כי רק בדרך הזאת אנחנו יכולים לשנות את הגישות.
אדון אוספנסקי אמר : "אם הגישות לא משתנות אז שום דבר בתוך עצמך לא יכול להשתנות".
עמוד 1052
עכשיו, הבה נגיע כביכול, מתוך הרקע אל החזית. 
איך על-ידי עבודה מעשית האדם יכול להתחיל להמיר את עצמו ?
רק עכשיו אמרתי כי אם אתם לא יכולים להפסיק ולעצור את מה שאתם ''חושבים'' שאתם רוצים אז אתם לא באמת יכולים להשתנות. ואני אתן לכך דוגמא פשוטה יותר : אדם עיקש ועקשן וכזה שלא מודה בטעויות, ויש לו על עצמו תמונה של אדם מאוד הגיוני. אחרי זמן די ניכר, נגיד לפחות אחרי כמה שנים, הוא מתחיל לחשוד בתמונה שלו – וזה מה שהוא לא היה מודע לו קודם ומתחיל להיכנס לתוך המודעות שלו. הוא מתחיל להיות מודע לעובדה-העצמית כי הוא באמת עיקש ונוקשה ולא מודה בטעויותיו, ולבסוף להצליח לראות כי זה כך.   מה היא התוצאה ?
על-ידי  ה ג ד ל ה  זאת של מודעות ההוויה שלו משתנה.
כלומר,  טרנספורמציה קטנה של הוויה מתרחשת. יכול להיות שזה לא כזה קטן – ויכול להיות שזה אומר כי דברים רבים אחרים בתוך ההוויה שלו יכולים להתאים ולסגל את עצמם מחדש – במיוחד אם לא מכירים בהם ולא מזהים אותם ולא מודים בהם.
עקשנות ועיקשות ונוקשות לא קשורות למאפיין הראשי שלו. ואם כך, אז כל האדם כולו יתחיל להשתנות – כלומר, הוא יתנסה בטרנספורמציה.
עכשיו, דוגמא נוספת מזווית שונה. אתם לוקחים דברים ומאורעות תמיד באותה הדרך, 
אתם תמיד מגיבים לזה בצורה מכאנית, אין לכם כל מושג כי למרות שאתם לא יכולים לשנות את המאורע אשר בתוך החיים, אתם כן יכולים לשנות את הדרך אשר בה אתם מגיבים אליו.
אני יכול להגיד כפי שאמרתי כבר קודם לעתים קרובות, אם אתה יכול לראות את זה, אז זה אומר ומשמעותו על-ידי ניסיון והתנסות כי יש לך משהו בעל ערך וגדול בידיים שלך.
בכול מקרה ולמרות זאת, אנשים כל כך נדבקים ויורדים למטה למוכר ולידוע, עד כי הם כמעט מתמרמרים ומתרעמים על הרעיון של לקחת את הדברים בצורה שונה.
יש בעבודה תמיד את ההרגשה והתחושה הזאת של הפגיעות, ובכתבי הבשורה הנוצרית זה נקרא : "להיות פגוע ונעלב". רוב האנשים אשר פגשו את ישוע מאוד נעלבו ונפגעו.
עכשיו, אם אתה היית יכול להתחיל את היום עם התחושה של המסתורין המוחלט של החיים שלך, 
אז אתם תתחילו להבין משהו לגביי פסיכו-טרנספורמציה.
אבל, אתם מרימם למעלה את העצמי של היום שלכם או את העצמי היומי שלכם מן העצמי של האתמול שלכם וככה אתם ממשיכים ונושאים את הכול כמו קודם.
אתם חושבים כי המוכר וידוע הנו נכון וצודק וככה אתם נשארים אותו הדבר.
אתם לא מבינים מה הייתה הכוונה כאשר זה נאמר כי אלו אשר נולדו מן הרוח הם בלתי צפויים.
עכשיו, אם אתם סוגדים לאותו דבר אז אתם לא ממירים שום דבר. אתם אפילו הופכים את מה שיכול להיות חדש לתוך הישן. ובמקרה זה אתם לבטח לא זוכרים את עצמכם ואתם נשארים מכונות.
