזים היו כולכם ומאושרים.


דומבר שאג'גונה – Dumbar Shajaguna קד והשתווה בפני מילארפה באומרו :
" זה אכן מופלא אמנם ומשביע רצון לדעת כי כל כך הרבה שלג לא פגע בג'טסון,
וכי אנחנו תלמידיך, היינו יכולים לחזור איתך אל הכפר בבטחה.
איזו שמחה ש, כול התלמידים היו יכולים לראות את הגורו שלהם !
אנחנו נהיה אסירי תודה ומאושרים אם אתה תלמד ותטיף את הדהרמה
על ההתנסויות המדיטטיביות שלך בחורף הזה, כמתנת של הגעתך אלינו ".

 

בתשובה לבקשתו של שאג'גונה וכמתנת הגיעו אל התלמידים ב – נייא נון – Nya Non

מילארפה שר את המזמור של :


6-ששת המהויות של ההתנסויות המדיטטיביות :
 

במחווה וקידה אל הגורו שלי עם שלושת המושלמויות.
 

בערב זה, לבקשתם של תלמידיי, שאג'גונה והתומך הפטרון דורמוס,
אני מילארפה אספר את התנסותי בזמן בו שהיתי במדיטציה,
אני אשר שוכן וגר במבצרים מרוחקים.

 

השבועה הטהורה עשתה את הקהילה הדתית הזאת אפשרית ;  
האמת הטהורה של הדהרמה מאחדת אותי עם הפטרונים התומכים שלי.
ילדיי ! את אשר ביקשתם, האם אני, האבא, מציג בתור מתנת-הגעתי.

 

אני התכחשתי וזנחתי את העולם, והתאבלתי על כך.
אני, מילארפה הגעתי אל הר השלג לאשי
על-מנת להתגורר לבד במערה של גירוש השדים.

 

עמוד 51
 

במשך שישה – 6 חודשים מלאים, גדלו התנסויות המדיטציה ;
אני עכשיו, מגלה וחושף אותן בשיר הזה :

 

המזמור של 6 – ששת המהויות
 

ראשית מגיעים 6 – שישה משלים של הופעה חיצונית ;
שנית, 6 – שש התנהגויות פנימיות בלתי-הולמות,
אשר האחד צריך ואמור לשקול אותן בזהירות ;
שלישית, 6 – ששת החבלים הקושרים אותנו בסמסארה ;
הרביעית, 6 – ששת הדרכים דרכן משיגים שחרור ;
חמישית, 6 – ששת מהויות הידע אשר דרכן האחד משיג ביטחון-עצמי ;
שישית, 6 – ששת ההתנסויות המבורכות של חסדי אושר המדיטציה.

 

אם האחד לא מפקיד את המזמור הזה בזכרונו
אז לא יישאר מזה בכלל איזשהו רושם על התודעה-Mind.
אז שימו לב בזהירות עם הרבה תשומת לב להסברים שלי.

 

אם יהיו מכשולים, אז אי אפשר לקרוא לזה מרחב וחלל ;
אם יהיו מספרים, אז אי אפשר לקרוא לזה כוכבים.
האחד לא יכול להגיד "זה הנו הר", אם הוא זז ונע ורועד.
זה לא יכול להיות האוקיינוס אם הוא גדל ומתכווץ.
האחד לא יכול להיקרא 'שחיין' אם הוא צריך גשר.
זאת היא לא הקשת בענן אם ניתן לתפוס ולאחוז בה.
אלו הם 6 – שישה משלים חיצוניים.

 

המגבלות של המוחלט והמדויק
והבטוח מגבילים את ההבנה.
נמנום והסחות דעת הם לא מדיטציה.
קבלה ודחייה הן לא פעולות הרצון.
הזרימה הקבועה של המחשבה היא לא יוגה.
אם יהיו מזרח ומערב אז זאת לא חכמה.
אם לידה ומוות זה הוא לא הבודהה.
אלו הם 6 – שישה הפגמים הפנימיים.

 

עמוד 52
 

התושבים ואזרחי הגיהינום כבולים על-ידי שנאה,
רוחות הרפאים הרעבות על-ידי אומללות
וחיות ובהמות והאדם החייתי על-ידי עיוורון.
בני-האדם כבולים על-ידי התאווה,
ובקנאה – Asuras -
והאלוהיות ברקיעים על-ידי הגאווה.
6 – שישה כבלים אלו הם האזיקים
והשרשראות המכשולים לשחרור.

 

אמונה – Faith עצומה, תלות בגורו חכם ומחמיר,
דיסציפלינה ומשמעת טובה, בידוד במנזר,
החלטיות ונחישות, לשמר את התרגול ואת המדיטציה -
אלו הם 6 – ששת הדרכים המובילות אל השחרור.

 

החכמה המקורית המולדת, היא הספירה של העומק הפרימורדיאלי הבראשיתי .
בלי 'חיצוניות' או 'פנימיות' היא הספירה של הערות-המודעת ;
בלי 'בהירות' או 'מחשכים' היא הספירה של התובנה ;
נוכחת בכול – Omni-present   ומקיפה את הכול היא הספירה של הדהרמה ;
בלי מוטציה או שינוי היא הספירה של המהות ( 'טיג לה – Tig Le' (  (19).

 

בלי התערבות והפרעה היא הספירה של ההתנסות. (20).
אלו הן 6 – ששת הממלכות אשר בלתי ניתנות לערעור של המהות.

 

ברכת החסד והאושר עולים כאשר החום החיוני מתאוורר,
כאשר אוויר מן ה 'נאדים' * זורם בערוץ המרכזי,
(* נאדים הם הערוצים המיסטיים הימני והשמאלי)
כאשר תודעת-הבודהי (22) זורמת ממעל,
כאשר זה מטוהר מלמטה מתחת,
כאשר הלבן והאדום נפגשים במרכז,
ושמחת החדווה של הגוף אשר לא דולף
היא אשר מרווה ומשביעה את האחד,
אלו הן 6 – שש התנסויות היוגה
המבורכות חסד ואושר.
לספק ולתת ריצוי – לרצות אתכם
ילדיי ותומכיי וחסידיי,
אני שר את המזמור הזה
על  6 – ששת המהויות.

 

עמוד 53

מן ההתנסויות שלי בחורף האחרון
כאשר מדטתי בעשותי מדיטציה.
מי ייתן לו כולם במפגש מלבב זה
יישתו מן הנקטר השמימי של מזמורי.
מי ייתן וכולם יהיו מלאי שמחה ועליזים.
לו יתמלאו כל הבקשות ורצונותיכם הטהורים.

 

זה הנו המזמור הטיפשי אשר זימר האיש הזקן הזה ;
אל תמעיטו בערכו ואל תזלזלו במתת הדהרמה הזאת,
אלא אבל עם לבבות שמחים תצעדו קדימה
על נתיב הדרך של הדוקטרינה המבורכת !

 

שינדורמו – Shindormo בכה וזעק, "ג'טסון ! היקר מכול ! אתה כמו הבודהות של העבר, ההווה והעתיד. ההזדמנות לשרת אותך וללמוד ממך היא זכות ופריבילגיה נדירה. אלו אשר אין להם בך אמון ואמונה הם אמנם יותר טיפשים מן החיות".

מילארפה השיב :
" יכול להיות כי זה לא יהיה מאוד חשוב לאדם שיהיו לו אמון ואמונה בי. זה לא כל כך משנה בכול מקרה.
אבל אם יש לך גוף אנושי יקר ערך, יקר מפז, ונולדת בזמן ובמקום אשר בו הדת הבודהיסטית רווחת,
זה יהיה אמנם טיפשי מאוד לא לתרגל את הדהרמה ".

וכך שר אז מילארפה את המזמור :

 

לרגליו של מארפה המתרגם, אני משתטח,
שר ומזמר לכם הפטרונים הנאמנים שלי.

 

עד כמה טיפשי זה לחטוא בפזיזות
בזמן שהדהרמה הטהורה כולה משתרעת סביבך.
עד כמה זה שטיפשי לבזבז את חייך בלי משמעות,
כאשר גוף אנושי יקר מפז הוא מתנה כזאת נדירה.
עד כמה מגוחך לדבוק בחוזקה אל הערים
אשר הן כמו כלא, ולהישאר שם.

עד כמה זה נלעג ומעלה גיחוך לריב ולהילחם
עם נשותיכם וקרובי משפחתכם, אשר הם
לא עושים כלום מלבד לבוא לביקור ולבקר אתכם.

עד כמה חסר היגיון להוקיר מילים מתוקות עדינות ורכות
אשר הן לא כלום מלבד הד ריק בתוך חלום.
עד כמה טיפשי זה להתעלם מן החיים של האחד
על-ידי כך שתילחם באויבים אשר הם לא כלום מלבד
פרחים שבריריים.

 

עד כמה זה טיפשי כאשר הנך גוסס לענות את עצמך
עם מחשבות על המשפחה, אשר כובלת את האחד
אל הארמון של המאיה (23).

 

עמוד 54

עד כמה זה טיפשי להתקמצן ולחסוך רכוש וכסף,
אשר הם חוב של הלוואה מאחרים.
עד כמה מגוחך ליפות ולקשט ולצפות את הגוף,
אשר הנו כלי מלא טינופת.

עד כמה זה טיפשי למתוח כל גיד ועצב בשביל עושר וטובין,
ולהתעלם מן הנקטר של הלימודים הפנימיים !

בקהל של שוטים וטיפשים, הנבון וההגיוני
צריך ואמור לתרגל את הדהרמה, כפי שעושה אני.

 

האנשים בהתכנסות אמרו למילארפה : " אנחנו מודים לך מעומק ליבנו על שירייך מלאי החכמה. 
אבל אנחנו לא נוכל אף פעם לחקות את עבודתך הקשה ואת האינטליגנציה שלך. 
אנחנו יכולים רק לנסות להימנע מן הדברים הטיפשיים אשר אמרת.
הרצון והבקשה שלנו הם בשביל הזכות והפריבילגיה של נוכחותך ההמשכית,
כי אלו אשר חיים יוכלו להעניק את השירות שלהם ולקבל ממך הוראות,
וכי המתים, גם הם, אולי יוכלו להיוושע והינצל דרך חסדיך".
מילראפה השיב :
" עם ציות להוראתו של הגורו שלי, מדטתי במדיטציה על הר השלג לאשי.
ואולי אשאר כאן לזמן מה, אבל אני לעולם לא אהיה יכול להישאר כאן כפי שעושים כך אתם אנשי העולם. חוסר כבוד וחוסר רצון טוב יהיו התוצאה של זה שאני אשאר בינכם ". 

אז הוא שר את המזמור :

קידתי אל מארפה המתרגם.

לו יהיו כל הפטרונים והפטרוניות שלי אשר מתכנסים כאן
בעלי אמונה נצחית, והם יתפללו אליי בכנות לא מזויפת. 

אם האחד נשאר עם חברים לאורך זמן ארוך מדיי,
הם יתעייפו ממנו במהרה ; 
לחיות בכזאת קרבה זה מוביל אל סלידה ושנאה. 
זה רק אנושי לדרוש ולצפות ליותר מדיי
כאשר האחד מתגורר ונשאר יותר מדיי זמן בחברות וידידות.

האגרסיביות והתוקפנות של הטבע האנושי מובילות 
להפרתן הוראות ושבירת פקודות, ושבירת אמתות ; 
חברה רעה הורסת מעשים טובים ; 
מילים כנות מביאות רוע כאשר מדברים אותן בתוך קהל ; 
להתווכח בין שקר ואמת ובין הנכון לטעות רק ייעשה יותר אויבים.

לדבוק בקנאות דתית כיתתית גזענית ודוגמה, 
זה עושה את האחד יותר אכזרי ומרושע ויותר מלא חטא. 

תגובה מחויבת והכרחית (אובליגטורית) למנחות 
של המאמינים תמיד גורמת למחשבות של רוע.

ליהנות מן המזון של המתים (24) זה הנו חטא ומסוכן.
המנחות של אנשי העולם החומריים הגשמיים 
הן נמוכות ופחותות וחסרות ערך.

חברות וידידות בעצמן גורמות זלזול ובוז וזילות ; 
מתוך הבוז הזלזול והזילות גדלות שנאה וסלידה. 

ככול שיש לאחד יותר בתים ככה האחד סובל יותר בזמן המוות.
הסבל הזה וההספד והקינות הם אמנם בלתי נסבלים, 
במיוחד עבור היוגים המתגוררים בבדידות.

אני מילארפה, אני הולך אל מנזר שקט, לחיות לבד.
פטרונים נאמנים וציבור מאמינים, המאמץ וההשתדלות 
שלכם לערום ולצבור מעלות זה ממש נפלא ;  
הפטרונים והפטרוניות שלי, זה טוב לתת מנחות
ולשרת את הגורו שלכם. אני מאשר כי ברצוני
לראותכם בקרוב ולפגוש בכם עוד פעמים רבות. 


כל הפטרונים אמרו אל מילארפה : "אנחנו לעולם לא מתעייפים לשמוע את ההוראות שלך ואת הטפתך ; 
יכול זה להיות כי אתה התעייפת מאיתנו. זה לא משנה עד כמה אנחנו מפצירים בפניך בחמימות ומתחננים שתישאר כאן, אנחנו יודעים כי יהיה זה אך לשווא.
אנו רק מקווים כי מדי פעם אתה תובא מלאשי לבקר אותנו". 
אז הציעו הכפריים למילארפה הרבה אספקה ודברי טובין אחרים, אבל הוא לא לקח אותם.
כל האנשים היו מלאי השראה וכבוד, הוקרה וההערכה והעניקו לו כבוד רב.
במצב רוח מרומם של שמחה גדולה ואושר אישרו הכפריים את אמונתם הבלתי מעורערת בג'טסון מילארפה. 
וזה היה הסיפור ומזמור הרכסים המושלגים.

 

פרשנויות
בהערות מספרים (3)
בקישור המצורף : 


 



עמוד 58

סיפור 4 

אתגר של שדונית חכמה 

קידות אל כל המורים - הגורואים

פעם מילארפה שהה בנייא נון – Nya Non (לתקופה קצרה). 
האנשים שם התחננו והפצירו בפניו שיישאר שם, אבל הוא לא הסכים, ובציות להוראות הגורו שלו,
הוא הלך אל – Riwo Balnbar  - ריוואו בלנבר ושם הוא תרגל מדיטציה במערה 
אשר קרובה אל Linba  - לינבה.
בצד הימני של מושבו היה בסלע נקיק או בקיע. 

לילה אחד בשעה מאוחרת, מילארפה שמע קולות של פצפוץ מן הנקיק.
הוא קם ממושבו והחל להסתכל סביב. אבל בגלל שהוא לא ראה כלום, הוא חשב כי זאת חייבת להיות אשליה, וכך הוא חזר אל מושב מיטתו. 
לפתע פתאום, קרו אור עצומה בקעה וזרחה החוצה מן הנקיק.
במרכז האור הופיע איש אדום על אייל שחור אשר מובל על-ידי אישה יפיפיה.
האיש נתן למילארפה טפיחה עם המרפק שלו אשר מלווה בנשיפת רוח חונקת, ואז נעלם. 
האישה הפכה להיות כלבה אדומה, אשר מיד תפסה את מילארפה בכף רגלו. 
מילארפה הבין ותפש כי הייתה זאת הופעה מעולם הרוח אשר זומנה על-ידי השדונית. 
(השדונית נקראה : Drug Srin Mo  - דראג שרין מו). 

אז מילארפה שר לה את המזמור הבא :

אני משתחווה בפני מארפה, האחד האדיב והנעים.

את, דרוג שרין מו של לינבה, את הזדונית המרושעת,
את רוח רפאים נקבית חוטאת
המופיעה בצורה אכזרית ומרושעת של זימון.
בזלזלך ולעגך באת לחפש אחר סיכוי לפגוע בי ולהזיק לי.
אני לא מרמה בשיר המלודי והערב :
שר אני רק אמיתות ומלים כנות.

באמצע שמיים כחולים
מביאה ברכת השמש והירח
נביעה של שפע.


עמוד 59
מהארמון המופלא ברקיע
זורחת קרן אור
אשר על-ידה כל ההוויות החשות
נראות ומוארות.
אני מתפלל כי הפלנטה – Chamju (1)
(קמג'ו זה גם ראהו – כלומר, ראש ו/או זנב דרקון)
לא תהיה יריב ומתחרה לשמש ולירח
כאשר הם מקיפים את ארבעת היבשות. (2)

ברובע המזרחי, על פסגת הר השלג,
דארסן גארמו – Darsen Gharmo לביאת השלג, מביאה שגשוג ורווחה ; 
היא מלכת החיות, ואף פעם לא אוכלת בשר מקולקל.
כאשר היא מופיעה על האופק אל תכאיבו לה עם סערה !

בדרום, בין עצי היער, 
הטיגריסית – נמרת ההר, דאגמו רידרה – Dagmo Ridra מביאה שגשוג ורווחה ; 
היא האלופה והמגינה של כל חיות הבר, 
אמיצה, נועזת ובלתי מנוצחת.
כאשר היא פוסעת בדרך צרה ומסוכנת
אל תארבו לה עם מלכודת ציידים ! 

במערב, באוקיינוס  - מה פאם – Ma Pam הכחול העצום, 
הדוגאר נייא – Dogar Nya , הדגה עם הבטן הלבנה, מביא שגשוג ורווחה ; 
היא הרקדנית הנעלה של יסוד המים, בדרך מרהיבה מופלאה
היא מגלגלת את עיניה. כאשר היא מחפשת אחר אוכל טעים,
אל תפגעו בה עם קרס דייגים !

בצפון, מעל הסלע האדום הרחב, שאג'הג'בו – Shajageubu הנשרה (נקבת הנשר) העצומה מביאה שגשוג ורווחה והיא מלכת הציפורים. עד כמה מופלא שהיא אף פעם לא לוקחת את החיים של אחרים וכאשר היא מחפשת אחר מזון בפסגות שלושת ההרים, אל תלכדו אותה ברשת ! 

במערה של לימבה, היכן שהנשרים חיים, 
אני מילארפה מביא שגשוג ורווחה. 
אני ברווחתי שלי ושל האחרים, 
זונח ומוותר על החיים הגשמיים החומריים.
בתודעה המוארת של ההארה (3), (בודהיצ'יטה), 

 

עמוד 60

אני שואף להארה מושלמת ( Budhahood) בתקופת חיים אחת.
חרוץ ושקדן ומתמיד ולא מוסח בדעתי אני מתרגל את הדהרמה.
דראג שרין מו – Drug Srin Mo השדונית , בבקשה אל תייסרי אותי ותכאיבי לי !
בבקשה האזיני והסכיתי אל שיר המזמור הזה של חמישה משלים ושש משמעויות,
שיר המזמור עם המקצב אשר מנגן על מיתר הזהב.


דראג שרין מו – Drug Srin Mo מעוררת הרחמים ! האם את מבינה אותי ?
לבצע קארמה רעה זה הנו חטא כבד. האם לא תשימי לב ותיזהרי מהקארמה החוטאת הזאת ?
האם לא תשלטי במחשבותייך המזיקות ובליבך המרושע והאכזרי ? 
אם את לא תביני ותתפשי כי כל הדברים הם רק מהתודעה – Mind 
אינסוף ההתגלויות וההופעות של Nhamdog – נהאמדוג (4) (זרם המחשבות הבלתי פוסק).
אף פעם, לעולם לא ייפסקו.
אם האחד לא מבין ולא תופש כי מהות התודעה – Mind היא ריק, 
איך האחד יכול אז לגרש ולסלק את Spirit - רוח הרוע ?
את שדונית מכושפת חוטאת זקנה ומרושעת ! אל תאמללי ותייסרי אותי ! 
אל תפגעי בי, שובי וחזרי אל משכן הבית שלך עצמך !
והיא מיד נעלמה. 

למרות זאת ובכול מקרה, עדיין אוחזת בכף רגלו, 
היא השיבה וענתה אל מילארפה :

הו, אתה בנה הכישרוני והמחונן של הדהרמה, 
האחד והיחיד אשר יש לו את אומץ הלב ועוז הרוח,
היוגי אשר הולך בנתיב של בתי הקברות (5),
הבודהיסט הקדוש אשר נוהג על-פי הדרך הנזירית הסגפנית,
שיר המזמור שלך הנו הלימוד של הבודהא, יותר יקר ובעל ערך מזהב. 
להחליף זהב בנחושת צהובה - פליז זה מביש ומחפיר.
אם אני לא אכפר ואפצה על החטאים אשר ביצעתי,
כל מה שאמרתי אי פעם יהיה שקר.

כתשובה לשיר המזמור של הקארמה
אשר ממש עכשיו שרת וזימרת לי,
האזן ותקשיב טוב לאלגוריות – המשל שלי.

במרכז השמים הכחולים זורח אורם של השמש וירח,
אשר דרכו מגיע לארץ שגשוג ורווחה.
כפי שאך זה עתה אמרת,


עמוד 61
קרניים מן הארמון האינסופי של האלים (6)
(6 - מגורי השמים של הבודהה בארץ הטהורה האינסופית)
מסלקות את החשכה מארבעת היבשות,
כאשר השמש והירח מסתובבים ומקיפים את ארבעת האיים, 
בקלות הם מפיצים קרני אור ; 
האם הם לא מוקסמים ומסוחררים ומסונוורים
על-ידי הקרניים הזוהרות שלהן, ואיך יוכל ראהו לייסר אותם ולהכאיב להם ? (7)
( ראהו = ראש וזנב דרקון : נקודות הקארמה במפות אסטרולוגיות )

במזרח, היכן שעולה כמגדל גבישי הר שלג קריסטלי,
דארסן גארמו – Darsen Gharmo מביאה שגשוג ורווחה ;  
היא מלכת כל החיות, והיא פוקדת עליהם כמשרתיה.
כאשר היא מופיעה על האופק, ההוריקן והסערות
לא מייסרים אותה ולא מכאיבים לה אם היא לא הופכת
להיות יותר מדיי גאה ויהירה.

בדרום, בינות עצי היער הצפופים, 
טיגרסית – נמרת היער, מביאה שגשוג ורווחה,
היא האלופה המגינה על כל החיות.
בגאווה היא מתפארת בכיבושים של ציפורניה ; 
כאשר היא מתקרבת אל דרך צרה ומסוכנת,
היא מראה ומציגה לראווה את גאוותה ביהירות וגאוותנות עצומה.
האין היא מתרברבת בפסים המטעים והמדומים שלה עם חיוך,
מלכודות הציידים לא ייתפסו אותה לעולם. 

ברובע המערבי, בעומק האוקיינוס הכחול, 
הדגה בעלת הבטן הלבנה מביאה שגשוג ורווחה;  
היא הרקדנית של יסוד המים. היא טוענת כי זאת היא
הרואה של האלים הגדולים, ובגלל גרגרנותה, 
היא רק מחפשת אחר מזון טעים. 

אם היא לא הייתה משתמשת בגופה החמקמק
על-מנת לחפש אחר אוכל אנושי, איך יכולה
הקרס של הדיג לפגוע בה ? 

 

בצפון, מעל הסלע האדום הרחב, מלכת הציפורים,
הנשרה – נקבת הנשר, מביאה שגשוג ורווחה, 
היא האלה של הציפורים (8), אשר שוכנת בינות עצים.
בגאווה ויהירות היא טוענת כי היא מגרשת ומנשלת את כל הציפורים.
כאשר היא מחפשת אחרי בשר ודם למאכל,


עמוד 62

היא עפה מעל שלושת ההרים.
אם היא לא מסתערת ועטה על טרפה,
איך רשת הציפורים תוכל בכלל ללכוד אותה ?

אל משכן הסלע של הנשרים אוכלי הנבלות, אתה,
מילארפה מביא את השגשוג,
ואתה טוען כי אתה עושה טוב לעצמך ולאחרים (9).
עם הפריחה של לב הבודהי המושלם, 
אתה עושה עם תשומת-לב מדיטציה ; 
האמביציה שלך היא להפוך להיות בודהא בחיים אחד.
התקווה שלך היא להציל את ההוויות החשות בששת הממלכות (10).
כאשר אתה שקוע ועסוק בתרגול המדיטציה, הכוחות העוצמתיים 
של מחשבותיך ההרגליות עולים (11) והם גונבים את מעוררים ומציתים
את תודעתך העצמית Self-mind ומביאים ומדרבנים הבחנות מדומות וסיווגים מוטעים. 
ואם בתודעתך מעולם לא עלתה המחשבה המפלה היא ה 'אויבת'..
אז איך יכולה אני Drug Srin Mo – דראג שרין מו, להכאיב ולייסר ולאמלל אותך ? 

