במקרה אחר הלך הג'טסון מילארפה אל – Phuyagzha – פויגזה אשר ב- Drin – דרין כדי לקבץ נדבות. פטרון אחד אמר לו : "ליד המקדש הנקרא – Lhaze  - להאז,  יש מערה נעימה ומלבבת. 
אם אתה תרצה לגור שם אני אשרת אותך, אבל אני לא יודע האם השטנית המקומית תהיה ידידותית כלפייך". 
מילארפה שאל :
" איזה סוג של מערה היא ? ומי השטנית הזאת ? "
האיש ענה : "המערה היא מאוד נעימה ונוחה ומלבבת, אבל הבעיה היא, כי השטנית רק לוגמת ובולעת ומעלימה כל דבר שנשאר שם. אם אתה חושב שאתה יכול אז אתה יכול להישאר במערה ולארח לה לחברה". 
אז מילארפה הלך אל המערה ונשאר שם. 
בחצות הלילה הופיעה אישה וצעקה בקול רועם ומאיים : "מי נמצא בתוך הבית שלי?" 
מילארפה לא שם לב אלא אבל נשאר במצב רוח של חמלה. 
אז השטנית צעקה וזעקה : "לכול הרוחות, לעזאזל ! זה נראה כאילו הוא מתכוון להישאר כאן לתמיד!"
אז היא קראה לצבא גדול מאוד של שדים כדי לזרוק סלעים ואבני ברד על הג'טסון וזימנה בעזרת קסם הרבה חזיונות מפחידים כדי להפחיד אותו. אבל הם אפילו לא יכלו לגרד לו את העור
כי הוא היה בסמדהי. 
אז כל השדים צעקו וזעקו : "אנחנו רוצים את המקום שלנו ואת המיטות שלנו לשינה. מה שתהיה הסיבה אשר יכול להיות כי בגללה הגעת הנה, עכשיו תסתלק מיד ותלך בחזרה להיכן שאתה שייך! 
אם אתה לא תלך, אנחנו נקרא לעוד הרבה יותר צבאות להגיע לכאן ולשתות את דמך ולאכול את בשרך !" 

551

בחמלה גדולה מאוד שר הג'טסון בתשובה :

הקשיבו היטב ובזהירות, אתם צבא השדים, 
אתם הרוחות הרעבות המרושעות והאכזריות,
האם אתם יודעים כי אתם נענשתם 
על-ידי הקארמה שלכם בעצמכם, וכי ככול 
שהמחשבות המרושעות שלכם יותר גדולות
כך הסבל שהאחד עובר יותר גדול ? 
האם אתם יודעים כי מזל ועושר נעלמים בגלל רצון רע
וכי ככול שהחמדנות שלכם יותר גדולה, כך קשה לכם
יותר למצוא את האוכל שלכם ? 
על-ידי רעב דוחק אתם נמנעים מהזדמנויות,
דרך אהבת תנועה ותזוזה גדולה מדיי
אתם איבדתם את ביתכם ואת המיטות שלכם.
בגלל שניסיתם יותר מדיי חזק אז לא יכולתם
לסיים את מה שאתם עושים.
בגלל הקארמה הרעה שלכם
אתם בקושי יכולים לבצע ולהשלים בהצלחה איזשהו דבר.
בגלל שאתם מדברים יותר מדיי, אתם לא יכולים לכבוש
את האויבים שלכם. החזיונות המרושעים הזדוניים 
שזימנתם בקסם בשבילי הם משעשעים מאוד ורצויים. 
כישוף המדומה השפל והנקלה שלכם, יש לי היוגי
הרבה מה להגיד על זה. אתם צריכים להפציר בי
ולהתחנן אליי בעזרת מחמאות אם אתם רוצים 
בחזרה את הבית שלכם ואת המיטות שלכם.
אם יש לכם איזשהו טיעון לטעון אז תתייעצו 
ביחד ותציגו אותו.

זה הנו מקום המעידה וההיכשלות של הרבה יוגים ; 
עכשיו אני מגיע לכאן רק בשביל להעניש אתכם !
זה היכן שאני ואתם מתאספים. 
אבל אני הוא האחד אשר רצונותיו מתגשמים.
אתם הרוחות אשר מתכנסות כאן,
אל תלכו ותיפרדו אלא אבל תישארו
ותקראו אל החברים שלכם להצטרף אליכם ! 

אז השדונית השטנית, מנהיגת רוחות הרפאים אמרה למילארפה : "בגלל שאתה לובש את השריון של חמלת-הריקות, אי אפשר לפגוע בך באיזשהי דרך ובכול דרך בה ניסינו !"

עמוד 552

באומרה כך, היא וכל השדים השתטחו בפני הג'טסון והציעו לו את חייהם ואת לבבותיהם, 
יחד עם הבטחה והתחייבות לתקן ולחזור למוטב. 
אז מילארפה הטיף להם את אמת הקארמה ואת חוק הסגולה והמידות הטובות היושר והצדק. 

בשיבתו של הג'טסון שאל אותו הפטרון : "האם השדונית השטנית הוכנעה ?"
מילארפה השיב :
" כן. אמנם. ועכשיו הקשב בבקשה לשיר שלי".

במקדש להאזה – Lhaze בדרין – Drin 
ישבתי עם גוף רוח הרפאים הזה,
בשיכול רגליים ספוג בדיאנה הבלתי-דואלית.
בלי הפרעה מדטתי והרהרתי באמת אי-הקיום,
להמיר את השדונית השטנית המרושעת לבודהי.
בוותרה והתכחשותה לרשעות היא נהייתה תלמידתי.
מעתה ואילך, מי שייעשה שם מדיטציה לא יהיו 
לו שם בעיות, מי שיישאר שם יתקדם. 

המקום הזה הפך להיות מערה ברת מזל מבשרת טוב ; 
המארחת שם עכשיו היא בודהיסטית – חובבת והיא אחת
מן החסידים הנאמנים שלי, חבר/ה עוזר/ת לכולם. 
מי שנשאר שם מובטחת לו בריאות, חיים ארוכים 
השלמה והישגים ומעלות סגולה.

בשומעם את השיר הזה היו כל הפטרונים שמחים. ובאמונה גדולה וכנה הם שירתו את הג'טסון באירוח רחב לב. במשך חצי יום בו הוא שהה שם, רועה נאמן מבניהם ביקש והפציר במילארפה לתת לו קצת לימודים בודהיסטיים שיעזרו לתודעה שלו. 
מילארפה אמר :
" בשבילי זה קל להטיף את הלימודים הבודהיסטיים, 
אבל זה קשה למצוא אנשים אשר באמת יכולים לתרגל אותם ". 

למרות כי מטיפים על היגון והאבל באוקיינוס הסמסארה,
ומעודדים ומדרבנים וויתור והתכחשות לזה,
מעט אנשים באמת משתכנעים ומתכחשים
ומוותרים על זה בהחלטיות.
למרות כי חיים של ידיעה או לדעת כי החיים
יהפכו תמיד למוות, מעטים חשים לא בנוח
או חושבים כי הם יסתיימו. 
למרות כי החיים שלהם מבורכים באפשרויות
וציפיות טובות, מעטים יכולים לתרגל הימנעות
ופרישות והתנזרות במשך יום אחד. 
למרות שמסבירים ומרחיבים על 
האושר העילאי של השחרור לחופשי
ומדגישים את הכאבים של הסמסארה

עמוד 553
רק מעטים באמת יכולים להיכנס בשער הדהרמה. 
למרות כי הוראות הליבה המעמיקות של השושלת הנלחשת
ניתנות בלי צמצום וקימוץ, מעטים יכולים לתרגל אותן בלי להיכשל. 
למרות שהלימוד של המהמודרה מפורט ומוסבר בהרחבה
והתרגולים מצביעים ומדגימים את היישום, רק מעטים יכולים
באמת להבין את המהות של התודעה.
האחד יכול לשאוף תמיד לחיי הנזיר ולרצונו של המורה-הגורו,
אבל רק מעטים יכולים לתרגל את זה. 
הנתיב המיומן המעמיק של נארופה 
אפשר להראותו בלי הסתרה, 
אבל לו אשר יכולים באמת לנהוג על-פיו הם מעטים מאוד.
נערי היקר, 
אתה צריך ללכת בעקבותיי, 
אם אתה רוצה בחיים אלו לעשות משהו שהנו בעל ערך.

אמונתו במילארפה התבססה בחזקה, והרועה הלך אחריו בתור משרת, ונחנך בהוראות הליבה.
אחרי שעשה מדיטציה במשך זמן מה, הוא לבסוף הפך להיות יוגי בעל הגשמות טובות.

                                    * * *   * * *   * * *
יום אחד, למען התועלת של הוויות החשות, הג'טסון מילארפה הלך לקבץ נדבות.
כאשר ההוא הגיע אל כפר במרכז המישור, הוא ראה הרבה אנשים שנהנים להם.
חלק שיחקו בקוביות, בשחמט ובמשחקים שונים, בזמן בו האחרים היו יורים חצים וזורקים אבנים, ונשים אחדות טוו צמר. 
מילארפה ניגש אליהם וביקש נדבות. 
נערה צעירה אמרה : "למה יקר שלי, האם יש לך איזשהם קרובי משפחה – אבא, אמא, אח או אחות? האם יש לך בית או אדמה?"
הג'טסון מילארפה השיב : 
" כן. יש ליא ת הכול, ושלי טובים יותר מאשר רובם ". 

"אז, במקרה זה, הם יספקו את כל הדברים שאתה צריך בשביל חיי הדבקות" ענתה הנערה,
"אבל, תספר לי משהו על קרובי המשפחה שלך". 

ובתשובה לה שר מילארפה :

ביתי הוא גן העדן המושלם
החווה שלי היא רצון טוב לכולם,
ביתי הנו החמלה הגדולה
ושושלתו של אבי היא הטטאגטה.
דודיי הם המיסיונרים

עמוד 554

אשר מפיצים את הדהרמה בכול מקום.
ארבעת אבותיי הם טילופה ונארופה,
אבי הוא מלך הכישרונות והכישורים
ואמי היא הגברת הנאווה של החכמה ; 
אחי הבכור הנו המשמעת והדיסציפלינה הטהורה,
אחי הצעיר, חריצות ושקדנות חמורה וקשוחה
אחותי היא אמונה נחושה, ואני עצמי
אני הצאצא של הספונטניות.
יסודות הגוף שלי הן מעלות טובות,
ואני עושה מדיטציה על המציאות.
המבקרים היחידים שלי הם אלוהיות.
ובנוגע לתכניות שלי, 
אין אני מתכנן וחורש דבר מלבד דהרמקאיה. 

כל השחקנים והמשתתפים במסיבה התקהלו סביב מילארפה בזמן שהוא שר.
ואז הנערה אמרה : "למה יקר, מה שאתה שרת זה נהדר באמת. מאחר ואתה מאוד עשיר, 
אני רוצה להזמין אותך להישאר כאן בתור המורה הרוחני שלי, אחד אשר בו אני יכולה לשים את מבטחי בזמנים של חוסר מזל ולשים את תקוותי באושר ועושר בהווה ובעתיד. 
אני אספק לך את כל מה שצריך כדי לפרנס ולשרות האלוהיות והסמלים הקדושים שלהם.
אתה באמת אמנם נראה כמו אדם עם כוחות מבורכים מאוד גדולים". 

