שורשים עץ דיו אותיות ארץ קסם כתובים
שורשים עץ דיו אותיות ארץ קסם כתובים

לעמוד בקצה הרציף ולהמתין תמיד
להמשיך לנסות לשחרר את התודעה
כי שחרור מביא מזור מרפא והקלה

Remind

 

            שחור על גבי לבן 

ישנה האמרה הזאת  'שחור על גבי לבן' .
שחור איננו צבע בפני עצמו, אלא, בעצם הוא חוסר של אור. 
האור מגיע להגדרתו בעולמנו כגוון לבן – ואשר הינו ההכלה של כל ה
צבעים, של כל הגוונים ושל 
כל קשת הרגשות התחושות והקליטות של התדרים אשר המערכת האנושית יכולה לקלוט. 

ולמרות זאת, המוח שלנו אוהב מאוד את החלוקה הבסיסית הזאת המחלקת את הדברים 
לשחור ולבן, לטוב ורע, בעד ונגד, צודק וטועה...וכד'.
והמוח הזה הכי אוהב לספר לעצמנו כי אנחנו טובים וצודקים ויש גם כאלו המחזיקים מעצמם חכמים 
וכאלו החושבים כי הינם יפים, כי זה הרבה יותר פשוט להתחלק למחנות של בעד ונגד,
במקום להתאמץ כדי לפתוח את הצנרת ולתת מקום לכל הקשת של הגוונים ולכול התדרים הרגשות והצבעים
וגם למנהגים שונים ולעמים שונים ומינים שונים ולא רק לעצמנו. 
כמו להגיד  'איזה חרא של גבר' או ' איזו נקבה היסטרית' או 'איזה עצבני אתה' 
אלא לזכור את עצמנו רגע אחד מעבר לכך, ולפרק את ה
ספקטרום, את כל גווני הקשת ליותר מאשר רק,
שחור ולבן וטוב ורע ורווח והפסד ואני ואתה.
להתבונן בקשת ולראות את התחושות המעניקות המטפלות המתמידות והמחממות של 
ה
צהוב הרגשי , לעדן ולהתעדן ולחבב ולאהוב בוורוד  וירקרק...
לחבר את ה
נקבי לזכרי עם סגול.. 

להתחיל מחדש בעזרת ירוק מלווה בצלצול פעמונים בכול רחבי היער הירוק
המסמל את ההתחדשות והמיניות והיצירה של הפריחה המחודשת באביב העלומים.  

להירגע עם כחול כמו לשחות במעמקי האוקיינוס ולהתעטף בים של דמיון 
להקיף את עצמנו ב
כחול ולעוף לשמים עם רוחנו הנצחית ולנסוק למעלה אל הגבהים 
של התודעה האלוהית .

עם הלבן להאט ולשוב לתדר המשותף לכול הצבעים המסמל את כל מה שיש ואת חדר הספרייה ו
האינטליגנציה המוחית בה יושב הספרן הלבן ושואל באילו מחלקות אתה מעוניין לחקור ולגלות
ומכניס אותך למדיטציה של התחברות.

כתום עוזר לנו להיות אמיצים ואדום הגורם לנו להיות מסוגלים להזיז הרים ולפעול ולקפוץ וללכת ולרוץ ולהיות...

וחוטים של זהב עוצר ומסמל ידע ועושר פיסי ואלקטרי והם נטווים ושזורים בכסוף 
ויחד נותנים לרוח להיות יכולה לעוף . . .

להרגיש את כול קשת הרגשות, לחוות את כל החוויות, 
לראות את הספקטרום במבט רחב של מחשבות ואפשרויות, 
לדאות מעבר לטוב ולרע, ליפה ולמכוער, בעד ונגד ושחור לבן,

לנסוק לנצחיות האלוהית
היכן אשר ההווה פוגש את המחר
ולהעז להיות בכול מקום 
ומתוך בחירה חופשית 
לא להסתתר בצרות האופקים
לדאות הרחק עם הרוח 
קרוב אל הנשמה 
לעוף הלאה אל זרועותיה 
הרבגוניות הצבעוניות
של הבריאה 

Remind
אפרת לביא
 

שחור על גבי לבן
זה לא החזק ביותר ששורד.jpg
כמו גל נישא גמישים במסע.png

שלי ושל הנצחי
פעם היה איש אחד אשר נסחף אל אי בודד בגיל צעיר והוא חי שם שנים רבות
עד שיום אחד הצילו אותו והוא למד את השפה של האנשים שהצילו אותו...
רק מילה אחת הוא לא הצליח להבין...
זאת הייתה המילה 'שלי'... !
כי האנשים כל הזמן שייכו לעצמם דברים....והם אמרו דברים כמו 'המשפחה שלי' ...
'ההורים שלי' בן הזוג שלי ובת הזוג שלי והזוגיות שלי ואבשלי ואמשלי ודודה שלי...