אתה אמור וצריך לדעת כי רק מתוך התודעה – Mind עצמה של האחד עצמו
מגיע הרוע של המחשבה ההרגלית.  
אז מה הערך כי אנהג אני על פי הדרכתך 
אם לא הבנת ותפשת והגשמת את תודעת ה 'ככות' – ה 'ככה' – היות הכול כך ? (12)
- (היות הדבר בפני עצמו כפי שהוא ).
עדיף אם אתה תלך לדרכך בזמן שאלך אני לדרכי. 

זה אשר לא מבין ותופש ומגשים את הריקות של התודעה – Mind voidness,
לא יכול אף פעם להיפטר ולהשתחרר מהשפעת הרוע.
אם האחד יודע את התודעה העצמית – Self-Mind בעצמו,
כל המכשולים והקשיים הופכים להיות העוזרים של האחד.
אפילו אני, Drug Srin Mo – דראג שרין מו, אהיה א בשמחה המשרתת שלו. 
אתה, מילארפה, עדיין יש לך רעיונות שגויים, ואתה עדיין
צריך לחדור אל תוך טבעה התודעה של תודעתך העצמית.
אתה עדיין צריך לחדור אל שורשי האשליה. 

 

כאשר סיימה Drug Srin Mo – דראג שרין מו את שירתה, התרשם מאוד מילארפה מן השדונית הנבונה.
והוא היה נראה מאוד מרוצה [ואף מופתע מעט] לשמוע כאלו התבטאויות משדונית. 

וכתשובה לה, הוא ענה בשיר מזמור :

עמוד 63


" שמונת משלי החשיבה "

כן ! כן ! מה שאת אמרת זה אמת, אמנם אמת ונכון. 
הו, את השדונית Drug Srin Mo – דראג שרין מו האכזרית, 
זה קשה למצוא מילים יותר אמתיות מאלו.
למרות כי טיילתי ונסעתי הרחק לכול מקום, 
מעולם לא משמעתי שיר מזמור כל כך יפה.

אפילו אם מאה מלומדים גדולים מאוד יתכנסו כאן,
הם לא יוכלו לתת תיאור והמחשה טובים יותר.
את, רוח הרפאים, שרת וזמרת מילים טובות ; 
הן כמו מטה של זהב, אשר מכה ממש בתוך לבבי שלי.

וכך, אוויר-הלב (13), ההיצמדות והדבקות בדהרמה (14)
הם המסולקים והמופרכים ; וכך מוארת חשכת העיוורון של בורותי ;
כך פורח לוטוס החכמה הלבן ; 
וכך נדלקת המנורה אשר מאירה את המודעות-העצמית Self-awareness (15).
והמיינדפולנס – Mindfulness  תשומת הלב והערנות והקשיבות אל המודעות-הערה
משוחררת במלאות. 

 

בהתבוננות בזה, המיינדפולנס – Mindfulness משתחררת תשומת הלב הזאת
ואני נועץ עיניי בשמי הרקיע הכחולים העוצמים,
ואני מבין ותופש ומגשים לגמרי את טבעה הריק של הוויה ;
של הקיום הברור והמוחשי, ואין בי כל פחד וחרדה. 

כאשר אני מסתכל אל השמש והירח
אני מבין ותופש את היותם עירומים,
הקרינה וההקרנה של מהות התודעה ; 
אין בי כל פחד מהסחת דעת והתנמנמות (16)

(שני האויבים העיקריים של היוגי המודט הם הסחת הדעת והתנמנמות).
כאשר אני מביט ובוהה בראשי ההרים
אני תופש ומגשים בבהירות את הסמדהי הנצחי ; 
מן השינוי והזרימה אין לי בכלל פחד.

כאשר אני מסתכל למטה על הנהר הזורם,
אני מבין ותופש במלאות את הטבע הרץ השוצף אשר בכול שטף זרימה ; 
מן המבט והדעה השגויים של חוסר סיבה וגורם, אין בי בכלל פחד או חשד ודאגה.

כאשר אני הוגה ומהרהר וחושב עמוקות באשליות הקיום אשר הן כמו הקשת בענן
אני מבין ותופש בבירור את הזהות של צורה ושל ריקות ; 


עמוד 64

מן הדעות השגויות הראליסטיות והניהליסטיות 
(ניהליסטי – שייך לשלילה ודחייה מוחלטת של ערכים ומוסדות ומוסכמות החברה האנושית)
אין בי פחד כלל.

כאשר אני רואה את הצללים ואת הירח במים,
אני מבין ותופש וקולט ומגשים במלאות את 
הקרינה העצמית והזוהר של אי-היצמדות. 
של מחשבות סובייקטיביות ואובייקטיביות (18).
(18 - הכוונה גם מחוץ למחשבות הדואליות)
אין בי פחד כלל. 

כאשר אני מסתכל כלפיי פנימה אל התודעה – Mind  אשר ערה לעצמה
או הערות-העצמית של התודעה – Mind Self-aware
אני רואה בבהירות את האור של המנורה הפנימית ; 
מעיוורון הבורות אין בי פחד כלל.

כאשר אני שומע מה את מזמרת ושרה, רוח חוטאת,
אני מבין ותופש במלאות את טבעה של המודעות-העצמית  ; 
מן המכשולים והקשיים אין בי פחד כלל.

את רוח הרפאים, את הנך אמנם רהוטה בדברייך ! 
אך האם את באמת מבינה את טבעה של התודעה כפי שאמרת ? 
תסתכלי על הלידה המכוערת של רוח-רפאים מכשפה זקנה ומרשעת
אשר לה היית ראויה וזה מה שמגיע לך ! 
את לא עושה כלום מלבד מעשים רעים ואכזריים.
זה נגרם בגלל בורותך בדהרמה וזלזולך התעלמותך מן המוסריות.
את אמורה וצריכה יותר להקשיב ולשים לב בהקפדה ובהתמדה
כי ברוע והרעות והסבל של הסמסארה
את צריכה להתכחש ולוותר על עשר – 10 פעולות הרוע (19).
כיוגי, כמו האריה, אין בי פחד כלל וגם לא פניקה.
את שדונית חוטאת, לא צריכה ואמורה לחשוב
כי המילים המתבדחות שלי הם אמת (20). 
אני רק צחקתי ממך והתבדחתי עלייך.
הו, רוח ! את לעגת ולגלגת עליי בערב הזה !
אך האם אנחנו יכולים לעקוב אחר האגדה על הבודהה
וחמשת השדים (21) . 
(בערב הגיעו אל ההארה התגבר וכבש הבודהה את חמשת השדים של התאוות שבאו לאמללו)
ומי ייתן ותעלה בתוכך תודעת-הבודהי המושלמת ! 
עם שבועתך ונדרך הטהורים, המאוחדים עם חמלתי,
מי ייתן ותהפכי להיות אחת מתלמידיי בחייך העתידיים. 

 

כאשר היא מרוגשת מתגובתו, פרחה אמונה מלאה בג'טסון בליבה 
של Drug Srin Mo – דראג שרין מו – והיא שחררה את כף רגלו של מילארפה 
וזמרה בקול מתוק :

עמוד 65

בסגולה של מלאי היתרונות והמעלות שלך,
אשר אתה, הו יוגי מוכשר ומחונן, 
מסוגל לתרגל את הדהרמה
ולהישאר לבד בבידוד ההרים הזה !
עינייך הרחמניות שומרות על כל ההוויות 
בחמלה !

אני נוהגת על-פי השושלת של Bedma Turtin – בדמה טורטין (23)
(שם נוסף לפדמה-סאבמהווה) 
ושמעתי את המחרוזת של המילים היקרות בדהרמה הקדושה.
למרות כי הקשבתי להטפות רבות, ונכחתי בהתכנסויות מאמינים גדולות,
עדיין ההשתוקקות וההתאוות ההידבקות וההיצמדות החזקות שלי הם גדולות ומופרזות.

אני מובילה אל הטוב את אלו אשר מתבוננים ושומרים ומקיימים את הדהרמה ; 
ואני מראה את הנתיב הנכון לבודהיסטים הכישרוניים המחוננים,
למרות כי כוונתי חברותית ומה שמניע אותי הנו טוב,
חייבים לחפש ולבקש אחר מזון כדי לתמוך בגוף המושחת הזה. 

אני משוטטת על הארץ בצורה הרעה הזאת,
מתאווה למזון של בשר ודם.

אני נכנסת אל תוך נשמתו של כל מי אשר בו אני פוגשת ; 
אני מסיתה את ליבן של העלמות הבתולות, נאות ויפות ומקסימות ; 
אני מוטרפת מתאוותי לדמם של גברים צעירים, חזקים ונאים. 
בעיניי שלי, אני משעשעת את עצמי כאשר אני צופה על כל הדרמות ; 
בתודעתי, אני מסיטה ומדרבנת לתאוות בכול האומות.
עם הגוף שלי אני מגרה ומסיתה אנשים להתלהבות והתרגשות וחוסר שקט.

ביתי הוא בלימבה – Limba ומגוריי הם בתוך הסלע. 
אלו הם הדברים אשר אני עושה, 

זוהי תגובתי האמתית והגלויה והווידוי העצמי הכנה.
אלו מילות הברכה לפגישתנו, 


 

עמוד 66
זוהי העדות של אמונתי בך, ושל מנחותיי.
בזמרנו שיר זה של כנות
הבה נהיה שמחים ומרוצים.

 

מילארפה חשב :
"על חקירתה הרצינית והכנה של שדונית זאת צריך לענות היטב, ועל גאוותה המוכנעת".

 

ואז מילארפה שר את המזמור :
 

האזיני והסכיתי היטב ומקרוב,
את מכשפה זקנה מושחתת ומרושעת.
הגורו הוא טוב, אבל התלמיד הנו רע.

אלו אשר רק שמעו וקראו את הלימוד של הדהרמה,
רק אוחזים במילים.
הם לא מבינים את הדהרמה האמתית.
מילותיהם יכולות להישמע רהוטות ומשכנעות,
אך אין בהן כל שימוש וכמו כן הן חסרות ערך ותועלת.

 

אמרות ערמומיות ודיבור ריק לא עוזרים
לנקת ולטהר את הזיהום והטינופת והסיאוב של תודעתו של האחד.

 

בגלל נטיות הרוע ההרגליות שלך אשר נוצרו בעבר,
ומעשייך האכזריים והזדוניים בהווה,
את הפרת את שבועותייך נדרייך ועקרונותייך האמתיים. (24)
בכוח ההפרות והעברות המוסריות האלו,
נולדת בצורה נמוכה יותר של אישה.
הגוף שלך משוטט בקרבת המקום האומלל
הנבזה ועלוב הנפש של הקניבלים ;
הדיבור שלך הנו רמייה עצמית והולכת שולל ;
התודעה – Mind שלך ספוגת מחשבות של אומללות וייסורים לאחרים.

זה בגלל התעלמותך וזלזולך בחוק הקארמה, שקיבלת גוף מכוער בלידה פחותה,
אם תחשבי עכשיו על העוונות והחסרונות וההפקרות, העברות הרעות והסטיות אשר בסמסרה,
(סמסרה = מעגל המיתות והלידות)
את תודי באשמתך ותבטיחי לעשות טוב.

 

כמו האריה אני לא מפחד ;
כמו הפיל אין בי חרדה ;
כמו המשוגע אין בי בעמדת פנים או תקווה.
אני אומר לך את האמת הכנה.

 

עמוד 67

אם  תעשי בעיות ותייסרי ותאמללי אותי
רק תביאי על עצמך עוד ייסורים.

 

תנדרי נדר והישבעי לדהרמה הטהורה.
תרצי ותבקשי להיות תלמידתי בעתיד.
הו, את מכשפה מושחתת זקנה ומרושעת
ומבולבלת, חשבי על המילים הללו בזהירות !

 

דראג שרין מו - Drug Srin MO  הופיע כעת בצורתה הנראית הנגלית ושרה בכנות :
 

מן הבודהות הקדושות של שלושת הזמנים, (25)
הבודהא ווג'רה-דהרה – Vajradhara הנו הראשי ;
הוא גם האדון של הדוקטרינה המופלאה.
תודעת הבודהי העולה וזורחת אמנם ראויה לציון.

אתה יכול לקרוא לי מכשפה זקנה מושחתת ומרושעת,
אבל אמנם יש לי אכן מעלות ויתרונות גדולים מאוד.
הבנה אמתית עלתה כאשר שמעתי את הזהרתך.
בהתחלה נשבעתי לציית להוראות הגורו שלי,
למדתי ושיננתי את הדהרמה הקדושה.

אבל אז, התמכרתי ופינקתי את עצמי וביצעתי מעשים רעים,
עם תשוקות ותאוות אכזריות (26) אשר בערו בלבי בפראיות
בצורה בלתי נסבלת,
נולדתי בצורה המכוערת של שדונית – שדה,
והתכוונתי לעזור לכול ההוויות החשות,
אך שוב ושוב התוצאות היו רעות ורוע.

 

אתה הגעת, יוגי גדול, בתחילתה של השנה שעברה,
בתוך המערה נשארת מודט בבדידות.
לעתים אני מחבבת אותך ולעתים אני לא !
בגלל שאני מחבבת אותך הגעתי הלילה ;
ובגלל שאני לא מחבבת אותך תפסתי את כף רגלך.
עכשיו מתחרטת אני על מעשה רע זה.

 

מכאן ואילך המכשפה הזקנה והמרושעת
נטשה את מעשיה הרעים.
ובכול ליבה היא מתרגלת את הדהרמה ;
היא תשרת את הבודהיזם הכי טוב שהיא יכולה.
מכאן ואילך ולצלו הקריר של עץ החסד,

 

עמוד 68

בבקשה אנא הגן עליה מחמשת התשוקות והתאוות המרעילות. (27)
(5 התאוות והתשוקות המרעילות : תאווה, שנאה , עיוורון, גאווה וקנאה)

אני האישה המושחתת בצורתה המכוערת
תופסת מחסה ומקלט אצלך, ונשענת על הוראותיך.
בכך אני זונחת את כוונותיי המרושעות והזדוניות.

מעכשיו ועד אשר אגיע לבודהיות ולהארה,
אני נשבעת להגן על היוגים ולהתחבר
עם כל אלו אשר עוסקים במדיטציה.
אני אשרת ואעזור ואתמוך
בחסידים ומאמיני הדוקטרינה,
בצופים והשומרים של מצוות האמת.
ליוגים המתקדמים ולדהרמה
אהיה משרתת הגונה וישרה.

 

עקב כך באותו רגע, דראג שרין מו – Drug Srin Mo נשבעה בפני מילארפה
כי בעתיד היא לעולם לא תפגע יותר במישהו,
כמו כן היא נדרה להגן על כל אלו אשר עושים מדיטציה.


במטרה להדריך את דראג שרין מו – Drug Srin Mo
שר אז מילארפה את המזמור :

 

אני המכובד אשר זנח וויתר על הסמסרה ;
אני הבן הנאצל של הגורו שלי ;
בתוכי מאוחסנת התורה היקרה מפז ;
אני הנני בודהיסט עם כנות ודבקות עצומים.

 

אני היוגי אשר תפש את מהות ההוויה ;
אני כמו אמא לכול  ההוויות החשות ;
אני האיש אשר יש לו אומץ והתמדה.

המחזיק של הרוח – Spirit  של הבודהא גוטאמה.
המאסטר – האדון של ה 'לב-השואף-לבודהי'.

 

אני האחד אשר תמיד דבק בטוב הלב הנדיבות והחביבות ;
עם חמלה עצומה הכנעתי את כל המחשבות הרעות.
אני הוא האחד אשר נשאר ושהה במערה של לינבה – Linba,
אשר מתרגל מדיטציה בלי הסחות-הדעת.

האם עכשיו את חושבת שאת שמחה ומאושרת ?
את מכשפה זקנה מרושעת והרוסה ומבולבלת  !
אם עוד לא מצאת אושר אז זוהי אשמתך שלך.
היזהרי ! דבקותך האיתנה ב-אגו (28)
היא יותר גדולה ממך ;

 

עמוד 69

שימי לב ! הרגשות שלך יותר חזקים ממך עצמך.
הו, רוח רפאים, רצונך האכזרי הרבה יותר מרושע וזדוני ממך עצמך ;
המחשבות ההרגליות שלך יותר מאפיינות אותך מאשר את בעצמך.
הפעילות המנטלית הבלתי פוסקת שלך (29)
יותר אחוזת שיגעון ומטורפת ממך עצמך !

 

לתחזק ולשמור את הקיום של רוח-רפאים זה רק מביא נזקים ורעות ;
להבין את חוסר הקיום של רוח-הרפאים זוהי הדרך של הבודהא ;
לדעת כי רוח-רפאים והמציאות הן אחד, זוהי הדרך לשחרור.

לדעת כי רוחות-הרפאים הן כולם ההורים שלך ושל כולם זוהי ההבנה הנכונה.
לתפוש ולהבין ולהגשים כי רוח-הרפאים עצמה היא התודעה שלך עצמה
זאת היא תהילה נעלה.

 

את תיגאלי ותשתחררי מכול הכבלים אם תביני ותתפשי את האמת

אשר הכרזתי והצהרתי ; אלו הן הוראותיי אלייך, שדונית !

כדי להפוך להיות חסידה ותלמידה נאמנה שלי את חייבת לשמור על ההוראות.

אל תפרי את החוקים של הוואג'רה – ייאנה – Vajrayana (30)
(וואג'רה-ייאנה – החוקים וההוראות של הטנטריות)
אל תפגמי בחמלה העצומה, אל תייסרי ותכאיבי לגוף,
במילים ובתודעה-Mind של הבודהיסטים.
אם אי פעם תפרי חוקים אלו, את יכולה להיות בטוחה
כי תיפלי ותצנחי בגיהינום של הווג'רה – Vajra. (31).

תדקלמי את החוקים החשובים האלו שלוש – 3 פעמים ;
תזכרי את המשמעות והכוונה שלהם ותתרגלי אותם.

עכשיו הבה נבקש בקשה, מי ייתן והברכה והחסד יגיעו אלייך במהרה !

עם לב-הבודהי הנדיר שאין כדוגמתו העצום בצורה בלתי נתפשת
לו יהיו לך אושר ושמחה גדולים.
לו תהיי בחייך העתידיים הגדולה שבחסידיי
הו, אשת דורג'ה-סמבה  -  Dorje Semba (32).

 

עמוד 70

אחרי ש, Drug Srin Mo – דראג שרין מו, נדרה ונשבעה לפני הג'טסון,
היא קדה והשתחוותה לפניו וכמו כן גם הקיפה אותו הרבה פעמים.
היא נשבעה כי מכאן ואילך היא תציית לכול הוראותיו.
ואז היא נעלמה כמו הקשת בענן כאשר היא נעלמת אל השמים.

 

בינתיים עלה השחר והשמש זרחה, וכעבור זמן מה חזרה Drug Srin Mo – דראג שרין מו,
והביאה איתה את האחים והאחיות ואת כל הפמליה, ולכולם פנים נאות ונעימות ולבושים במיטב המחלצות
כדי לראות את הג'טסון.
היא הביאו לו מנחות רבות.

Drug Srin Mo  - דראג שרין מו אמרה למילארפה : "אני רוח רפאים חוטאת שנכפתה עליי קארמה רעה,
אני נלכדתי בצורת לידה נמוכה ;  ואשר מניעות אותה מחשבות הרגליות רעות, וגם השפעתי על אחרים
להפוך להיות רעים. אני מתחננת ומבקשת ומתפללת אליך שתסלח לי.
כוונות רעות גרמו לי לעשות לך מעשים רעים.
אני מפצירה ומתחננת בפניך לסלוח לי על מה שעשיתי.
מכאן ואילך אני אציית להוראותייך ופקודותייך בדיוק ובקפידה ואשתדל להיות משרתך הכנה.
תהיה אדיב ותספר לנו על האמת הנעלה אשר הבנת, תפשת והגשמת".

כאשר ביקשה את הבקשה הזאת שרה Drug Srin Mo – דראג שרין מו :
 

הו, אתה ! אתה הנעלה הגדול העצום ! בנם של הגיבורים הגדולים !
לאחר שערמת והוספת יתרונות ומעלות מרובות, הפכת להיות אדם מחונן ;
שייך למורשת נבדלת, נבחרת ומכובדת (33), (מורשת העברת הלימוד הטנטרי)
אתה המשופע הנובע גלים של חסד. (34)

 

אתה האחד אשר מודט בהתמדה עצומה וגדולה,
אשר עם בעמידות וכוח סבל נשאר לבד,
המתרגל בשקדנות את הלימודים העמוקים של התורה.
בשבילך אין בכלל שטנים ומכשולים !

 

דרך הבנתו ותפישתו והגשמתו של מיקרו-קוסמוס הפראנה והערוצים הפנימיים,
יכול אתה לחולל ולבצע ניסים גדולים מאוד ואדירים.

אנחנו ואתה ביחסים הרמוניים.
הבקשות והרצונות הטהורים שלנו בחיים הקודמים חוללו את פגישתנו.
למרות כי פגשתי קדושים מוגשמים רבים,
רק דרכך קיבלתי חסד, הדרכה והכוונה.
אני, מכשפת רוח הרפאים מדברת בכנות ובהשלמה !

 

האמת ההולמת המתואמת של ה 'הינה-ייאנה' – Hinayana (המרכבה הקטנה – תרוודה)
יכולה להיות מתעתעת ;

עמוד 71
 

זה אכן קשה אמנם להכניע את התאוות בגלל הקארמה !
יכול להיות כי האחד ידבר את הדהרמה בצורה רהוטה,
אבל בדיבור אין תועלת כאשר הסבל והאומללות מגיעים ובאים.

הסוג הזה של הגורו אשר תועה וסוטה מן הדרך של הדהרמה לא יעזור לעצמו,
ורק ימית על עצמו שנאה.

אתה ! הגוף המתגלגל המתגלם של הבודהא (36)
(36 – בהערה הזאת נאמר כי השדונית קראה לו התגלמות הבודהא
אך מילארפה מעולם לא אמר על עצמו או הסכים להיותו התגלמותו של הבודהא)
בתוך שלושת הזמנים (שלושת הזמנים – עבר, הווה ועתיד),
הבן, תפוש והגשם את האמת הנצחית של Dharmata  - דהרמתא (37)
(37 – האמת והטבע של ההוויה).

עם הלימוד הפנימי, אתה מתרגל את התמצית של הדהרמה.
במקום המבורך הזה, בו גדלה ההארה האולטימטיבית המהותית,
אנחנו, Drug Srin Mo  - דראג שרין מו ופמלייתה, מתפללים ומבקשים ממך
כי תסביר ותבהיר לנו את הלימוד של הסוד הפנימי ביותר.

בבקשה הענק לנו את המילים הסודיות של ה 'ווג'רה-יינא' – Vajrayana,
את האמת האולטימטיבית המהותית ;
בבקשה ! למד אותנו את החכמה המאירה העצומה,
בבקשה ! הענק לנו את קרינת האור !

בשומענו את האמת הנצחית המוחלטת,
הדוקטרינה הסודית המעמיקה,
האחד לא ייפול אל נתיב הדרך הנמוך.
על-ידי תרגול הלימוד של הדוקטרינה הסודית,
האחד לא יתהה וישוטט בנתיבי הסמסרה.
בלי להסתיר ולהחביא, ללא מסתור ומחבוא,
אנחנו מבקשים ממך לגלות לנו את האמת השלמה.

 

אז אמר מילארפה :
" מתוך מה שאני יכול עכשיו לראות, לא כולכם מסוגלים לתרגל את הלימודים הגבוהים של האמת הנצחית.
אם אתם מתעקשים ללמוד את הלימוד הפנימי, אז אתם חייבים להישבע בחייכם ולהתחייב
בשבועת נדר רצינית ובכובד ראש ". 