אז אמרו כמה אנשים צעירים : "יוגי יקר, המשחקים המשמחים שלנו והעבודה הטובה של הנערות הם שימנים לשמחה ולאושר שלנו. האם להוויות השמימיות יש את אותן הנאות ? נראה יש לך קול טוב מאוד. בבקשה תשיר לנו שיר פרשנות על דברים אלו". 
הג'טסון השיב :
"השמחות שלכם הם לא כמו אלו של ההוויות השמימיות. אני אספר לכם על ההבדלים בשיר שלי". 

בבתים שלכם האנשים הרעים, האלים והסמלים הקדושים
הם כמו שורשי החטאים. מנורות השמן הבוערות בלבבותיכם העוקצניים
הם כמו מדורות לפני מוכסים חמדניים. הבעלים של עדרים רבים ובקר
הם כמו שיניים של אוכלי בשר. ההורים של ילדים רבים הם כמו חתיכות
של בשר מורתח ושלוק באחיזתו של איש רעב.
הזקנים השחוקים, מנקות הבית הזנוחות, דומים לזבובים גלמודים ובודדים.
חלאות מצחינות בין ההריסות והבעלים של עושר גדול מאוד הם כמו משמר
השדים השומר גורדאג. (8)
(8 – גורדאג הוא בעל הקניין של הרכוש וזה בדרך כלל מציין את הרוח של 'חצי-אל' אשר אמור להיות האפוטרופוס של הדמויות של כל האלוהיות הבודהיסטיות, של הספרות והסמלים ובקצרה גם של כל הרכוש הטקסי של הכנסיות והמקדשים).

עמוד 555
המשחקים של לזרוק אבנים ולירות חצים הם כמו קרבות אכזריים בין האלים ו, ה, 'אסורות' – 'Asuras ' . משחקי השחמט דומים לקנוניות מטונפות ותככים מלוכלכים. אלו המשחקים במשחקי קוביות ולהטיח מים הם כמו השדים האוחזים באוכל הקורבנות המקודש. 
העומס הנטל והעול והסיבוכים של העסקים שלכם דומים לקורי עכביש על עצים.
השירה והריקודים שלכם הם משחקי גנומים מטופשים (גנום – Gnome – ישות טבע גמדית מיסוד האדמה) הצופים במשחקים שלכם הם חיות בורות אשר בשימת לב לוטשים עיניים ברוחות רפאים, 
ופרשנים המעירים הערות על המשחקים שלכם הם נחשים המתפתלים חסרי ראש.
אלו המשתוקקים למשחקים לבידור ושעשועים והסחות דעת, הם כמו רוחות רפאים רעבות האוכלים את ניחוחות הריח, ובחמדנות הם מרחרחים את האוכל שהם צדים ! 

בשומעם את הג'טסון השתטחו כל המאמינים בכבוד ואמונה. אז הזמינה הנערה הצעירה את מילארפה אל ביתה והסבירה לו פנים ושירתה אותו. מאוחר יותר היא תרגלה את ההוראות שהיא קיבלה ממנו והייתה יכולה להיכנס לנתיב הדרך בזמן מותה. 

                             *   *   *                        *   *   *                        *   *   *
 

עמוד 561

סיפור 46

ההטפה על ההר בונבו – Bonbo  

קידה והשתחוות לכול המורים-הגורואים

כאשר הג'טסון מילארפה התגורר בטירת הנירמנאקאיה אשר ב – צו' בר – Chu Bar
הוא ניקה וסילק את הספקות ואת החששות של גמבופה בנוגע להוראות הליבה. 
אז הוא המשיך לכיוון מזרח, אבל במשך הרבה ימים ולילות ירד גשם כבד, והתלמידים של מילארפה היו מאוד מותשים מזה. 

יום אחד השמים החלו להתבהר והשמש זרחה בנעימות חמימה על הגבעות.
מילארפה ושבעת התלמידים שלו, יצאו להליכה כדי לרענן את התודעה ואת הגוף שלהם.
הם הרגישו כולם מאוד בנוח והיו שמחים ביום יפה שכזה.

כפי שהם הלכו אל פסגת ההר בונבו – Bonbo , חלק מן הראפה אשר לא הכירו את האזור
ראו את הר השלג של גברת החיים הארוכים, והם שאלו את הג'טסון : "מה שמו של הר השלג הזה?"
הג'טסון מילארפה השיב : 
" זה נקרא 'הגבהים הכחולים של האלה הנאווה'. " 
אחר כך מילארפה שר, 
לצווארו של הר הגבהים הכחולים,
לפסגת הגבעה הסלעית של בונבו,
אנו מגיעים, שמונה מבקרים בשעת פנאי.

האין אתם מרגישים שמחים בניי היקרים ?
אני אביכם מרגיש היום נפלא ונהדר.
כאן, בהתכנסות שמחה זאת של המאסטר והתלמידים,
אני האיש הזקן שר שיר שמחה מהנה זה בחדווה
וזה יביא מזל ואושר מבשרי טובות.

עמוד 562

בואו, דוואשון ושיווא אווי – Dewashun & Shiwa Aui !
בואו והצטרפו אליי לשירה ; ואתם הראפה האחרים שבו והקשיבו.
האם אתם יודעים איזה הר זה ? 
זה ההר של האלה מבשרת הטובות בעלת החיים הארוכים.
הפסגה המשולשת עם הקצוות החדים הנטווית מעל המותניים 
היא כמו כופתה על קונכיית צדף ; 
סביב צווארו זורמת רשת כסופה של מעיינות ונחלים.

פסגת הקריסטל הגבוהה משקפת את קרניי השמש בשחר
היא הכתר, המיופה על-ידי עננים לבנים תלויים.

צמודים להר הנמוך ערפילים נצחיים תמידיים
ולאורך כל היום טפטוף עדין יורד בזמן בו קשת בענן בוהקת זורחת.
כאן פורחים פרחי הסתיו בצבעים שונים,
וצמחי מרפא עוצמתיים משגשגים במגוון עצום.
זה הנו גן העדן של הבקר, זאת היא ארץ מולדת
החיות האלו ! זהו הנו הר השלג אשר עליו האלים הכי מדברים
וזה היכן שאני עושה לעתים קרובות מדיטציה.
כתשובה לשאלות שלכם ראפה – ראפות ,
אני שר את השיר הזה
ומתאר את הר הזה בצורה חיה וססגונית.

התלמידים הראפות היו כולם שבעי רצון מן השיר הזה והם שאלו בעניין גדול : "עד כמה עוצמתית האלה הזאת ? האם היא נוהגת על-פי הדהרמה הקדושה או ברוע ?" 

כתגובה לכך שר מילארפה :

הגברת של החיים הארוכים,
חמשת האחיות הטובות,
המובילות ומנהיגות את שתים עשרה האלות 
הן דאקיני גשמיות, עם הכוח לזמן בקסם.
הן המארחות של הנהר – דרין – Drin, 

עמוד 563

הן מדברות טיבטית ונפאלית,
הן עוזרות לכול הבודהיסטים,
הן מגנות על הסוגדים להן.
בעיקר הן מוציאות לפועל את הפקודות שלי.
ועוזרות לכם, בניי התלמידים.
דרך המאמצים שלי ושלהן, 
טיבט תהיה מובלת אל נתיב הדרך והסגולה,
והגשמות והישגים גדולים יהיו בשושלת הגאגיו – Ghagyu שלנו.

כל הראפות אמרו : "זה נהדר ונפלא כי האלות האלו הומרו להיות התלמידות המשרתות שלך. 
בבקשה תגיד לנו איזה דהרמה הטפת להן ואיך הן שרתו אותך ? "

כתשובה להם שר מיאלרפה :

על הצוואר של הר השלג הזה 
אני מילארפה הטפתי פעם את הדהרמה 
לאלוהיות המקומיות טובות הלב הנדיבות.

לימדתי אותן איך להבדיל בין טוב לרע,
הטפתי להן את האמת המתאימה של הסוטרות
של חוק הסיבה והמסובב.
חיות הפרא והנאגות של ארבעת המחלקות הגיעו להקשיב.
חמשת הדאקיני הנקמניות היו המארחות אשר הזמינו את המטיף.
חמשת האחיות הנוראיות המטילות אימה 
היו המאחרות אשר טיפלו באורחים. 
הרבה מבקרים אציליים התכנסו מסביב,
בזמן שהדיוות ורוחות הרפאים נהנו מן המשתה.

את כל מי שהיה שם אני הדרכתי אל הדהרמה
והמרתי אותם. לא בעזרת כוח גדול מאוד
אלא בעזרת חמלה ואהבה.

במיומנות המרתי את הדיוות ורוחות הרפאים
חסרות הצורה האלו, ובכנות הטפתי להם
את הדהרמה של השלום והשלווה. 

אין לי חרטות כלל על מעשיי בעבר.
עכשיו אני זקן, אז למה אני צריך להתחרט ? 
כאשר אמות לא יהיה בי פחד רק שמחה. 

עמוד 564

ראפות יקרים, הנשארים  כאן ומוותרים ומתכחשים לעולם, אתם אמורים לתרגל בהחלטיות 
והתמדה ועם הרגשה של שמחה-למות כאשר אתם עושים מדיטציה. 

אז הם שוב שאלו : "מי מבין בני האדם והאסורות, תורמים יותר טוב לתרגל את הדהרמה,
ומשרתים טוב יותר את ההוויות החשות ? " 

הג'טסון השיב : " בני האדם יותר נעלים בתרגול הדהרמה, ויותר עוצמתיים בעזרתם לאחרים מאשר האסורות – Asura's  , אבל הגברת של החיים הארוכים היא אלה חצי אנושית. (1) 
היא תקדיש את עצמה בעוצמה מאוד גדולה לשרת את הדוקטרינה שלי.
אני פרשתי מן החיים הציבוריים וויתרתי על שמונה הדרישות הגשמיות של הדבקות.
עכשיו שכחתי כבר הרבה אלים ואלוהיות ואיבדתי את מגעי איתם.
כאשר אתם נוהגים ועוקבים אחרי הצעדים שלי גם אתם צריכים להתכחש ולוותר על שמונת התאוות הגשמיות ולהקדיש את עצמכם למדיטציה בלי הסחות דעת.

הקשיבו לשיר שלי 

כוח הברכה של המורה-הגורו שלי יורד ממעל,
ומבטיח לי חופש מכבילות הדואליזם.

בתור נווד והלך נדדתי ושוטטתי בכול הארצות
עד אשר הביאני הגרל אל היחיד יקר הערך.
אני וויתרתי והתכחשתי לעולם כפי שהוא הורה לי
כדי לעשות מדיטציה בלי היסח הדעת.

כל הרעות וחוסר המזל הם כעת נתיבים בשבילי.
בצניעות וענווה תרגלתי בבדידות. קרוב למוות
אני אימצתי את עצמי בדבקות.
עשיתי מדיטציה כל חיי עד גיל הזקנה הזה
וכך גדלו בי האושר העילאי והחמימות.

אני היוגי אשר מתעלם מן המזל הטוב,
אני היוגי אשר זנח את העושר הגשמי –
האחד אשר זוכר את הכאב של הממלכות הנמוכות.
אני היוגי אשר לעולם לא מתחנף לפטרונים שלו - 
האחד אשר נצמד ונאחז במנזר למען המדיטציה.
בברכת המורה-הגורו שלי אני " נשפתי עד הפסגה "
בעזרת הרוח של האהבה.
ביושבי על הקצה הגעתי למרכז בדבקות ענווה
הגעתי לאצילות.