על האי הבודד האיש ההוא היה לבד...לא היו לו יחסים.
אבל, כאשר הוא היה בין עוד אנשים נוצרו לו איתם יחסים...
ואז הוא גילה שהם חושבים שהוא 'שלהם' שהוא 'חבר שלהם' וגם 'ידיד שלהם'
היו גם נשים שרצו שהוא יהיה הבן זוג שלהם...

אתם מבינים את זה ?
אנחנו מתייחסים ליחסים כאילו הם נכסים 'יחסים הם נכסים' .
אבל בשביל מה היחסים האלו ? מה הם מנכסים ? מה אנחנו מנכסים לעצמנו בעזרתם ?
אם טוב לאדם לחיות ביחד עם אדם אחר...
אז למה זה מצריך ניכוס ורמות ?
אם את/ה יכול/ה לראות שבלעדי בן או בת זוג את/ה תחיי/ה חיים שיהיה לך יותר טוב איתם...
אז אולי היחסים האלו לא טובים לך...וזה בסדר ..זאת זכותך לשמור עליהם או לוותר עליהם כרצונך.

אם אין לשני אנשים מה לעשות אחד עם השני/יה כי הם לא מתחברים לדרך משותפת...
אז הם לא חייבים לנכס לעצמם את היחסים האלו ואפשר לוותר עליהם
אבל אם כן...אז אין מה לעשות כדי להעלות אותם או להוריד אותם
כי אתה אמור להיות 'אגואיסט-אמתי' לגמרי במערכת הזוגיות שלך
'אגואיסט-אמתי' דואג רק לעצמו !
כלומר, לעצמיותו.
אם היחסים האלו מקדמים את התפתחותו הוא שומר עליהם כנכס יקר.
אך אם הם לא מקדמים את התפתחותו...אז אין להם שום סיכוי להתקדם או לעלות
וגם אין צורך בכול זה.

ה-'אגו' מנכס לעצמו יחסים ודברים ומקומות וחוויות ותמונות
אבל המהות רוצה התפתחות...

