אמא אדמה אבא שמים
בדף זה : היואקה, קוקופלי, שעת-עוצמה.
היואקה
- - - - - -
אהו היואקה !
תגרום לי לצחוק
כדי שאהיה שוב בן-אדם.
תרשה לי לראות את דרכי העקלקלה
ואת התכסיסן בתור החבר שלי.
אהו היואקה !
עד כמה הפוך ומנוגד ועקשן אתה יכול להיות
ואתה עדיין גורם לי ללמוד.
אהו היואקה !
הבדיחה על חשבוני
אבל בפעם הבאה יגיע תורך !
קלף 22
היואקה
הומור, הפכים וניגודים.
היואקה הנו ליצן תכסיסן אשר מחזיק את החכמה השלמה ומלמד את האנשים דרך צחוק והפכים-ניגודים.
תכסיסן קדוש זה הנו אחד אשר גורם לתהות אם מה שהם עושים או אומרים זה ממש נכון ואמתי.
ועל-ידי כך זה גורם לך לחשוב ולגלות ולברר את זה בעצמך.
כאשר גורמים לאנשים לחשוב בעצמם, אז האמונות הבלתי יציבות אשר הן משענת גומי בשבילם בעבר נבחנות מחדש.
אם משענת הגומי נותנת דרך ובסופו של דבר הם מגיעים אל הקרקע ונוחתים על התחת אז השיעור נלמד.
אם הם עוצרים וחושבים, ובוחנים את הלימוד בעצמם והוא עומד במקום יציב וטוב,
אז האמונה הבלתי יציבה הופכת להיות מערכת ידיעה בשביל החיים שלהם.
תכסיסן תעלולן אלוהי זה נקרא 'היואקה – Heyokah' על-ידי השבטים של המישורים או 'קושארי – Koshari'
על-ידי האינדיאנים של שבט ההופי – Hopi ושבט הפואבלו – Pueblo.
לשבטים רבים יש מורים תכסיסנים אשר מתלבשים בתחפושות בטקס ובחיי היומיום לובשים בגדים רגילים.
הבדיחות שלהם לא מפסיקות רק כי זה לא יום של חגיגה ומשתה.
כל ה - היואקה פועלים דרך הפכים וניגודים.
החכמה הנרמזת על-ידי היואקה מעבירה ומוסרת למחפש ולמבקש יכולה להיות ההפך הגמור לתשובות שהאדם ימצא בעצמו ובשביל עצמו.
הצחוק אשר מקיף את התוצאה יכול להיות שיעור לכול הקהילה כולה.
היואקה ידוע כי הוא יוצר את השיעורים על חשבון הרצינות של האחר.
צחוק הנו השיעור האולטימטיבי אשר שובר את הכבלים שהורסים את האיזון באנשים.
אם היואקה מצליח, אז הכול נלקח ברוח טובה, ונחתכים הכבלים של ההרגלים הישנים אשר כבר לא מועילים יותר.
בעל-ברית הרפואה של היואקה הנו הקויוטה.
היואקה הוא מומחה ברפואת הקויוטה ויכול להשתמש בחלק המבדח של טבע הקויוטה כדי לעשות תכסיסי תעלולים ולשטות באחרים אל מצבים מוארים של הבנה.
מדי פעם רפואתו של הקויוטה תיתן תוצאות לא רצויות ותתקוף את היואקה באזור עיוור או נקודה עיוורת.
אם זה קורה אז היואקה אמתי ייקח את זה בהליכה ויצחק על התוצאות הלא רצויות
והוא ילמד את השיעור ביחד עם האחרים.
האנשים הילידים הבינו את הערך לדעת להפסיד בכבוד.
בזמנים המוקדמים זה לא היה נחשב לאבד פנים או חוסר כבוד שהיואקה יעשה על מישהו איזה טריק.
וזאת עובדה כי היה זה כבוד. להיות מופלה ומבודד בגלל איזה טריק אשר הכיל שיעור רוחני בעל ערך.
כל חבר בשבט היה חלק בעל ערך מן השלם, ופעמים רבות היו לבדיחה תוצאות בשביל יותר מאדם אחד.
כל אלו אשר ראו את המתיחה הממשית או דיברו עליה אחר כך יכלו לשייך את המאורעות האלו לסיטואציות אישיות ולגדול מלמידת השיעור.
כולם נאלצו לחשוב ולהרהר באיך הם יגיבו אם הם יהיו האדם אשר עליו עשו את הבדיחה.
היואקה היה מסוגל להשתלט על אומנות האיזון של המקודש והקדוש עם מחוסר הכבוד.
האומנות האמתית לדעת איך ומתיי להשתמש בטקטיקות של היואקה מגיעה מתוך היכולת לצחוק על עצמך
בזמן שאתה חומל ורחום בשימוש באלמנטים הלימודיים של התכסיסן התעלולן בדרך שהיא לא אכזרית
או של לכפות את עצמך.