 

מיד לאחר מכן ועקב כך Drug Srin Mo – דראג שרין מו נשבעה ונדרה כי מכאן ואילך היא תנהג על-פי כל הוראותיו ופקודותיו של הג'טסון, והיא תשרת ותעזור לכול הבודהיסטים.
כתשובה לשאלותיה,

מילארפה אז שר את שיר המזמור :


" הדהרמה האמתית הנצחית ב- 27 הנעלמים " :
 

אל הבודהא הסודי עם הגוף האנושי, אל מארפה המתרגם אשר אין כמוהו,
אבי הגורו, לרגליך אני משתחווה, האחד האדיב רב החסד !

 

עמוד 72

אינני זמר אשר רוצה להציג את אומנותו,
אבל את, רוח רפאים, מפצירה ומתחננת בפניי לשיר ולשיר ולזמר שוב.
היום אני אשיר את המזמור של האמת המהותית האולטימטיבית.

רעמים, ברקים ועננים, עולים כפי שהם מתרוממים מן השמים,
מתפוגגים ונעלמים ונסוגים ושבים בחזרה לרקיעים.

 

הקשת בענן, דוק וציעוף הערפל,
העולים כפי שהם מתרוממים מכיפת השמים,
נעלמים ומתפוגגים בחזרה אל הרקיעים.

 

דבש, פירות ויבול הגדלים מתוך הארץ ;
כולם נעלמים ומתפוגגים ושבים אליה בחזרה.

 

פרחים, עלים ויערות, העולים כפי שהם מתרוממים מתוך הארץ,
נעלמים ומתפוגגים ושבים אליה שוב ושוב.

 

אדוות הגלים, הגאות והזרמים, העולים כפי שהם מתרוממים מן האוקיינוס העצום,
גם הם מתפוגגים ונעלמים ושבים אליו בחזרה.

 

מחשבות-הרגליות, היצמדויות ותאוות, עולים כפי שהם מתוך מודעות האלייה – Alaya (38)
(38 – מודעות האלייה היא מלאי או מחסן המודעות שם נמצאות כל סוגי המודעויות והבסיס להן).
כולם נעלמות וחוזרות ושבות אל האלייה.

 

מודעות-עצמית – Self-awareness, הארה-עצמית – Self-illumination, ושחרור-עצמי -
Self-Liberation, עולות וזורחות כפי שהן מתוך מהות-התודעה,
וכולן נעלמות ונמסות ומתפוגגות בחזרה אל תוך התודעה.

 

אי-עלייה וזריחה, אי-השמדה, ואין-תיאור, עולים מן הדהרמטה – Dharmata
(אמת מהות טבע ההוויה עצמה) וכולם שבים וחוזרים אליה שוב.

 

פנטזיות, אשליות והזיות, פרי הדמיון ורוחות רפאים וחזיונות שדים, כולם נוצרות מן היוגה,
וכולן נעלמות ומתפוגגות אליה בחזרה שוב.

 

אם האחד ייצמד חזק אל המציאות של החזיונות (39),
(39 – התרגום המילולי הנו 'חזיונות של רוחות רפאים')
אז הוא יהיה מבולבל במדיטציה שלו. 

 

 

עמוד 73
 

אם הוא לא היה יודע כי כל המכשולים מגלים את הריק,
התגלמויות התודעה-Mind,
הוא יולך שולל במדיטציה שלו.
שורש כל הבלבול עצמו, גם הוא מגיע ובא מתוך התודעה-Mind.
הוא אשר מבין ותופש ומגשים את  טבע המהות של התודעה הזאת,
רואה את ההארה העצומה מבלי לבוא וללכת.

מתבונן בטבען של כל הצורות החיצוניות, הוא מכיר ומבין
ותופש ומגשים כי הן רק חזיונות התעתועים של התודעה-Mind.
הוא גם רואה את הזהות של הצורה והריק.
ויותר מכך, למדוט היא מחשבת תעתועים ;
ולא למדוט גם זה מתעתע.
זה אותו דבר אם אתה עושה או לא עושה מדיטציה.

 

הבדלה והבחנה בין ה " שתיים " (40), היא המקור לכול הדעות השגויות.
מנקודת המבט האולטימטיבית המהותית הסופית אין בכלל מראה ודעה כלל.
זהו טבעה של התודעה-Mind. (41) גם טבעה של צורת-התודעה.
הלימוד של ההתבוננות בטבעה של הדהרמה מוצג ומצויר דרך הדומה של החלל.

את, Drug Srin Mo – דראג שרין מו, צריכה ואמורה להסתכל אל תוך המשמעות
של 'מעבר למחשבות' ;  
את אמורה וצריכה להיכנס אל הממלכה של המדיטציה אשר היא בלי הסחת הדעת,
את אמורה וצריכה לפעול בטבעיות ובספונטניות, תמיד מודעת למהות.

מעבר למילים היא ההגשמה, חופשיה מתקווה ומפחד.

אין לי זמן לשיר ולזמר לשם השעשוע, ולפטפט מילים ריקות.
הו, רוח – Spirit ! תחשבי על הדהרמה מבשרת הטובות וברת המזל.
תשאלי מעט, אל תעלי כל כך הרבה שאלות ; והיי רגועה ותשבי בנחת ובנוחות !

אני שר ומזמר כפי שביקשת ;
אלו הן המילים המשוגעות שלי. (42)
אם את יכולה לתרגל אותן,

 

עמוד 74
 

כאשר תהיי רעבה את תאכלי את המזון של החסד הגדול. (43)
(43-החסד הגדול – האקטזה הגדולה בה היוגי מתנסה בהיותו במדיטציה).
ושתהיי צמאה את תשתי מן הנקטר (44) ואז את תוכלי לעזור ליוגים בעזרת פעולותייך.

 

בעקבות כך, בו במקום, Drug Srin MO – דראג שרין מו ופמלייתה היו המומים וקדים ומשתחווים
ומקיפים אותו המון פעמים כאשר הם זועקים ובוכים וצועקים : "המכובד, אנחנו אכן אסירי תודה לך".
וכך הם נעלמו כמו הקשת בענן, התפוגגו ונעלמו אל תוך השמים.
מאז ואילך, הם צייתי להוראותיו של מילארפה ;
הם שירתו את היוגים,
ויותר לעולם לא ייסרו והכאיבו ואמללו אותם, והפכו להיות חבריהם הטובים.

 

הנה זה הוא הסיפור על מילארפה אשר נפגש במערה של לינבה – Linba
עם Drug Srin Mo – דראג שרין מו.

 

עמוד 78
 

מילארפה ב, ראגמה
 

השתחוות וקידה אל כל המורים – גורואים
 

כאשר הג'טסון מילארפה החליט ללכת אל ריוו בלנבר – Riwo Balnbar מלינבה דראג – Linba Druag לתרגל מדיטציה, הוא הודיע לפטרונים ולתומכים שלו בראגמה.
והם אמרו : "ליד ריוו בלנבר  יש מקדש במקום נעים ומלבב מאוד. אנחנו ממליצים כי תישאר שם.
בנוגע ל, ריוו בלנבר, אנחנו לא יודעים על זה הרבה. הנכבד, אתה יכול להישאר בהתחלה במקדש,
בינתיים, אנחנו נשלח אנשים כדי לחקור ולסקור בשבילך את האזור".

מילארפה חשב לעצמו :
"ראשית אלך לאיזה זמן למקדש, ואז אמשיך אל ריוו בלנבר".
ואז הוא אמר להם : "אני לא צריך את ההדרכה שלכם, אני יכול למצוא את הדרך בעצמי".
כאשר התומכים והפטרונים שאלו : "האם יש לך מדריך ?" אז השיב מילארפה : "כן, יש לי".
והם אמרו : "מי הוא ? תספר לנו עליו עוד".

וכתשובה להם שר מילארפה את המזמור :

 

המורה - הגורו המהולל והמושלם אשר מפיג את החשכה, הוא הנו המדריך.

הרחק מן הקור והחום, בגדי כותנה אלו (1),
אשר איתם אני מתכחש וזונח ומוותר על התאווה והתשוקה לפרווה, זה המדריך.

היוגות של הקריאה והתפילה לעזרתו של האל, הזדהות/זיהוי, וטרנספורמציה (2),
אשר מוחצות ורומסות ומרסקות את האשליה של הבארדו, הן הינם המדריך.

זה אשר מראה לך את הדרך בתוך כל המסעות דרך כל הארצות -
השליטה השלמה בתודעת-הפראנה (3) זה הנו המדריך.

 

עמוד 79

לוותר על הגוף של האחד ולהציעו בתור מנחה טובה (4) -
הלימוד של להכניע את האגו זה הנו המדריך.

להישאר בבידוד ולתרגל מדיטציה, המובילה את האחד
אל ההארה זה הנו המדריך.

 

להיות מובל על-ידי ששת המדריכים האלו,
ולהתגורר ולשכון ב ג'ונג צ'אב צונג Jaung Chub Tsong – (5) טירת הבודהי,
הכול יהיה בסדר איתי.

 

אז הלך מילארפה אל החלק הגבוה יותר של ראגמה, אשר נקרא מן הזמן ההוא ואילך
ג'ונג צ'אב צונג . והוא הספיג את עצמו בסמהדי של הנהר הזורם (6).

לילה אחד בחצות הוא שמע רעש המולה וצעקה גדולה, קרניים תוקעות באוויר
כאילו מתקרב צבא בקרב.


מילארפה חשב : 'האם יש מלחמה וקרב בארץ ?"
ואז הוא הספיג את עצמו בסמדהי של החמלה העצומה.
אבל הרעש התקרב והתקרב עוד.
גם הארץ וגם השמים נראו רוחצים באור אדום. מילארפה תהה והתפלא מה קורה...
והוא הסתכל וראה כי כל המישור בוער, ואין שום דבר אשר נותר על הארץ או בשמים.
להקה מתוך הצבא של השדים, היו עסוקים בחריצות בהדלקת שריפות, הם היו משפריצים מים,
וזורקים למטה את ההרים. דרך אינספור מעשה כישוף ולחשים, השדים איימו על מילארפה
עם הרבה סוגים של כלי נשק, כאשר הם מפרקים וקורעים את הסלעים
ואת המערה והרעיפו עליו גידופים וקללות והתעללויות ופגעים.
מילארפה שם לב לכך שהשדים התכנסו כדי לייסר ולאמלל ולהכאיב לו.
והוא חשב :
" כמה חבל, מזמן עתיק וקדום עד עכשיו השדים של ה Ah-tsa-ma – העטצ-א-מה החוטאים האלו
(ראו סיפור 2 הערה 5) תירגלו מעשים רעים בששת הממלכות,
וכך הם הפכו להיות רוחות רפאים רעבות המעופפות בשמים.

עם מחשבות מרושעות ואכזריות וכוונות רעות הם פגעו בכל כך הרבה הוויות חשות
עד כי עם הקארמה השחורה הזאת אין להן בכלל ברירה מלבד ללכת לגיהינום בחיים העתידיים שלהם.


ולפיכך עם חמלה גדולה מאוד שר מילארפה את מזמור השיר :

 

אני מכבד ומוקיר ועושה מחוות הערכה כלפייך מארפה המתרגם.

בשמי חמלתך העצומים נאספים ומתכנסים מכול הצדדים ענני הרחמים
אשר מהן יורד הגשם הפורה של החסד. וכך הקציר של חסידיך גדל.
ההוויות החשות רבות מספור ואינסופיות כמו החלל,
בבקשה תעניק את גלי החסד שלך למען השגת ההארה.

 

עמוד 80
 

אתה כינסת את השדים ואת אלו אשר הם לא אדם,
אתם אשר עפים ומטיילים בשמים וכמהים לעולמים למזון,
אתם רוחות הרפאים הרעבות !
מניע אתכם הכוח של הקארמה אשר הבשילה במלאות (8),  
בחיים אלו נולדתם כ, רוחות רפאים רעבות
וגם עם הקארמה של עשיית רוע ופגיעה ונזק לאחרים,
אתם תיפלו אל הגיהינום בחייכם העתידיים.
אני שר ומזמר על אמתות הקארמה.

חישבו היטב על מילים מועילות מיטיבות אלו.

אני בנם של גאגיו גורו – גורואים – Ghagyu Gurus :;  
עם האמונה העולה בתוך לבבי, אני לומד את הדהרמה.
ביודעי את החוק של סיבה ומסובב, אני מתרגל חיי צנעה ופשטות ;
בשקדנות, חריצות והתמדה, אני רואה את טבעה האמתי של התודעה – Mind.

 

אני מבין ותופש כי כל הצורות הן לא אלא אשליות ( מאיה – Maya).
כך אני משחרר את עצמי מהמלחה של היצמדות חזקה לאגו,
כך אני חותך את כבלי האזיקים של הנושא ומושא 0 סובייקט ואובייקט (9) של הסמסרה
ומגיע אל ממלכת הבודהא, הדהרמה-קאיה – Dharmakaya  הנצחית הבלתי משתנה.

 

אני הוא היוגי אשר הלך מעבר אל התודעה – Mind האנושית,
איך תוכלו לייסר ולהכאיב ולאמלל אותי, אתם עושי הצרות ?
מעשיכם האכזריים וכוונותיכם הזדוניות המרושעות והנכלוליות,
אתכם הם התישו, אבל בי הם לא פגעו.

 

ושוב, חייבים אתם לדעת כי התודעה – Mind היא המקור של השנאה.
למרות כי ממעמקי 18 אזורי הגיהנום אשר מתחת עד לגן העדן רקיע הברהמה ממעל,
אוספים אתם את כל הכוחות שיש בפנים כדי לזרוק עליי וכנגדי,
אני בקושי יכול לפרוש את חכמתי המקיפה את הכול,
כי בתודעתי פחד לא יכול לעלות.

 

אתם כינסתם שדים וכאלו אשר הם לא אדם,
עם כל הלחשים וכלי הנשק המכושפים שלכם,

 

עמוד 81

אתם לא יכולים לפגוע בי ;
כל מה שעשיתם הנו חסר תועלת .
איזה בזבוז וכמה חבל אם תחזרו מבלי לפגוע בי !
תראו את כוחכם ותעשו את הכי גרוע שלכם אתם שדים מעוררי רחמים.

 
עקב כך ומיד באותו זמן נהיה מילארפה ספוג בסמדהי של 'ככות' או של ה 'זהו-זה'.
[ביראת כבוד ומוכנעים על-ידי גדולתו],
כל השדים התחרטו לפניו וחזרו בתשובה
והפכו להיות נאמנים לו.
הם קדו לפניו קידות וסבבו והקיפוהו פעמים רבות באמרם :
"אמנם היינו עיוורים, לא ידענו כי אתה כזה יוגי מושלם ומוגשם, בבקשה סלח לנו על מה שעשינו לך.
מכאן ואילך אנחנו ננהג על-פי כל ההוראות שתיתן לנו. בבקשה הענק לנו את ההוראה והלימוד.
כדי שנוכל כך לבסס את היחסים ביננו על-פי הדהרמה".

 

מילארפה השיב :
" טוב מאוד, במקרה הזה אתן לכם את הלימוד הזה,

הימנעו מחטאים, תתרגלו מידות טובות ויושר !

כל השדים בכו וצעקו וזעקו "כן, אנחנו נציית ! "

ואז הם הציעו לו את חייבם ולבבם, וכמו כן גם הבטיחו לג'טסון לציית להוראתו.
לאחר מכן, הם חזרו כולם אל ממלכתם.

ביניהם היה אחד אשר נקרא ' סיי למו – Seyi Lhamo אשר מ, מאנג – Mang
ואחרים היו אלוהיות מקומיות מ, ריוו בלנבר.

מילארפה הרגיש כי מאחר והשדים של ריוו בלאנבר כבר הוכנעו קודם,
זה לא יהיה נחוץ ללכת לשם ולעשות מדיטציה יותר והוא החליט להישאר בארמון הבודהי במשך כמה ימים.

ובמצב רוח מרומם מאוד הוא שר את המזמור :


כאן בבית ההארה, אני נתיב הבודהי (מתרגל ועוסק בדבר) מילארפה,
אשר שולט בתודעת-הבודהי,
מתרגל את היוגה של לב-הבודהי.
אני בקרוב ובמהרה אשיג את הבודהי הגדול,
ואביא את אינספור ההוויות אשר הן כמו אמהות (10)
אל מקלט מקודש ההארה המושלמת.


יום אחד הגיע הפטרון התומך אל ביקתתו של מילארפה והביא איתו ערימת עצים וחצי שקית קמח.
האורח לא לבש מספיק בגדים והיה לו קר מאוד.
והוא אמר : 'ראגמה זה המחוז הקר ביותר בדרום וזה המקום הכי קר בראגמה.
לאמה, הייתי רוצה להציע לך מעיל פרווה אם תקבל אתו'.

 

עמוד 82
 

מילארפה שאל : "פטרוני היקר מה שמך ?" והאיש השיב : "לבאר שוואה – Labar Shawa ".
אז אמר מילארפה :
" אמנם יש לך אכן שם טוב מאוד, למרות ש, אני לא צריך את הקמח ואת מעיל הפרווה שלך, אני מודה לך מאוד.
אם אתה רוצה אני אקח את הקמח, אבל באשר למעיל הפרווה, אני באמת לא צריך אותו".

 

ואז מילארפה שר את המזמור :
 

כילד אשר איבד את הדרך אל ביתו,
התודעה המבולבלת תועה בששת הממלכות המטעות המדומות,
בידי הכוח של הקארמה המתעתעת, האחד רואה רבבת חזיונות
ומרגיש אינספור רגשות.

 

לפעמים יש לי הרגשות מדומות של רעב, ולכן אני מכין לי את מזוני וארוחתי.
לפעמים אני מפעיל את עצמי לבנות בית, (11) ובפעמים אחרות אני סובל
את הקושי אשר בלאכול אבנים (12).
לפעמים אני אוכל את המזון של שונייתה – Sunyata (שונייתה=ריקות) ;
או שאני משנה את דרכיי ולא אוכל בכלל (13).
לפעמים כאשר אני מרגיש צמא אני שותה מים כחולים טהורים.

בפעמים אחרות אני נשען על הפרשותיי שלי עצמי.
לעתים קרובות, אני שותה את הזרימה מן המעיין של החמלה   ;
לעתים קרובות ממש, אני גומע ולוגם מן הנקטר המקסים של האלות.

 

לפעמים אני חש בקור אז אני לובש את הבגדים של 2 הערוצים (14),
בפעמים אחרות יוגת החום מעניקה את החסד הבוער ואת החמימות.

מדי פעם אני משנה את דרך חיי הסגפנית הנזירית ;  
לפעמים כאשר אני חש ברצוני בחברים מסביבי ;  
אני חי עם חכמת המודעות בתור המלווה שלי.

 

אני מתרגל את המעשים הלבנים של עשרת המעלות ;
אני הוגה ומהרהר עמוקות בידע האמת של המציאות,
ויודע לבטח את תודעת ההקרנה העצמית או התודעה בעלת הקרינה העצמית.

מקושט באבן-החן היקרה של הידע האמתי,
 

עמוד 83
 

אני היוגי מילארפה – אריה בין בני האדם.
 

מיומן יעיל ומנצח, אני מומחה במדיטציה.
על הר השלג אני מתרגל בבדידות.
אני הוא היוגי אשר מקבל ושומר את פירות האיכויות והמעלות
אני היוגי מילארפה, נמר בין בני האדם.

 

אני החייתי 3 פעמים את תודעת-הבודהי (15),
אני מחייך בשמחה על אי-ההבדלה של האמצעים והחכמה (16) 
אני שוכן ביערות של עמק הרפואה המקרין מרפא (17),
ומייצר את הפירות של רווחת ההוויות החשות.

 

אני הוא היוגי מילארפה – נשר בין בני האדם.
יש לי זוג כנפיים אדירות של זריחת היוגה חדת הראייה (18),
ברשותי שתי כנפיים מעופפות של היוגה המושלמת היציבה (19).
אני נוסק אל שמי ה 'ככות' – זהו-זה או ככה-זה של שניים באחד (20) ;
(20 – ככות שהיא לא דואליות)

אני ישן במערה של האמת הטראנסדנטלית ;
אני מגיע אל הפירות של תועלת לעצמי ולאחרים.
אני היוגי מילארפה, אדם בין בני אדם, איש בין אנשים.

 

אני הוא האחד אשר רואה את פני הצורה,
אני הוא זה אשר נותן עצה טובה.
אני הוא היוגי בלי התארים.

 

אני הוא האדם אשר לא אכפת לו מה יכול לקרות.
אני הוא מקבץ נדבות אשר אין לו אוכל,
נזיר חשוף ועירום אשר אין לו בגדים,
קבצן בלי תכשיטים.

אין לי מקום להניח את ראשי ;
אני הוא האחד אשר אף פעם לא חושב
על אובייקטים חיצוניים – האדון של כל פעולה יוגית.

 

כמו משוגע שמח אני אם המוות מגיע :
אין לי דבר ואני לא רוצה דבר.

 

אם האחד מתאווה ומשתוקק לרכוש רכוש,
 

עמוד 84
 

זה רק מוביל אל קנאה וכעס ;
זה רק גורם בעיות לתומכים ולפטרונים
ומוביל אותם אל דרכי חיים שגויות.

 

בשביל היוגי, הכול בסדר ונהדר !
בלב טוב לב ונדיב ובלוויית ברכות,
נתינת צדקה ונדבה צריכה תמיד
להיות התרגול שלכם.

 

אני מאחל לכולכם אושר ושגשוג ;
אני מאחל לכם בריאות טובה, פנאי וחיים ארוכים.
לו תהיו אתם בחייכם הבאים נולדים בארץ הטהורה של הבודהא,
שם תוכלו לתרגל (בשמחה) את הדהרמה.

ואז מי ייתן ותהיו מסוגלים להקדיש את עצמכם
ללא הפסק לרווחתם של כל בני האדם.

 

לאחר מכן, עלתה באיש הזה אמונה עצומה בג'טסון מילארפה.
והוא אמר : "בגלל שאתה הנו היוגי המוגשם המושלם מילארפה, אתה יכול להסתדר בלי הדברים האלו.
זה שאתה נשאר כאן זה רק למען התועלת שלנו האנשים החוטאים. בבקשה תרחם עליי וקח את מנחותיי".

לאחר כל זה, כאשר מילארפה נשאר במקום-הבודהי, האדם הזה הביא אליו תמיד שפע של אוכל ואספקה.
חדור בשמחה גדולה, נשאר שם מילארפה במשך זמן מה.

 

יום אחד כמה כפריים מראגמה באו לראות את הג'טסון, והם שאלו אותו :
"האם אתה אוהב, מחבב את המקום הזה ? האם אתה מרגיש שמח בהישארך כאן ?"
מילארפה השיב :
" כן. אני אמנם שמח מאוד. אני גם מאוד מרוצה מהתקדמותי."

ואז הם שאלו : "למה אתה כל כך אוהב את המקום הזה ? למה אתה כל כך שמח כאן ?
בבקשה תגיד לנו מה אתה חושב על כל הדברים האלו ?"

 

בתשובה שר מילארפה את המזמור :
 

כאן הוא מקום הבודהי, השקט והשלו.
הר השלג, מקום משכן האלוהיות,
עומד ניצב גבוה ממעל ;

 

הרחק מתחת לכאן בכפר,
בו גרים פטרוניי הנאמנים,
אותו הרים לבנים סובבים
נח בשלגים הלבנים.

 

בחזית עומדים העצים
אשר בקשות מעניקים,
בעמקים אחו נרחבים
בפרי בר פורחים
סביב לוטוסים ניחוחם מתוק
החרקים מזמזמים ;

 

עמוד 85
 

במרכז האגם ועל גדות הנחלים
מרכינים את צווארם העגורים
שבעי רצון ומן המראות נהנים.

 

ציפורי הבר שרות על ענפי העצים
בנשוב הרוח בקלילות
רוקדת הערבה הבוכייה באטיות ;
על צמרות העצים מנתרים
וקופצים בשמחה הקופים ;

בשדות המרעה הפראיים מלחכים
העדרים הפזורים והרועים השמחים
צוהלים ומדאגות חופשיים,
שרים שירים משמחים
ופורטים על המיתרים.

 

אנשי העולם עם תאוות ותשוקות בוערות
מוסחי דעת מהעניינים, הופכים להיות עבדי הארץ.