זה אפילו לא היחסים 'שלי' אלא זה היחסים של ה 'אגו' עם כל מיני דברים חיצוניים
הוא יודע כיצד הם אמורים להתנהל...ואם הם לא מתנהלים כרצונו אז הוא כועס עליהם
מעביר עליהם ביקורת, מלונן ומתרגז ומתוסכל כי הוא לא תלוי באדם הזה באמת
כפי שהאדם הזה הוא הנו, אלא הוא תלוי ביחסים שיש לו עם האדם הזה, בחלל הריק שהאדם הזה ממלא עבורו, בתלות רגשית, שכלי או פיזית, בצורך שלו לשלוט באדם הזה...
איך ה 'אגו' שולט ?
הוא שולט דרך רגשות שליליים... !
זאת ההתמחות שלו.
אפשר להגיד כי ממש יש לו דוקטורט ברגשות שליליים.
כאשר העניינים לא מתנהלים כרצונו או לשביעות רצונו אז הוא מתוסכל
למה ?
כי משהו קורה שגורם לו תסכול, זה יכול להיות כל מיני דברים, לעולם אין לדעת,
הוא מאוד מפונק ומחפש כל הזמן את החיים הקלים, הקלות, פינוקים ופיצויים ובכלל לא מקבל את העולם כפי שהוא ... כל התרחשות בלתי צפויה או התרחשויות שהיו לו מה ציפיות מסוימות
או דברים שונים גורמים לו מצוקה, קשה לצפות לזה וזה מגיע מכול מקום, בעיקר בגלל שאין לדעת מה מעליב אותו...אותנו...
זה יכול להיות ששאלו אותנו שאלה שאנחנו לא רוצים לענות עליה, אולי יש לנו מצוקה כלשהי ואנחנו במילא חסרי סובלנות וכל דבר מקפיץ אותנו או מוציא אותנו מגדרנו או מעליב אותנו...כל מיני עניינים שגורמים לנו להתנהג בצורה חסרת סובלנות, נעלבת, מייגעת ומתסכלת,
האגו שונא לשתף פעולה עם אחרים...הוא אוהב תחרות
הוא רוצה שיגידו לו כל הזמן שהא בסדר וכהוכחה לכך גם יחלקו לנו פיצויים הולמים ומפנקים
למה ?
כי כבר היה לנו מספיק קשה קודם... נולדנו בעולם הזה לאנשים ישנים שטיפלו בנו רק כמיטב יכולתם מתוך חלום הבלהות שהם חיו בתוכו וכך נוצר לנו 'אגו' שמנסה להגן עלינו מכל הרעות החולות שפקדו את חיינו ולכן הוא מנסה לפצות אותנו ולפנק אותנו כי כבר נצרבו לנו מספיק טראומות וכאבים וסבל בעבר...
וכל מה שהוא רוצה עבורנו זה חיים פשוטים וטובים בהם האישיות שלנו תקבל את היכולת לבטא את עצמה.
אבל זה לא המצב.
ככה לא נראים פני הדברים במקום הזה בריאה על פלנטה ארץ במאה ה-21
הדברים כאן ממש שונים כרגע.
ואנחנו ?
לא מקבלים את המצב ! עדיין מקווים לפיצוי הולם. אפילו אם אנחנו לא יודעים מה הפיצוי הזה
וגם אם אצל כל אחד מערך הפיצויים שונה כמו גם היכולת של האגו להיות מתוסכל ואומלל או כועס.
יש כאלו שנעלבים מזה שלא מעריכים את עבודתם ויכולתם ואחרים שמרוויחים המון הערכה ואפילו שכר הולם אבל אין להם יחסים מוערכים עם בני משפחה או בני זוג והם מכלים את זמנם ברדיפה אחר הקריירה שלהם ומוציאים את כספם על כל הסחת דעת אפשרית מהחיים המתסכלים האלו
ויש כאלו שאין להם קריירה מוצלחת ותמיד אומללים מחוסר קריירה או מקריירה כושלת
ויש שאף פעם לא מצליחים למצוא לעצמם בני זוג או ללדת ילדים או למצוא עיסוקים שהם באמת אוהבים וגם כאלו שלכאורה יש להם כל מה שהאדם יכול לבקש אבל הם משועממים או לא בריאים
הסיטואציות האנושיות רבות ומגוונות
אבל אף אחד לא מקבל את המצב כנתון אובייקטיבי מודע
כולנו בדרך כזאת או אחרת מותנים בציפייה לעתיד טוב יותר
כלומר, כדי לשרוד ולהגן עלינו, באיזשהו שלב ה 'אגו' שלנו למד
לפנטז על מציאות משופרת, במקום לאהוב וליהנות מהמצב הקיים הוא ממשיך להעביר ביקורת על המצב ומקווה שאפשר יהיה לשפר אותו בעזרת כל מיני מעשים שונים וחיצוניים.
וכך,
אנחנו כל הזמן בהליך אינסופי ומתיש של שיפוצים
זה יכול להיראות בפשטות בשיפוץ של הבית וסידור וניקיון
אבל למעשה אנחנו מנסים לשפץ ולשפר את עצמנו ומקווים בסתר ליבנו שכאשר הבית יהיה יותר משופר והחיים יהיו יותר נעימים ומפנקים ונהנה מטיולים במקומות יפים או מנסיעה במכונית חדשה או מגזרה נאה או מצורה חיצונית נאה או מעבודה שיותר מתאימה לנו או שנרוויח בה יותר
כאשר כל הדברים החיצוניים האלו יהיו במצב טוב יותר
אז גם אנחנו נרגיש יותר טוב.
אבל,
כאן אנחנו חיים במשהו שהוא סוג של אשליה.
איכשהו מתיישהו במהלך חיינו משהו בצורת הגידול והחינוך הרדים אותנו ושם אותנו בתוך האשליה
שיש דברים חיצוניים שמסוגלים לשפר לנו את ההרגשה...
והם משפרים לנו את ההרגשה רק כל עוד אנחנו מנסים להשיג אותם והמוח עסוק לדמיין את זה
או רק כאשר עדיין זה חדש ומהנה...אבל די מהר זה נמאס עלינו ומתיישן או לא מלהיב אותנו יותר
או לא בריא לנו...ובמקום שזה יהפוך למשמח זה מעציב ומדכא וכך אנחנו שוב
מחפשים אחר האשליה הבאה שהמוח אוחז בה עד להשגה הבאה
ושוב ושוב עד הודעה חדשה עוד גלגל ועוד לידה בעולם האשליה.
באשליית ה 'יחסים שלי'...ה 'בית שלי' והמכונית שלי והקריירה שלי
וכל ה 'שלי' הזה כל כך זמני...
וכל הזמן יש את ההרגשה שהוא מרחיק אותנו מן הנצחי.
והנצחי ?
הוא לא תלוי בשום השגה חיצונית
הוא פשוט נמצא שם עבורנו כל הזמן
ברגעים של מכניות והשגיות הוא נעלם
ברגעים של מודעות הוא הווה ומאיר את העולם
האשליות נעלמות ומתפוגגות
אנחנו עוברים לחיות בעולם מלא אורות
כי באמת אין כאן שום 'שלי' וכל הנראה והנגלה הוא מתכלה ורק זמני
וגם אנחנו פיסה מן הנצחי.
Fabeni