היואקה מנוסה יודע עד כמה התלמיד הנו רגיש ואף פעם הוא לא ישתמש בטריק על התלמיד הזה כדי ליצור יותר כאב.
במצב כזה יספר היואקה בדיחה ויהפוך את עצמו להיות המטרה לצחוק של המצב הזה
כך שהתלמיד יוכל למצוא בכך שיקוף ולהרהר בכך דרך הניסיון של האחר.
אמנות זאת של מלכוד עצמי היא מתוכננת ולא עושה בשום דרך וצורה שהיואקה מאוזן ירגיש פחות
או שיוכלו להשתמש בו לרעה.
השמחה של זקן השבט החכם בהיואקה זה לדעת היטב כי התוצאות יוצרות גדילה באחר.
השיעור הושלם ואפילו המלכוד העצמי היה מבוים ועדיין שירת את מטרתו.
הנתיב המקודש של רפואת היואקה יכול לכלול הקטנת הפחד דרך צחוק.
אנשים רבים מפוחדים מן המסתורין של הריק.
צריך לעבוד עליהם בתכסיסנות כדי שיצאו החוצה מהפחדים שלהם ויוכלו לראות שהמפלצת שהם יצרו לעצמם היא המחסום היחידי להתחברות אלוהית.
היואקה מצטיין במצבים בהם העקשנות עוצרת גדילה.
אם היואקה יודע כי מישהו הנו עקשן וצריך לעשות את זה בדרך שלו, אז התכסיסן התעלולן יגיד לו לעשות בדיוק את ההיפך. ימים רבים מאוחר יותר אנחנו יכולים למצוא את היואקה לבדו במשכן שלו מצחקק על סיפור הרפואה המופלא
אשר עבר במחנה.
האדם העקשן עשה בדיוק את מה שהיואקה אמר לא לעשות והייתה לו התנסות מיסטית משנת חיים.
רק היואקה ידע כי בגלל סירובו של העקשן לקבל הדרכה הטריק פעל ועבד וגדילה רוחנית קרתה.
מאחר והקויוטה הקסום הוא בעל הברית האלוהי של התכסיסן הפעלולן כל מעשי הקונדס והליצנות של הקויטה חשודים. כאשר צייד עוקב אחרי קויוטה, הנתיב יכול לחזור על עצמו פעמים רבות
ויכול לשטות ולרמות אפילו את הגשש המנוסה ביותר עד לנקודה של תסכול מוחלט.
כל אחד אשר מנסה לנחש את הצעד הבא או את המעשה הבא של היואקה
יכול להתבלבל באופן דומה.
קויוטה מלמד את ה-דו-רגליים למצוא שמחה והנאה בתוך הטיפשות שלהם עצמם.
כאשר היואקה קורא לקויוטה לעזור לו לשמור על העיניים החטטניות הצידה מדרכו,
יעזור לו הקויוטה בדרכים בהרבה דרכים.
למדתי את שיעור הקויוטה הראשון שלי במקסיקו כאשר יהואכין אשר היה מורה הרפואה שלי
רצה כי אראה עד כמה הרצינות שלי הפכה להיות מגוחכת.
העברנו יום שלם באיסוף חרא של פרות, ארנבים, קויוטה, כלב וינשוף והנחנו כל אחד בזהירות בדלי פח ישן.
ביום הבא הוצאנו את זה כדי לערבב את זה יחד, מעכנו כל חלק לאבקה ולאט הוספנו מים כדי לעשות משחה.
אחרי שזה הושלם נאמר לי ליצור מעגל על הקרקע עם חוט ומקל ולוודא כי המעגל יהיה עגול לגמרי.
אז יהויכין אמר לי למלא את החריץ הקטן בקרקע עם כל המשחה שעשיתי מכל הצואה.
הייתי זהירה מאוד כדי לעשות מעגל מושלם ולא לתת לאיזשהו חלק של המעגל להיות עקום.
יהויכין שיבח את עבודתי ואת כמה שהייתי זהירה במשך התהליך שלקח יומיים.
אז הוא אמר לי להיכנס אל המעגל ולשבת במרכז עד שאני אבין את הערך של השיעור.
ישבתי שם לפחות 3 - שלוש שעות, חושבת שאולי הייתה זאת דרך להגיע לקשר עם חיות עוצמה.
לבסוף הגיע הקויוטה אל המודעות שלי, העיף בי מבט, והתגלגל על הקרקע בצחוק פרוע,
קויוטה צחק כל כך חזק עד שהוא לא יכול היה לדבר.
הייתי מרותקת בזמן שעדיין ישבתי בתוך המעגל של החירבונים, רצינית כמו תמיד.
בין ובתוך צחוקו הקולני והגס ירק הקויוטה את המילים שלימדו אותי את השיעור שלי :
" במשך שלושת הימים האחרונים בדקת ובחנת את החרא של אנשים אחרים ! "
הוא צווח. " עכשיו הקפת את עצמך בזה ואת כל כך רצינית עד שאת אפילו לא יכולה לראות עד כמה את נראית מגוחכת ".