מפסגתו של סלע אבן-החן הקורנת,
אני היוגי, רואה את הדברים האלו.

בהתבונני בהם אני יודע כי הם ברי חולפים זמניים וארעיים ;
כאשר אני מהרהר והוגה בהם אני תופש ומבין כי נוחיות והנאות
הן רק תעתועים והשתקפות במים.

 

אני רואה את החיים האלו בתור כישוף וחלום.
חמלה גדולה עולה בלבבי, עבור אלו אשר להם
אין את ידע האמת הזאת.

 

ריק החלל הוא האוכל אותו אני אוכל,
המדיטציה שלי היא דייאנה – Dhyana  - מעבר להסחת הדעת.

 

רבבות חזיונות ומגוון הרגשות, כולם הופיעו בפניי – אמנם מוזרות הן התופעות של הסמסרה !
משעשעות באמת הן הדרמות בשלושת – 3 העולמות (21) .
(21 – התשוקה, הצורה ואי-הצורה אלו הם שלושת העולמות)

הו, איזה פלא וכמה מופלא !
ריק הוא טבעם ועדיין הכול מתגלם ומגולם.

 

הכפריים התענגו על השיר הזה, ועם אמונתם אשר התחזקה, הם כולם שבו לביתם במצב רוח מרומם ומאוד משמח.

זה הנו החלק הראשון של הסיפור : 'כאשר מילארפה נשאר בראגמה'.

עמוד 86 עד עמוד 88
ההערות של פרשנויות המספרים
בקישור המצורף : 


 


 

עמוד 88
 

סיפור 6
 

מילארפה בג'ונפן נאנקה צאנג – Junpan Nanka Tsang


עם קידות והשתחוות לכול המורים – גורואים
 

מילארפה הלך מראגמה אל ג'ונפן נאנקה צאנג (1)
(משמעות השם : 'טירת השמים של ג'ונפן)
והוא נשאר שם למשך זמן מה.
יום אחד הגיע אל הבקתה של מילארפה קוף רוכב על ארנב, הקוף לבש שריון עשוי מפטרייה,
ונושא חץ וקשת עשויים מגבעולים. [המראה שלו היה כל כך מגוחך ואבסורדי] עד כי מילארפה לא יכול היה שלא לצחוק. השד אמר אל הג'טסון מילארפה :

" הגעת לכאן דרך פחד (2) (2- הפחד לסבול מן הסמסרה) אם אתה כבר לא מפחד יותר אז אתה כבר יכול ללכת מכאן".
מילארפה השיב :
" אני הבנתי ותפשתי במלאות כי ההתגלמות וההתגשמות היא התודעה – Mind עצמה,
וכמו כן אני רואה כי מהות התודעה – Mind Essence  זהה לדהרמה קאיה – Dhrmakaya,
את רוח רפאים מעוררת רחמים !
מה שלא יהיו ההתגלויות וההתבטאויות של הרפאים שאתה יכול לזמן ולכשף, בשבילי הן רק עניין לצחוק".

וכך מיד עשה השד את מנחתו ונדר נדר ושבועה בפני מילארפה.
ואז, כמו הקשת בענן הוא נעלם אל השמים.
הוא היה מלך השדים של Dro Tang – דרו טאנג.

יום אחד, הפטרונים והתומכים של מילארפה מ, דרו טאנג הגיעו לבקר אותו.
הם שאלו אותו : איזה תועלת ויתרונות יש להציע למקום הזה – ג'ונפן נאנקה צאנג ?

 

כתשובה להם שר מילארפה את המזמור :
 

אני מתפלל אל הגורו שלי האחד הקדוש.

הקשיבו תומכיי ופטרוניי, ואני אספר לכם
על המעלות של המקום הזה.

 

בדממת השקט הניכר של שמי טירת השמים של ג'ונפן
גבוה ממעל מתכנסים עננים אפלים ;

 

הרחק מתחת זורם בכחול עמוק הנהר צאנג.
 

בגבי זורח ועולה הסלע האדום של הרקיע,
לרגליי פורחים פרחי הבר, שופעים וזוהרים.

 

עמוד 89
 

בקצה המערה שלי, חיות הפרא משוטטות,
שואגות, ונוהמות ;  
בשמים נשרים ועזניות תרים ומסתחררים
בחופשיות, ובו בזמן מן הרקיע נישא
טפטוף גשמים.

 

דבורים מזמזמות ומהמהמות במזמורן ;
סוסות וסייחים דוהרים ומפזזים בפראות ;
הנחל מפכפך בין חלוקי הנחל וסלעיו ;
בין העצים הקופים קופצים ומתנדנדים ;
משתעשעים בשירם פזמון שיר מתוק.

 

הצלילים אותם אני שומע בעת הזאת
הם כל העמיתים והחברים שלי.
היתרונות והמעלות של המקום הזה
הם בלתי ניתנים לתפישה, ועכשיו
אני מתאר לכם אותם בשיר הזה.

 

הו פטרוניי הטובים, בבקשה
תעקבו אחר הנתיב והדוגמא שלי,
תינטשו ותזנחו את הרוע ותתרגלו
מעשים טובים. בספונטניות ומתוך
לבבי נותן לכם אני את ההוראות האלו.

 

היה יוגי טנטרי בין הפטרונים אשר
אמר אל מילארפה : "אנחנו נהיה אסירי תודה אם תיתן  לנו תיתן לנו באדיבות את ההוראות
החיוניות והמהותיות על ההשקפה, המדיטציה והפעולה (3), בתור איחולים וברכות ומתנת הגעתך לשלום".

 

כתשובה שר מילארפה את המזמור :
 

חסד הגורו שלי נכנס אל לבבי,
בבקשה עזור לי להבין ולתפוש
ולהגשים את אמת הריק !

 

בתשובה לפטרוניי הנאמנים,
אני שר לספק ולרצות את
האלוהויות והבודהות :

התגלמות הריק, ואי-הבדלה
ואי-הפרדה, שלושת אלו הם
תמצית השקפה.

 

הארה, אי-מחשבה, ואי-הסחת דעת,
אלו התמצית של המדיטציה.

 

אי-אחיזה, אי-היצמדות ושוויון נפש שלם
אלו הם תמצית הפעולה.

 

עמוד 90
 

בלי-תקווה ובלי-פחד ובלי-בלבול
אלו הם תמצית ההשלמה וסגולה.

 

בלי-התנסות, בלי התחברות ובלי הבדלה,
שלושת אלו הם תמצית המצוות של האמת הכללית.

 

לאחר ששמעו את שיר המזמור של מילארפה שבו וחזרו כל הפטרונים אל ביתם.
ימים אחדים לאחר מכן, הגיעו ובאו חסידים רבים שוב לבקר את הג'טסון מילארפה,
הם שאלו על בריאותו ורווחתו וברכו אותו במיטב האיחולים.

 

בתגובה שר אליהם מילארפה את המזמור :
 

אני משתווה לרגליי הגורו שלי.

במעמקי היער אשר כף רגלו של אדם לא דרכה בו,
אני מילארפה מתרגל בשמחה מדיטציה.

 

בלי היצמדות ובלי אחיזה, בהליכה ובשלווה
שתיהן משביעות רצון.

 

חופשי ממחלות וחוסר סדר ומרצוני
אני נושא ותומך את גוף האשליה הזה ;
לעולם לא ישן, אני יושב בנוחיות שלווה ורגועה.

 

שוכן בסמדהי של הזמניות ואי-הקביעות (4)
אני טועם את ההנאה.
ההמשכיות של יוגת החמימות והחום בלי קור
היא אמנם מתאימה ונאותה.

 

בלי פחדנות או חרדה ובלי צער ואכזבה,
בשמחה אני נוהג על-פי התרגול הטנטרי ;
בלי מאמץ אני משלים את הטיפוח ;
בלי הסחות דעת בכלל, נותר בבידוד,
אני באמת שמח.

אלו הן הנאות הגוף.

 

שמח הוא הנתיב של האמצעים והחכמה ! (5)
שמחה היא היוגה של הזריחה וההשלמה ;
המדיטציה של השתיים באחד.

שמחה היא הפרג'נה ; המודעות של
לא לבוא ולא ללכת !
שמח הנו חוסר הדיבור ;
בלי חברים ובלי פטפוטים !
אלו הן הנאות המילים.

 

עמוד 91
 

שמחה היא ההבנה של אי-אחיזה ;
שמחה היא המדיטציה בלי ההפרעה ;
שמחה היא ההשלמה בלי התקווה והפחד ;
שמחה היא הפעולה הנעשית בלי הסאוב ובזוי.
אלו הן הנאות התודעה – Mind.

שמחה היא ההארה בלי המחשבה ובלי מוטציה !
שמחה החסד הגדול בטהרת הדהרמהדהטו – Dhamadhatu ! (6)
(6 – דהרמדהטו : אוניברסלי, אינסופי וטוטאלי)
שמחה היא ממלכת הצורה הבלתי פוסקת !

 

מזמור קטן זה של אושר גדול
אשר נבע בחופשיות מתוך לבבי,
המדיטציה נתנה לו השראה,
על-ידי מיזוג של פעולה וידע.
אלו אשר מכוונים לפרי הבודהי
יוכלו ללכת בדרך זו של תרגול יוגי.

 

החסידים והתלמידים אמרו אל מילארפה : "אמנם נהדרות ונפלאות הן הנאות ושמחות הגוף,
מילה והתודעה – Mind, כפי שאמרת. בבקשה תספר לנו, איך הן מתחוללות ? "

מילארפה השיב :
" על-ידי ההבנה והתפישה וההגשמה של התודעה – Mind ".

 

ואז אמרו החסידים התלמידים : "למרות כי לעולם לא נהיה מסוגלים להשיג כאלו אושר והנאות,
כפי שאתה נהנית, אנחנו מקווים כי נוכל לזכות במידה קטנה ; אנחנו מפצירים ומתחננים בפניך
לפיכך לתת לנו לימוד ברור, קל להבנה ופשוט לתרגול, ואשר בעזרתו נוכל להבין ולתפוש ולהגשים
את מהות התודעה – Mind ".

 

אחרי כל זה הג'טסון מילארפה שר את המזמור :
 

תריסר משמעויות התודעה – Mind :
 

אני קד ומשתחווה לרגליי הגורו שלי.
 

הו, פטרונים טובים ! אם אתם רוצים להבין
ולתפוש ולהגשים את מהות התודעה – Mind
אתם צריכים לתרגל את הלימודים והוראת התורה  האלו :
אמונה, ידע ומשמעת (דיסציפלינה),
שלושת אלו הם עץ החיים של התודעה – Mind (7).
זה העץ אותו אתם צריכים לשתול, לגדל ולטפח.

 

בלי היצמדות, בלי אחיזה ובלי עיוורון,
שלושת אלו הם המגנים של התודעה – Mind ;
קל ללבוש אותם, הם חזקים בהגנה
והם המגנים אותם אתם צריכים לחפש ולבקש.

 

עמוד 92
 

מדיטציה, שקדנות וחריצות, התמדה והתעקשות,
שלושת אלו הם הסוסים של התודעה – Mind ;
הם רצים מהר ובורחים במהרה !
אם אתם מחפשים סוסים אז אלו הם הנכונים.

 

מודעות-עצמית, הראה-עצמית וקריעה-עצמית או התבקעות-עצמית (8),
אלו הם שלושת אלו הם פירות התודעה – Mind.
תזרעו את הזרעים והבשילו את הפירות, תזקקו את הנוזל
והמהות תצוץ ותתגלה.
אם אתם מחפשים אחר הפירות, אלו הפירות אותם אתם
צריכים ואמורים לבקש ולחפש.

 

נבע מן האינטואיציה היוגית,
המזמור הזה על 12 משמעויות התודעה
בהשראת אמונתכם המשיכו בתרגולכם
פטרוניי הטובים !


מכאן ואילך הייתה לפטרונים ולמיטיבים אפילו יותר אמונה במילארפה, והם הביאו לו מנחות מעולות.
אז מילארפה החליט ללכת אל רכס השלג Yolmo – יולמו.

 

זה הסיפור על מילארפה  בטירת השמים של ג'ונפן. 

עמוד 94

שירת השמחה של היוגי

קידות ומחוות לכול המורים - הגורואים

האדון – המסטר של היוגה, הג'טסון מילארפה, בצייתנות להוראתו של הגורו,
הלך מג'ונפן אל הרכס המושלג – Yolmo –יולמו, היכן שהוא דר במערת הנמר או במקום האריה – Senge Tson
אשר נמצאת ביערות – Singalin – סינגלין.
שם הופיעה בפניו האלה המקומית של יולמו – Yolmo בצורתה החיננית
והיא מצייתת להוראות הג'טסון ומעניקה לו את השירות הטוב ביותר שלה.

מילארפה נשאר שם במשך זמן מה במצב רוח של השראה עמוקה.
יום אחד הגיעו מ – Mon – מון 5 – חמש נזירות צעירות לבקר אותו והן פנו אליו ואמרו :
"נאמר כי המקום הזה מלא אימה, וזה מקום אידיאלי כדי להשיג במדיטציה שיפור גדול מאוד.
האם זה יכול להיות אמת ? האם מצאת כי זה אמנם כך ?"

 

אז שר מילארפה את המזמור בשבחי המקום :
 

קידה והשתחוות בפניך הגורו שלי !
פגשתי בך דרך זה שצברתי מידות טובות
ומעלות רבות, ועכשיו אני נמצא במקום בו
ניבאת וחזית (2), ואכן זה מקום מלבב
ונעים, מקום של יערות וגבעות.
במרעה אשר בהר פורחים הפרחים ;
ביערות רוקדים עצים מתנדנדים !
בשביל הקופים זה מגרש משחקים.
ציפורים שרות זמר ערב ודבורים מזמזמות,
ומן הבוקר ועד הלילה הקשת בענן באה והולכת.
בקיץ ובחורף יורדים ממטרי גשם מתוקים,
דוק הערפל מתגלגל למעלה בסתיו ובאביב.
במקום נעים כל כך, בבידוד

 

עמוד 95
 

אני, מילארפה שוכן בשמחה,
מודט על תודעת-הריק המאיר.

 

הו, שמחות הן רבבות ההתגלמויות !
ככול שיש יותר עליות ומורדות (במצב הרוח)
כך מרגיש אני יותר שמחה.
שמח הנו הגוף ללא קארמה חוטאת,
אמנם שמחים הם אינספור הבלבולים !
ככול שהפחד יותר גדול, כך גדול יותר
האושר אשר אני מרגיש (3),
הו, משמח המוות של ההתרגשויות והתאוות !
ככול שהמצוקה והתאוות והייסורים יותר גדולים,
כך האחד יכול להיות יותר שמח ועליז !
איזה אושר המרגש הוא בלי מחלה ומכאוב ;
איזה אושר להרגיש כי השמחה והסבל אחד הם ;
איזה אושר לשחק בתנועה הגופנית
עם כוח העוצמה העולה מן היוגה.
לקפוץ ולרוץ, לרקוד ולדלג, זה אף יותר משמח.

 

איזה אושר לשיר את שיר הניצחון,
איזה אושר לזמר ולרנן ולהנהן,
אף משמח יותר לדבר ולשיר בקול !
שמחה היא התודעה, עוצמתית ובטוחה בעצמה,
מושרה וטבול בממלכת הטוטאליות.

 

האושר הקיצוני ביותר זוהי
ההאצלה-העצמית של העוצמה-העצמית ;
שמחות הם רבבות הצורות, רבבות ההתגלויות.
כמתת ברכת שלום לתלמידיי הנאמנים,
אני שר ומזמר על האושר היוגי.

 

לאחר מכן חנך מילארפה את חמשת – 5 הנזירות המתחילות ונתן להן את ההוראות המילוליות.
אחרי תרגול של הלימוד הזה למשך זמן מה,
אור ההבנה והתפישה וההתגשמות הפנימית נולד בתוכן.


מילארפה היה אז מלא שמחה
והוא שר את :


'נקטר ההוראות' 
 

הו, הגורו שלי, אשר מראה בלי ספק
את נתיב השחרור והחירות,
המושיע הגואל המושלם,
האחד העצום החומל,
בבקשה אל תעזבני לעולם
הישאר תמיד מעל ראשי (4),
כאבן-הבן אשר על פסגתי !

 

עמוד 96
 

הקשיבו והאזינו , התלמידים החסידים של הדהרמה,
המודטים היושבים כאן, למרות כי לימודי הבודהא
מרובים הם, זה אשר יכול לתרגל את הנתיב
העמוק הזה (5) הוא אמנם מחונן ומוכשר !

 

אם חפץ הנך להפוך להיות בודהא בחיים אחד
אז תחמוד ותתאווה לדברים של החיים האלו,
וכמו כן אל תעצים את ההשתוקקות-העצמית.
אחרת תהיה מסובך בין הטוב והרע,
ואתה עלול ליפול אל ממלכת האומללות.

 

כאשר נותן אתה שירות לגורו שלך,
תימנע מלחשוב : 'אני עובד והוא נהנה'.
אם תהיה לך את ההרגשה הזאת,
על בטוח יגיעו ריב, סכסוך ומחלוקת,
ורצונך ובקשותיך לא יוגשמו ויתמלאו.

 

כאשר הנך מתבונן בהוראות הטנטריות,
הפסק את האסוציאציות והקשר לאכזריות,
אחרת תהיה מזוהם מן ההשפעות של הרוע,
ותחלל ותשבור את הצווים וההוראות, הנחיות.

 

כאשר הנך עסוק בלמידה ובשינון,
אל תיצמד ותאחז במילים בגאווה,
אחרת האש הרדומה בחמשת התאוות
הרעילות (6) תתלקח ותלהט,
ותעכל את המעשים ההגונים ומחשבות
הסגולה והמידות הטובות. 

 

כאשר הנך מודט עם חבריך בהפוגת ריטריט,
אל תנסה דברים רבים מדיי, כי אחרת מעשייך
הטובים וסגולותיך יפסקו, ותוסח הדעת מדבקותך.

 

כאשר אתה מתרגל את נתיב-הצורה (7) ואת
ההעברה-הנלחשת (8), אל תגרש שדים
או תקלל רוחות-רפאים עבור אחרים,
שמא יעלו שדים בתודעתך ותתלקח בך
הכמיהה אל מטרות גשמיות.

 

כאשר תצבור ניסיון והגשמה (9),
 

עמוד 97
 

אל תביע בציבור את כוחות הקסם
וכמו כן גם אל תתנבא, שמא המילים
הסודיות והסמלים יחמקו והמידות הטובות
והסגולות והמעשים הטובים והתובנות הרוחניות
יתמעטו ויצטמצמו.

 

היזהר מן הבורות האלו והימנע מהם.
אל תעשה מעשים  רעים.
אל תאכל מזון מתעתע ומוליך שולל
(גם אוכל אשר מושך את הלב)
אל תיקח את העול של הגויה (10).
(10 – לא לקחת בטעות או מחוסר מצפון את המנחות של המתים או קרובי משפחתם).

 

אל תגיד מילים מתוקות כדי לרצות (ריצוי) את האחרים.
תהיה צנוע וענו ותמצא את דרכך.

 

אז הנזירות שאלו את מילארפה כיצד הן יכולות למצוא את דרכן שלהן עצמן, והן הפצירו והתחננו
לפני מילארפה  למען הוראות והנחיות נוספות.

 

ובתשובה לכך שר מילארפה את המזמור :
 

אני נותן מחווה לגורו שלי, האדיב.

אני מבקש ממך להעניק לי גלי חסד.
בבקשה תעזור לי הקבצן ופושט היד
למדוט בשמחה.

 

למרות כי אתם ילדי הדור החדש
שוכנים בעיירות בהן פשטה קארמה
של רמאות מוליכת שולל.
אך עדיין נשאר קשר אל הדהרמה.
בגלל ששמעתם את לימודי הבודהא
עכשיו באים אתם אליי
ואז תימנעו מהליכה שלא בדרך הישר.

 

בעזרת התרגול הקבוע של צבירת
המידות הטובות והמעלות והסגולות (11)
אתם תאמצו ותטפחו את הנטייה לדבקות.
גלי-החסד אז ייכנסו אליך בזמן שההארה
וההגשמה וההארה הממשית המתאימה (12) תגדל.

 

אבל אפילו אם תעשו את כל זה, זה יעזור
אך מעט, כי אם לא תוכלו להגיע אל שליטה מלאה
מתוך רחמיי עליכם אני נותן לכם כעת את ההוראה
וההנחיות האלו !

אז הקשיבו היטב חברותיי הצעירות,
כאשר הנכן נשארות בבידוד אל תחשבו על ההנאות בעיירה,
אחרת הרע יעלה בלבכן. ולכן תפנו פנימה את תודעתכם,
ואת דרכיכן תמצאו.

 

עמוד 98
 

כאשר אתן מודטות בהתמדה והחלטיות,
אתם אמורות וצריכות לחשוב על רעות הסמסרה
ואל חוסר הוודאות של המוות.
התרחקו והתנזרו מהתאוות להנאות הגשמיות ;
ובכן יגדלו האומץ והסובלנות, ואתן תמצאו את דרכיכן.

 

כאשר אתן מבקשות ומפצירות אליי
כי אתן לכן את הלימודים העמוקים
של התרגול, אז אל תשתוקקו להיות
מלומדים, אחרת ישלטו בכן הפעולות
והתאוות הגשמיות ;  
וכך יזרקו ויושלכו החיים האלו ממש.
תהיו ענוות וצנועות, ותמצאו את דרכיכן.

 

כאשר ההתנסויות המגוונות במדיטציה יבואו אליכן
אל תהיו גאות ולהוטות לספר לאנשים, אחרת אתן
תטרידו את האלות ואת האימהות (13).
תמדטו בלי הסחות דעת ותמצאו את דרכיכן.

 

כאשר אתן מלוות את הגורו שלכן,
אל תחפשו אחר סגולותיו ומידותיו הטובות
או הרעות, כי אחרת תמצאו הרים של פגמים.
רק באמונה ונאמנות תמצאו את דרכיכן.

 

כאשר אתן נוכחות בפגישות קדושות
עם האחים והאחיות לדהרמה, אל תחשבו לעמוד בראש.
כי אחרת אתן תעלו גם שנאה וגם השתוקקות ותאווה,
ותחטאו כלפיי ההנחיות וההוראות של האמת.
תסתגלו ותתאימו את עצמיכן והבינו
אחת את השנייה ותמצאו את דרכיכן.

 

כאשר אתן מקבצות נדבות בכפר,
אל תשתמשו בדהרמה לעורמה ולניצול,
כי אחרת אתן תורידו את עצמכן בכוח
למטה אל הנתיב הנמוך.
תהיו כנות וגלויות לב,
ותמצאו את דרכיכן.

 

עמוד 99


מעבר לכול דבר אחר תזכרו, בכול זמן ובכול מקום,
לעולם אל תהיו רברבניות וגאוותניות, ואל תהיו
גאות בעצמכן, כי אחרת תהיה הגאווה העצמית
שלכן שתלטנית ואדונית, ועמוסה ביתר צביעות.
אם תזנחו ותינטשו רמייה והעמדת פנים
תמצאו את דרכיכן.

 

האדם אשר מצא את הדרך יכול להעביר את הלימודים
וההוראה האדיבים אל האחרים ; וכך הוא עוזר לעצמו
וגם עוזר לאחרים.
לתת, זוהי אז המחשבה היחידה אשר נותרה בליבו.

 

התלמידות הנזירות היו מלאות השראה מן ההחלטיות לתרגל בחריצות ולוותר על העולם.
בתוכן התבססה אמונה נצחית ובלתי ניתנת לשינוי בג'טסון. ואז הן אמרו :
"אנחנו רוצות לתת לך מנדלה מזהב (14), בבקשה תקבל אותה ותעניק לנו את הלימוד המעשי של ההשקפה,
התרגול והפעולה".

מילארפה השיב :
"אני לא צריך את הזהב, אתן יכולות להשתמש בו כדי לקיים את עצמכן בזמן המדיטציה שלכן.
ובאשר לתרגול של ההשקפה, התרגול והפעולה, אגיד לכן,


בבקשה האזינו לשיר המזמור".

 

הו הגורו שלי !
 