עמוד 565

בהיפרדות מבני האדם, האחד פוגש את בודהא ; 
בלעבור ולחוות את הסבל משיג האחד את האושר ; 
בלהפעיל את עצמך בדבקות גדלה החמלה שבפנים. 
על-ידי להישאר בבידוד האחד רוכש יותר חסידים ותלמידים ; 
על-ידי התרגול של לימודי הגאגיובה, ההעברה של הדהרמה
מופצת הרחק. 

בעזרת המורה-הגורו האדיב שלי מארפה אשר תמיד יושב על ראשי,
כמו נמר זקן, בלי פחד מן המוות, אני בגיל מתקדם מאוד.
בחדווה טובה אני שר את השיר השמח הזה ! 
בני הראפה שלי, אל תבזבזו את חייכם לריק,
אלא בהתמדה ובהחלטיות תשאפו בדבקות שלכם ! 

מילארפה והתלמידים שלו נשארו שם במשך חצי יום וערכו מנחות טקסיות בעזרת האספקה שהם הביאו איתם. אז חלק מן התלמידים הביעו את כוונתם ללכת אל מנזרים שונים ואחרים ביקשו ללכת ולקבץ נדבות במגוון מקומות שונים ועוד כמה נוספים ביקשו את רשותו של הג'טסון להישאר איתו.
בשמם ביקשו רצ'ונגפה וגמבופה לתת לכולם כמה דברי תוכחה והטפה.
בתגובה לכך שר מילארפה לרצ'ונגפה ולתלמידים האחרים שיר אשר נקרא

' ששת הדברים המהותיים החיוניים ' 

בשמם של כל הראפות כאן, המלומד בני גמבופה,
והבן רצ'ונגפה היוגי הנאמן הישר, ביקשו ממני לשיר עבורכם.
אם אתם חכמים אתם תקשיבו עכשיו לשירו של האיש הזקן הזה.

ציפור יודעת היכן ומתיי לפרוש ולסגור את כנפיה ; 
האיש העשיר האמתי הוא תמיד שבע רצון ; 
כופר טוב הולך תמיד על בטוח.
אלו הן המטפורות שלי.

אחרי המנחה הקדושה הזאת ביום העשירי,
חלק ממכם אמרו כי הם יבקרו בארצות שונות,

עמוד 566

חלק אומרים כי הם ילכו אל מגוון מנזרים
ואחרים ילכו אחריי ויעצרו איתי.
אבל באשר לי אם יוגי גדול מאוד שואף אל תהילה ורווח,
הוא במהרה יילכד על-ידי השטנים.

לפיכך, בניי, יהיה זה חכם, לבקש מן האבא שלכם הגנה
ולהקשיב לעצות וביקורת. 
אל תקשיבו לשיר שלי כניגון מלודי מתוק
אלא הקשיבו בזהירות להוראות אשר בו.
אל תשכחו אותן, תחקקו ותרשמו אותם על לוח לבכם.

זה אשר השתלט על ה 'טיג-לה' שלו והשיג את עוצמת כוח המשיכה
בלי להישען על ריגמה – Rigma מיומן (2) 
( 2 – ריגמה : נשים כישרוניות מיומנות אשר שואפות לתרגול הטנטרי)
לא צריכים לתרגל לעולם קארמה מודרה. 
זה מסוכן לעשות כך כמו לטפס על הר טרשים תלול. 

אלא אם כן האחד מתרגל את היידהאם סמדהי – Yidham Samadhi הססגוני השופע
בחמלה זורמת גדולה מאוד, אך ורק למען תכלית המשכיות הדהרמה ורווחתם של כל בני האדם,
האחד לעולם לא צריך להשתמש במנטרה המרושעת או לתרגל את היוגה המקללת,
פן אחרת הוא ייוולד מחדש על-ידי הקארמה בתור רוח רפאים מרושעת. 

אפילו אם האחד ישתלט על-תודעת הפראנה שלו, 
אלא אם כן הוא יכול לחולל נסים דרך עוצמת הגוף שלו,
ולהמיר את עצמו לחיות פרא ונחשים, עם הגשמה מלאה
של המאיה ושל ריקות, הוא לעולם לא צריך להביא גוויות מבתי הקברות,
פן אחרת הוא יעורר את שנאתן של הדאקיני אוכלות הבשר.

מלבד אל אחיי הוואג'רה של האחד עצמו ואל המורים-הגורואים המיומנים שלוש פעמים (3)
( 3 – מורים בעלי שלוש הכשרות ותעודות או הסמכות אשר קרוב לוודאי מציינות את 3 היכולת של המורה-הגורו א.לתת הוראות ראויות ומתאימות לתלמיד האינדיבידאולי. 2. להדריך אותו בדבקות שלו 3. לסלק מכשולים ומניעות שהוא יכול לפגוש בדרך)
האחד לעולם לא צריך לגלות את התנסויות המדיטציה שלו -

עמוד 567

אפילו לאנשים המבינים את הדהרמה לעומק – וגם לא לדבקים של שושלות אחרות,
מהשקפות ותרגולים שונים, פן הם יאבדו את כוח הברכה שלהם מרצף התרגול.
אל תיתן את הוראות השושלת הנלחשת לזה אשר לא ראית את הכישרון שלו ; 
אל תיתן את זה בלי רשות מן הדאקיני, וכמו כן גם לא למען העושר.
או בדחיפות ולמען התועלת לאלו אשר מבקשים, פן אחרת צל של חטאים
ועברות מוסר יוטל עליך. 

לפני שיש לאחד את הכוח לרסק ולמחוץ את הספקות של אחרים
או שהוא יכול להמיר את הכופרים הלא מאמינים המוצאים פגמים
האחד לא צריך לבצע את הפסטיבל הסודי המעמיק, 
או להדגים ולהציג בכפרים ובעיירות פעולות טנטריות
פן אחרת ישמיצו וילכלכו עליך ; 
את אלו יש להציג רק במנזרים ובבידוד. 

שיר קטן זה של ששת המדריכים לדבקות
הנו אבן יקרה, לאלו ההולכים אחרי הדהרמה.
בניי התלמידים, שאו אותם על לוח ליבכם.

מילים אלו נחקקו עמוקות על לוח ליבם של התלמידים בני הלב של מילארפה.
ראפות צעירים אלו אשר רצו להישאר עם הג'טסון מילארפה אמרו לו :
" אנחנו עכשיו בתקופה או בעידן של סיאוב וחילול הקודש, ולמען אנשים קשיי תפישה ופחותים כמונו,
בבקשה תטיף משהו אשר מתאים וראוי לצרכים שלנו ". 

בתגובה לכך שר מילארפה :

האזינו ילדיי התלמידים ! 
בזמן זה של סיאוב וחילול הקודש,
אשר מטיל צל על הדהרמה של שאקימוני,
האחד צריך לשאוף ולחתור בהתמדה והתעקשות
ולחרוט ולחקוק על לוח ליבו ובתודעתו את המילים
'שקדנות, התמדה וחריצות'.

כאשר אתם מרגישים ישנוניים במשך המדיטציה,

עמוד 568

תנסו להתפלל חזק בתודעה, בפה ובגוף הערים שלכם.
כאשר ניצוץ האש של החכמה שוכח ומתעמעם,
תנסו ללבות ולהדליק אותו עם רוח תשומת-הלב – Mindfulness .
אם אתם רוצים להשתחרר לחופשי מן הכלא של הסמסארה, 
תתרגלו חזק בלי הסחה. אם אתם שואפים אל הנירוואנה,
תינטשו ותזנחו את העולם הזה. 
אם מעומק לבכם אתם רוצים לתרגל את הדהרמה,
הקשיבו למילותיי ותעקבו אחר צעדיי.
אם אתם רוצים להשלים את ההישג העילאי וההגשמה העליונה,
לעולם אל תשכחו כי המוות בוא יבוא. 
אם אתם עושים מדיטציה קשה וארוכה
כל הבודהות של העבר של ההווה ובעתיד יהיו שבעי רצון.
אם אתם לעולם תמיד כנים וישרים והגונים בדהרמה,
אתם תקבלו את חסד הגורו המורה שלכם ואת ברכתו.
אם מבינים את המילים האלו בלי טעות, אתם יכולים להיות
בטוחים כי יגיעו לדרככם יותר אושר ושמחה,
כי כזה הוא הניסיון שלי. 

בהוקרת תודה ועונג שמחה, התלמידים החלטיו לוותר ולזנוח ולהתכחש לכול הדברים האלו בחיים
ולשאוף ולחתור לדבקות.

זה הסיפור על ההר בונבו.

עד סוף עמוד 568 הערות המספרים
 

עמוד 569

סיפור 47

נס חניכת האגרטל

קידה והשתחוות לכול המורים-הגורואים

כאשר הג'טסון מילארפה שהה פעם במערת הכרס של ניא נון – Nya Non הווג'רה דאקיני הקדושה גילתה את עצמה באופן אישי והסבירה לו את המשמעות החבויה של כמה מן הקטעים הכי קשים להבנה וסתומים בהוראות הליבה המסוימות בטנטרת השושלת הנלחשת של הדאקיני. (1)
אז היא אמרה לו כי את הלימוד הזה אפשר להעביר ולמסור לתלמידים מעטים ושופעים.

לאחר זמן קצר, מילארפה נתן לרצ'ונגפה, לנגאן דסון דונפה, ולכמה בני לב תלמידים אחרים, את חניכת האגרטל. (2)
(2-חניכת האגרטל היא החניכה הראשונה בארבעת חניכות האנטורה טנטרות)
לתלמיד ניתנות הוראות ההדרכה של היוגה הזורחת, אשר כוללת את כל תרגולי המנטרות והמנדלות  של הרצף הנלחש. במשך הטקס אמר מילארפה לאגרטל :
" עכשיו אני כבר זקן מדיי, בבקשה תחנוך אותם בעצמך ".
מיד לאחר מכן, עף האגרטל אל השמים וחנך את כל התלמידים אחד אחר השני.

במשך כל זה, הם כולם שמעו מן השמים מוזיקה שמימית, והריחו ניחוחות שהם מעולם לא הריחו קודם. כמו כן הם גם ראו פרחים הנופלים מכיפת השמים, ועוד הרבה סימנים מופלאים מבשרי טובות. כל התלמידים הגיעו אל הבנה ותפישה והגשמה מלאות של המשמעות החכמה של החניכה.

בראותו כי הם כולם מתפלאים מן הנפלאות האלו שר הג'טסון :

במנדלה הטהורה בלי רבב של השושלת הנלחשת
נעשים הקורבנות והמנחות של אי-התשוקה ואי-התאווה.
בזמן חניכת האגרטל יקר הערך – הרומזת על חכמתו של הבודהא
שמענו מוזיקה שמימית וראינו אלוהיות במנדלה.
בקבלנו את המנחות השמימיות,
האגרטל עף למעלה ונתן חניכה,

עמוד 570

וחכמה מופלאה עלתה בתוך כולכם.
הסיבה לכול זה הייתה דרך החסד של המורים-הגורואים של הגאגיו.

אז מילארפה אמר לתלמידים כי הם צריכים למשך איזשהו זמן לשמור על הלימוד הזה בסודיות רבה.