התחלתי לצחוק על עצמי כאשר אני מדמיינת איך יהויכין היה חייב להתגלגל בהיסטריה מן הבדיחה שהוא עשה עליי. תהיתי והתפלאתי איך הוא הצליח לשמור על פנים חתומות וחסרות הבעה במשך יומיים שלמים.
לבסוף זה הגיע אליי והבנתי כי הוצאתי את הימים הקודמים דואגת לגביי הבעיות של אחרים.
כל הדאגות האלו השאירו אותי בעצם יושבת במעגל של הזבל המנטלי של אנשים אחרים.
השיעור היכה בי קשות, וצחקתי עד אשר כאב לי מחוסר נשימה ודמעות זלגו על פניי.
זה לקח לי שנים רבות להשתלט על השיעור ואני עדיין נשאבת לפעמים אל תוך הדרמות של אחרים.
יהויכין היה מורה מעולה ואפילו עכשיו הוא מגיע אליי ברוחו לשבור את הרצינות שלי
עם מעשי ליצנות ומשובות היואקה.
השיעורים העיקריים של היואקה משטים בנו אל תוך התגלויות במקום לתת לנו את כל התשובות.
בהיואקה יש צורך כאשר אנו מסרבים לאפשר ולהרשות לעצמנו אלטרנטיבות.
המבט יתרחב תמיד אם נשתמש ברפואה האלוהית של הצחוק.
אין שום דבר שהוא מעבר ליכולת לתקן.
יכול להיות כי נצטרך להשתמש בקומדיה כדי להעלות חיוך וכדי שנוכל לדרוש מחדש את המרחב המקודש שלנו.
אפשר לקרוא לרפואת היואקה דרך קויוטה.
תזכרו כי התכסיסן המקודש הנו השילוב המושלם של כל הדברים החכמים והטיפשים, הקדוש וחסר הכבוד.
כאשר אנו מבקשים את השיעורים האלו אנו צריכים להיות מוכנים להרפתקה.
אנו צריכים להיות מוכנים לצחוק ושהאחרים יצחקו איתנו.
אנחנו נשיג את האיחוד האולטימטיבי של היפוך וניגודים כשנלמד לחגוג יותר מאשר להתאבל ולבכות.
הגיע הזמן לצחוק ולדרוש מחדש את הזכות האלוהית שלנו למצוא את ההנאה בקדושה של להיות אדם.
מה מראה לך היואקה בתכסיסיו . . :
אם התכסיסן הופיע לך באופק, אתה בדרך לחבית מלאה צחוק.
יכול להיות כי אתה עושה בדיוק ההפך מ- מה שאתה צריך לעשות ואתה בדרך שיעצרו אותך ויתפסו אותך בגלל זה.
תפסיק את דליפת האנרגיה היצירתית שלך על הבעיות של אנשים אחרים או לעשות מזה הרבה דרמה.
תפסיק להיות כל כך רציני ותשחרר חיוך, או שהקויוטה ירדוף ויטריד את החלומות שלך.
תזכור כי לפעמים אתה המצית ולפעמים אתה הכלב.
זה נכון לגביי כולם, אז אל תיתן לזה שמחרבנים עליך להוריד אותך.
למידה דרך צחוק והפכים וניגודים יכולה להיות מהנה.
תו המפתח לקלף היואקה זה להיות קליל ולהתחיל לאזן את הקדושה עם הבלתי מכובד.
אם אתה רק עקשן, אולי זה הזמן ליצור שיעור הפוך ומנוגד אשר יכפה עליך להתפוצץ מצחוק
ולשחרר חיוכים או לשטות בך ללכת אל תוך הסדק ביקום כדי למצוא ולגלות מה באמת חשוב !
קוקופלי
- - - - - - -
קוקופלי נגן לי
כדי שליבי יוכל לשיר,
חליל קסום מסתורי
חלומות פוריים תביא.
שירו של אסלן, אש פוריה
העמקים של תודעתי
איחוד מקודש מלב אל לב
בדיבור על האלוהי.
קלף – 14
קוקופלי
פוריות והפריה
קוקופלי היה טולטק גאה אשר הגיע אל אסלן מעומק ליבה של מקסיקו.
אסלן – Aztlan הייתה הנקודה המקורית של אומת האצטקים העצומה
לפני שהם בנו את הבירה שלהם באמצע של האגם על האי אשר מוכר וידוע עכשיו בתור מקסיקו-סיטי.
הגבול העליון של אסלן היה בדרום מדינת קולורדו וכיסה את כל עמק הריו-גרנדה של מקסיקו החדשה.
התושבים של אסלן היו אומת הפואבלו שוחרת השלום.