המדגים את ההשקפה, התרגול והפעולה,
בבקשה תעניק לי את חסדך, ותאפשר לי
להיות ספוג בממלכת הטבע-העצמי !

 

כי ההשקפה התרגול הפעולה וההגשמה
הם שלושת נקודות המפתח אותם אתם
צריכים לדעת.

 

כל ההתבטאויות וההתגשמויות וההתגלמויות
של היקום עצמו שוכנות ומוכלות בתודעה ;
טבע התודעה זוהי ממלכת ההארה
אשר אי אפשר לגעת בה או לתפוש אותה
אלו נקודות המפתח של ההשקפה.

 

מחשבות משוטטות ונודדות משתחררות בדהרמקאיה – Dharmakaya ;
( דהרמקאיה – 'ככות' – 'זהו-זה', הדברים הם כפי שהם)
המודעות וההארה הן תמיד אושר וחסד מבורך ;
למדוט באופן של אי-העשייה ובלי-מאמץ.
אלו הם נקודות המפתח של התרגול.

 

בפעולה של הטבעיות

עמוד 100
 

עשרת הסגולות והמידות הטובות גדלות באופן ספונטני ;
וכך מיטהרות עשרת העוונות והעברות הרעות.
על-ידי תיקונים ורפואות לא מפריעים לעולם לריק המאיר (15).
אלו נקודות המפתח של הפעולה.

 

אין בכלל נירוואנה להשיג מעבר
אין כאן סמסרה לוותר ולזנוח אותה
לדעת באמת את התודעה-העצמית
זה להיות הבודהא בעצמו.
אלו נקודות המפתח של
ההתגשמות וההתגלמות.

 

תפחיתו בתוככם את שלושת המפתחות לאחד.
האחד הזה הנו הטבע הריק של התודעה,
אשר רק גורו מופלא יכול לצייר ולהציג בבירור.

 

הרבה פעילות היא חסרת תועלת ;
אם האחד רואה את החכמה הנולדת בבת אחת,
הוא מגיע אל מטרתו. (16)
כי לכול המתרגלים של הדהרמה
הלימוד וההטפה האלו הם אבן-חן יקרה ;
זוהי התנסותי הישירה עם המדיטציה יוגית.
תחשבו בזהירות ושאו זאת בתודעתכם,
הו, ילדיי ותלמידי וחסידיי.

 

התלמידים שאלו אז את מילארפה ואמרו : "כפי שהבנו אותך, המדריך המפורש אשר אין לטעות בו,
לאורך כל נתיב התרגול, זה להתפלל אל הגורו שלך עם רצינות וכנות גדולות מאוד.
האם יש איזשהו דבר מעבר לכך ?"

 

מילארפה חייך והשיב :
"גם לעץ ההדרכה יש הרבה ענפים".

 

ובהסבירו זאת להם הוא שר את המזמור :


הגורו, התלמיד והחסיד והלימודים הסודיים ;
כוח עמידות וסיבולת והתמדה והתעקשות,
והאמונה. חכמה, חמלה והצורה האנושית ;
כל אלו תמיד מדריכים לאורך נתיב הדרך.

 

בידוד בלי המולה והפרעה הוא המדריך מגן המדיטציה.
הגורו המושלם המוגשם הג'טסון, הוא המדריך המגרש
והמסלק את הבורות ואת החשכה.
אמונה בלי צער ודאגה ועייפות
זה המדריך המוביל אתכם בבטחה אל האושר.

 

עמוד 101
 

התחושות והחישות של חמשת האיברים
הם המדריכים המובילים אתכם אל החופש מן המגע (17).
הלימודים המילוליים של הגורויים ברצף אלו הם המדריכים
המציירים ומתארים וממחישים את שלושת הגופים של הבודהא.

 

המגנים, שלושת יקרי הערך, הם המדריכים בלי פגמים וטעויות.
מובלים בעזרת ששת המדריכים האלו, האחד יגיע אל מישור השמחה
של היוגה – לשכון בממלכת שוויון הנפש ויישוב הדעת
אשר בה לא נמצאים יותר כל הדעות וההשקפות מעבר למילים הריקות.

 

נשאר בממלכת הידע העצמי והשחרור העצמי לחופשי
הוא באמת אמנם שמח וטוב לב ;  לשכון בעמק בו לא גר
אף אדם, עם ביטחון עצמי וידע, שם האחד חי בדרכו שלו עצמו.
עם קול מתגלגל כרעם הוא שר את המזמור השמח של היוגה.
נופל אל עשרת הכיוונים זה הנו גשם התהילה ;  

אל פריחה הובאו הפרחים והעלים של המחלה.

חברתו של הבודהי מקיפה את היקום
הפירות הטהורים של ליבו – לב הבודהי
כך משיג שלמות.

 

התלמידים החסידים חשבו : "עכשיו זה לא משנה לג'טסון היכן הוא שוהה, אז נזמין לכפר שלנו".

ומיד הם אמרו למילארפה : "מכובדנו, מאחר ותודעתך כבר לא משתנה יותר, אז כבר אין צורך כי תתרגל מדיטציה.
ולפיכך, למען ההוויות החשות, בבקשה בוא אל הכפר שלנו ותטיף ותלמד אותונו את הדהרמה".

מילארפה השיב :
" תרגול מדיטציה בבדידות זה כשלעצמו שירות לאנשים.
למרות כי תודעתי כבר לא משתנה יותר, זה עדיין מנהג טוב בשביל היוגי הגדול להישאר בבידוד".

 

ואז מילארפה שר את המזמור :
 

דרך התרגול של המדיטציה אני מראה לגורו שלי הוקרת תודה.
בבקשה העניקו לי את חסדיכם  ואותי שחררו לחופשי.

 

עמוד 102
 

אתם חסידים ותלמידים מחוננים אשר נוהגים על-פי הדהרמה,
הקשיבו בזהירות ובכול תשומת הלב, בזמן שאני שר
על הלימוד המהותי המעמיק.

 

הלביאה הגדולה בהר הקרח העליון,
עומדת בגאווה בראש הפסגה ;
היא לא מפחדת – לגור בגאווה על ההר זוהי דרכו של אריה ההרים.

 

מלכת הנשרים על הסלע האדום,
מותחת כנפיה לרוחב השמים ;
היא לא מפחדת ליפול – לעוף דרך השמים זוהי דרכו של הנשר.

 

במעמקי האוקינוס העצום מלכת הדגים מזנקת וזוהרת,
היא לא מפחדת – ושוחה כדרך הדגים.

על ענפי עצי האלון, מנתרים וקופצים קופים זריזים,
הם לא מפחדים ליפול – כזאת היא דרכם של קופי הבר.

 

מתחת לכיפת העלים של היער העבות,
הנמר המפוספס מטפס ומשוטט ורץ מהר,
לא בגלל פחד ודאגה – זה מראה את גאוותה האצילית,
כזאת היא דרכו של הנמר רב העוצמה.

 

ביער על ההר 'סינגה' אני מילארפה מודט
ועושה מדיטציה, הוגה ומהרהר עמוקות בריק,
לא בגלל שאני מפחד לאבד את הבנתי – מדיטציה
המשכית וקבועה היא דרכו של היוגי.

 

בלי הסחת דעת היוגי מודט ספוג
במנדלה הטהורה של דהרמהדהטו,
לא בגלל שהוא מפחד מהולכת שולל
או ללכת שלא בדרך הישר,
אלא כי להחזיק ולדבוק בתמצית העצמי
כזאת היא דרכו של היוגי.

 

כאשר הוא עובד על הנאדים, הפראנות והבינדו (19)
(בינדו – נתיב הצורה בטנטריות בהדגש על התרגול הפיסי והמנטלי)
הוא נמנע מטעויות ומניעות ומכשולים ומעצורים ועיכובים.

 

עמוד 103
 

ללימוד אין פגמים בתוך עצמו אבל הוא דרך טובה לשפר
את ההבנה והתפישה וההגשמה וההארה האמתית.

 

עם התנהגות טבעית וספונטנית
לבטח האחד נפגש באין ספור עליות ומורדות (20),
לא בגלל שישנה מחשבה מפלה ומבדילה ודואליסטית
אלא בגלל ש, לגלם את הכול זה טבעה של הסיבתיות.

 

כאשר הוא מפתח הוויות אחרות על-ידי זה
שהוא מציג את עוצמת הקארמה,
למרות ש, ככול הנראה הוא רואה בתור אמתי
את הטוב וגם את הרע שניהם גם יחד,
זה לא בגלל שהוא הלך בדרך לא נכונה
או הלך בתרגול שלו בדרך לא ישרה (21),
(21- אתה עדיין מבדיל ומבחין בטוב וברע)
אבל בגלל שהוא מסביר את האמת לאנשים שונים
הוא חייב להשתמש בהדגמות והמחשות ראויות.

 

היוגים הגדולים הללו אשר שולטים בתרגול
אין להם אף פעם כל תשוקה ותאווה לכלום בעולם הזה.
והם לא נשארים בבידוד כי הם מבקשים אחר תהילה.
זה הסימן והאות אשר בוקע מליבם – התחושה האמתית
של אי-ההיצמדות ואי-האחיזה והוויתור.

 

היוגים אשר מתרגלים את הלימוד של הנתיב המעודן והמעמיק והמוחלט,
שוכנים תמיד בהרים ובמערות, וזה לא כי הם ציניים או פומפוזיים וראוותניים ושחצניים
אלא אבל כי להתרכז במדיטציה זה הנו רצונם העצמי.

 

אני הלובש מעטפת כותנה (22) שרתי שירים רבים,
לא כדי לשעשע את עצמי על-ידי שירת התחכמויות,
אלא למענכם אתם, חסידים ותלמידים נאמנים
אשר התכנסתם כאן, מתוך ליבי דיברתי מילים
עוזרות ומעניקות ומעמיקות.

 

אז אמרו התלמידים למילארפה :
"האחד יכול לחיות בבידוד, אבל זה הכרחי ונחוץ כי יהיה לו מזון ומגורים מתאימים
בהם הוא יכול לעשות את התרגולים בצורה ראויה".

 

הג'טסון מילארפה השיב :
" יש לי מגורים ומזון משלי עצמי אשר אני אדגים לכם".

 

עמוד 104
 

אני משתחווה וקד לרגליי הגורו ממלא המשאלות.

בבקשה העניקו לי את חסדכם במתנה ותיתנו לי מזון מועיל,
בבקשה תגרמו לי להבין ולתפוש את גופי שלי עצמי כביתו של הבודהא,
בבקשה העניקו לי את הידע המהימן הוודאי והבטוח הזה.

 

אני בניתי את הבית דרך פחד (23),
את הבית של שונייאטה Sunyata  (הבית של הריק) 
טבעה הריק של ההוויה. ועכשיו אין בי פחד מהתמוטטותה וקריסתה.
אני היוגי עם אבן-החן הממלאה את המשאלות, מרגיש מאושר ושמח
בכול מקום בו אני נשאר.

 

בגלל הפחד מן הקור, ביקשתי בגדים
הבגדים אשר מצאתי בחמימותו החיונית של Ahshea – אשייה ( 24)
(אשייה היא האש החיונית הפנימית בעזרתה מתחממים הנזירים המתרגלים מדיטציית חמימות)
עכשיו כבר אין בי פחד מן הקור.

 

בגלל הפחד מפני העוני, ביקשתי אחר עושר ;
העושר שמצאתי הן 7 אבני החן הקדושות (25) האינסופיות.
עכשיו כבר אין לי פחד מפני העוני.
(7 אבני הקדושות : זהב, כסף, קריסטל, רובי, אלמוג, אגט וקרניליין המייצגות דברים נעלים)

 

בגלל הפחד מן הרעב, ביקשתי אחר מזון.
המזון שמצאתי הנו הסמדהי של ה-ככות – של זהו-זה.
עכשיו כבר אין בי פחד מפני הרעב.

 

בגלל הפחד מן הצמא ביקשתי אחר משקה.
המשקה האלוהי שמצאתי הנו היין של תשומת הלב ומודעות וקשיבות – Mindfulness .
עכשיו כבר אין בי פחד מפני צמא.

 

בגלל הפחד מפני הבדידות חיפשתי אחר חבר.
החבר שמצאתי הנו ברכת החסד של הריק הנצחי (27).
עכשיו כבר אין בי פחד מפני בדידות.

 

בגלל הפחד מפני הליכה בדרך לא נכונה וללכת לאיבוד ולאבדן.
חיפשתי וביקשתי אחר הנתיב הנכון ללכת בו.
הנתיב הרחב אשר מצאתי הוא הנתיב של השתיים באחד (28).
(28-אמרה נפוצה בבודהיזם טיבטי המתארת את איחוד ההפכיות והניגודים)
עכשיו אני לא מפחד לאבד את דרכי.

 

עמוד 105
 

אני היוגי אשר יש לו את כל המאוויים הנחוצים והנחשקים
איש אשר תמיד שמח בכול מקום בו הוא נשאר.

 

כאן ב Yolmo Tagpu -  - יולמו טאגפו
מיללת הטיגריסית ביללות רועדות
ומזכירה לי כי גוריה חסרי האונים
משחקים בתמימות.
אני לא יכול לא להרגיש אליהם חמלה עצומה,
אני לא יכול לא לתרגל יותר בהתמדה ושקדנות,
אני לא יכול לא לחזק כך את תודעת הבודהי שלי.

 

הבכי הנוגע ללב של הקוף,
כל כך מרשים וכל כך מניע ונוגע
ואני לא יכול לא להעלות בתוכי
רחמים עמוקים.
פטפוט הקופים הקטנים משעשע ואווילי
ושאני שומע זאת אני רק יכול לחשוב על זה בחמלה.

 

הקול של הצ'וקו-קוקיה כל כך נוגע ללב
ושירתו המתוקה של הלארק-עפרוני כל כך מלודית
בשומעי אותם אני לא יכול אלא להקשיב
וכאשר אני מקשיב אני לא יכול אלא להזיל דמעותיי.

 

מגוון צרחותיו וקרקוריו של העורב
הם חברים טובים ועוזרים ליוגי.
אפילו בלי חבר אחד ויחיד כלל,
להישאר כאן זהו תענוג ועונג
בשמחה הנובעת מלבבי
אני שר שיר שמח זה.

לו הצל האפל של כל הצער וסבל האדם
יסולק על-ידי שירתי השמחה.

 

זה נגע עמוקות בליבם של התלמידים והחסידים כולם והרגשת העייפות והלאות מן הסמסרה היממה אותם.
הם נישבעו למילארפה כי הם לא יעזבו לעולם את ההר.
אחר כך, דרך תרגול המדיטציה הם הגיעו כולם אל המצב של שלמות.

 

יום אחד  פטרון הבודהא של מילארפה (29), אמר לי כי הגיע הזמן ללכת לטיבט ולמדוט בבדידות
כדי לעזור להוויות החשות. הבודהא הפטרון גם חזה את הצלחתו בעבודתו בעזרה לאנשים ובהפצת הדהרמה.
מכאן החליט מילארפה ללכת אל טיבט.

 

וזה הנו הסיפור על הר השלג יולמו.
 

עמוד 108
 

סיפור 8
 

מילארפה והיונה
 

בקידה והשתחוות לכול המורים - הגורואים
 

בהתאם לנבואה של הבודהא הפטרון שלו, מילארפה הלך אל טיבט כראוי מ- יולמו – Yolmo,
והוא הגיע אל גו-טאנג – Gu Tang וחי במערה, כאשר הוא מספיג את עצמו במדיטציה של ההארה הגדולה המופלאה.

יום אחד באה אל מילארפה יונה עטויה בתכשיטי זהב.
הציפור הנהנה והשתחוותה והקיפה אותו פעמים רבות.
ואז היא עפה הלאה משם בכיוון הסלע הטהור ללא רבב.
מילארפה הבין כי זה חייב להיות לחש וכישוף של אלו אשר הם לא בני אדם כדי לברכו לשלום.
אז, הוא עקב אחר היונה ועלה במעלה הגבעה, ושם הוא מצא ערמה של אורז לבן.
הציפור ניקרה ואספה מן האורז במקורה והביאה קצת למילארפה כאילו היא מראה ברכת שלום לאורח.

מילארפה שהיה מופתע ומאושר פרץ בשיר מזמור :

 

הו. גורו מארפה רב החסד האדיב שלי
מארפה לו דראג ווה – Marpa Lho Drug Wa
מעומק ליבי אני חושב עליך.
בכנות ורצינות עמוקות ביותר
אני מודט וחושב והוגה בך.
תפילתי היא כי אף פעם לא אפרד ממך.

 

למזג את התודעה-העצמית Self-Mind עם הגורו זה אמנם דבר שמח.
ההתגלמות עצמה היא המהות של המציאות.
דרך ההבנה והתפישה והמימוש של דהרמקאיה  -Dharmakaya  זאת אשר לא נולדה
אני משלב את עצמי בממלכת אי-המאמץ או בלי-פעולה ובלי הפרעה או אי-עשייה (1)
ואל שתיהן, אל ההשקפה הגבוהה ואל הנמוכה (2) אני שווה נפש .

 

עמוד 109
 

בתודעת אי-העשייה אני מרגיש שמחה ואושר.
טבע התודעה הנו האור והריק.
על-ידי זה ההבנה והתפישה ומימוש המודעות של ריק האור,
אני ממזג את עצמי במצב הבראשיתי של אי-העשייה.

להתנסויות הטובות והרעות אני שווה נפש.
בתודעת אי-עשייה אני מרגיש שמחה ואושר.

 

ששת החושים וששת קבוצות (3)
האובייקטים של החושים (עניים ומראה, אוזניים וצליל וכד')
מתמוססים ומתפוגגים אל תוך הדהרמדהטו – Dharmadhatu |
היכן שמבינים ותופשים וממשים
את אי-השניות וחוסר הדואליות ואי-ההבדל
של האובייקט והסובייקט אני ממזג את האושר ואת הצער לאחד ;

אני נכנס אל המצב הבראשיתי של אי-העשייה.

לפעולות נכונות או שגויות אני שווה נפש.
אמנם שמחה היא תודעת אי-העשייה.

טבעה הממשי של הדהרמקאיה  Dharmakayaמזוהה דרך רבבת צורותיה.
רבבת הצורות היא הנירמנאקאיה Nirmanakaya של הבודהא.
עם ההבנה הזאת בתודעתי, מה שלא יהיו הנסיבות שיהיו
אני חופשי בתוך ממלכת השמחה של השחרור והחופש !
לחזור אל ביתו של הבודהא, אין לי השתוקקות כלל !
אכן שמחה תודעה זאת של אי-העשייה.


עקב כך, היונה עם שבעת מלוויה התקרבה יותר אל מילארפה,
והם כולם השתחוו אליו והקיפוהו הרבה פעמים, כפי שעשתה הציפור הראשונה קודם.
מילארפה חשב 'היונים האלו חייבות להיות לא בני אדם. אני אשאל אותן ואראה האם אם אומרות את האמת'.
ואז הוא אמר : ' מי אתן ? ולמה הגעתן לכאן ?'
היונים אז שברו את הלחש והראו את צורותיהן האמיתיות כדיוות – אלוהויות נקביות,
המנהיגה שלהן אמרה : ' אנחנו מלאכיות השרת של גן-עדן. בגלל שיש לנו בך אמונה גדולה מאוד
אז הגענו הנה כדי ללמוד ממך את הדהרמה. אנחנו מפצירות בך להעניק לנו את ההדרכה וההוראות'.

כתגובה להן שר מילארפה את המזמור :

 

הו ! טרנספורמציית הגוף המופלאה של הגורו שלי !
אנא העניק לי באדיבות את גל החסד שלך.

 

אתן, שמונה מלאכיות השרת של הרקיע
אשר הופעתן ממש כאן ועכשיו בצורת יונה,
הלחש שלכם היה טוב ומתאים לדהרמה !
אם אתן, שמונה מלאכיות השרת היפות של הרקיע,
רוצות לתרגל את הדהרמה הלבנה של הבודהא,
בבקשה תזכרו את המשמעות של השיר הזה.


עמוד 110

למרות שמחה והנאה ואושר גשמיים
נראים שמחים ומרצים, הם יחלפו במהרה.

למרות כי הגברות האציליות הן גאות וצוהלות
בהדרת כבודן המתנשאת, איזה מקלט ומחסה
אכן יש להן ?

 

להתגורר בבית הבוער של הסמסרה
לפעמים זה נראה נעים אבל לרוב
זוהי אומללות.

 

אם בן אשר אוהבים מאוד והוא בעל ממון רב
אך אין לו כבוד עצמי והוא לא עושה מאמץ עצמי
אז האבא שלו לא יפגוש שום דבר מלבד מצוקה וייסורים.

אם התלמיד והחסיד מצבע מעשים רעים,
הוא חייב ליפול אל תוך הסמסרה,
וזה לא משנה עד כמה נעלה יכול להיות הגורו שלו.

 

אתן הנערות מגן-עדן מזמנות היונים !
זה קל בשבילכן לבקש אחר הדהרמה,
אבל קשה כי תהיה לכן בה אמונה עמוקה.
אתן צריכות להזכיר לעצמכן את חוסר המזל
הבלתי נמנע אשר מחובר אל שמחות העולם.

הכאבים והייסורים והאומללות של החיים האלו,
אליהם אתן אמורות להתייחס בתור החברים
המובילים אתכם אל הנירוואנה.

באשר לי, אני מוקיר תודה רבה לחוסר המזל אשר פגשתי.
הו, חברותיי, שאו זאת בתודעתכם ותעשו את אותו הדבר !

 

הדיוות האלוהויות חייכו אל מילארפה ואמרו : 'אכן אנחנו נעשה כך'. ואז הם קדו והקיפוהו פעמים רבות.
ואז שאל הג'טסון מילארפה את המלאכיות :
" למה הגעתן הנה בדמות יונה ? "
והן השיבו : 'אתה היוגי אשר אין לו את ההיצמדות הזעומה ביותר לעצמו,
וכן גם אין בך בכלל תאווה אל חיי העולם הזה. זה רק למען הבודהי ורווחתם של ההוויות החשות שנשארת בבידוד ומדטת בלי שיסיחו את דעתך.

 

עמוד 111
 

בעינינו השמימיות, היינו מסוגלות לראות אותך ; ועם כבוד ואמונה אנחנו באות אליך בשביל הדהרמה.
אבל, בכדי ובמטרה להחביא את צורתנו האמתית מההוויות החוטאות, הפכנו את עצמנו ליונים.
אנחנו מתפללות ומבקשות כי כבודך יהיה אדיב מספיק לעלות איתנו לשמיים
וללמד ולהטיף לנו את הדהרמה של הצדיקות הישרה '.

אבל מילארפה ענה :
" כל עוד החיים נשארים, אני אשאר בעולם הזה לתועלתן של ההוויות החשות כאן.
אתן חייבות לדעת כי גן העדן ורקיע השמים הנו רחוק מלהיות מהימן והוא לא נצחי, והאחד לא צריך להסתמך עליו.
להיוולד בגן עדן זה לא בהכרח דבר מופלא. אתן צריכות לשים לב ולעקוב אחר ההוראות האלו ".

 

אני משתחווה וקד לרגליו של מארפה,
הו, אבי הגורו ! אנא תעניק לי את גלי החסד וההגשמה שלך.

 

אתן שמונת היפיפיות של ממלכת הדיוות-האלוהיות
הצעתן לי אורז לבן, הפרי המופלא של דהיינא – Dhyana,
באכלי אותו גופי התחזק ותודעתי קמה לתחייתה.
כאות וסמל להוקרת תודתי, אני שר לכן את שיר הדהרמה הזה.
עכשיו, תפתחו את אוזניכן והקשיבו לי בתשומת לב.

 

אפילו כאשר האחד מגיע אל הרקיע הגבוה ביותר של הדיוות הלבנות (4)
ואין לו משמעות וערך קבועים ! אהובים ונוגעים ללב פרחי צעירים אלו אשר ברקיע,
אבל עד כמה שזה יכול להיראות נעים, בסוף מגיעה ההפרדה.

 

למרות כי ברכת החסד ברקיע גן העדן נראה גדול ועצום,
זה רק חיזיון תעתועים, והזיה מבלבלת ומעוררת מבוכה.
בעובדה זוהי החזרה אל גורם הסבל עצמו !