                                          *  *  *          *  *  *           *  *  *
יום אחד רצ'ונגפה השלים את הציור בו הוא צייר את וואג'רה יוגיני, והוא הביא את הציור אל הג'טסון מילארפה והוא ביקש ממנו לקדש את הציור.
מילארפה ענה :
"האיש הזקן הזה לא יודע כיצד ואיך לבצע את הטקס המשוכלל של קידוש. אבל אני אנסה להתפלל ולבקש מן הסטבה של החכמה (הכוח האלוהי) (3)
( 3 – הסטבה של החכמה והסטבה של הסמאיה – לקידוש חפץ או סמל כמו דמותו של בודהא או דמות או סטופה אז עורכים טקס קידוש והכוח המקדש האלוהי מגולם בצורה של החפץ )
לרדת ולקדש את הציור של הסמאיה סטבה – Samya Sattva (החפץ אותו מקדשים) (4).
ובאומרו כך מילארפה זרק פרח לתוך התמונה, כאילו הוא מביא את סטבת החכמה האמתית להתמוסס בתוכה .
מיד לאחר מכן התמונה הזדעזעה ורעדה, זה היה הסימן כי היא קיבלה את כוח הברכה של סטבת החכמה.
בינתיים, הסמלים של גופו של הבודהא, המילים שלו והתודעה שלו – האור הבוהק של הקשת בענן – זרח מן השמים ונכנס והתמוסס בתוך התמונה. גם פרחים שמימים נפלו למטה כמו גשם.
מילארפה קיבל אותם על ראשו, כאילו הוא השתמש בגולגולת ברכה של חניכה טנטרית.
אז כל הפרחים התמוססו לתוך גופו והתאחדו איתו.


בזמן בו התלמידים עמדו מוכי תדהמה שר מילארפה :

הצורה המאוירת המצוירת של הסמאיה סטבה
מבורכת באור הקדוש של הגוף המילים והתודעה ;
זאת ההתגלמות של סטבת החכמה,
הגוף של האמתי.
כאשר האור של החכמה נכנס לתמונה והתמוסס,
הוא השלים את הברכה.

למרות כי מילה הוא זקן ולא קם ועלה
הדאקיני של החכמה הביאו פרחים אלוהיים מארץ הדהרמקאיה,
אשר התמזגו אל תוך התמונה של בודהא הפטרון.
כאשר אני ביצעתי את טקס הקידוש הפולחני הזה,
הפרחים המופלאים האלו עיטרו את ראשי ואת גופי ;
אז הבודהא הפטרון נכנס והתאחד איתי.
אתם אשר הייתם עדים לנס הגדול הזה,
אתם באמת אמנם מוכשרים ובעלי יעוד טוב מאוד.

עמוד 571

וכך, רצ'ונגפה והתלמידים האחרים היו כולם עדים לעובדה
כי הג'טסון לא היה שונה מן הוואג'רה יוגיני בעצמה.

זה הסיפור על חניכת האגרטל ועל הקידוש של תמונת הווג'רה יוגיני שרצ'ונגפה צייר.

הערות המספרים עד סוף העמוד 571

עמוד 572

סיפור 48

הסיפור על שינדורמו ולסבום  Shindormo and Lesebum -

קידה לכול המורים-הגורואים

שינדורמו ולסה היו זוג נשוי, אשר הייתה להם אמונה גדולה מאוד בג'טסון כבר בימים המוקדמים.
פעם אחת הם הזמינו אותו אל טסאר מה – Tsar Ma . מיד כאשר שינדורמו ראתה כי הוא מגיע היא הלכה אליו והחזיקה את ידו באומרה : " עכשיו שאנחנו מזדקנים והמוות מתקרב, אנחנו מפחדים ומצטערים כי לא היינו מסוגלים לתרגל איתך את הדהרמה ".
באומרה כך היא בכתה בעצב עגמומי משך זמן ארוך.
מילארפה אמר לה :
" פטרונית יקרה שלי, מלבד מתרגלים מתקדמים בדהרמה, הכאבים של לידה, דעיכה, מחלה ומוות, יורדים על כולם. זה טוב לחשוב עליהם ולפחד מהם, כי זה מאפשר לאחד לתרגל את הדהרמה כאשר המוות מתקרב ".

לאחר מכן הוא שר :

בנהר של הלידה, הדעיכה, המחלה והמוות
שקועות אנחנו ההוויות הגשמיות של העולם ;
מי יכול להימלט מן הכאבים האלו על כדור הארץ ?
אנחנו נסחפים הלאה עם הגאות.
בין גלים של ייסורים ואומללות וסבל
וחשכה, אנחנו זורמים הלאה והלאה.
לעתים רחוקות יכול האחד למצוא שמחה.

יותר כאב וסבל מגיעים על-ידי כך שמנסים להימנע מהם ;
דרך הרדיפה אחר תענוגות והנאות החטאים של האחד גדלים.
כדי להיות חופשי ומשוחרר מן הכאב צריך להימנע ממעשים רעים ומוטעים.

כאשר המוות מתקרב, החכם תמיד מתרגל דהרמה.

עמוד 573

שינדורמו אמרה : " אני לא יודעת איך להתבונן בסבל של הלידה. בבקשה תדריך אותי איך וכיצד לעשות על זה מדיטציה ".

כתשובה שר הג'טסון מילארפה :

פטרונית נאמנה שלי, אני אסביר את סבל הלידה.

הנודד המשוטט במישור הבארדו,
היא מודעות האלאייה – Alaya Consciouness  
אשר מניעים אותה תאווה ושנאה אז היא נכנסת אל תוך רחם האם.

בתוכך היא חשה כמו דג
לכודה בנקיק הסלע.
ישנה בתוך דם ונוזל צהוב
יש לה כרית של הפרשות
דחוסה ומפוטמת ברפש ולכלוך
היא סובלת כאב. בלידה של גוף
רע אשר נולד מקארמה רעה.

דרך זיכרון של חיי העבר,
היא לא יכולה להגיד אף מילה אחת,
עכשיו היא חרוכה בחום
ועכשיו קפואה בקור.
תוך תשעה חודשים היא בוקעת
וצצה מתוך הרחם מיוסרת בכאב
כאילו משכו אותה החוצה
אחוזה בצבתות המלקחיים.
כאשר מן הרחם ראשה נמעך
הכאב הוא כמו שזורקים אותך
אל בור מלא שיחים קוצניים.
הגוף הקטנטן על חיק האם
חש כמו דרור נלפת על-ידי נץ
כאשר מן הגוף הרך של התינוק
הדם והרפש מנוקים  אז הכאב
הוא כמו שפושטים את עורך החיים
כאשר חבל הטבור נחתך,
זה מרגיש כאילו שברו לך את עמוד השדרה.
כאשר עוטפים אותו בעריסה הוא מרגיש
כבול בשרשראות כלוא בצינוק.

זה אשר לא מבין ותופש ומגשים את האמת
של לא לזרוח ולא לעלות, לעולם יוכל להימלט
מן הכאבים העזים והחדים האיומים של הלידה.

אין זמן להשהות ולדחות את הדבקות :

עמוד 574

כאשר האחד מת הצורך הגדול ביותר שלו היא הדהרמה האלוהית.
אז אתם צריכים להפעיל ולאמץ את עצמכם לתרגל את לימוד הבודהא.

שינדורמו שאלה וביקשה שוב : " בבקשה תטיף לנו על הסבל של גיל הזקנה ".

בתגובה שר הג'טסון :

הקשיבו פטרונים טובים ויקרים שלי
תקשיבו לשיר על הסבל של גיל הזקנה.

זה כואב לראות את הגוף נהיה שברירי ושחוק ממש.
מי יכול לא להרגיש מבוהל נחרד ומדוכא
מפאת האיום של להזדקן ?

כאשר גיל הזקנה יורד על האחד,
גופו הזקוף מתכופף.
כאשר הוא מנסה לצעוד בנחישות,
הוא מועד ומתנדנד נגד רצונו.
שערותיו השחורות מלבינות,
ראייתו הטובה מתעמעמת ;
הראש שלו רועד בעייפות,
ואוזניו החדות נעשות חרשות ;
לחייו האדמדמות מחווירות,
והדם שלו מתייבש.

האף שלו – העמוד של פניו – שוקע פנימה ;
השיניים שלו – תמצית המהות של עצמותיו – מתבלטות.
באבדו שליטה על לשונו, הוא מגמגם.
בהתקרב המוות, הייסורים המכאוב והעינויים שלו
והחובות שלו גדלים.
הוא אוסף ומכנס אוכל וחברים,
אבל הוא לא יכול לשמור עליהם ;
כפי שהוא מנסה לא לסבול, אך הוא רק סובל יותר.
כאשר הוא אומר לאנשים את האמת,
מאמינים לו רק לעתים רחוקות.
הבנים והדודנים שהוא גידל והוקיר,
לעתים קרובות הופכים להיות אויביו.
הוא נותן את חסכונותיו, אך לא זוכה בהוקרת תודה.


עמוד 575

אלא אם כן אתה ממש את האמת של אי-דעיכה,
אתה תסבול מסבל ואומללות בגיל זקנה.
זה אשר כאשר הוא זקן מתעלם מן הדהרמה,
צריך לדעת כי הוא כבול על-ידי הקארמה.
זה טוב לתרגל את הדהרמה האלוהית
בזמן בו אתה עדיין יכול לנשום.

אז שינדורמו אמרה : " מה שאמרת לנו רק עכשיו הוא מאוד נכון ואמת ; התנסיתי בעצמי בדברים האלו. עכשיו בבקשה תטיף לנו על הסבל של המחלה ".

בתגובה לכך שר מילארפה :

פטרונים יקרים, אתם אשר ידעתם יגון וצער,
הקשיבו להטפה על הסבל והאומללות של המחלה.

גוף שברירי זה חשוף תמיד למחלה,
אז כאשר האחד סובל מכאב עז ומייסר
המחלות של פראנה, תודעה, מרה וכעס וליחה (1)
(1 – זה מציין את שלושת המחלות העיקריות של האדם : פראנה, מרה וליחה)
פולשים בקביעות לתוך הגוף האנושי השברירי הזה,
וגורמים לדם ולחומר או לבשר שלו להתחמם ;
כך האיברים נתפסים בכאב.
במיטה קלה בטוחה ונעימה
כלל לא מרגיש האיש החולה נחמה,
אלא רק מסתובב ובועט ונאנח ומתאבל.
דרך הקארמה של שפלות העבר,
למרות כי אתה מאכיל אותו באוכל הטוב ביותר,
הוא מקיא את כל מה שהוא יכול לקחת.
כאשר אתה משכיב אותו במקום קריר
הוא עדיין מרגיש חום בוער ;
כאשר אתה עוטף בבד חם,
הוא מרגיש קר כאילו הוא ספוג בגשם שלוג.
למרות כי חברים וקרובי משפחה נאספים מסביב,
אף אחד לא יכול לשכך או לחלוק עמו את כאביו.
למרות שמכשפים וקוסמים הינם מומחים ומיומנים,
הם לא יכולים לעזור למקרים הנגרמים על-ידי קארמה שהבשילה.
זה אשר לא מבין ותופש ומגשים ומממש את האמת של אין-מחלה,
חייב לעבור הרבה סבל.

מאחר ואנחנו לא יודעים מתיי המחלה תכה,
זה חכם לתרגל את הדהרמה הקדושה -
הכובשת הבטוחה של המחלה !


עמוד 576

שינדורמו אמרה : " אני מקווה לתרגל יותר מן הדהרמה כאשר המוות יתקרב.
עכשיו בבקשה תטיף בשבילי על הסבל של המוות ".