פואבלו אלו היו איכרים חקלאים וגרים במצוקים והיו תלויים בהוויות הרעם ובקשת המסתובבת בשביל להזין
את שלושת האחיות – תירס, דלעת ושעועית כדי שהאנשים יוכלו להתקיים ולחיות.
שמו של קוקופלי נושא איתו הרבה מיתוסים ואגדות. כל הסיפורים מסכימים על דבר אחד :
הוא מנגן בחליל אינדיאני.
על המוזיקה שלו נאמר כי היא מביאה פוריות והפריה אל הקרקע ואל האנשים.
נתיבי המסחר שלו מן הדרום של מקסיקו אל אזורי דרום קולורדו מסומנים בציורי פטרוגליפים
(ציורים פרהיסטוריים החרוטים בסלע) של גיבן מנגן בחליל.
את חייו תיארו בססגוניות סביב מדורות מועצת שבט רבות ואת שבחו שרו במגורי 'קיווה – Kiva' רבים.
בובות הקצ'ינה אשר מייצגות את קוקופלי מראות את הגוף שלו עם זקפה עצומה אשר מסמלת את זכריותו ופוריותו.
נאמר כי הזרע שלו היה קדוש וכי שושלתו הולידה ילדים עם כישרונות מיוחדים.
כל אישה אשר נבחרה על-ידי קוקופלי בתור בת זוג הייתה מקבלת כבוד אצל בני העם והשבט שלה
כי היא נושאת ילד מגזע האלים.
יהויכין שהיה מורה הרפואה שלי במקסיקו היה אצטקי באופן חלקי והיו לו סיפורים רבים על קוקופלי הטולטק.
יהויכין ישב וניגן על חליל מחימר שחור של המאיה כפי שהוא טווה אל תוך המוזיקה את הסיפורים אותם הוא ידע היטב. יכולתי להרגיש ולשמוע את האבות הקדמונים מגיעים ובאים להקשיב לסיפורים על חברם הזקן קוקופלי
כאשר ישבנו בערב סתווי אחד ליד האש גבוה בהרים מעל סאן-מיגל דה-אלנדה.
המוזיקה הייתה מוזיקת נשמה רכה ומלאה רגש כפי שהיא הדהדה במורד קירות הקניון.
אני חזיתי בקירות של מאסה-וורדה – Masa Verde המלאים במגורי מצוקים גבוהים,
מדורות בוהקות דולקות וכול האנשים יושבים מתפלאים איך קוקופלי טווה את מוזיקת חלילו הקסומה
לשיקוי המזין את ליבותיהם של צעירים וזקנים כאחד.
חלילו של יהויכין לקח אותי דרך מרחב הזמן והחלל ולפתע הייתי עורב/ת יושב/ת גבוה מעל העיר
ומתבוננת על כל האנשים המתבוננים באדון קוסם המיומן קוקופלי.
המילים של יהויכין חמקו וראיתי את הסיפור שלו מתגלה מול עיניי.
לקוקופלי לא הייתה גיבנת כי הגיבנת שלו ישבה לצידו והייתה חייבת להיות צרור של חפצים קדושים ורפואות
שאותם הוא הביא כדי לסחור בהם.
זה היה נראה כי חלילו זוהר לאורה של האש והוא השתמש באור המשתקף וכמו כן גם בצליל כדי להפנט את הצופים.
זאת הייתה שנה יבשה מאוד והאמון בגשם שיגיע הלך ונשחק.
הנוצות בכיסוי הראש של קוקופלי היו נוצות מקאו אדומות מבריקות אשר העניקו אשליה שהוא רוחץ בלהבה נצחית תמידית של תשוקה ויצירתיות.
אש פוריות זאת שכיסתה את ראשו קרנה גם מגופו כפי שהוא התנדנד לפני האש המשותפת.
כאשר הוא סיים עם חלילו הוא עטפו כמו ילד בכיסוי מבריק טווי והציע אותו לאומת הכוכבים הגדולה.
המילים שלו נישאו אל המחוזות הרחוקים ביותר של הפואבלו :
"חליל זה נושא את המוזיקה של הכוכבים אל אמא ארץ העצומה וקורא להוויות הרעם לעשות איתה אהבה " .
הוא יילל וזעק :
"איחוד זה יביא אל האנשים ילד אשר יום אחד ינהיג אותם בחזרה אל הכוכבים דרך הארץ הפנימית אשר ממנה הם הגיעו ".
זרם מהיר של אוויר קריר של הרים גבוהים נשב על גוף העורב/ת שלי ובמעלה הקניון ללבות את הגחלים של האש המשותפת אל תוך רוח מסתחררת שהתפזרה בהתפוצצות שהיא ממלאה את שמי הלילה בניצוצות כוכבים.
נשימת פליאה קצרה ומשתנקת מפיות האנשים הדהדה דרך לילה חסר ירח.
לפתע האור שהטילו הוויות האש נתן אור מספיק כדי שכולם יראו את מאסת אנשי-העננים שהתקבצו בשמים
ונענו לקריאתו של קוקופלי.