המחשבה על הייסורים של ששת הממלכות של הסמסרה,
אינני יכול שלא תהיה לי הרגשת גועל נפש וסלידה -
הרגשת עינוי ומכאוב ורגש במצוקה !

 

עמוד 102
 

אם אתן מתכוונות לתרגל את הלימוד של הבודהא,
אתן חייבות לקחת מחסה בשלושת יקרי הערך ולהתפלל אליהם.

אל ההוויות החשות בששת הממלכות אתן צריכות להתייחס כאל הוריהן.
 

תנו נדבות לעניים והציעו מנחות לגורו !
בשביל רווחת הכלל הקדישו את המידות הטובות שלכן.
תמיד תזכרו כי המוות יכול להגיע בכול רגע.

תזהו את גופן עם הגוף של הבודהא !

תזהו את הקול שלכן עם המנטרה של הבודהא.
תהרהרו ותהגו בשונייאטה-ריקות חכמת ההתעוררות העצמית,
ותמיד תנסו להיות האדון לתודעתכן !

 

הדיוות של רקיע גן העדן אמרו : " בהוויות בורות שכמותנו, הקלשות (התאוות) תמיד עוקבות אחרי התודעה. בבקשה תעניק לנו את הלימוד אשר בעזרתו נוכל לתקן את הפגם הזה, כך שנוכל להסתמך עליו ולתרגלו לעתים קרובות ".

 

כתגובה לבקשתן שר מילארפה את המזמור : 
 

בהשתחוות וקידה למארפה האדיב !
אנא הענק לי את הברכה של סגולה וסגולה טהורה.

 

אם אתן גברות דיוות נאמנות מתכוונות לתרגל
את הדהרמה לעתים קרובות, בתוככן מבפנים
אתן צריכות לתרגל ריכוז והגות עמוקה.
הוויתור והזניה של העניינים החיצוניים
זה הקישוט שלכן.

 

הו, הביאו וחשבון ותזכרו את הרפואה הזאת
של מעורבות חיצונית !
עם נינוחות עצמית, שלווה ורוגע וקשיבות ושימת לב – Mindfulness
אתן אמורות להישאר שלוות ורגועות.
תהילה היא שוויון הנפש, איזון וקור הרוח של התודעה והדיבור !
תהילה היא הוויתור מפעולות רבות !

 

אם תפגשו תנאים בלתי רצויים אשר מטרידים את תודעתכם,
תמשיכו לשמור על עצמכן והיו ערות ;
המשיכו להזהיר את עצמכן.

 

עמוד 113
 

"הסכנה שבכעס בדרכה לכאן"
כאשר אתן נפגשות עם עושר מדיח,
המשיכו לשמור על עצמכן והיו על המשמר ;
תפקחו ותגיחו על עצמכן : "סכנת התאווה והתשוקה בדרכה לכאן".

 

אם מילים פוגעות ומעליבות מגיעות לאוזניכן
תשמרו על עצמכן והיו על המשמר, וכך תזכירו
לעצמכן כי : "צלילים פוגעים הם לא אלא אשליות של האוזן".

 

כאשר אתן מתרועעות עם חברותיכן
וחבריכם תשמרו והזהירו את עצמכן :
"מי ייתן וקנאה לא תעלה בליבי".

 

כאשר אתן עוסקות ועובדות בשירות
ומנחות היו על המשמר והזהירו את עצמכן :
'הבה אזהר פן תתגלה גאווה בליבי'.

 

בכול הזמנים ובכול הדרכים המשיכו לשמור על עצמכן.
בכול זמן תנסו לכבוש את המחשבות הרעות בתוככן !
מה שאתן לא תפגשו במעשי היומיום שלכן (5),
אתן אמורות להרהר ולהגות בריק טבע האשליה של זה.

(5 – יש ארבעה סוגים של פעילויות יומיום : הליכה, עמידה, ישיבה ושכיבה)

אפילו אם מאה – 100 קדושים ומלומדים יתכנסו כאן,
יותר מזה הם לא יכולים יהיו להגיד.
מי ייתן וכולכן תהיו מאושרות ומשגשגות !
מי ייתן וכולכן תקדישו את עצמכן בלב שמח לתרגול הדהרמה !

 

הדיוות של גן עדן היו שמחות מאוד ובשמחתן הן שוב הפכו ליונים ועפו אל על.
אז מילארפה אכל מנחת האורז ויצא לדרך אל מתחם הווג'רה של הסלע האפור.

זה הסיפור של הדיוות המלאכיות בצורת היונים והמנחות שלהן.
 

עמוד 114

פרשנויות המספרים :  
 

חלק 2

מילארפה ותלמידיו האנושיים

מתחם הוואג'רה – Vajra   של הסלע האפור

 

השתחוות וקידה לכול המורים  –  הגורואיים

 

הג'טסון מילארפה, אחרי שהגיע אל מתחם הוואג'רה – Vajra של הסלע האפור,
נשאר במערת  האוכף  במצב של השראה.

עכשיו,  יוגי טנטרי ב Gu Tang  - גו טאנג שמע את הטפתו של הג'טסון, והייתה לו השראת אמונה גדולה בו.
הוא הגיע אל מילארפה ואמר : " המכובד הנעלה, למרות כי תירגלתי מדיטציה במשך איזה זמן,
לא הייתה לי ההתנסות ולא הרווחתי את הסגולות והמידות הטובות אשר אמורות היו להגיע כתוצאה מכך.
זה קרוב לוודאי בגלל בורותי כי אני לא יודע את הדרך הנכונה לתרגל.
אנא הייה אדיב והענק לי את הלימודים המתאימים ".

מילארפה השיב :
" במקרה זה, זה נחוץ כי תדע את כל הנקודות החיוניות ".

ולפיכך הוא שר לו את שיר המזמור :

 

' ששת הנקודות החיוניות '
 

התגלמויות התודעה – Mind
רבות יותר מאשר רבבות זהרורי האבק
באינסוף קרני אור השמש ;
היוגי שהנו כאדון יודע את הטבע העצמי
של ההתגלמויות האלו.

 

מציאות הטבע האמתי של ההוויות
לא נגרמת על-ידי גורם וסיבה
או על-ידי תנאים ;
היוגי שהנו כאדון יודע את האמת עצמה
בדיוק ובחיוביות .

 

אפילו כאשר הוא עומד בפני האיום של 100 כידונים
השקפה של ידיעה-יסודית לא תתערער ;
וכך היוגי שהנו כאדון מכניע בטבעיות
את כל האחיזות וההיצמדויות ;

 

עמוד 118
 

התודעה אשר תמיד זזה בתנועה תמידית
היא קשה לאילוף, אפילו כאשר סוגרים
אותה בתוך קופסת ברזל.
היוגי שהנו כאדון יודע
כי כל ההאצלות האלו
הן אשליות.

 

אז התלמיד שאל : " האם ההתנסויות שהזכרת מתחוללות בהדרגה או מיד ? "
 

מילארפה השיב :
" אנשים שופעים ישיגו הארה מיד ; אנשים ממוצעים ופחותים ישיגו את ההבנות והתפישות וההגשמה שלהם בהדרגה. אני אתאר לך את הסימנים של ההארה אמתית, וכמו כן את הסימנים של ההתנסויות האלו אשר דומות להארה,
אבל אנשים מסוימים מתייחסים אליהן בטעות כאילו זה אמתי ".

 

לאחר מכן שר מילארפה את המזמור הבא כדי להסביר את ההבדל בין ההתנסויות השונות שתיהן
גם את האמתיות וגם את השקריות :

 

 4 – ארבעת השלבים של המהמודרה (1)
 

אני משתחווה וקד לרגלי הגורו הנעלה.

להידבק ולהיצמד לממשיות התודעה
הנו הגורם לסמסרה ;
להבין ולתפוש כי אי-אחיזה ואי-היצמדות
ומודעות-עצמית מאירה היא בלתי מולדת
ונולדת ועדיין כלולה בתוכה ונובעת מעצם מהותה.
זה סימן ההתכלות של השלב הראשון (של המהמודרה).

 

אם האחד מדבר על שניים בתוך אחד
אבל עדיין מודט ומהרהר וחושב על צורה,
אם האחד מכיר ומודה באמת הקארמה
ועדיין מבצע ועושה מעשים שגויים,
למעשה בוא מודט עם עיוורון ותאווה-השתוקקות !
דברים כאלו לא נמצאים אף פעם באמת בשלב הראשון. 

 

כאשר מבינים ותופשים ומגשימים כי אי-ההיצמדות ואי-האחיזה
והתודעה המאירה, מתגלמות בתוך חסד ומתעלות על כל המילים של שעשוע. (2)
האחד רואה את טבע התודעה שלו ברור כמו החלל העצום.
זה הסימן של ההתכלות והסיום של השלב של הרחק ממילים של שעשוע.

 

עמוד 119
 

למרות שהאחד מדבר על השלב של הרחק ממילים של שעשוע,
עדיין הוא מצהיר את זה או את ההוא, דבר כזה או אחר ;
במקום לצייר את מה שמעבר לכול המילים,
עדיין הוא לא עושה דבר מלבד לערום ערמות של מילים,
ואז הוא בור אשר עושה מדיטציה עם היצמדות-עצמית.
במצב השלב של הרחק ממילים של שעשוע אין דבר שכזה.

 

אי-ההבדלה של ההתגלמות והריק היא הדהרמקאיה – Dharmakaya
אשר בה הסמסרה והנירוואנה מרגישות כמו אותו הדבר.
זוהי ההתמזגות המאוחדת השלמה של הבודהא וההוויות החשות.
אלו הסימנים של מצב ולשב הטעם האחד, כפי שהצהירו רבים.

 

הוא אשר אומר כי 'הכול הנו אחד', עדיין מבדיל ומפלה ;
בתוך השלב והמצב של הטעם האחד אין כזה עיוורון.
מחשבה נודדת ומשוטטת היא בעצמה מהות החכמה –
פנימי ואימננטי-כלול בדבר ונובע מן המהות שלו.

סיבה ומסובב שניהם אותו הדבר.
זאת היא ההבנה והתפישה וההתגשמות
של שלושת הגופים של הבודהא (3)
הקיימים בתוך עצמך.
אלו הם הסימנים של ההתכלות
וסיום השלב של אי-התרגול.

כאשר האחד מדבר על אי-תרגול,
התודעה – Mind שלו עדיין פעילה ;  
הוא מדבר על ההארה, אבל בעובדה
הוא הנו עיוור.
בשלב מצב של אי-תרגול אין דבר שכזה !

 

התלמידים זעקו וצעקו : " הוראות אלו הן אמנם יוצאות מן הכלל ! לעזור לאנשים בורים כמונו,
תתפללו עכשיו, תדריך אותנו בתרגול של ששת – 6 – הפרמיטות" .

כתגובה שר מילארפה :

 

עמוד 120

אני משתחווה וקד לרגלי המורים - הגורואים המושלמים של הג'טסון.

 

רכוש ועושר הם כמו טל על העשב ;
ביודעו זאת אמור האחד לוותר עליהם בשמחה.

 

זה בעל ערך להיוולד בן-אדם ראוי ושיש לו פנאי ; (4)
ביודעו זאת, האחד אמור להתבונן בזהירות באמיתות
והוראות הדת ועקרונותיה כאילו הוא מגן על עיניו שלו.

 

כעס הוא הגורם לנפילה אל הממלכות אשר מתחת ;
ביודעו זאת, האחד אמור להימנע מזעם אפילו כאשר
הוא מסכן את חייו.

 

תועלת עבור עצמך ועבור אחרים לעולם אי אפשר
להשיגה דרך עצלנות ובטלה ;
לפיכך תשאף לעשות מעשים טובים.  

 

תודעה נודדת, מודאגת ומבולבלת
לעולם לא תראה את האמת של המהיינה ;
לכן תתרגל ריכוז.

 

את בודהא אי אפשר למצוא דרך חיפוש ;
לכן תהרהר ותהגה ותחשוב עמוקות
על תודעתך שלך עצמך. (5)

 

עד הסתיו הערפל יתפוגג אל תוך השמים,
תשאף ותחתור הלאה עם אמונה והחלטיות נחושה.

 

בשומעו את השיר הזה, עלו אמונה והערצה גדולה מאוד בלב התלמיד והוא שב לביתו.
כמה ימים אחר כך הוא הגיע ביחד עם פטרונים רבים אחרים לארח חברה למילארפה,
והם הביאו שפע מנחות.
הם כולם שמעו על סיפור חייו של הג'טסון מילארפה, ועם אמונה גדולה מאוד, הפעם הם הגיעו כדי ללמוד את הדהרמה. הם שאלו את מילארפה איך הוא הצליח ועמד בלעבור את הניסיונות ואת תקופת המבחן
(6 – זה מתייחס לתקופת המבחן אצל מארפה המורה של מילארפה).
ואיך הוא הפעיל את עצמו בתרגולי סגפנות נזיריים, וביקשוהו לגולל ולספר
על הדרך אשר דרכה הוא השיג לבסוף את ההארה שלו.

מילארפה השיב וענה עם המזמור :

 

'ששת – 6 – ההחלטות'
 

כאשר האחד מאבד עניין בעולם הזה,
הכמיהה והאמונה שלו בדהרמה מקבלת אישור.

 

עמוד 121
 

לוותר על הקשרים הביתיים של האחד זה קשה מאוד ;
 

רק  בעוזבו את ארץ לידתו יכול האחד להיות מחוסן מפני כעס.
 

זה קשה לכבוש תשוקות ותאוות בוערות
כלפיי קרובים וקרובי משפחה וחברים קרובים ;
הדרך הכי טובה לכבוש ולדכא אותם
זה לשבור את כל האסוציאציות.

 

אף פעם האחד לא מרגיש כי הוא מספיק עשיר ;
שבע רצון ומסופק הוא אמור וצריך ללבוש בגדי כותנה צנועים.
כך הוא יכבוש תשוקות ותאוות רבות.

 

זה קשה להימנע מאטרקציות ומאוויים ארציים וחומריים המושכים אותך ;
על-ידי דבקות בצניעות וענווה מוכנעת ההשתוקקות לגאוותנות, שחצנות ויוהרה.

זה קשה לכבוש גאווה ואגואיסטיות ;
אז כמו החיות, תחיו בהרים !  

 

תומכים ופטרונים נאמנים ויקרים שלי !
כזו היא ההבנה האמתית
אשר נובעת מן ההתמדה וההתעקשות
אני מאחל לכולכם כי תתרגלו מעשים אשר הם בעלי משמעות (7)
ותאספו את כל היתרונות והמעלות ! (8)

 

כמו מרחב החלל, הדהרמה-קאיה חודרת ומתפשטת לכול ההוויות החשות,
ועדיין עיוורון (קרמתי) מניע אותם אל תוך הסאמסרה.

 

זה קל להציץ במבט חטוף אל הדהרמקאיה,
אבל זה קשה לייצב את ההבנה והתפישה וההגשמה שלה.
ומכאן, האחד עדיין מכותר ומותקף על-ידי חמשת הרעלים (9).

 

אם ההגשמה של )ריקות – Shunyata) יציבה, אז האיברים והחושים (10)
זזים ונעים בחופשיות אך לא נצמדים ונדבקים בחוזקה.
אז האחד לנצח מתאחד עם הטריקאיה – Trikaya .
זה השכנוע (והאמונה) של ההארה.

 

הסמאדהי (11) העיקרי וזה שנובע כתוצאה מכך
אלו הם שני-2 מצבים רק עבור המתחילים.
בתוך התודעות היציבות הם כאחד.

עמוד 122

 

ביוגה של אי-הנדידה (12),
6 – ששת החושים הבלתי-נצמדים עולים וזורחים תמיד,
ועדיין, אני נותר ונשאר ביציבות קבועה ואיתנה
בטריקאיה – Trikaya הבלתי ניתנת להפרדה.
בלתי נצמד אני הולך בעוצמה ;
חופשי מהיצמדות חזקה
אני רוכש את הסגולות ואת היתרונות
אשר ממלאות משאלות. (13)

 

איש חכם יודע כיצד ואיך לתרגל את המדיטציה
שהיא הינה כמו חלל.
בכול אשר הוא עושה במשך היום
הוא לא מצמיד את עצמו לשום דבר.
ברוח – Spirit חופשיה ומשוחררת
הוא לא משתוקק לעושר וכמו כן לא ליופי.

האחד אמור וצריך לראות כי כל המופעים וההופעות
הם כמו דוק הערפל ושכבת עננים ;  
למרות כי האחד נשבע לשחרר לחופשי את כל ההוויות החשות,
הוא אמור וצריך לדעת כי כל ההתגלמויות הן כמו ההשתקפות של הירח במים.

 

בלי אחיזה והיצמדות הוא יודע כי גוף האדם הוא לא אלא כמו לחש קסם.
אז מכול הכבלים והאחיזות הוא משיג חופש.
כמו הלוטוס הטהור וחסר הרבב העולה מן הבוץ
הוא משיג ומקבל את השכנוע והאמונה של התרגול.

 

התודעה – Mind נוכחת בכול – Omnipresent כמו מרחב החלל ;
היא מאירה את כל ההתגלמויות כמו הדהרמקאיה – Dharmakaya ;
היא יודעת כל ומאירה את הכול.
אני רואה אותה בהירות כמו הקריסטל בכף ידי !

 

בהתחלה שום דבר לא מגיע ובא ;  
באמצע שום דבר לא נשאר ;
בסוף שום דבר לא הולך ;
מן התודעה – Mind
אין כל עלייה וזריחה והשמדה !
כך האדם נשאר ונותר בתוך השוויון
של עבר, הווה ועתיד.

 

בטבעו הפנימי  האימננטי
* אימננטי – כלול בדבר ונובע מן המהות שלו
התודעה – Mind כמו השמים, היא טהורה.
העננים האדומים והלבנים (14) נעלמים בעצמם.
אי אפשר למצוא בכלל עקבות של ארבעת היסודות (15).

 

עמוד 123

התודעה הנוכחת בכול – Omnipresent Mind דומה למרחב החלל :
היא אף פעם לא נפרדת מן ההמלכה של אלו אשר טרם נולדו,
היא חותכת את נתיב המעבר אל שלושת העולמות של הסמסארה.
זה השכנוע-האמונה של ההארה.

 

אם היוגי מבין ותופש ומגשים את זה,
כאשר היא עוזב את גופו המת
ונכנס אל תוך הבארדו (16) רב החשיבות,
הוא יכול אז להשלים את כל הסגולות היתרונות והמעלות.

 

עם ההבנה של ההוראה המעמיקה.
האחד עושה כי התודעות (17) של האמא והבן ייפגשו ;
אם הוא נכשל אז לאחד אותן,
דרך הלימוד של הלידה הסימולטנית – בו זמנית,
הוא עדין יכול להמיר את צורת הבארדו הפנטומית כרוח רפאים
אל תוך הגוף הטהור של החסד !

 

אם הוא יודע כי אפילו הסמבוגאקאיה – Sambhogakaya
היא לא אמתית וכמו צל, אז איך הוא אי פעם יוכל
לסטות מדרכו וללכת שולל או ללכת לאיבוד ?
זה בטוח ואמין ולא ניתן לטעות
כי שלי עצמי הם – השכנוע והאמונה
הבטוחים של היוגי לגביי הבארדו !

 

יום אחד השכם בבוקר מוקדם, מילארפה במצב של ההארה ראה את הוואג'רה דאקיני מופיעה לפניו. 
והיא ניבאה :

" מילארפה ! יהיו לך תלמידים אנושיים , אחד כמו השמש ואחד כמו הירח
23 כמו הכוכבים ועוד 25 מוגשמים ; מאה אלף – 100.000 הוויות מוארות אשר אף פעם לא נסוגות ;
מאה ושמונה – 108 אנשים גדולים אשר ישיגו את ההגשמה הראשונית של נתיב הדרך ; (18)
ואלף יוגים, גברים ונשים אשר ייכנסו אל הדרך.
אלו אשר איתך, תהיה להם את הזיקה והמשיכה אל הדהרמה,
וכך הם לעד יברחו ויימלטו מן הנתיב הנמוך יותר של הסמסארה, והם יהיו רבים מספור.

בחלק העליון של גונג טאנג – Gung Tang יש אדם אשר גורלו מיועד להיות התלמיד שהנו
'התלמיד כמו ירח' בשבילך. למענו תלך לשם".
אז מילארפה החליט ללכת אל החלק העליון של גונג טאנג.
זה הסיפור הראשון בסדרת הסיפורים של 'מתחם הווג'רה של הסלע האפור'. (19)


חסר כאן התרגום של המספרים בהערות המוספות.

(עמודים 124+125)
 

סיפור 10
 

פגישתו הראשונה של מילארפה
עם רצ'ונגפה – Rechungpa

 

קידות לכול הגורו
 

כפי שנחזה על-ידי מארפה הלך מילארפה אל החלק העליון של גונג טאנג,
וכאשר הוא הגיע אל הטירה שהייתה שם, הוא מצא כי אנשים רבים בנו שם בית והוא ביקש מהם מעט מזון.
הם ענו לו : " אנחנו עובדים על הבניין הזה. אתה יכול לראות כי אנחנו עסוקים מאוד
ואין לנו זמן לכאלו דברים. זה נראה כאילו יש לך הרבה זמן פנוי, אז למה לא תצטרף אלינו ותעבוד ?"

מילאפה אמר :
" כן. יש לי עכשיו הרבה זמן פנוי, אבל הרווחתי אותו על-ידי כך שסיימתי את הבנייה של ה 'בית' שלי בדרכי שלי.
אפילו אם לא תיתנו לי בכלל איזשהו מזון, אני לא אעבוד אף פעם על בניית בנייו גשמי אשר אני ממש לבטח אנטוש".

 

האנשים שאלו אותו : "איך בנית את הבית שלך, ולמה אתה דוחה בשאט נפש ובז ומזלזל בעבודה שלנו
בצורה כל כך חזקה וברורה ?"

 

מילארפה השיב כתגובה את המזמור :
 

אמונה היא היסודות היציבים והחזקים של הבית שלי
והיא יוצרת את הקירות הגבוהים, מדיטציה עושה
את הלבנים העצומות, וחכמה היא אבן הפינה הענקית
עם ארבעת הדברים האלו אני בונה את הטירה שלי,
והיא תשרוד ותישאר כל עוד האמת נצחית !

הבתים הגשמיים שלכם הם הינם אשליות,
הם רק בתי כלא עבור השדים,
וכך אני אעזוב אותם ואזנח אותם.

 

העובדים אמרו : "המזמור אשר שרת הנו מאיר מאוד.
בבקשה תגיד לנו גם האם בדרך החיים שלך יש לך איזשהו דבר כגון

 

עמוד 127
 

החוות שלנו, רכוש וקניין, קרובי משפחה, מלווים ורעים וחברים ונשים וילדים ?
זה נראה לנו כי הדברים האלו יותר שווים מאשר הצעת והצבעת.
בבקשה הגד לנו איזה רכוש וקניין יש לך אשר הם כל כך יותר טובים מאשר אלו שלנו ?
למה אתה מסתכל על דרך החיים שלנו בתור חסרת ערך ?"

 

מילארפה השיב וענה את המזמור :
 

מודעות האלייה – Alaya (1) היא הארץ הטובה,
הלימוד הפנימי הנו הזרע אשר נזרע,
הישג במדיטציה הנו הנבט,
ושלושת הגופים של הבודהא הם היבול הבשל.

אלו הם ארבעת התומכים והמפרנסים הראשיים
של חקלאות הרקיע.
החקלאות הגשמית שלכם אשלייתית ומרמה,
והיא רק עבודת העבדות של הרעבים ;
בלי היסוס אני נפטר ממנה !

 

המחסן המצוין והמובחר של שונייאטה – Shunyata  (ריקות),
תכשיטים ועדיי חן אשר הם מעל היומיומיות (2)
(2- מציין את הסגולות והמעלות הטרנסדנטליות של הבודהא)
השירות והפעולה של עשרת הסגולות, והאושר העצום של
אי-הזרימה החוצה המציינת את אי-ההתאווה ואי-ההשתוקקות (3)
ארבעת אבני חן אלו הן התכונות הקבועות של שמי הרקיע.