בתגובה לכך מילארפה שר :

הקשיבי פטרונית רפת ידיים כמו הכאב של תשלום על חובות מורכבים,
כך האחד חייב לעבור את הסבל של המוות.
השומרים של יאמה – Yama (יאמה-השטן או מלאך המוות)
לוכדים ונושאים את האחד כאשר מגיע זמן המוות.
האנשים העשירים לא יכולים לשחד אותו בכסף.
הגיבור לא יכול לכבוש אותו בחרבו,
והאישה הנבונה לא יכולה להערים עליו בעזרת טריק.
אפילו המלומד הלמדן לא יכול לדחות אותו למועד אחר
בעזרת לשונו הצחה והרהוטה.
כאן אף פחדן כשועל לא יכול לחמוק ולהימלט.
כאן חסר המזל לא יכול לערער, והאיש האמיץ
לא יכול להביא את האומץ והגבורה שלו.

כאשר כל הנאדי מתכנסים ונפגשים בתוך הגוף,
האחד נמחץ כאילו כמו בין שני הרים -
כל הראיה והחישה הופכת להיות מעומעמת.
כאשר כוהני ה-'בון' וחוזי העתידות הופכים
להיות חסרי תועלת, הרופא הנאמן נכנע לייאוש.
אף אחד לא יכול לתקשר עם האדם הגוסס,
הדיוות והשומרים המגנים נעלמים אל הכלום.
למרות כי הנשימה עדיין לא עצרה לגמרי,
האחד לא יכול לא להריח את הריח המעופש
של בשר מת.
כמו מנורת הפחם באפר צונן וקריר
האחד מתקרב אל סף המוות.

כאשר הם גוססים חלקם עדיין סופרים
את התאריכים ואת הכוכבים ;
האחרים בוכים וזועקים וגונחים נאנחים ;
חלקם חושבים על הטובין הגשמיים ;
אצל חלק מן העושר שהם הרוויחו
בעבודה קשה ייהנו האחרים.

עד כמה שהאהבה של האחד תהיה עמוקה
או עד כמה שהסימפטיה של האחד תהיה מאוד גדולה,
הוא לא יכול אלא להיפרד ולצאת לבד למסע.
בן לוויה וחברו הטוב יכול רק להשאירו שם ;
גופו האהוב ייכרך ויתעטף בצרור ויינשא הלאה
אז ייזרקו אותו אל המים, וישרפו אותו באש,
או בפשטות ייזרק לארץ שוממה ונטושה.



עמוד 577

פטרונים נאמנים, מה אנחנו יכולים לשמור ולהחזיק בסוף ?
האם אנחנו חייבים לשבת בלי מעש ולתת לדברים להמשיך וללכת ?
כאשר נשמתכם תעצור מחר אז שום עושר בכדור הארץ לא יוכל לעזור לכם.
אם כך, למה האחד צריך להיות קטנוני ?

בני משפחה אדיבים מקיפים סביב את מיטת הגוסס,
אבל אף אחד מהם לא יכול לעזור לו אף לא לרגע.
ביודעו כי הכול חייב להישאר מאחור,
האחד מבין כי כל האהבות הגדולות
והאחיזות וההיצמדויות, חייבות להיות עקרות וחסרות ערך.
כאשר מגיע הרגע הסופי הזה, רק הדהרמה הקדושה עוזרת.

פטרונית יקרה, את צריכה לחתור ולשאוף אל מוכנות למות !
היי בטוחה ומוכנה ; כאשר הזמן יגיע, לא יהיו בך לא פחד ולא חרטה.

מיד לאחר מכן, שינדורמו הפצירה בג'טסון שייתן לה את ההוראות. אחרי שהיא תרגלה אותם במשך זמן מסוים היא השיגה התקדמות כל כך גדולה שבזמן המוות היא נכנסה אל השלב ההתחלתי של נתיב הדרך.

                                 *   *   *      *   *   *      *   *    *

בערך באותו זמן, הייתה פטרונית נוספת שנקראה לסבום – Lesebum, היא הזמינה את מילארפה להישאר איתה, ואמרה : " למרות כי אתם, האב הג'טסון ובניו, לא יכולים להישאר איתנו לאורך זמן רב, אז לפחות תישארו למשך כמה ימים " .
בעקבות הבקשה הכנה והרצינית הזאת נשארו מילארפה ותלמידיו שם במשך 7 – שבעה ימים.

במשך התקופה הזאת התכנסו האנשים של ניא-נון – Nya Non במספר גדול כדי לעשות טסה טסה – Tsa Tsa  ( טסה טסה – דמויות מיניאטוריות של בודהא) כל הכפריים עזרו בעבדה, ואז לסבום שאלה את מילארפה : " האם אתם רוצים, האב הג'טסון ובניו, לבוא לפגישה הזאת וליהנות בה ?"
מילארפה השיב : " לא, אני לא רוצה ללכת ".
לסבום אמרה : " מאחר וזה יום בשביל מצוינות, אני מקווה כי כבודך יהיה מספיק אדיב לעשות מנחות בחדר התפילה שלי, ולעצב בשבילי כמה טסה טסה.
למען ההוויות החשות, בבקשה תשמור גם על בני התינוק, וגם על הכבשים שלי ועל משק הבית שלי במשך זמן העדרותי ".

עמוד 578

לבושה היטב ועטורה היא הלכה אז אל ההתכנסות.
אבל, מילארפה והתלמידים שלו, נתנו לזמן לחלוף, ולא עשו דבר מכול מה שהיא ביקשה.
כתוצאה מכך, הכבשים רמסו את השדה ואכלו את כל היבולים, והגרוע מכול, כאשר לסבום חזרה ונכנסה אל הבית, התינוק שלה בכה עד קצה כוחותיו.
היא כך ראתה כי הג'טסון לא עשה דבר מכול מה שהיא ביקשה.

אז היא אמרה : " זה מובן כי לא עשית את הדברים האחרים אשר ביקשתי ממך ;
אבל הבודהיסט צריך כי תהיה לו חמלה גדולה מאוד ; האם אין זה בושה ופגם גדולים מאוד כי התעלמת מן הילד ומהכבשים כאשר היו בצורך ובמצוקה ? "


כתגובה לכך שר הג'טסון :
 

על האחו של האושר העילאי המבורך
אני רעיתי כבשים בעלות חיי נצח ;
לא היה לי זמן להשגיח על אלו אשר הן מבשר ודם.
לסבום אני משאיר אותם לך !

כאמא של אהבה וחמלה מאוד גדולה,
אני טיפלתי בילד של ההארה ;
אז לא היה לי תיאבון,
לטפל בילד עם האף הנוזל.
לסבום אני משאיר לך אותו !

על ההר היציב והקשוח של אין-שינוי
אני עשיתי טסה טסה של תשומת-לב – Mindfulness.
לא היה לי זמן כלל לעצב דמויות מחימר.
לסבום אני משאיר לך אותם !

בחדר התפילה בחלק גופי העליון
הדלקתי את מנורת ההארה ;
לא יכולתי להעמיד את העמוד
כדי לתלות את דגלי התפילה  (2)
לסבום אני משאיר את זה לך !

בבית הבלוי והמרופט של גוף הפנטום שלי
אני ניקיתי וטיהרתי את הלכלוך של המחשבות הנורמליות
ולא היה לי זמן לנקות את הבית שלך
לסבום אני משאיר את זה לך !

בין ריבוי צורות החיים,
התבוננתי והסתכלתי על משחק המאיה
ולא יכולתי לשטוף את הכוסות והכלים
לסבום אני מאיר אותם לך !

עמוד 579

לסבום ענתה : " הו, ג'טסון, אל תסתכל מלמעלה על המעשים הטובים שאנחנו ההוויות הגשמיות
מנסות לעשות בטוב יותר שלנו, וכמו כן, שירתתי הרבה לאמות אחרות חוץ ממך.

בתשובה לה שר מילארפה :

לשרת לאמה בלי חמלה זה כמו
לסגוד אל שד עם עין אחת,
הוא והפטרון ייפגשו חוסר מזל.

לתרגל את הדהרמה בלי תודעת-בודהי
זוהי האשליה העצמית של הטיפש ;
זה רק מגביר את התאווה והחמדנות.


לתת צדקה עם דעה קדומה
זה כמו לשלם בעבור משתה,
זה רק יחזק ויעודד יותר תקוות.

להגיש מנחות לאיש הלא נכון
זה כמו לתת כסף למתחזה ;
זה רק מביא יותר צרות בעיות ובלבול.

לתת צדקה בלי חמלה
זה כמו לקשור את עצמך לעמוד ברצועת עור חזקה ;
זה רק כובל את האחד בצורה יותר צמודה ומהודקת
(בתוך הכלא של הסמסארה).

לשאת ולהחזיק השקפה גבוהה בלי לאלף את התודעה,
זה כמו להתרברב סביב ביהירות ושחצנות ושטויות
בגרון שחוק ; וכך האחד יכול רק להפר סגולות ומידות הטובות.
לעשות מדיטציה בלי לדעת את הדרך זה כמו ג'גלר להטוטן
אשר מזמן בית קסום. השקר שלו ייחשף במהרה.

להשתלב במגוון פעולות טנטריות
בלי סימן ואות אמתיים של קארמה
זה כמו משוגע השותה מן המעיינות החמים.
כמה שהוא יותר שותה כך הוא נהיה יותר צמא.
 

אם מתוך תשוקות ותאוות גשמיות,
האחד מנהל חיים רציניים,
זה כמו לעטוף זוהמה בלבוש משי יפה -
יפה גדול מהודר ומרשים ומכובד מבחוץ
אך מבפנים מסריח ורקוב.

עמוד 580

הישג , השלמה , מעלה וסגולה – Accomplishment
אשר מוצמדת ומצורפת וביחד עם תאוות ויהירות-עצמית
היא כמו בובה עשויה חימר. והיא במהרה תישבר לחתיכות
כאשר יבחנו אותה על-ידי מכה או הכאה.

בשומעה את השיר הזה, לסבום התחרטה מאוד והתמלאה ייסורי מצפון. היא לקחה מן התכשיטים שלה אבן-חן טובה ויקרה והציעה אותה לג'טסון והפצירה בפניו שייתן לה את הוראות ההדרכה.

אז שר מילארפה :

המילים של אבן-החן היקרה !

האזיני לסבום עשירה יקרה שלי
עם אינטליגנציה מנצנצת !
כאשר את מסתובבת אחורה
ומסתכלת על הגוף שלך
תעשי מדיטציה בלי להשתוקק להנאות.
כאשר את מסתובבת אחורנית
ואת מסתכלת על הפה שלך,
תעשי מדיטציה בדממה ובשקט.
כאשר את מסתובבת אחורנית
ומסתכלת לתוך התודעה שלך
תעשי מדיטציה בלי מחשבות
מהססות ומתנדנדות.
תשמרי על הגוף, על הפה
ועל התודעה מפני הסחות הדעת,
ותנסי לתרגל בלי תרגול.

בעוקבה על-פי הוראות אלו במדיטציה שלה השיגה לסבום קצת התנסות.
אז היא שרה לג'טסון שיר בתור שבע – 7 המנחות שלה. (3 – 7 המנחות בבודהיזם הטיבטי הן :
(1. לתת כבוד והוקרה לכול הבודהות והקדושים באינסוף היקומים 2. להעניק להם מנחות. 3. להתוודות על החטאים שלך. 4. להיות שמח לכול הכישורים והסגולות של אחרים, או להרגיש שמחה וסימפטיה לגביי המעלות הטובות של אחרים. 5. להפציר בקדושים ובבודהות להפיץ את הדהרמה.
6. להפציר בקדושים ובבודהות לא להיכנס לנירוואנה. 7. להקדיש את כל הכישורים המעלות והסגולות אשר האחד צבר למען השגת הבודהיות).