האנשים קראו שוב בפליאה לקסמו של החצי-אל וחצי-אדם הזה – קוקופלי.
אפילו התינוקות הישנים התעוררו לקסם המחזה של קוקופלי.
לבטח הגשם אשר המתינו לו זמן כה ארוך יזין את שלושת האחיות (תירס, דלעת ושעועית) והאנשים יוזנו, יתקיימו ויחיו.
קוקופלי קרא לכולם לאסוף את קדרות החימר שלהם כדי שאפשר יהיה לאסוף את המים לשימוש עתידי.
הרעמים השמיעו את הקריאה המתגלגלת המבשרת את תחילתו של הגשם.
מקלות האש (ברקים) נתנו הופעה מרשימה לפני שהרעם המתגלגל שבר את שקט הלילה.
הצליל היחיד היה כפות רגליים ממהרות הרצות בסנדלים עשויות מסיבי יוקה – Yucca
נערה אחת עמדה מחופרת ליד הכיכר הראשית משתוממת ומתפלאת על הברקים המאירים את שמי הלילה
בזמן שהאחרים סביבה נהיו משוגעים בריצתם לכול מיני כיוונים.
קוקופלי הסתכל בפניה היפות והתמימות המלאות פליאה וניגש אליה שהוא עדיין אוחז את חלילו כמו ילד.
היא הייתה מלאה שלווה אשר עוררה את סקרנותו.
" למה לא אספת והבאת את קדרות החימר שלך ? " הוא שאל.
"הם במקום גבוה על המאזה " היא ענתה.
כאשר הוא שאל את הנערה לשמה היא ענתה : " אני נקראת ' פרח-קרח' של שבט החורף של התירס הלבן ".
קוקופלי שאל אותה : "למה קדרות החימר שלך כבר במקומן ?"
פרח-קרח ענתה : "כי החליל שלך כבר קרא לי כאשר עלית במעלה הקניון והוא אמר לי שאתה תביא גשם ".
קוקופלי הסתקרן. הוא חייך בדרך יודעת כפי שהנערה השיבה לו חיוך בחזרה.
וקוקופלי אמר : "אז את היא האחת ".
האנשים התכנסו לתפילת הוקרת-תודה של צ'יף-רפואת שבטי הנשר
בדיוק כאשר אנשי-הגשם החלו לגעת בחזה של אמא ארץ.
קוקופלי אחד בידה של פרח-קרח והוביל אותה אל האש.
כל העיניים נישאו אל הזוג כאשר הם עשו את דרכם אל ראש הכיכר המרכזית.
כאשר הסתיימה התפילה הניח קוקופלי את החליל עטוף כמו ילד בזרועותיה של פרח-קרח
כאות וסימן לכך שאישה זאת תחלוק במוזיקה שלו ובזרע שלו.
עפתי מעל הזוג ושמעתי את ההתנשפות של כל אלו שהתבוננו בדרמה, היה קסם באוויר והילד של האיחוד הזה
ישתמש בקסם רפואת העורב שלו כדי לעזור לאנשים למצוא את דרכם חזרה אל הכוכבים.
האגדה של אנשי הפואבלו מספרת כי הם זחלו למעלה מהעולם התחתון אחרי הבריאה
ובינתיים הרוחות – Spirits של אבותיהם הקדמוניים שבו בחזרה אל העולם התחתון
עד שיגיע זמנם ללכת שוב על הארץ.
קוקופלי דיבר איתם על הזמן לפני הבריאה כאשר כל אדם היה ניצוץ של אש מן הלהבה הנצחית של המסתורין הגדול,
ונפל אל הארץ כדי להזריע את אמא ארץ במחשבות פוריות, רעיונות ופעולות.
הוא סיפר להם כי הם כולם יהפכו להיות כגחליליות באומת השמים הגדולה,
ביום בו התאחדו קווי הדם של הטולטק והפואבלו.
האצטקים אומרים כי 9 - תשעה חודשים מאוחר יותר פרח-קרח ילדה והביאה אל העולם ילד זכר,
אשר הפך להיות המנהיג הרוחני הגדול של שבט הנשר, הרפואה שלו הייתה העדינות של אמו והאש של אביו.
מאז ננטשה מאזה וורדה – Mesa verde לפני מאות שנים, נותרנו עם השאלה :
" האם הם עזבו את הארץ והלכו לחיות באומת השמים הגדולה ?"
אם אמנם כך,
אז הפוריות והשפע של קוקופלי זורחים כל לילה על עולמנו.
כדי להבין במלאות את הלימוד של קוקופלי אנחנו חייבים לבחון את הרעיון של האיחוד האלוהי.
כאשר אנחנו ניגשים אל החיים שלנו באמון במקום בסקפטיות וחשדנות,
אז אנחנו מאפשרים לתודעה – Mind שלנו להיות קרקע פורייה להעשרה.
