​

ראובן רובין נהג לחתום על ציוריו בשמו הפרטי - "ראובן"
יש לו סגנון אישי מסוים ומרגש ויכולת מרהיבה לתאר נופים ודמויות בחן ובעומק
כמו ציירים אחרים בני דור החלוצים יצר בסגנון ארצישראלי נקי וישיר.
במשך השנים משתנה הסגנון החומרי בציוריו והנושאים נעשו יותר ויותר רוחניים ואפופים קסם מעורפל.  
ראובן  הרבה לצייר את נופי הארץ, עצי הזית, ואת נופי ירושלים והגליל עם דמויות האנשים השזופים הצעירים
והיפים כחלק בלתי נפרד מתקומת הארץ ונופיה.

כציירים אחרים מבני דורו ראובן עבד בתכנון והכנת תפאורות לתיאטרון הבימה ותיאטראות נוספים בתל אביב.
 

בשנת-1948 מונה להיות חבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל אשר בחרה בסמל מדינת ישראל
בין השנים 1948–1950 היה הציר הדיפלומטי הראשון של ישראל ברומניה.

ראובן רובין נפטר ב-13 לאוקטובר 1974, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
קברו פוסל ועוצב על ידי הפסל משה ציפר.
ראובן רובין הוריש את ביתו לעיריית תל אביב. ובשנת-1983 נפתח בו בית ראובן המשמש כמוזיאון ליצירותיו.
אסתר רובין רעייתו אשר הייתה צעירה ממנו ב-18 שנים נפטרה ביולי 2010 בגיל 99.
 

בשנת 1926 קיבל ראובן את פרס הלורד פלומר לציור
בשנת 1945 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מן המכון היהודי לדת בעיר ניו יורק
בשנת 1964 ראובן זכה בפרס דיזנגוף .
בשנת 1971 פרס אמן השנה, האוניברסיטה ליהדות, לוס אנג'לס
בשנת 1973 זכה ראובן בפרס ישראל על מכלול יצירותיו.