לך, היוגי המופלא העטוף בד כותנה
אשר יש לו אומץ ללא חת,
אדם אשר מובטח לו השחרור והחופש,
מעבר לשניהם – לחמדנות ולפחד,
לך יוגי סגפן, אני חולקת כבוד והוקרה
לך ראפה גדול, אני מגישה את מנחותיי.

עכשיו אני מכה על חטאיי ומתחרטת
בפניך על כל מעשיי הרעים
עכשיו אני מבינה ואוהדת בשמחה
את כל מעשיך.
אני מבקשת ממך לסובב את גלגל הדהרמה,
אני מתחננת בפניך לעולם לא להיכנס לנירוואנה.
לכול ההוויות אני מקדישה כעת את מעלותיי הטובות.

כאשר אני מסתכלת על הגוף שלי
ומנסה להפסיק להשתוקק להנאה,
לעתים קרובות עולה ההשתוקקות

עמוד 581

כאשר אני מסתכלת ומתבוננת בפה שלי
ואני מנסה להכניע את הרצון לדבר,
אבוי, הכמיהה עדיין גוברת ומנצחת.

כאשר אני מסתכלת בתודעה שלי,
ומנסה לעשות מדיטציה בלי מחשבות נודדות,
תמיד עולות המחשבות הנודדות המשוטטות.

כאשר אני מרכזת את הגוף שלי, את הפה
ואת התודעה בלתרגל את אי-התרגול
עשיית-המאמץ של התרגול עדיין שם.

כדי להתגבר על הקשיים האלו
ולהמשיך בהתקדמות שלי,
תעניק לי בבקשה יותר הוראות.

בתגובה לבקשתה הג'טסון שר :

הקשיבי והאזיני לסבום בתשומת-לב
אם את מוטרדת על-ידי השתוקקות להנאות,
עזבי את כל המלווים, העמיתים והחברים שלך
ותני את הכול לצדקה ונדבות.
תניחי את עצמך בנוחות בלי כמיהה
או אחיזה והיצמדות.

כאשר את מרגישה לדבר,
תנסי לוותר ולהתכחש לתאוות הגשמיות.
תיזהרי מן הגאווה והאגואיסטיות שלך,
ותשימי את עצמך במנוחה ונחת מתוך ענווה.

אם המחשבות המהססות והמתנדנדות ממשיכות לעלות,
תתפסי חזקה על התודעה-העצמית שלך בדריכות וערנות.
אל תהיי נצמדת ונאחזת לא בסמסארה ולא בנירוואנה,
אלא תשימי את עצמך במנוחה ובנחת בשוויון נפש מלא או בהשתוות מלאה.
תני לזה אשר עולה לעלות, תשימי לב ואל תעקבי ותנהי אחריהן (אחרי המחשבות הנודדות).

אם במדיטציה את עדיין נוטה לשאוף ולחתור,
תנסי לעורר בעבור כולם חמלה גדולה מאוד,
תזדהי עם הרחום החנון, עם המלא רחמים.

תמיד תחשבי על הגורו שלך יושב על ראשך,
ותמדטי – תעשי מדיטציה בהתמדה על הריק.
אז תקדישי לכולם את המצוינות שלך את המעלות שלך.

עמוד 582

לסבום תהרהרי, תחשבי ותהגי במילים שלי
ותתרגלי בהתלהבות את הדהרמה.

בהתאם להוראותיו של מילארפה, לסבום המשיכה את המדיטציה שלה.
ולבסוף היא הפכה להיות יוגיני, והגיעה אל השלבים הראשונים של הדרך.

זה הסיפור על שינדורמו ולסבום.

הערות המספרים עד סוף עמוד 582
 

עמוד 583

סיפור 49

מילארפה והכבשה הגוססת

קידה והשתחוות לכול המורים-הגורואים

פעם אחת כאשר הג'טסון מילארפה ובן הלב שלו רצ'ונגפה גרו במערת הכרס של ניא נון Nya Non - ,
רצ'ונגפה עדיין שמר בליבו השתוקקות קלה אל הנאות גשמיות, ולמרות כי הג'טסון הוכיח אותו לוותר עליהן לעתים קרובות.
אבל, רצ'ונגפה חשב : " אני כבר התכחשתי וויתרתי קודם על ארץ מולדתי ועל שמונה – 8 התאוות הגשמיות, ועדיין הג'טסון מילארפה מתייחס לכך כבלתי מספיק – כמו היה זה רק חצי דרך בתרגול הדהרמה. האם זה באמת אמת ? ".
מלא בספקות הוא שאל את מילארפה ומילארפה השיב :
" באופן כללי מה שאמרת יכול להיות אמת, אבל כשלעצמו זה לא מספיק ".

כעת הקשב לשירי :

זה אשר יושב על ראשי בארמון האושר העילאי הגדול
הנו היחיד הטהור חסר הרבב – תהילת כל המעלות הטובות.
הוא מארפה, הנו מהות הגורואיים – המורים של השושלת,
המקור להשראתי התמידית והנצחית.
אליו אני חולק את הכבוד וההוקרה הכנים ביותר,
אליו אני שולח את התשבחות הכנים אשר לבבי חש ומרגיש.

למרות כי התכחשת וויתרת על ארץ מולדתך
ואתה חי הרחק ולבד, אתה חייב עדיין לשמור על המצוות.
זה אשר דואג ואכפת לו מן השם הטוב שלו,
הוא זה אשר ייפול אל העולם שוב פעם.

עמוד 584

למרות כי התכחשת וויתרת על אוכל טוב וטיפול ודאגה
תיזהר לקבל נדבות. כי זה אשר עדיין משתוקק
לאוכל טעים, הוא זה אשר ייפול אל העולם שוב פעם.

למרות כי לבוש מהודר אלגנטי הוא נעלה הרבה יותר
מאשר בגד פשוט, זה חייב להיעשות על-פי עקרונות
התפירה והחייטות.  כי היוגים אשר נאחזים ונצמדים
אל אריגים ובדים רכים ומשובחים ועדינים,
הם אלו אשר ייפלו אל העולם שוב פעם.

אם נטשת וזנחת את הבית והאדמה, והיית צנוע וענו
והתמדת בשקדנות. כי זה אשר שואף אל התהילה
ואל מעמד רם, הוא זה אשר ייפול אל תוך העולם שוב פעם.

כאשר אתה זונח את האחוזה הגדולה, עד שהארץ הקטנה
שלך עצמך (של העצמי) אז אתה חייב לציית לחוקים ולכללים
של החקלאות. אם תצפה לקצור קציר גדול במהרה
אתה תיפול אל העולם שוב פעם.
סמסארה בפני עצמה היא חסרת ביסוס ולא אמתית,
כאשר אתה מסתכל, אתה מוצא כי היא קשה להגדרה
ובלתי ניתנת לתפיסה ולאחיזה.
ועדיין, כאשר אתה מבין ותופש אותה, היא נירוואנה בעצמה.
כל הדברים בפני עצמם הם ריק ;  
היוגי לא נאחז ולא נצמד אל דבר.

רצ'ונגפה שאל : "מאחר ואני נוהג ועוקב על פי נתיב הדרך של המיומנות הטנטרית, האם אני יכול קצת ליהנות ולהיות בנוחות כדי להגדיל את הדבקות שלי ?"

הג'טסון מילארפה השיב :
" אם אתה באמת יכול לקדם את הדבקות שלך בעזרת אמצעים של הנאה ונוחות, אז אתה יכול להשתמש בהם, אבל לא אם הם רק מגדילים את התשוקות ואת התאוות הגשמיות שלך.
אני נאלצתי כי הייתי מצווה על-ידי הגורו-המורה שלי מארפה, לוותר ולהתכחש לכול התאוות הגשמיות למען חיי סגפנות של דבקות.
כתוצאה מכך שנהגתי על-פי המילים שלו כל חיי, גדלה בי כעת מעלה וסגולה ומידה טובה קטנה.
אתה צריך גם וזנוח ולהתכחש ולוותר על כל שמונה – 8 התאוות הגשמיות,
ולעשות חזק מדיטציה בזמן בו יש לך עדיין את ההזדמנות והצ'אנס ".

עמוד 585

הקשב כעת לשירי :

תזכור איך וכיצד חי הגורו-המורה שלך
ותישא בתודעתך את מילותיו המחמיאות, המרגיעות והמתוקות.

זה אשר מבזבז את ההזדמנות והצ'אנס של הדהרמה,
לעולם לא יהיה לו עוד אחת נוספת.
תישא בתודעה את הלימוד של הבודהה
ותתרגל אותם בהתמדה.

על-ידי היצמדות ואחיזה לדברים בחיים האלו,
בחיים הבאים האחד סובל יותר.
אם אתה משתוקק ומתאווה להנאות
הבעיות שלך אך ורק גדלות ויגדלו.

האחד הוא אמנם טיפש מאוד
כי פספס את ההזדמנות לדהרמה.
תתרגל חזק וקשה בפחד מן המוות !
לבצע חטאים זה ימשוך ויגרור
אותך אל ממלכות נמוכות.
עם העמדת פנים והונאה אתה מרמה
ומוליך שולל את עצמך.
מעלות ומידות טובות הולכות וקטנות
עם גדילתן של מחשבות רעות.
אם אתה מוטרד מן החיים בעתיד
תתרגל בהתמדה ושקדנות את הדבקות שלך.
יוגי אשר עורג ונכסף אל בגדים טובים
במהרה ייצא מדעתו ;
יוגי אשר עורג ומשתוקק אל אוכל טוב
במהרה ייעשה מעשים רעים ;
יוגי אשר אוהב מילים נעימות
לא ישיג ויזכה אלא ייאבד ויפסיד.
תתכחש ותוותר על רדיפות ועיסוקים גשמיים
רצ'ונגפה, הקדש את עצמך למדיטציה.

אם אתה מנסה להשיג פטרון עשיר
אתה תפגוש אויב.
זה אשר אוהב להיות מוקף על-ידי קהל,
במהרה יהיה מאוכזב.
זה אשר צובר ומחזיק הרבה עושר וכסף,
במהרה מתמלא מחשבות מרושעות ואכזריות.
בני רצ'ונפה, תעשה מדיטציה ושים תודעתך בדהרמה.

לבסוף יזכה בהגשמה זה אשר מתרגל ;
זה אשר לא יכול לתרגל, אלא רק מדבר
ומתרברב ומשוויץ, הוא זה אשר תמיד מספר שקרים.

עמוד 586

אבוי, עד כמה קשה זה למצוא את ההזדמנות
והצ'אנס ואת הזמן לתרגל ארוכות.
רצ'ונגפה, תנסה לעשות מדיטציה בלי הסחות דעת !

אם אתה ממזג את תודעתך עם הדהרמה,
אתה תמיד תהיה עליז ושמח ;
אתה תמיד תמצא כי זה יותר טוב
אם לעתים קרובות תתגורר ותהגה ותשהה בבידוד.
בני רצ'ונגפה, מי ייתן והסמדהי של הריק המאיר יקר הערך,
לעד יישאר בתודעתך !