אבני-החן והקניינים הגשמיים שלכם מרמים ומטעים ואשלייתיים ;
כמו לחשי קסם מטעים ומרמים הם מוליכים אתכם שולל.
בלי היסוס כלל, אני נפטר מהם.

 

אבא ואמא בודהה הם ההורים שלי,
הדהרמה הטהורה בלי רבב היא הפנים – הפרצוף שלי,
התכנסות הסנגהה היא הדודנים והאחיינים שלי,
ושומריה של הדהרמה הם הינם חבריי.
ארבעת אלו הם קרובי המשפחה השמימיים הקבועים שלי.
קרובי המשפחה הגשמיים שלכם הם מטעים ומרמים ;
בלי היסוס אני זורק ומשליך הרחק את כל החברים הארעיים ובני החלוף !

 

ההיפטרות המאושרת והמעבר המבורך (4) היא כמו אבא בשבילי,
ההארה המבורכת המאושרת בעבודה אשר נעשתה היטב היא (הרקע שלי),
השניים כאחד הם העור המנצנץ החלק והמבריק והזוהר שלי,
ההגשמה והניסיונות (5) הם המלבוש המרהיב שלי.

 

עמוד 128
 

ארבעת אלו הם הנשים הקבועות השמימיות שלי.
בני הלוויה הגשמיים שלכם הם מטעים ומרמים ומן האשליה,
הם רק חברים זמניים וארעיים אשר נוטים לריב ;
בלי היסוס אני זורק ומשליך אותם הרחק.

 

מודעות התודעה-הערה היא התינוק שלי אשר זה עתה נולד,
ההתנסות של המדיטציה היא פעוטי ועוללי,
הבנה והגשמה הן ילדי שלי,
והנערים אשר בגרו שיכולים לשמור על הדוקטרינה
הם המלווה הצעיר שלי.

ארבעת אלו הם בניי השמימיים הקבועים.
הצאצאים הגשמיים שלכם הם הטעייה ואשליה מרמה,
בלי היסוס אני זורק ומשליך את כולם הרחק מכאן.

 

הייתי רוצה בכנות כי אני ואתם, העם הטוב של גונג טאנג – Gung Tang,
דרך הזיקה וההיקשרות הקרמתית אשר בשיחה זאת,
נוכל להיפגש שוב פעם בארץ הטהורה של קוג'ן – Qugen (8).

 

הכפריים, אשר התרגשו עם אמונה חזקה, עשו אז קידות ומנחות למילארפה.
מאוחר יותר הם כולם הפכו להיות תלמידיו האמתיים.


לאחר זאת הלך מילארפה אל החלק הגבוה יותר של 'גבעת העז – Ra-la'
ואשר שם הוא מצא 'מערת משי – Zhoo Pug' .
עכשיו בגבעת העז היה צעיר, אשר בילדותו המוקדמת איבד את אביו.
הוא היה ילד נאה ואינטליגנטי, ואמו ודודו תמכו בו ביחד.
היה לו זיכרון מצוין, הוא יכול היה לדקלם סיפורים רבים מאוד וטקסים מן הסוטרות הבודהיסטיות.
וכך הוא תמיד קיבל הרבה מתנות מן האנשים (7).
יום אחד, בזמן שהוא רעה את השוורים ברוכבו על חמורו בחלק הגבוה של העמק,
הוא הגיע במקרה אל המערה אשר בה מילארפה שהה במדיטציה.
הוא חשב כי הוא שמע מישהו שר, והוא ירד מהחמור, עזב את השוורים וניגש אל המערה,
מיד כאשר הוא ראה את מילארפה, התנסות בלתי ניתנת לתיאור מילולי של סמדהי עלתה בו,
ולרגע הוא עמד משותק ומאובן באקסטזה.

(אחר כך הוא הפך להיות 'בן-הלב' של מילארפה - רצ'ונג דורג'ה רגפה – Rechung Dorje Dragpa  המפורסם והידוע).

וכך, כאשר הוא התעורר מן הקארמה, אמונה נצחית ובלתי משתנה עלתה בתוך הנער.
הוא הציע למילארפה את כל המתנות אשר הוא רכש בעבור שירותיו.
ואז הוא נשאר איתו ללמוד את הדהרמה, והוא שכח לגמרי את אמו ודודו.
בגלל זה הוא בטבעיות לא קיבל בכלל איזושהי הכנסה או קצבה.

אמו ודודו חשבו : 'מה קרה ?, היכן הוא ?, האם האנשים הפסיקו לשלם לו ?'
ובדאגה וחשש הם החלו לשאול את התומכים הפטרונים האם הם שילמו לרצו'נג-פה בזמן.
כולם אמרו כי הם שילמו לו.

 

עמוד 129
 

ואז, התחוור לדוד ולאמא, היכן חייב הילד להיות, וכי כל המתנות חייבות היו להיות מוצעות למילארפה.
בכול דרך הם ניסו לעצור ולמנוע מרצ'ונג-פה ללכת בנתיב הדרך הזה, אך לשווא ובלי תועלת, כי לא עלה הדבר בידיהם. הנער הצעיר נשאר עם מילארפה ולמד ממנו את הדהרמה.
במהרה גדלו בתוכו ההתנסות וההגשמה של המדיטציה.
על-ידי המעלה והסגולה של שליטה במיומנות של יוגת החום הוא היה מסוגל ללבוש רק חתיכה או שכבה אחת של לבוש כותנה וכך הוא הרוויח את השם או את הכינוי 'רצ'ונג-פה'. (8)

 

בינתיים, האמא והדוד של רצו'נג-פה נהיו כועסים מאוד.
והם שלחו אליו סייר אשר עליו הטילו קללה רעה בעזרת לחש כישוף. (9)
כתוצאה מכך, חטף רצ'ונג-פה צרעת. (10)
בתקווה להירפא, הוא חיזק את עצמו במדיטציה בתוך המנזר.

יום אחד, הופיעו חמישה יוגים הודיים, ולהם הציע רצ'ונג-פה מעט שעורה קלויה אשר נשלחה אליו מן האמא והדוד שלו. בזמן שההודים אכלו הם צעקו וזעקו 'איזו מחלה איומה,איזו מחלה קטלנית ונוראה!' כי הם ידעו שרצ'ונג-פה חטף צרעת. אז רצ'ונג-פה שאל אותם האם יש איזושהי תרופה.
אחד מן היוגים אמר : " אתה באמת אדם מעורר רחמים אשר ראוי לסימפטיה, ואני משתתף בצערך.
יש לי גורו שנקרא 'וואלה צנדרה – Wala Tsandra ויכול להיות כי הוא מסוגל להקל עליך.
מכיוון שהוא לא יגיע עד טיבט אתה תצטרך ללכת להודו.
וכך, רצו'נג-פה ביקש מהג'טסון מילארפה רשות ללכת.

מילארפה הסכים וכמתנת פרידה הוא שר את המזמור :

אני מתפלל אל הגורו שלי אשר לו אני חייב הוקרת תודה עצומה,
אני מתפלל ומבקש ממך להגן ולברך את בני רצ'ונג-פה.

בני, אתה צריך לוותר ולהתכחש לזנוח ולדחות את העולם,
ולעבוד קשה על הדהרמה.

לגורו, הבודהא הפטרון (11), ולשלושת יקרי הערך
צריך אתה להתפלל בלב כנה ואמתי
ולא רק בעזרת מילים.

שא זאת בתודעתך כאשר אתה מטייל במסעך בהודו.

על-ידי זה שתיקח את מזון ההתמדה וההתעקשות בסמדהי,
על-ידי לבישת בגדי אה טונג – Ah – Tung (12)
ועל-ידי רכיבה על הסוס של תודעת-הפראנה הקסומה (13)
כך בני, אתה אמור וצריך לטייל במסעך בהודו.

 

אתה אמור וצריך לשמור תמיד נקייה את התודעה הלא מזוהמת ;
אתה צריך לזכור תמיד את הראי המבריק הכסוף של האמת הטנטרית

 

עמוד 130
 

ולהתבונן בה בלי כעס ורוגז.
שא זאת בתודעתך כפי שהנך מטייל במסעך בהודו.

אם שודדים יעקבו אחריך וילכדו אותך, אתה אמור וצריך להזכיר לעצמך
עד כמה מחוסרות ערך הן שמונה התאוות והדרישות הגשמיות. (14)
תחביא את כוחותיך ועוצמותיך ומעלותיך וסגולותיך
ועם תודעה צנועה וענווה ושמחה תטייל במסעך בהודו.

 

בני, עם תפילתי וברכתי הכנות והאמתיות,
מי ייתן ותבריא ממחלתך ותיהנה מחיים ארוכים.

 

מילארפה המשיך אז את המדיטציה שלו בתוך המערה.
רצ'ונג-פה סגר ואטם בחימר את פי המערה, ויצא עם היוגים אל הודו.
כאשר הוא הגיע, הוא פגש שם אז את הלאמה וואלה צנדרה, אשר הסכים ללמד אותו את הלימודים השלמים של מחזיק הרעם ומחזיק הברק הזועם עם כנפי הנשר. (15)
בתרגולו זאת אחרי זמן מה הבריא רצ'ונג-פה.

 

אז שב וחזר רג'ונג-פה אל טיבט והגיע אל העמק השמח,

הוא חקר ושאל לגביי מקומו של הג'טסון מילארפה
אצל המקומיים בעמק, ומישהו אמר לו :
"לפני איזה זמן שמעתי כי יש יוגי שנקרא מילה, אבל לאחרונה כבר לא שמעתי לגביו שום דבר.
בשמועו זאת, נהיה רצו'נגפה מוטרד מאוד. והוא חשב : 'האם הגורו שלי מת ?'
ועם מצוקה גדולה, הוא המשיך למערת המשי.
הוא ראה כי הקיר של החימר אשר איתו הוא חסם את פתח הכניסה עדיין ניצב שם
והוא חשב ותהה : 'האם הג'טסון מילארפה מת בפנים ?'
הוא פירק והרס את הקיר ונכנס.
ואז הוא ראה את מילארפה יושב זקוף במדיטציה, הוא חש והרגיש הקלה גדולה ושמחה רבה והוא שאל את הג'טסון מילארפה לגביי בריאותו ורווחתו.

 

כתשובה קם מילארפה מן המדיטציה שלו ושר את המזמור :
 

אני קד ומשתחווה למטה לרגליו של מארפה המבורך והאדיב.

בגלל שעזבתי את קרוביי ומשפחתי, אני מאושר ושמח ;
בגלל שנטשתי וזנחתי היצמדות למדינה שלי אני מאושר ושמח ;
מאחר ואני מתעלם מן המקום הזה אני שמח ומאושר ;
מאחר ואני לא לובש את הלבוש הנעלה והמתנשא והיהיר של הכהונה
אני שמח ומאושר ; בגלל שאני לא נצמד ודבק לבית ומשפחה אני שמח ומאושר.
אני לא צריך דבר כזה או אחר, אז אני שמח ומאושר.
בגלל שברשותי האושר העצום של הדהרמה אז אני שמח ומאושר.

 

עמוד 131
 

בגלל שאני לא דואג על קניין ורכוש אז אני שמח ומאושר ;  
בגלל שאין בי כל פחד לאבד איזשהו דבר אני שמח ומאושר ;
בגלל שאין בי אף פעם פחד ואימה מתשישות ואפיסת כוחות אני מאושר ;
אחרי שהבנתי ותפשתי והגשמתי במלאות את מהות התודעה אני שמח ומאושר ;
מאחר ואני לא צריך לכפות על עצמי לרצות את תומכי ופטרוניי אני שמח ומאושר ;

אין בי כל עייפות ותשישות ויגיעה ולאות אני שמח ומאושר ;
בגלל שאני צריך להתכונן לכלום ושום דבר אני שמח ומאושר ;  
מאחר וכול שאני עושה מקובץ ומכונס בדהרמה, אני שמח ומאושר ;
אין אני משתוקק אף פעם לזוז ולנוע וכך אני שמח ומאושר.
מאחר והמחשבה על המוות לא מביאה לי כל פחד אני שמח ומאושר ;

פושעים ושודדים וגנבים וליסטים אף פעם לא מטרידים אותי ומציקים לי,
אז בכול זמן אני שמח ומאושר !
בכך שזכיתי בתנאים הכי טובים לתרגול הדהרמה אני שמח ומאושר ;
לאחר שהפסקתי ממעשים רעים ונטשתי את החטאים אני שמח ומאושר.
בהולכי בנתיב  המעלות , אני שמח ומאושר ;
נפרד מן השנאה ומן הפגע אני שמח ומאושר ;
אחרי שאיבדתי כל גאווה וקנאה אני שמח ומאושר ;

בהביני את הטעות בשמונה הרוחות הגשמיות (16)
ספוג בשקט ובשוויון התודעה או בהשתוות התודעה
אני שמח ומאושר ;
כאשר אני משתמש בתודעה כדי להשגיח ולשמור את התודעה
אני שמח ומאושר ;
בלי תקווה וללא פחד אני תמיד שמח ומאושר ;
בספירה של ההארה חסרת ההיצמדות אני שמח ומאושר ;

חכמת אי-ההבדלה וההבחנה של הדהרמדטו
(דהרמדהטו היא ממלכת התופעות ו 'ככות' – זה כמו שזה אז ככה זה)
היא בעצמה שמחה ומאושרת.
ניצב ומאוזן בממלכה הטבעית של כל הכלול והנובע מן המהות שלו
אני שמח ומאושר.
לתת ולאפשר לששת קבוצות המודעות לעבור ולחלוף ולשוב ולחזור אל
הטבע המקורי שלהם אני שמח ומאושר.
חמשת השערים הקורנים של החושים כולם עושים אותי שמח ומאושר ;
לעצור את התודעה אשר הולכת ובאה הנו שמח ומאושר ;

הו, יש לי כל כך הרבה אושר ושמחה !

 

עמוד 132
 

זה הנו השיר של העליזות אשר הנני שר
זה הנו השיר של הוקרת התודה לגורו שלי ולשלושת יקרי הערך – אני לא רוצה
איזשהו אושר אחר.

דרך חסדם של הבודהות והגורואים, מזון ובגדים מסופקים עי-ידי תומכיי ופטרוניי.
בלי חטאים ומעשים רעים, אני אהיה מלא שמחה כאשר אמות ;
עם כל המעשים הטובים והסגולות אני שמח ומאושר בזמן שאני חי.
נהנה מן היוגה אני אמנם הכי שמח ומאושר.


אבל, איך אתה ומה שלומך רצו'נגפה ?
האם רצונותייך התמלאו והוגשמו ?

רצו'נגפה השיב למילארפה : 'אני בריא שוב, אני השגתי את מה שרציתי. מכאן ואילך הייתי רוצה להישאר בבידוד ולהישאר לידך.  בבקשה הייה אדיב כדי להעניק לי בהמשך את הלימודים הפנימיים'.

אז מילארפה נתן לרצו'נגפה הוראות נוספות, ונשאר איתו במערת המשי.
דרך התרגול ההמשכי של מדיטציה השיג רצו'נגפה את ההגשמה וההתנסויות המושלמות.

זה הנו הסיפור על מילארפה אשר נפגש עם בן-הלב שלו רצו'נגפה במערה של זהוו – Zhaoo.



עמוד 132 עד עמוד 133 כולל פרשנויות המספרים והרחבות.
 

עמוד 134

סיפור 11
 

תוכחה על ה 'הזדמנות הנדירה של תרגול הדהרמה'.
 

קידה השתחוות לכול הגורויים.
 

מן המערה של זאהו הלך הג'טסון מילארפה אל מערת האור של רונפו – Runpu
והוא נשאר שם איזה זמן מה.
יום אחד באו לבקר אותו כמה אנשים צעירים מארץ מולדתו.
הם אמרו : ' בעבר אתה הרסת את כל האויבים שלך בעבור נקמה. ועכשיו אתה מתרגל את הדהרמה
בדרך כל כך יוצאת מגדר הרגיל. זה אכן באמת נפלא אמנם ויוצא מן הכלל !
כאשר אנחנו לידך אנחנו לא יכולים שלא להרגיש בהקדשת חיינו לדת :  
אבל בשובנו הביתה, שוב אנחנו נהיים עסוקים בענייניי העולם הגשמי. איך נוכל לתקן זאת ?'

מילארפה השיב :
"  אם האחד באמת נחוש בדעתו לשחרר את עצמו לחופשי מן הסבל של הסמסרה, כמו לידה, זקנה, מחלה ומוות, וכד',
אז יהיה לו כל הזמן שקט בתודעה. והוא לא יצטרך לעשות איזשהו מאמץ.
אחרת הוא יצטרך לשאת בתודעתו כי הסבל בחיים העתידיים יוכל להיות הרבה יותר מתמשך  ויישאר הרבה יותר זמן מאשר זה אשר בחיים האלו ; וכמו כן גם הנטל יכול גם הוא להיות כבד הרבה יותר .
לכן ולפיכך זה בעל חשיבות עליונה לקחת צעדים כדי להתכונן לחיים הבאים.

 

" בבקשה האזינו ואשיר לכם שיר מזמור "
 

אנחנו ההוויות החשות זזות ונעות בעולם
צפות במורד הנהר הזורם של ארבעת הייסורים (1) (4 הייסורים – לידה, זקנה, מחלה ומוות)
בהשוואה לכך עד כמה יותר מעוררי יראה ומפחידים ונוראיים
חיי העתיד הבלתי פוסקים של הסמסרה - Samsara.
אז למה לו תכין סירה למען 'לחצות את המעבר' ?


עמוד 135

 

מצב החיים העתידיים שלנו הוא הרבה יותר מפחיד
וראוי להרבה יותר שיקול דעת והתייחסות
מאשר השדים האיומים והנוראיים  ורוחות הרפאים 'יאמה' – Yama
('יאמה' הם אלי הזעם בבודהיזם הלוקחים אותך לגיהינום אם היית חוטא)
אז למה שאתה לא תכין לעצמך מדריך ?

אפילו התאוות והתשוקות מטילות האימה,
השנאה והעיוורון – הם לא כל כך מפחידים כמצב העתיד הבלתי ידוע שלנו,
אז למה לא תכין לעצמך חיסון ותרופה נוגדת רעל (Untidote).

גדולה ועצומה היא הממלכה של שלושת מחוזות הסמסרה,
אך גדולה ממנה היא הדרך האינסופית של הלידה והמוות,
אז למה לא תכין לעצמך אספקה וצידה לדרך ?

יהיה טוב יותר כי תתרגל את הדהרמה
אם אין לך ביטחון, ביטוח ואבטחה בתוך עצמך.

 

האיש הצעיר אז אמר : 'התוכחה שלך עוזרת מאוד', אנחנו נבוא לתרגל איתך את הדהרמה.
למרות זאת, זה לא הגיוני להעניש את עצמך על-ידי כך שתתרגל את דרך החיים הסגפנית הנזירית הקיצונית, אנחנו מתחננים בפניך, למען ההגנה על המשאבים של התלמידים והתומכים והפטרונים שלך, לשמור עבור עצמך חלק קטנטן של קניינים כאות ומזכרת וכסימן ואסימון.
כמו כן, אנחנו גם לא ממש מבינים מה אמרת עכשיו בשירך.

 

כתגובה לכך שר מילארפה את המזמור :
 

להישען ולהיתמך על-ידי גורו מוסמך
זה המדריך לסמסרה ולנירוואנה ;
צדקה בזבזנית מספקת למען המשך המסע
כמו הירח העולה וזורח בבהירות בחשכה,
הניסיון האמתי במדיטציה מאיר את תודעתו של האחד.

זוהי אחוות הרעות אשר האחד צריך לחפש כמדריך.

לתת עושר מצטבר הנצבר למטרת הדהרמה
מכין את הסירה של האחד לנהר של הסמסרה.
להחזיק את ההשקפה בלי קנאות כיתתית,
אז האחד יכול למדוט בלי הסחות דעת.

אם פעולה קורית בהתאם ללימוד הבודהיסטי
אז עקרונות האמת והצווים ברורים והגורו מסופק.
הפרס הנו למות בלי חרטה.

עמוד 136
 

לקרובי משפחה, פטרונים ותלמידים
אין בכלל משמעות בשבילי היוגי.
רק אתם ההוויות הגשמיות של העולם
צריכות אותם.

לתהילה, לגדלות, להוד להדר ולכבוד
אין להם בשבילי היוגי בכלל משמעות.
אלו אשר רודפים אחר שמונה-8 התאוות
הם אלו אשר צריכים אותם.

 

רכוש וקניין, טובין וחיים חברתיים
אין להם בעבורי היוגי משמעות כלל.
אלו אשר רודפים אחר התהילה
הם אלו אשר זקוקים להם.

 

סדר ותברואה, רחצה וניקיון
אין להם משמעות כלל עבורי היוגי
ואינני רוצה בהם כלל.
הם מה שאתם האנשים הצעירים צריכים.

תריסר הדברים הללו לא נוגעים לי.

אני יודע היטב כי לא כולם יכולים לתרגל את הדברים האלו.
אבל, אתם האנשים הצעירים אשר התכנסתם כאן,
תזכרו את ה 'נאום המפוצץ' של האיש הזקן הזה !

אם רצונכם בחיים מאושרים אז תתרגלו את הדהרמה,
תזנחו ותוותרו על הסחות הדעת ותישארו בבידוד
תדבקו בחוזקה במנזר בהתמדה והתעקשות.

תשתוקקו ותכמהו ותערגו בכיסופים אל הבודהיות
ואומץ ליבכם ועוז הרוח שלכם יגדלו
כי אז אתם תביסו את ארבעת השדים.

 

בין הצעירים היה איש צעיר בעל כישרונות רבים מאוד אינטליגנטי עובד חרוץ ובעל חמלה.
הוא אמר אל מילארפה : " זה רק בגלל שאנחנו היינו נצמדים לענייניי החיים האלו כי הזנחנו את הטיפול והשמירה
על גורלנו בחיים העתידיים. בבקשה תקבל אותנו בתור משרתיך.
אנחנו נוותר ונזנח את החיים האלו ונקדיש את עצמנו להכנות עבור החיים העתידיים שלנו.
לאורו של זה בבקשה תהיה מספיק אדיב על-מנת להעניק לנו קצת הוראות נוספות".

 

מילארפה השיב :
" הגוף האנושי, חופשי והולם ומתאים כיאות, הנו דבר יקר ערך כמו אבן חן או תכשיט".
ואז אמר :
" שיהיה לכם סיכוי לתרגל את הדהרמה הזאת זה הנו מאוד נדיר.
וכמו כן למצוא בודהיסט רציני אחד מתוך מאה זה קשה מאוד !
כאשר שוקלים ומתייחסים לקשיים בלפגוש את הגורו הנכון ואת התנאים הנחוצים הרצויים המועדפים ההכרחיים האחרים לתרגול בודהיזם, אתה צריך לסבור כי אתה בר מזל גדול מאוד, כי עכשיו עמדתם בכל הדרישות האלו.

 

עמוד 137
 

לפיכך, אל תבזבזו אותם, אלא אבל תתרגלו את הדהרמה".
 

ואז שר מילארפה את המזמור :
 

זה קשה להימלט ולברוח משמונת היעדר החופשים והחירויות (2)
כפי שזה להשיג את הצורה האנושית חופשית מתאימה והולמת ונאותה.

מתוך מאה המחפשים של הבודהי זה קשה למצוא אחד אשר יוכל להשיג
את התנאים הטהורים והרצויים !

 

לוותר ולזנוח ולנטוש את הנאות החיים האלו זה קשה,
כמו שזה לעשות שימוש מלא בגוף האנושי שהנו כמו אבן חן יקרה.

זעום הנו הסיכוי למצוא גורו חומל, אשר יודע את מסורת הלימודים הפנימים ההולמים(3).

תלמיד נאמן וכנה ואמתי עם יכולת לתרגל את הדהרמה הנו הכי נדיר.

למצוא מקדש בלי פחד, מהומה והמולה זה מאוד קשה.

למצוא מלווה וחבר ידידותי ונעים, אשר השקפותיו
ותרגולו ולימודו והוראתו מסכימים עמך ומתאימים לך זה נדיר.

להשיג גוף בלי כאב ומחלות המסוגל לשאת תרגול קשה זה קשה !
 

אפילו לאחר שמילאת את כל התנאים האלו,
זה עדיין קשה להתרכז במדיטציה !