אתם זוכרים רק את העצמי הלא נכון – את מה שהוא לא אתם.
אז אתם נושאים וסוחבים את כל המצבים הנגטיביים של אתמול לתוך היום כאשר הם לא מומרים ומותמרים.

עמוד 1055
                               בית אמוול הגדול  5.7.2017
                                    רשימות על יחסים
יחסים תלויים בגישה. עם גישה שגויה ולא נכונה כלפיי האחר אתה לא יכול כי יהיו לך יחסים. 
גישה תלויה בסופו של דבר בשלושה – 3 דברים : 
1. גישה כלפיי עצמך
2. גישה כלפיי החיים אשר כוללת את האדם האחר 
3. גישה כלפיי היקום. 
הדבר המעניין הוא כי הגישה שלך כלפיי היקום הוא הגורם הקובע.
לדוגמא, אם אתה מאמין כי היקום הנו חסר משמעות ורק 'קרה' אז אתה לא יכול לשנות את הגישות שלך. מאחר וגישה היא חלק מן ההוויה שלך אז מה שמגיע מזה הנו שאתה לא יכול לשנות את הגישה שלך, אלא אם כן אתה מתחיל לשנות את ההוויה שלך – כלומר, את סוג האדם אשר אתה הנך. 
בעבודה זאת אנחנו למדים יקום שנברא, ואשר יורד בסקאלה של קנה מידה מן המוחלט, כלומר – המשמעות הכי מלאה, דרך רמות נמוכות יותר של משמעות שהיא יותר ויותר חלקית ואשר עוקבות אחת אחר השנייה. 
זה מן הסיבה הזאת שהעבודה מדברת כל כך הרבה לגביי החשיבות של רמות, ועל להגיע לרמת הוויה גבוהה יותר – וביחס לכך היא אומרת שיש אנשים 'יותר' מודעים ואנשים 'פחות' מודעים.
היא לא מדברת על כל בני-האדם בתור אותו הדבר אלא על בני-אדם ברמות מודעות שונות. היא מדברת על מעגלים שונים של האנושות, מכאני ומודע.
אנשים מכאניים לא יכולים להבין אחד את השני, ולפיכך לא יכולים לעשות אחד עם השני יחסים נכונים. יחסים תלויים בהבנה משותפת. אנחנו מבחינים כי היום זאת היא הבעיה. 
במעגל של האנושות המכאנית אנשים לא מבינים אחד את השני.
מן הסיבה הזאת המעגל של האנושות המכאנית נקרא "מעגל בלבול הלשונות" או "בבל".
הערב אני לא יכול לדבר על היחסים בין אנשים מכאניים – כלומר על אנשים ישנים – כי זה לא קורה כפעולה מודעת. זה לגמרי תלוי בנסיבות.
אני רוצה לדבר רק על היחסים בין שני אנשים אשר לומדים את השפה המשותפת של העבודה הזאת, ואשר לפיכך יכולים להתחיל להבין אחד את השני וכך לעשות יחסים מודעים.
אין שום יחסים נכונים שיכולים להיות קיימים אלא מלבד דרך הבנה משותפת.
העיקרון המרכזי של יחסים הנו   ה ב נ ה.
עכשיו, הדבר הראשון אותו אנחנו צריכים להבין ביחס ליחסים זה שאנחנו מתחילים בתור אנשים מכאניים, ובתור סוגים שונים של מכונות.
להתחיל לראות על-ידי התבוננות עצמית כי האחד הוא סוג של מכונה אשר מגיבה תמיד באותה הדרך, עוזר לנו להבין את האדם האחר אשר גם הוא מכונה ואשר  מגיב תמיד באותה הדרך, למרות כי זה בצורה שונה מאשר אנחנו מגיבים. 
זאת היא ההתחלה של יחסים מודעים – כלומר, ההבנה והתפישה ההדרגתיות כי שנינו מכונות.
השלב השני הנו בשביל שנינו לתרגל את העבודה הזאת ביחסים אחד עם השני.
חלק מן האנשים אפילו אחרי שהם שומעים את העבודה במשך שנים רבות אף פעם לא מתרגלים אותה ביחסים אחד עם השני.