אז מילארפה חשב :
" בגלל שדירבנתי ועודדתי אותו, אז אולי התאוות והתשוקות של רצ'ונגפה להנאות גשמיות פחתו במידה מסוימת, אך עדיין הוא לא יכול להתגבר על כל הנטיות השגויות שלו.
אני אנסה לקדם את רוח הוויתור וההתכחשות שלו ".
אז הוא לקח אותה אל השוק של ניא נון – Nya Non כדי לקבץ נדבות.

הרבה קצבים התקבצו שם, והבשר נערם כמו קירות, ראשי חיות נערמו בערמות עצומות, עורות היו מפוזרים מסביב על-פני הקרקע, והדם נשפך וזרם כמו מים באגם. בנוסף לכך, שורות של מקנה היו קשורים אל מוטות וממתינים לשחיטה. איש זקן אשר מ – מון – Mon עם זרוע פגועה שחט כבשה שחורה גדולה, הוא משך החוצה את מעיה ואת קרביה בזמן בו היא עדיין הייתה חיה.
כאשר היא פצועה בצורה פטלית היא הצליחה לברוח בהתנדנדות וגניחות ואנחות כלפיי הג'טסון בבקשת עזרה. כאשר הוא ראה את הסצינה מעוררת הרחמים הזאת הוריד מילארפה דמעות רבות.
הוא מיד ביצע את היוגה של ההמרה – יוגת הטרנספורמציה, למען הכבשה וגאל ושחרר את נשמתה 
(מודעות – Consciousness ) והעביר אל דרך נתיב הבודהי.
מיד לאחר מכן, בחמלה מדהימה ומההמת מילארפה שר :

עד כמה מעוררי רחמים הן ההויות החשות בתוך הסמסארה !
מסתכלים למעלה אל נתיב הדרך של השחרור אל החופשי,
איך וכיצד יכול האחד לא להרגיש צער עבור האנשים החוטאים האלו.
עד כמה עצוב ומטומטם זה להתמכר להריגה,
כאשר בעזרת המזל הטוב והקארמה יש לאחד צורה אנושית.
עד כמה עצוב זה לעשות פעולה אשר לבסוף תפגע בעצמך.
עד כמה עצוב זה לבנות חומה או קיר בשר חוטא/ת אשר
עשויים מבשר ההורים הגוססים של האחד.
עד כמה זה עצוב לראות בשר אשר נאכל כשהדם זורם.
עד כמה זה עצוב לדעת כי בלבול ואשליות ממלאים את התודעה של האדם.
עד כמה זה עצוב לא למצוא אלא רק עוון ופשע ומידות רעות,

עמוד 587

ולא למצוא אהבה בליבם של האנשים.
עד כמה זה עצוב לראות כי עיוורון מכסה ומסתיר
את עיניי כל האנשים המוקירים מעשי חטאים.

השתוקקות ותאוות גורמות לאומללות וייסורים
בזמן בו מעשים גשמיים מביאים כאב.
כאשר זה בתודעתו מרגיש האחד עצוב ועגמומי,
בחשבו כך האחד מחפש אחר מרפא.

כאשר אני חושב על אלו אשר לא שמים לב אף פעם
לחיים העתידיים שלהם, אבל מתמכרים אל מעשים רעים,
אני מרגיש מאוד עצוב ומוטרד
ומבוהל ומפוחד עבורם פחד ובהלה עמוקים.

רצ'ונגפה בראותך את כל הדברים האלו,
האינך זוכר את הדהרמה הקדושה ?
האין אתה בסמסארה מאבד את כל ליבך ?
תקים ותעיר את רוח הוויתור וההתכחשות
ולך אל המערה רצ'ונגפה לעשות מדיטציה !

שים לב לפרס של הגורו-המורה שלך,
ותימנע מכול מעשי החטאים ;
זרוק את הדברים הגשמיים הצידה
והישאר נחוש ומבוסס בתרגול שלך.
שמור על הנדרים והשבועה הטובה
הוקדש את חייך למדיטציה.

רצ'ונגפה התמלא עצב, ותשוקה קנאית ונלהבת להתכחשות וויתור עלתה בו מעומק ליבו.
הוא הזיל דמעות רבות, ונשבע : " ג'טסון יקר, מעתה ואילך אני אתכחש ואוותר על כל ההנאות והתשוקות הגשמיות, ואקדיש את עצמי למדיטציה. הבה נלך אנחנו, האדון והמשרת, אל ההרים המרוחקים, רק תגיד לי לאן ".

בתשובה שר מילארפה :

אבוי, בקארמה רעה בחשיכה לכודות
הוויות רעות המשוטטות בתוך הסמסארה.
השודד הוא המחשבות המשוטטות אשר משגעות אותם
וכך מונעות מהם את הצ'אנס לטיפוח ועיבוד.
התעוררו וקומו ועשו עכשיו מדיטציה כולכם !
תנו לנו עכשיו שני הראפות ללכת אל הר השלג לאשי.

עמוד 588

ארוכה ומסוכנת היא דרך הסמסארה, דוחק
ומרושע וקטלני הוא השודד של חמשת הרעלים,
אבל בני רצ'ונגפה, החזק חזק את ילד הערות-המודעת שלך,
וחפש את ליווי החכמה.
אנשים חוטאים רק לעתים רחוקות חושבים כי המוות יבוא ;
אל לאשי המושלגת נלך אנחנו שני הראפות
עכשיו כדי לעשות מדיטציה !

גבוה הוא הר הפגמים, מפחידים הם הציידים וכלבי הציד.
חיית הפרא של הדהיינה – Dyana היא חשופה
תמיד לסכנה של להילכד ולהיתפס.
אז תהיה חכם ותימלט אל ארץ השלווה והשלום.
אנשים חוטאים רק לעתים רחוקות חושבים כי המוות יבוא ;
אל לאשי המושלגת נלך אנחנו שני הראפות
עכשיו כדי לעשות מדיטציה !

בית זה של הגוף האנושי מתמוטט,
והוא חשוף לפגעים ועל-ידי חלחול וטפטוף של מזון ומשקה,
הוא דועך ומתנוון במשך החודשים והשנים ;
זה מסוכן לחיות בתוכו.
אז, תימלט ותברח אל מקום בטוח,
מוכן למות בשמחה.
אנשים חוטאים רק לעתים רחוקות חושבים כי המוות יבוא ;
אל לאשי המושלגת נלך אנחנו שני הראפות
עכשיו כדי לעשות מדיטציה !

עמוק ומלא סכנות הוא ים הסמסארה ;
זה יהיה חכם לחצות אותו כעת בסירת הערות-המודעות (או המודעות-הערה).
מפחידה היא הגאות המתגלגלת של הבלבול ;
ברח ממנה עכשיו, אל הארץ הלא-שתיים.
אנשים חוטאים רק לעתים רחוקות חושבים כי המוות יבוא ;
אל לאשי המושלגת נלך אנחנו שני הראפות
עכשיו כדי לעשות מדיטציה !

רחבות הביצות הבוציות של התאווה,
המציקות ומטרידות את הביצות הבוציות של חיי המשפחה ;
אז תהיה חכם ותברח מהן ברכיבה על פיל ההתכחשות והוויתור.
תהיה חכם ותברח אל מקום בטוח,

עמוד 589

אל ארץ היבשה של השחרור לחופשי !
אנשים חוטאים רק לעתים רחוקות חושבים כי המוות יבוא ;
אל לאשי המושלגת נלך אנחנו שני הראפות
עכשיו כדי לעשות מדיטציה !

גדולה מאוד היא הסכנה עכשיו של הנפילה אל תוך
המעשים וההשקפות של ההיניינה – Hinayana .
רק הבורים עושים מהומה רבה על לא דבר.
אנשים חוטאים רק לעתים רחוקות חושבים כי המוות יבוא ;
אל לאשי המושלגת נלך אנחנו שני הראפות
עכשיו כדי לעשות מדיטציה !

במקרה הזה הרבה אנשים בשוק – בבזאר היו באופן ספונטני עם אמונה גדולה מאוד בג'טסון ובבנו וכך הם קיבלו אישור. הם כולם רצו להציע להם הרבה אוכל ושירות, אבל מילארפה אמר להם כי האוכל שלהם הוא אוכל של חטא (אשר מיוצר באופן ישיר דרך שמונה – 8 התשוקות והתאוות הגשמיות) והוא סירב לקבלו.
אז הג'טסון מילארפה ורצ'ונגפה יצאו לדרך אל המסע שלהם אל הר השלג לאשי.

זה הסיפור על התוכחה של מילארפה לגביי הסיפור של 'להיות מוכן למות'.
 

עמוד 590

סיפור 50

שיר שתיית הבירה

קידה והשתחוות לכול המורים-הגורואים

פעם אחת, כאשר הג'טסון מילארפה ובן הלב שלו רצ'ונגפה אשר חיו במערה הגדולה 'מערת כיבוש השדים' בהר השלג 'לאשי', זימוני הכישוף המפחידים אשר נוצרו על-ידי האסורות – Asuras, הפכו להיות כל כך גדולים עד כי רצ'ונגפה חייב היה להתחבא בחלקה האחורי של המערה, ולהיות במצב בו הוא ספוג בסמדהי. 

יום אחד, מספר גדול מאוד של דיוות ורוחות רפאים הגיעו, והם נראו בהרבה צורות איומות ונוראות וזרקו על מילארפה המון כלי נשק כדי להפחיד אותו, בקולות מאיימים הם צעקו : "הבה נאחז בו ונאכל את בשרו ונשתה את דמו !"

אך עשוי ללא חת מילראפה שר :

אני מתפלל ומבקש מכל המורים-הגורואים, 
לדכא ולהכניע כל שנאה, רשע וזדון ! 

אתם רוחות הרפאים והשדים מעוררי רחמים.
מורגלים במחשבות ובמעשים רעים, 
בשמחה אתם מכאיבים ומייסרים ומאמללים 
את ההוויות החשות.  
מכורים לאכילת-בשר, משתוקקים אתם 
להרוג ולחנוק ! 
נולדתם כרוחות רפאים רעבות
דוחות ומכוערות, 
אתם מבצעים יותר מעשי חטאים.
אתה נדונים ללכת אל הגיהינום.
מאחר ושכחתם את זרע השחרור לחופשי,
אתם מוצאים כי הדלת לחופש תמיד סגורה.
אבוי, עד כמה זה עצוב ומעורר רחמים ! 

ביושבי על מושב חמלת-הריקות
יכול אני לחולל את כל הנסים.
אם אתם רוחות הרפאים יכולות
לאחוז ולחטוף אותי ולאכול אותי,

עמוד 591

אני אהיה שמח מאוד ושבע רצון
עם חמלת תודעת-הבודהי
אני שמח לראותכם כאן ! 

לאחר מכן נכנס מילארפה אל סמדהי-מים : 'סמדהי של מים' (2) 
(2 – באופן מילולי יהיה זה סמדהי של מיצוי וסחיטת היסודות אדמה, אש רוח וחלל, על-ידי היוגי ובכך זה מונע את התגלמות פעולתם ומביא רק את יסוד המים לידי התגלמות. המתבונן לא יוכל לראות את גופו הפיזי של היוגי אלא יראה מים. ויוגי מיומן יכול לעשות מניפולציה בעזרת 4 היסודות האחרים – אדמה, אש, רח וחלל). 
לאחר לא הרבה זמן הגיעו יותר צבאות של שדים ודיוות. ביניהם הייתה שדה מפחידה בצורה קיצונית אשר אמרה : "מי האיש הזה ?"  שד ענה : "הבה נזוז קודם כל לצד הפתוח ליד המים ואז נראה". 
בעשותו כך, הוא בעט וכמה חלוקי אבן התרופפו וזזו ברעש, ברגע הזה ממש לפתע 
הופיע מילארפה באומרו : 
"אני כאן !" והוא גם הראה לשדים את גופו העירום אשר היו מופתעים וברחו כולם מוכי פניקה. 