מעגל גדילה זה מאפשר לכול אחד ואחת מאיתנו לשמוע את המוזיקה של הקסם היחידני שלנו עצמנו.
כל יצור חי על פני האדמה הנו קסום כי כל אחד הנו בריאה יחידנית אשר נובע מן המסתורין הגדול.
קסם זה הנו רפואתנו האישית, אשר מבטאה ומגשימה את עצמה כמתנות והיכולות והכישרונות שלנו.
פוריות בחיים יכולה להיקרא ולבוא אלינו דרך החיפוש הפעיל שלנו כאשר אנחנו משתמשים בקסם אשר בתוכנו עצמנו במקום לתת לו לאסוף אבק.
קוקופלי מנגן בחליל וטווה את קסם השירים שלו כדי להכיר לנו כי הקסם הוא לא יותר מאשר שינוי של מודעות.
אם אנחנו רוצים כי הזרע אשר אנחנו זורעים ייפול על קרקע פורייה
אז אנחנו חייבים לשנות את התפישה שלנו ולהשתמש בכישרונות שלנו באופן פורה.
אם קוקופלי מנגן לך בחלילו אז מה מבשרת לך מנגינתו . . :
אם קוקופלי פיתה אותך בעזרת חלילו הקסום, זה הזמן להקשיב לשיר שלו.
שיר זה הנו שיר של פוריות והפרייה.
אתה מתבקש להשתמש בכישרונות שלך כדי ליצור פוריות והפרייה של איזשהו אזור של החיים שלך.
אם הדברים זזים לאט אז השיר של קוקופלי אומר :
" מה שזה לא יהיה אשר אתה מתכוון לזרוע ולשתול בזמן הזה יהיה בשבילך מאוד פורה ויצרני -ופרודוקטיבי ".
זה יהיה בשבילך מאמץ לזרוע את הזרעים לעתיד,
אז עכשיו זה הזמן להשתמש בכישרונות ובכישורים ובמשאבים שלך כדי לעשות שימוש בקסם.
אם יש לך פרויקט להתחיל או רעיון לפתח, אז לא יכול להיות תזמון טוב יותר.
תתרחק ותזנח את כל הרעיונות הישנים והמגבילים ותנוע קדימה. הזמן הנו עכשיו – העוצמה היא אתה !
שעת -עוצמה
- - - - - - - -
הו שעה קדושה
המחברת מחדש
את רוחי עם השלם,
אמא ארץ תמלא אותי
על גדותיי דרך לבבי ונשמתי.
אני אשיר את שיר הרוח שלי,
אני אהיה כאחדות אחת
אני אחלוק את האנרגיה שלי
כמו השמש, הארץ והירח.
קלף – 42
שעת העוצמה
(ריטואל) טקס-חזרתי של שמחה
לכול בני האדם יש את התזמון הפנימי שלהם עצמם.
חלק מהם מהירים מאוד להשלים ולסיים את המשימות היומיות בו בזמן שאחרים יכולים להיות יותר שיטתיים.
לחלק מן האנשים יש קצב חילוף חומרים אישי ולאחרים נראה כי ככול הנראה המזון עובר מהר דרך גופם.
לחלק יש תהליכי חשיבה מהירים כברק ואחרים בורכו בסובלנות של מבחנים.
דוגמאות אלו לתזמון אישי הם דוגמאות לדברים שעושים אותנו שונים אחד מן השני ומיוחדים.
לכול אדם יש גם שעה של עוצמה במשך המעגל היומי שלו.
כל אדם מרגיש יותר חיבור עם זמן מסוים של היום או הערב.
יכול להיות כי בשביל חלק זה יהיה ממש לפני הזריחה כאשר העולם שקט ודומם והעלטה נסוגה לאיטה
בדרך לברכת השלום של סבא שמש.
לאחרים זה יכול להיות בשעה שלוש או ארבע אחר חצות.
כאשר ההמולה של החיים שקטה לגמרי ואפשר בקלות להיכנס לתוך השקט.
לאחרים זה יכול להיות באמצע הצהריים כאשר סבא שמש ברום הפסגה והוא מציף את אהבתו וחומו על כל הבריאה. לאחרים זאת יכולה להיות שעת השקיעה, המעבר והשינוי של היום אל זמנים של פלא אורות כוכביים.
בשביל כל האנשים הזמן המיוחד של היום שלהם זוהי שעת העוצמה שלהם.
אנחנו צריכים להסתכל שוב על החשיבות של עוצמה.
כאשר אתה חש ומרגיש עוצמתי אתה יכול להרגיש שמח, אמיץ ונועז, מוכן לפגוש את החיים, מלא חיוניות,
מסוגל להשתמש בכישרונותיך, מחובר לכול צורות החיים, ו/או מאוזן עם מי ומה שאתה.
כל אלו הם כולם אספקטים של שלמות.
העוצמה אשר חיה בתור אמת היא לא יותר מאשר ההכרה והודאה שלנו והשימוש הראוי בכול האספקטים של עצמנו.