אלו הן תשעת התנאים הקשים ;  
עד כמה מאיימים ומטילי אימה ומפחידים ומפרכים ומחמירים וקפדניים
האחד יכול בהחלטיות ותרגול לכבוש אותם.

 

אחרי שהם שמעו את התוכחה הזאת האיש הצעיר לא יכול היה אלא לפתח בג'טסון אמונה חזקה מאוד.
הוא הקדיש את עצמו לשרת את מילארפה, אשר העניק לו את החונכות ואת ההוראות.
מאוחר יותר הוא הפך להיות יוגי מוגשם היטב והשיג שחרור וחופש.
הוא היה ידוע כבנו ותלמידו הקרוב ביותר של מילארפה בשמו 'טספו - ראפה' – Tsapu Repa

זה סיפורו של טספו ראפה אשר פגש את מילארפה במערת האור הענקית.

עמודים 138 : הערות המספרים לא מתורגמות.
 

סיפור 12
 

חיפושו של הרועה אחר התודעה
 

בהשתחוות וקידה לכול הגורואיים
 

יום אחד הג'טסון מילארפה ירד ממערת האור הגדולה אל הכפר השמח של מאנג-יול – Mang yul
בשביל לאסוף מזון ונדבות.
בראותו במרכז הכפר הרבה אנשים הוא אמר להם :
" פטרונים ותומכים יקרים, אנא תנו לי בבקשה קצת מזון בבוקר זה".

והם שאלו אותו : "האם אתה היוגי אשר עליו דיברו כל כך הרבה ואשר גר קודם בראגמה-RAGMA ?"

והוא ענה : "כן, זה אני".

ואז עלה בהם כבוד גדול מאוד כלפיו והם צעקו : " הו, הנה הגיע לכאן היוגי המופלא ".

 

ביניהם היה זוג נשוי אשר לא היו להם ילדים. הם הזמינו את מילארפה אל ביתם הם שרתו אותו ואמרו :
" למה יקר, היכן ביתך וקרוביי משפחתך ?"

מילארפה ענה :
"אני קבצן עני, אשר התכחש לקרובי משפחתו ולארץ מולדתו וגם נעזב וננטש על-ידם".
אז הזוג אמרו בקול רם  : "במקרה זה היינו רוצים לאמץ אותך אל תוך משפחתנו ! יש לנו רצועת אדמה טובה
אשר אותה אנחנו יכולים להעניק לך ; אז תוכל להתחתן עם אישה מושכת ובמהרה יהיו לך קרובי משפחה ."

מילארפה השיב : "אין לי כל צורך בדברים אלו ואני אגיד לכם למה".

 

ואז שר מילארפה את המזמור :
 

בית ואדמה נראים בהתחלה נעימים ;
אבל הם כמו חיכוך וגירוד אשר ממלאים
את הגוף את המילה ואת התודעה של האחד !

עד כמה מייגע מפרכים ומייגעים יכולים להיות
החריש והחפירה ! וכאשר הזרעים אשר זרעתם
לא נובטים אף פעם, אז עבדתם בעבור כלום !

לבסוף זה הופך להיות קרקע של אומללות -
שוממה ונטושה ומדכאת ובלתי מוגנת -
מקום של רוחות רעבות ורוחות רפאים שוכנות לרדוף.

כאשר אני חושב על המחסן המאחסן מעשי חטאים,


עמוד 140

זה מכרסם בליבי ;
בכלא כזה בן חלוף של ארעיות וזמניות אני לא אשאר !
אין לי כל רצון להצטרף למשפחתכם !

 

הזוג הנשוי אמר : " בבקשה אל תדבר ככה, אנחנו נמצא עבורך נערה טובה ממשפחה חשובה,
אשר מתאימה להיות לך לכלה ותתאים לטעמך. בבקשה תשקול את זה ".

 

ואז שר מילארפה :
 

בהתחלה הגברת היא כמו מלאך שמימי ;
ככול שאתה מסתכל עליה אתה רוצה יותר לבהות ולהביט בה עוד.
בגיל העמידה היא הופכת להיות שד עם עיניי גווייה ;
אתה אומר לה מילה אחת והיא משיבה שתיים בצעקה.

היא מושכת בשערותיך ומכה בברכייך.
אתה מכה אותה במקל ההליכה שלך
אך היא משיבה וזורקת עליך מצקת.

בסוף החיים היא הופכת להיות
פרה זקנה בלי שיניים, ועיניה הכועסות
בוערות באש שטנית וחודרות עמוק לתוך ליבך !

אני מתרחק מן הנשים כדי להימנע ממריבות וקרבות
כי אין לי כל תיאבון עבור הכלה שהזכרתם.

 

אז הבעל אמר : " למה יקר, זה אמת כי כאשר האחד מזדקן ומתקרב אל המוות אין לו את אותה היכולת והקיבולת ליהנות מן החיים או להיות בנעימים כפי שהיה כאשר הוא היה צעיר.
אבל אם לא יהיה לי בן, היגון והאכזבה יהיו בלתי נסבלים. מה לגביך ? האם אתה בכלל לא צריך בן ? "

 

בתגובה שר מילארפה :
 

בנעורים בצעירותו הבן הוא כמו הנסיך ברקיע השמים ;
אתה כל כך אוהב אותו עד כי קשה לשאת את התשוקה.
בגיל הבגרות הוא הופך להיות נושה חסר רחמים
אשר לו אתה נותן ומעניק הכול אך הוא עדיין רוצה עוד יותר.

מסולקים מן הבית הוריו שלו עצמו, ומוזמנת פנימה הגברת
המקסימה והאהובה שלו. אביו קורא אך הוא לא ייענה ;
אמו תבכה ותזעק אך הוא לא יקשיב. ואז השכנים קופצים
על ההזדמנות ומפיצים שמועות ושקרים.

 

עמוד 141
 

כך למדתי כי ילדו של האחד הופך לעתים קרובות להיות האויב שלו.
בנושאי זאת בתודעתי אני זונח ומוותר על הכבלים של הסמסרה.
כי עבור בנים ואחיינים אין לי תיאבון כלל.

 

גם הבעל וגם האישה הסכימו עמו שניהם וענו : "מה שאמרת הנו אמנם אמת. לפעמים הבן של האחד עצמו
הופך להיות האויב שלו.  אולי יהיה זה טוב יותר כי תהיה לך בת. מה אתה חושב ?"

 

בתשובה שר מילארפה :
 

" הבת בצעירותה היא כמו מלאך שמימי מחייך.
והיא יותר מושכת ויקרת ערך מתכשיטים ואבנים יקרות
בגיל המבוגר היא לא טובה בשביל כלום.

לפני אביה היא בפתיחות לוקחת משם דברים
ומן האמא היא משנוררת וסוחבת בהסתר דברים מאחורי הגב.
אם ההורים לא מהללים ומשבחים אותה ומספקים את רצונותיה,
הם יסבלו מהמרירות שלה ומן המצב רוח הרע שלה.

לבסוף היא הופכת להיות בעלת פנים אדומות והיא שולפת חרב
ובמיטבה היא יכולה לשרת ולהקדיש את עצמה לאחרים ;
והכי גרוע היא תביא תקלות ואסונות ומזל רע.

אישה היא תמיד עושה בעיות ;
בנושאו זאת בתודעתו האחד צריך להימנע מחוסר מזל בלתי ניתן לתיקון.
בשביל אישה, המקור העיקרי של סבל, בשביל זאת אין לי כל תיאבון !

 

הבעל והאישה אמרו אז : "יכול להיות כי האחד לא צריך בנים ובנות,
אבל בלי קרובים החיים יהיו יותר מדיי אומללים וחסרי תקנה וחסרי אונים. האין זה כך ? "

 

אז השיב מילארפה ושר את המזמור :
 

בהתחלה כאשר האיש מברך את קרובי משפחתו לשלום
הוא שמח ומאושר וטוב לב ; עם התלהבות הוא משרת אותם
ומדבר אליהם ונהנה, ומאוחר יותר הם חולקים איתו את הבשר
ואת היין שלו. פעם אחת הוא מציע להם דבר מה, ואז יכול להיות
כי הם יגמלו וישיבו בחזרה. אך לבסוף הם יגרמו כעס, תשוקה ותאווה ומרירות ;

 

עמוד 142
 

הם מעיין של חרטות ואומללות .
ועם זה בתודעתי אני מוותר וזונח את החברים הנעימים והחברותיים ;
כי בעבור קרובי משפחה ושכנים אין בי כל תיאבון.

 

אז אמרו בני הזוג : "אכן אמנם יכול להיות כי אין לך צורך בבני משפחה.
אך מאחר ויש לנו הרבה רכוש אולי תרצה כי יהיה לך מזה ואתה תדאג לו ?"

 

מילארפה ענה :
כמו השמש והירח אשר לא מפסיקים להבהיר מקום אחד קטן, כך אני מקדיש את עצמי לרווחתם של כל ההוויות החשות. לפיכך אני לא יכול להפוך להיות חבר במשפחה שלכם. על-ידי זה שאתם רק תראו אותי,
שניכם תפיקו תועלת בחיים האלו ובעתידיים.
אני אביע גם משאלה כי ניפגש בארץ הטהורה של קיוג'ן – Qugen.

 

ואז פתח מילארפה ונשא שיר מזמור נוסף :
 

עושר בהתחלה מוביל אל הנאה עצמית
וגורם לאנשים אחרים לקנאה.
אך למרות כל מה שלאחד יש
האחד מרגיש כי זה אף פעם לא מספיק.

עד אשר האחד כבול על-ידי שד קמצן ;
וזה קשה אז להוציא זאת על מעשי צדיקות טהורים.

עושר גורם לאויבים ומערבב ומעורר רוחות רפאים.
האחד עובד קשה לאסוף את העושר שאחרים יבזבזו.

לבסוף האחד נאבק עבור חיים ומוות.
לצבור עושר וכסף מזמין אויבים ;
אז אני מוותר וזונח את אשליות הסמסרה
כי להפוך להיות קורבן של שטנים ערמומיים
אין בי כל תיאבון.

 

שירים אלו נתנו לזוג אמונה בלתי ניתנת לערעור במילארפה והם וויתרו על כל רכושם למען הדהרמה.
הם החלו לתרגל את הלימוד והתורה של הג'טסון מילארפה והם לעד השתחררו מליפול אל תוך שלושת הממלכות הנמוכות.
כאשר הם מתו הם נכנסו אל נתיב הבודהי וצעד אחר צעד הם ניגשו אל תוך הבודהיות.

 

אחרי כל זאת, חזר הג'טסון מילארפה אל מערת הבודהי של ראגמה.
התומכים והפטרונים הקודמים שלו העניקו ונתנו לו שירותים ומנחות, והוא נשאר שם עם מצב רוח של השראה.
יום אחד הגיעו אליו שני – 2 רועים צעירים.
הצעיר שאל : " לאמה יקר האם יש לך מלווה ?"

מילארפה השיב וענה : "כן. יש לי".

 

עמוד 143
 

"מיהו ?"

"השם שלו הנו 'חברי לב-הבודהי' ".

"היכן הוא עכשיו ?"

 

"בבית מודעות הזרע האוניברסלי " (1)

"למה אתה מתכוון בכך ?"

" לגוף שלי עצמי".

 

הנער הבוגר יותר אמר אז : " למה, זה יהיה יותר טוב אם נלך, כי אתה לא יכול להדריך אותנו".

אבל הנער הצעיר יותר אמר : " האם אתה מתכוון כי המודעות הזאת היא התודעה עצמה,
                                              וכי הגוף הפיזי הנו ביתה של התודעה ?"

"כן. זה נכון ומדויק" השיב מילארפה.

 

הילד המשיך ואמר : " אנחנו יודעים כי למרות שהבית שייך בדרך כלל רק לאדם אחד,
יכולים להיכנס אליו הרבה אנשים, אז אנחנו תמיד יכולים למצוא מספר אנשים אשר חיים בתוך בית אחד.
ובאותה הדרך, הם יש רק תודעה – Mind  אחת בתוך הגוף או האם יש הרבה ?
אם יש הרבה אז איך הן חיות ביחד ?"

 

מילארפה השיב :
" ובכן, בנוגע לשאלה לגביי האם יש תודעה אחת בגוף או הרבה זה יהיה טוב יותר אם תגלה את זה בעצמך".

 

"מכובדי הנעלה, אני אכן אנסה זאת".  


בנקודה זאת הנערים עזבו ושבו הביתה. בבוקר למחרת הנער הצעיר שב אל מילארפה ואמר :

"לאמה יקר, בלילה האחרון ניסיתי לברר ולמצוא מהי התודעה שלי ואיך היא עובדת.
התבוננתי בה בזהירות ומצאתי כי יש לי רק תודעה אחת.
אפילו למרות שהאחד רוצה, האחד לא יכול להרוג את התודעה הזאת.
עד כמה שהאחד רוצה יותר להיפטר ממנה, היא לא מסתלקת.
אם האחד מנסה לתפוס אותה וללכוד אותה זה בלתי אפשרי לתפוס אותה ולאחוז בה ;
וכמו כן גם אי אפשר לאחוז בה על-ידי כך שלוחצים אותה. אם אתה רוצה שהיא תישאר אז היא לא נשארת ואם תשחרר אותה היא לא תלך. אתה מנסה לאסוף אותה ולכנס אותה ואי אפשר להרים אותה.
אתה מנסה לראות אותה אך אי אפשר לראות אותה. אתה מנסה להבין אך לא יכולים לדעת אותה.
אם אתה חושב כי זאת היא ישות קיימת ושאפשר לזרוק אותה ולנטוש אותה אז היא לא תעזוב אותך.
אם אתה חושב כי היא לא קיימת, אתה ממשיך להרגיש אותה ממשיכה לרוץ הלאה.
היא משהו מאיר, ער, מודע, היא ערנית לגמרי, ועדיין בלתי ניתנת להבנה.
ובקצרה, זה קשה להגיד מה באמת היא התודעה.
בבקשה תהיה מספיק אדיב ותסביר מהי המשמעות של תודעה".

 

בתגובה לכך שר מילארפה את המזמור :
 

הקשב לי רועה יקר, מגן הכבשים !
רק על-ידי זה שתשמע מהו טעמו של הסוכר
לא תוכל להתנסות במתיקות ; למרות ש,
יכול להיות כי תודעתו של האחד יכולה להבין
מהי המתיקות אך היא איננה יכולה להתנסות
בכך בצורה ישירה ; רק הלשון יכולה לדעת את זה.

 

עמוד 144
 

באותה הדרך, האחד לא יכול לראות במלאות
את טבעה של התודעה, למרות כי יכול להיות
לו מבט חטוף עליה.
אם אחרים הצביעו על כך או ציינו את זה (2).
אך אם האחד לא נשען על
המבט החטוף האחד הזה אלא ממשיך לחפש
אחר טבעה של התודעה, הוא לבסוף ייראה
אותה במלאותה.
רועה יקר, בדרך הזאת
אתה אמור להתבונן בתודעה.


הנער אמר : " במקרה זה, בבקשה תעניק לי את ההוראות להצביע על כך ולציין לגביי זאת (3).
ובערב הזה אני אבדוק ואבחן זאת. מחר אני אשוב ואגיד לך את התוצאות".

 

מילארפה השיב :
" בסדר גמור, כאשר תגיע הביתה תנסה לברר ולבחון לגביי צבעה של התודעה.
האם היא לבנה או אדומה או מה ? מה הצורה שלה ? האם היא מלבנית או עגולה או מה ?
כמו כן תנסה גם למקם היכן היא שוכנת בתוך גופך " .

 

בבוקר למחרת כאשר זרחה השמש, הרועה הוביל את הכבשים לפניו ו
הגיע אל מילארפה אשר שאל אותו : "האם ניסית אתמול בלילה לברר כמו מה היא התודעה ?"

הנער השיב : "כן. כך עשיתי".

מילארפה שאל : "אז איך היא נראית ?"

הנער השיב : " ובכן היא צלולה ושקופה ובהירה ובתנועה, בלתי צפויה ובלתי ניתנת לתפיסה או לאחיזה ; אין לה בכלל צורה או צבע. כאשר היא מתחברת לעיניים אז היא רואה, כאשר היא מתחברת לאוזניים היא שומעת ; כאשר היא מחוברת לאף אז היא מריחה ועם הלשון היא מדברת וטועמת ; וכאשר לרגליים אז היא הולכת. אם הגוף הנו מוסח או נסער ומעוצבן אז התודעה גם נסערת ומתעוררת ומוצתת. באופן רגיל התודעה מכוונת את הגוף כאשר הגוף הנו במצב טוב אז התודעה יכולה לפקד עליו כרצונה, אבל כאשר הגוף הופך להיות זקן ודועך, או חסר כוחות אז התודעה תשאיר אותו מאחורה בלי מחשבה כפי שהאחד זורק את האבן אחרי שהוא משתמש בה.
(שימוש לניקיון הגוף) התודעה היא מאוד ריאליסטית וסתגלנית. ומצד שני הגוף לא נותר שקט וכנוע. אך לעתים קרובות הוא עושה לתודעה בעיות. הוא גורם סבל וכאב עד כי התודעה מאבדת את שליטתה העצמית. בלילה במצב של שינה התודעה מתרחקת ומסתלקת. היא באמת מאוד עסוקה ועובדת קשה. זה ברור לי כי כל הסבל שלי נגרם על ידי התודעה".


אז שר הג'טסון מילארפה את המזמור :
 

הקשב ותסכית לי רועה צעיר.
הגוף הנו בין המצב המודע לתת המודע,
בזמן שהתודעה היא הגורם המכריע והמחליט !
הוא אשר מרגיש סבל בממלכות הנמוכות,
הוא אסיר הסמסרה, ועדיין זאת היא התודעה
אשר יכולה לשחרר אותך מן הסמסרה.

 

עמוד 145
 

לבטח אתה רוצה להגיע אל הגדה השנייה ?
לבטח אתה משתוקק לעיר ההוויה הטובה
והשחרור לחופש ולחירות ?
אם אתה משתוקק ללכת נער יקר
אני יכול להראות לך את הדרך
ולתת לך את ההוראות.


הרועה השיב : " בבירור למה יקר, החלטתי לחפש את זה".

אז שאל מילארפה : " מה שמך ? "

הרועה השיב : " סנג'יי ג'האף – Sangje Jhap "

מילארפה שאל : "בן כמה אתה ? "

והרועה השיב : " בן 16 ".

 

וכך שם נתן לו מיד הג'טסון מילארפה את הלימוד של 'לקחת מחסה ומקלט'. (4)
(לקחת מחסה בבודהא בדהרמה ובסנגהה')
מילארפה הסביר לו בקצרה את מהות החשיבות של זה ואמר :
" כאשר תשוב הערב הביתה, אל תפסיק לדקלם את התפילה ; ובינתיים תנסה לברר ולבחון מי לוקח מפלט,
התודעה או הגוף. ותספר לי מחר את התוצאות".

 

בבוקר למחרת בא הרועה ואמר אל מילארפה : "לאמה יקר, בערב שעבר ניסיתי לבחון מי משני אלו לוקח מפלט,
האם זה הגוף או התודעה. ומצאתי כי זה לא אף אחד מהם. קודם התבוננתי בגוף.
בכול חלק, מן הראש ולמטה עד לבהונות הרגליים, לכול חלק יש שם.
שאלתי את עצמי 'האם זה הגוף כשלם אשר לוקח מפלט ?"
אך זה לא יכול להיות כך, כי כאשר התודעה עוזבת את הגוף, אז השני כבר לא קיים יותר.
אז אנשים קוראים לזה 'גוויה' ובבירור אי אפשר לקרוא לכך 'מחפש מפלט'.
ויותר מזה, כאשר היא מתפרקת, היא מפסיקה להיות גוויה ;
ולכן זה לא יכול להיות הגוף אשר לוקח מפלט בבודהה,
ואז שאלתי את עצמי 'האם זוהי התודעה אשר לוקחת מפלט ?'
אבל, מחפש המפלט לא יכולה להיות התודעה כי השני זוהי רק התודעה ולא שום דבר אחר.
אם האחד אומר כי התודעה הנוכחית היא התודעה האמתית, והאחד שמצליח או זה הבא אחרי או מגיע במקום
זה האחד אשר לוקח מפלט, אז יהיו שתי תודעות ; והשמות שיהיה צריך לתת להן יהיו משהו כגון :
התודעה הנוכחית והתודעה העתידית.
מלבד זאת, כאשר הפעולה של 'חיפוש מפלט' מתחוללת ומתרחשת,
אז שתיהן, גם התודעה הנוכחית וגם התודעה אשר באה אחר כך כבר חלפו ועברו.
ואז אם האחד אומר כי שתיהן לוקחות מפלט,  והתודעה תהפוך אז להיות משהו בלתי משתנה וקבוע וכזה אשר אף פעם לא גדל או מפסיק להיות. ואם זה ככה אז בכול החיים של העבר והעתיד בששת הממלכות של הסמסרה,
אנחנו לא צריכים שום דבר אלא את 'מחפשת המפלט הזאת'.
אבל, אני לא יכול לזכור איזשהו דבר בחיים הקודמים שלי ; וכמו כן אני גם לא יודע מה הולך להתרחש בחיים העתידיים. התודעה של שנה שעברה ושל אתמול נעלמה ;  וזאת של מחר טרם הגיעה ; זאת הזורמת בהווה לא נשארת.
בבקשה מורי, אנא תן לי בבקשה הסבר !
אני מכניע הכול בפניך.
אתה יודע הכול ואתה יודע מה אני צריך !"

 

עמוד 146
 

כתשובה לבקשתו שר מילארפה את המזמור :
 

בכנות ובאמת אני מתפלל ומבקש מן הגורו שלי
אשר הגשים את האמת בלי אגו,
אני מתפלל ומבקש עם הגוף, עם מילים ותודעה
אני מתפלל עם אמונה גדולה וכנות רבה.

בבקשה תברך אותי ואת תלמידיי,
ותאפשר לנו להגשים את האמת בלי אגו !
תרחם עלינו ותגאל אותנו מן המצוקה
של אחיזתו החזקה של האגו !

 

הקשב בזהירות רועה יקר,
אחיזה חזקה לרעיון האגו
זהו המאפיין של המודעות הזאת.

אם האחד מסתכל ומתבונן
אל תוך המודעות הזאת בעצמה
הוא לא רואה בכלל אגו
ומכך שום דבר לא נראה.

 

אם האחד יכול לתרגל את הלימוד
של המהמודרה והוא יודע איך וכיצד
לראות כלום. אז משהו כלשהו ייראה.

 

כדי לתרגל את הלימוד של המהמודרה
האחד זקוק לאמונה וענווה והתלהבות
בתור בסיס (5). האחד צריך להבין את האמת
של הקארמה בתור הסיבתיות והגורם והנתיב.(6)
במטרה להשיג את ההגשמה (7) האחד צריך להיות
תלוי בגורו בשביל ההתקדשות והחניכה וההוראות
והלימוד הפנימי.

 

זה דורש תלמיד אשר ברשותו כישורים (8) לקבל את הלימוד ;
זה דורש אדם אשר מתעלם מחוסר נוחיות וסבל ;
זה דורש את האומץ של חוסר פחד
ועוז רוח, מתריס נגד המוות !

רועה יקר, האם אתה יכול לעשות את הדברים האלו ?
ואם כך,  מיועד לך גורל טוב מאוד !
אך אם לא, אז יותר טוב כי לא נדבר בנושא.
שאל זאת את עצמך ותחשוב על כך בזהירות.

כאשר חיפשת וביקשת אחר ה 'אני' בלילה שעבר
לא יכולת למוצאו. זה התרגול של אין-אגו של האישיות,
אם אתה רוצה לתרגל את אין-האגו של הקיום. (9)

 

עמוד 147
 

תנהג על-פי הדוגמא שלי ותמדוט במשך 12 שנים
ואז תבין את טבעה של התודעה.
חשוב על כך היטב נער יקר !

 

הרועה אמר : " אני מציע לך את גופי ואת ראשי. בבקשה תגרום לי להבין את התודעה שלי  עצמי בבירור ובבהירות".
 

הג'טסון מילארפה חשב :
" אני אראה האם הנער הזה יכול באמת לתרגל ".
ואז מילארפה אמר :
" קוד