אחרי זמן מה הם שבו ותקפו שוב את מילארפה בעזרת הכישופים שלהם אך לשווא.
לבסוף הם וויתרו וזעקו וצעקו : "הבה נתפייס כולנו". 

במצב של חמלה גדולה מאוד שר אז מילארפה :

הקשיבו היטב ובזהירות אתם אשר אינכם בני-אדם,
אתם צבא של שדים בעלי קארמה רעה.
המעשים הרעים שלכם לא יפגעו באף אחד מלבד בכם עצמכם ! 

מאחר ולי כל הצורות הן לא אלא הדהרמקאיה – Dharmakaya,
אפילו צבא של שדים הוא תהילתי.
הקשיבו כולכם כל הדיוות והשדים.
אם תמצאו מקלט ומפלט באבן-החן המשולשת היקרה, (3)
(3 – שלושת יקרי הערך : הבודהה הדהרמה והסנגהה)
אתם תיוולדו מחדש שוב במקום טוב.
אם תפסיקו לאכול בשר ולשתות דם,
אתם תשיגו לידה גבוהה יותר וחופש. 
אם תפסיקו לפגוע באחרים, אז במהרה
אתם תיכנסו אל נתיב דרך הבודהי ; 
אם תהיו נסוגים ממעשי חטא אז תוכלו
לאמץ ללבכם את הדוקטרינה הבודהיסטית.

רק על-ידי תרגול של עשר המעלות והמידות הטובות
אתם תוכלו להבין את משמעות ההוראות הנחושות של המורה-הגורו שלכם !
רק כאשר תסירו את הבלבולים של הגוף, המילה והתודעה
תוכלו להצטרף אל מסדר מחזיקי ההארה. 
רק כאשר תישבעו לשמור על הדיסציפלינות
עמוד 592

אנחנו נוכל להסכים בתור חברים,
רק כאשר תשמרו על מצוות הסמאיה – Samaya 
תוכלו להיות התלמידים שלי. 

כאשר הם מתחרטים כל השדים עברו המרה. והם אמרו : "מעתה ואילך אנחנו נציית לצווים ולהוראות שלך. בבקשה תלמד אותנו את הדהרמה. 
אז מילארפה הטיף להם את האמת ל הקארמה, את הלימוד על לקחת מחסה, מקלט ומפלט, 
ועל הגדילה של תודעת-הבודהי. 
באמונה חזקה הציעו כל השדים את החיים שלהם למילארפה, בתור הבטחה לשבועתם הרצינית ואז הם יצאו לדרכם. 

בבוקר למחרת הלך מילארפה אל רצ'ונגפה ושאל : 
" האם קרה לך משהו בלילה שעבר ? " 
רצ'ונגפה השיב : "הייתי בסמדהי של ההארה. והיה לי חיזיון משעשע : מישהו בא וזרק עליך אבני חלוקי נחל בזמן בו שכבת על מיטתך. האם זה פגע בך ?"
מילארפה השיב :
" בשמחת חדווה גדולה הפך הגוף שלי למים בלילה שעבר (4) ואני לא בטוח האם אבני חלוקי הנחל היכו בי או לא, אבל החזה שלי מרגיש קצת לא כל כך בנוח. אתה יכול לבדוק אותו בשבילי".
ובאומרו כך הוא שוב עשה טרנספורמציה והמיר את הגוף שלו אל מים. ורצ'ונגפה מצא אבן קטנה של חלוק נחל וסילק אותה. 
אחר כך הג'טסון מילארפה שוב הרגיש טוב ובנוח. 
בזמן הזה הגיעו תלמידים רבים לבקר את מילארפה. יום אחד הוא הציע כי כולם ילכו אל קצה ההר הגבוה אשר לפני לאשי. 
אבל, התלמידים אמרו : "זה יהיה יותר מדיי קשה ומאמץ בשבילך בגלל הגיל שלך. אנחנו מייעצים לך לא ללכת". הג'טסון מילארפה השיב :
"אני חושב כי אני יכול לעמוד בזה בקלות". 

ואז מילארפה שר :

אני קד ומשתחווה בפני כל המורים-הגורואים

מילארפה רוצה לטפס אל פסגת ההר,
אבל עכשיו הוא זקן מדיי ; 
הגוף שלו שחוק ושברירי.
האם הוא אמור לשכב בשקט ובמנוחה
כמוך אחי ההר ? 

מילארפה בקושי סיים לשיר כאשר הוא לפתע הופיע על ראש הצוק – כפות רגליו עמדו על הסלע ביציבות. אז הוא עלה עוד יותר גבוה עד שהוא הגיע אל הפסגה, הוא ישב שם בנוח עטוף אפוף בקשת בענן. אז הוא עף בחזרה אל המערה ואמר אל התלמידים :
" אני צריך מישהו שימזוג עבורי בירה כאשר אני שם למעלה ". 
התלמידים שאלו : " בבקשה תגיד לנו איך אנחנו יכולים להגיע לשם ולהגיש לך בירה ?"
מילארפה השיב : 
" אם אתם רוצים להגיע אל פסגת ההר. אתם צריכים לתרגל כך". 

עמוד 593

האזינו בניי אם רוצים אתם לטפס אל פסגת ההר וליהנות מן המראה,
אתם צריכים להחזיק את האור של התודעה-העצמית, 
תיקשרו אותו עם קשר גדול ותאחזו בו בקרס איתן .
אם אתם תתרגלו כך, תוכלו לטפס אל פסגת ההר וליהנות מן המראה. 

בואו, אתם גברים ונשים מבורכים ומוכשרים,
שתו את תבשיל הניסיון וההתנסות ! 
בואו 'פנימה' ליהנות מן המראה - 
תראו את זה ותיהנו מזה עד הסוף !
הבלתי מסוגלים אשר לא יכולים נותרים בחוץ ; 
אלו אשר לא יכולים לשתות בירה טהורה ונקייה
יכולים ללגום ולגמוע בירה-קטנה.
זה אשר לא יכול לשאוף אל בודהי,
אמור וצריך לשאוף אל לידה יותר נעלה.

רצ'ונגפה אז אמר : " אני יכול לתרגל את הדהרמה ולשאוף לשתות את הבירה. אבל תראה לי בבקשה איך ". 
הג'טסון מילארפה השיב :
" הדרך הטובה ביותר לשתות את הבירה זה לנהוג על-פי עצתו הטובה של מארפה ". 

ואז מילארפה שר :

אני קד ומשתחווה בפני מארפה המתרגם,
אשר שוכן ושוהה במציאות הפרימורדיאלית-המקורית,
המאסטר המומחה של האמתות החיוניות הנחוצות.
זה לא קל לתאר אותו. 
כי כמו השמים מבהיק מבריק הוא ונקי,
נוכח-בכול כמו השמש והירח ; 
הוא לעולם לא מבחין בין 'הגבוה לנמוך',
כמו שיחים באזור הביצות.
הוא האדון שלי בודהא,
היושב על ראשי, תהילתי ועטרתי.

בששת אזורי הממלכות השחקנים הראשיים
הם בני-האדם אשר משתמשים ביבולים 
העלובים שלהם כדי לבשל בירה בסתיו ובאביב.
אך לבשל בשביל עצמנו, ההולכים על-פי הדהרמה
בונים תנור בישול עם שלושת השערים,

עמוד 594

מכינים קדירת בישול מלאה שוניאטה – Sunyata , 
ואז ממלאים אותה בזרעים של האלמנט הלבן הטהור (5)
(5 – אלמנט לבן טהור רומז על הטיג-לה הלבן-המהות של הזרע הזכרי והסמל לאנרגיה פוזיטיבית)
ועם המים של החמלה. ואז מבעירים את אש החכמה
ומבשלים היטב את המחית.

במישור המרכזי בו הכול שווים ושקולים,
מעלים את הדגל של האושר העילאי הגדול. 
כאשר הוסיפו את השמרים של ההוראות
אל קדירת הבישול ואז האחד יכול לישון בשקט 
על המיטה של ארבעת האינסופים.

את השעורה המותססת של האחד מן ההרבה
או היחיד אשר ברבים, ושמים אותה בכד.
מחוזקת על-ידי כישורי החכמה בלתי-דואליים, 
הבירה של חמשת הפראנות מבשילה ; 
בכניסה אל הבית ממלא המשאלות,
מזככים ומטהרים את הבירה של הנקטר הטהור.
הרוקה –  Heruka הטהורה גורמת לכך
(6 – הרוקה – השם הכללי לאלוהיות טנטריות אשר בדרך כלל יש להם צורה אכזרית)
על-ידי ההרוקה של הטוטאליות זה מקבל הכשרה
וזה נצבע עם ההרוקה של הלוטוס. 
זה מריח את ריח ההרוקה הרב-גונית של המגוון. 
יש לזה טעם של וואג'רה – Vajra ויש לזה מגע של עליזות.

אני היוגי השותה בירה כי היא מאירה את גוף הדהרמה,
משלימה את גוף הסמבהוגה – Sambhoga 
ונותנת צורה לכול הנירמנקאיה. 
מן העיסה והדייסה של אי-ההפסקה
רק אנשים עם ראש קשוח ונוקשה
יכולים לשתות את נקטר הבירה הזאת.

והנה משל נוסף : 
מן המבשלת של מהות-הדהרמה
מגיעה הבירה המעוררת ויקרת הערך ; 
למורים-הגורואים של שלושת המושלמויות
זאת היא תקרובת ומנחה נעלה ! 
לאורך הדרך האמצעית של החכמה המיומנת
שומרים על חוקי הסמאיה – Samaya ; 
וכך אלוהיות המנדאלה שבעות רצון. 

עם הבישול של ההוראות הרגילות והמיוחדות 

עמוד 595

משיגים ורוכשים תחושות מיסטיות ; 
כך האדם מגשים את רצונותיו שלו עצמו
ואת אלו של אנשים אחרים.

מי שבתוך הספל של ששת העיטורים (7)
( 7 – ששת העיטורים : א. הנזר של הגולגלות האנושיות, ב. שרשרת ראשי האדם, ג. צמידי עצם וחפתי עצם, ד. צמידי קרסוליים, ה. שריון חזה של ראי הקארמה, ו. משחת אבקת בית הקברות )
שותה את הבירה הטהורה של השושלת הנלחשת,
בו יתלקח האושר העילאי הגדול.
לגימה יחידה מן האושר הזה
מסלקת את כל היגון והצער.
זאת היא הבירה שהיוגי שותה -
דהרמה מיוחדת אשר רק מעט חולקים בה,
פעולה מאוד מופלאה ונהדרת,
פעולה נעלה ונפלאה. 

בשומעם את השיר הזה, התלמידים קיבלו כולם הבנות ותובנות איתנות.

זהו הסיפור על מילארפה כובש את השדים במערה הגדולה
ושר את שיר השתייה בזמן בו הוא משוטט ומטייל עם תלמידיו.

הערות המספרים עד סוף עמוד 595