אם אתה רוצה למצוא את שעת העוצמה שלך, תבחין מתיי אתה מרגיש במיטבך
ומתיי אתה מרגיש גרוע. הזמנים הם בדרך כלל בהיפוך או ניגוד של 12 שעות.
אלו הם המחזורים הפנימיים שלך.
לדוגמא,
אלו אשר מרגישים במיטבם בשלוש אחר חצות ברוב המקרים תהיה להם צניחת אנרגיה בסביבות שעה 3 בצהריים.
אם לא היית ער אף פעם בשעה 3 אחר חצות, אז יכול להיות כי מעולם לא שמת לב איך אתה מרגיש בשעה הזאת.
לכולנו יש את 'פיסת-הזמן' הפנימית אשר מעניקה לנו אנרגיה ועוצמה וחיוניות ומרץ
כאשר אנחנו מתחברים לארץ בשעת השיא של המחזוריות האישית שלנו.
אם אנחנו לא בקשר ובמגע עם הגוף שלנו או עם אמא ארץ אשר ממנה הוא נוצר,
אנחנו מאבדים את תחושת הזמן והתזמון שלנו. ובלי התזמון הפנימי הזה אנחנו נוטים לאבד את האיזון שלנו.
לימדו אותי את הערך של המחזור הפנימי הזה כאשר חייתי במקסיקו.
יהויכין היה מסטר-מומחה ביכולתו ללמדני איך וכיצד לגעת במקום הזה
אשר גרם לי להרגיש כאילו הייתי מחוברת ומחושמלת.
יום אחד הוא גרם לי לשבת לצלו של עץ סיגלון – Jacaranda ולשבת בשקט ודממה במשך 12 – שתים עשרה שעות.
יהויכין היה ער לכך שהשעה של העוצמה שלי אמורה להיות בשעות הערב
מאחר וכאשר נפתח בפניי חיפוש החיזיון שלי זה היה בחצות הליל.
התחלתי את הישיבה הזאת בשתיים אחר הצהריים.
הייתי צריכה לשים לב ולעקוב אחר פעימות הגוף שלי ואיך הן משתלבות בהרמוניה עם דפיקות הלב של אמא ארץ.
באותו זמן לא הייתי ערה לכך ש, לאמא ארץ יש פעימות.
בערך אחרי שעה יכולתי להרגיש את הפעימות ונחשולים של אנרגיה המגיעים ובאים מן הארץ
ואיך הם נכנסים לתוך הגוף שלי או נהדפים ומנתרים ונסוגים אחורנית.
ממש לפני השקיעה הגבעות של סאן-לואיס – San-Luis עברו טרנספורמציה וזרמו לתוך חושניות גלית של צלליות עגולות מוארות באור לילך מודגש בגוונים של זהב ואפרסק.
הצורה הנשית הנושמת של אמא ארץ נראתה בפניי על הגבעות וההרים אשר מולי.
זה היה כמעט כאילו היא התמתחה והתירה את עצמה בעדינות מפעילויות היום.
אז חשתי את נקודת הכניסה של שעת העוצמה שלי
בזמן בו הערב המוקדם עטה אדרת שלווה של צבעי פסטל והעולם עמד מלכת.
זה היה כאילו היום מעביר את השרביט אל הערב ואנרגיית פעימות הארץ לגמרי השתנתה.
האנרגיה שלי החלה להתעורר ולהזדקף ויכולתי להרגיש בתוכי את החיים מגיע להתיישר עם פעימותיה של אמא ארץ.
פרחי עץ הסיגלון – Jacaranda התעופפו ברוח העדינה של דממה מוחלטת, ובדממת הרגע
היום נתן לערב רשות כניסה.
הפריחה הסגולה כחלחלה התאימו לרקיע השמים אשר עיניי צפו באופק,
וקרניו האחרונות של סבא שמש זהרו באורן האחרון.
יכולתי להגיש במרכז שלי את האור הדועך כפי שזה ילד סוג חדש של פעימה ארצית.
הפעימה החדשה לא הייתה ישירה כמו פעימת היום אבל היא הייתה חזקה ובאותו זמן גם יותר נשית וחושנית.
הגוף שלי התמגנט אל צבעי השקיעה והתמלא בדלק והתחשמל מהתחוללות הכוח והעוצמה החדשים.
החיזוק והעצמה של התזמון הפנימי שלי והטעינה של הגוף
היו מספיק על-מנת לתת לי לדעת כי זאת היא שעת העוצמה שלי.
הרגשתי את היבנות האנרגיה כאילו הגוף שלי מכין את עצמו לאיזושהי הרפתקה גדולה.
תמיד שמתי לב כי בשעות הערב והלילה הייתי עושה את העבודות הכי יצירתיות שלי,
ועכשיו לגמרי הבנתי למה ומדוע.
זה חשוב מאוד להיות בשקט ודממה ולהגיש ולחוש כי שעת העוצמה בכול יום בזמן שהיא מאכילה ומזינה את הגוף,
את הלב, את התודעה – Mind ואת הרוח – Spirit, היא נקודת האיזון והאיפוס של המנוחה בדומה להפסקה בין הנשימה פנימה לנשיפה החוצה בגוף.
המקום אשר הנו לגמרי ניטרלי ממש לפני הלידה של פאזה חדשה של הבריאה.
הרוחות – Spirits שלנו מגיעות מן הרוח – Wind אשר היא גם הנשימה שלנו.
הרוח – Spirit משתהה ומפסיקה כאשר התזמון הפנימי שלנו מחליף מהלך.
ואז הרוח – Spirit ממלאה את כל הגוף בשמחה וחיוניות מלאים ושלמים.
שעת העוצמה זה הנו ריטואל - טקס חזרתי של שמחה.
זה הזמן ביום אשר בו כל אינדיבידואל מלא במהות החיוניות ובקשר וחיבור טהור אל כל הבריאה.
מאחר והזמן הזה הנו מיוחד לכול אדם, זה זמן יחידני אשר מעורר וגורם לזרימה תומכת ומסייעת של חיוניות אשר מזינה את האדם במאנה הטהורה של המסתורין הגדול או בכוח החיים.
השמחה הממלאת אותך בזמן הזה יכולה להיות רפואה שאתה יכול לקרוא לה גם בכול זמן אחר של היום
כאשר יש בכך צורך.
על-מנת לקרוא לרפואת שעת-העוצמה אתה צריך רק לעצום את עינייך ולנשום פנימה את הפעימות של דפיקות הלב של אמא ארץ, וליצור מחדש את השמחה והחדווה דרך היזכרות.
תיזכר איך זה הרגיש וחש במשך שעת-העוצמה שלך, תנטע חזק את רגלייך באמא ארץ,
וכפי שאתה נושם ושואף פנימה את השמחה, תרגיש אותה עולה במעלה הסוליות של כפות רגלייך
מתוך מרכז ליבה המותך של אמא ארץ.
קשר וחיבור ארצי זה הנו הזנה טהורה ויאפשר לך לרכב החוצה מתוך כל סערה.
בגלל חוסר של חיבור-ארצי בעולם העירוני המודרני, רבים התנתקו מן המקצבים האישיים שלהם.
לשעת-העוצמה אין קשר אל זמן הלידה שלך ; זה הקצב הפנימי שלך.
השינוי של מבנה הגוף אשר נגרם בעקבות ניתוח, טראומה שוק וכד' יכול לשנות את התזמון הפנימי כתוצאה מכך שמתערבים בקשר בין הגוף אל פעימת הלב של אמא ארץ.
אם האדם היה נשאר מחובר לארץ ומאפשר ומרשה לגוף להירפא דרך חיבור-ארצי, אז לא היה שינוי בתזמון הפנימי.
כאשר יש תקופת גדילה, שינוי במודעות וריפוי, אז גם שעת העוצמה יכולה להשתנות.
אנחנו מתפתחים כל הזמן והוויסות הפנימי שלנו גם הוא מתווסף אל הגדילה החדשה.
אז שעת-העוצמה המקורית של הגוף יכולה לקחת על עצמך קצב חדש
או תזמון שונה בגלל מצב הבריאות החדש שלה.
מה אומרת לך שעת עוצמתך . . :
שעת-העוצמה מדברת על ריטואלים של שמחה.
לא משנה מה היא סיטואציית המצב הנוכחי שלך בהווה,
אתה מתבקש לעשות את מה שמעניק לבבך את השמחה הגדולה ביותר.
תשליך ותפסיק איזושהן פעילויות שהן מכבידות ותובעניות ותתמקד בהתחברות לארץ
ותתמלא ותהיה מוזן מן האנרגיה שאתה צריך כדי לשמור על שמחה ואושר.
קלף זה מייצג את נקודת האיזון של איפוס ומנוחה אשר תשמור עליך מלצאת ממצב של הרמוניה ואיזון
עם אתה מיישר מחדש את הגוף ואת התודעה – Mind ואת הרוח – Spirit
על-ידי כך שאתה עושה משהו אשר נותן לך שמחה.
ההפסקה הקטנה הזאת שיש בה שמחה היא מה שישמור עליך מלהישבר ולהתנפץ לרסיסים
אם אתה לחוץ ומודאג ומוטרד.
כוח החיים זמין לך ברגע זה.
מזכירים לך לא לדלוף את המאנה היקרה הזאת על חרטות וחוסר החלטיות.
תו-המפתח כאן זה לחגוג את החיים.
תמצא את הברכות אשר מעניקות לך שמחה ואושר, תגלה את שעת-העוצמה שלך, ותמלא ותזין את הכישרונות
אשר מאפשרים לך לפתח את הפוטנציאל הגדול ביותר שלך.
