top of page

אמא אדמה אבא שמים

Feather
Feather
Feather 5
Feather 6

בדף :  חיפוש-חזון, הוויות-הרעם, מרחב-מקודש.

Feather 4
Feather 2
Feather 5

חיפוש חזון
- - - - - - - - - - -
גבוה על ההר הקדוש,
עם מבט בלתי מוגבל
בהירות הראיה והחיזיון
המגיעה אלינו כחדשה
כיוון עם תכלית ומטרה
יביא המסתורין הגדול
בעלי-ברית רפואה חזקים
יברכו בחסדם את חלומות 
הרפואה שאנחנו חולמים.


קלף – 3
חיפוש חזון וחיזיון
לחפש ולמצוא
- - - - - - - -
חיפוש-חזון הנו אחד מן הכלים הכי ישנים ועתיקים בהם משתמשים אנשי השבט כדי לחפש הכוונה בחיים.
מתחת להדרכתו של איש הרפואה המחפש נשלח אל מיקום מרוחק כדי לצום ולהתפלל במשך 3 עד 4 ימים.
תוצאתה של פעילות זאת אשר נקראת על ידי שבט הסיאוקס – Siuox  :
" ללכת אל הגבעות", זוהי הבנה מלאה יותר של מקומך ונתיב דרכך בעולם.

המסתורין הגדול נותן רשות לעוזרי הרפואה הקדושים לבוא ולהגיע בצורה של חיזיון אל האדם המחפש אחר חזון.
הרוח – Spirit של החיות, של העצים והאבנים, של הירח והכוכבים או האבות הקדמונים
אשר תופיע תהיה בעלת הברית או המדריכה במשך הליכת הארץ של המחפש הזה,
והיא תגן על הנתיב המקודש של האדם הזה.
היבט אחר נוסף של החיזיון מערב את רתימת האנרגיה אשר מוצגת למחפש בצורה של כישרונות אישיים,
אם משתמשים כראוי במתנות האלו הם יכולות לאפשר סוג חדש של פוטנציאל גדילה בכול החיים של המחפש. 
אולי אפשר יהיה לגלות את הנתיב אשר בו ילכו כדי לפתח את הכישרונות במשך חיפוש החזון.

בחיפוש החיזיון הראשון שלי,
המורה היאקי-אצטקי-מאיה היפה שלי – 'יהויכין' במקסיקו,
לקח אותי גבוה אל תוך ההרים במדינת סאן-לואיס פוטוסי – San Luis Potosi (מקסיקו).
הלכתי במשך שעות רבות עד אשר מצאתי את המקום ש 'דיבר' אליי. 

כאשר הסכמנו כי ניפגש במקום מסוים עוד 3 ימים הוא השאיר אותו שם.
היה לי זמן להרהר, להגות ולשקף את הסיבות בגללן הייתי על ההרים
כפי שהתכוננתי להציב את מעגל החיפוש שלי.
החלטתי לעשות את מסע חיפוש החיזיון כי בגיל 22 הרגשתי כאילו כל הכיוונים אשר התכוונתי לקחת בחיים
הסתיימו כמעקפים או דרכים חלופיות עוקפות. אני שרתי בלהקת רוק מקסיקנית ולמדתי עם יהויכין. 
החיים במקסיקו הביאו איתם את הקשיים שלהם, במיוחד ביחסים שלי עם אבי,
ועכשיו זה היה הזמן לשחרר את כל האספקטים הרגשיים כדי שאוכל להיות שקטה.
המהומה והמהפכה הפנימית סביב העניינים המשפחתיים שלי הגבילה את היכולת שלי לעצור את העולם,
כך שהייתי צריכה עזרה כדי להבין מי אני הייתי ולהיכן אני צריכה ללכת.

המקום אשר בחרתי היה בקרבת פכפוך מי נחל קטן, סלע שניצב מעליו סיפק מעט צל,
אבל היה רק קצת עשב כי סאן-לואיס זה מדבר גבוה וצחיח.
מלבד כמה עשבי מרפא ועשבים מדבריים ומדיי פעם איזה קקטוס,
הגוף השחום אדמדם של ההר היה המלווה היחידי שלי. 
בניתי את מעגל האבנים אשר מייצג את מעגל הרפואה של המרחב המקודש שלי במשך 3 – שלושת הימים הבאים. 
האבן האחרונה אותה שמתי במקומה הייתה הדלת של המזרח.
ברגע בו הנחתי את האבן של המזרח במקומה הייתי אמורה לא לעזוב את המעגל המקודש שלי.
ארגנתי את אנשי-האבן כך שהם יקיפו את מי הנחל המפכים. 
לא הייתה לי רשות לשתות מן המים אבל יכולתי לשטוף את פניי ולצנן אותם.
חומו של סבא שמש היה עז ונחוש בוואדי הצר והגבוה הזה, כך שהמים הזורמים היו בעל-הברית שלי.
היום הראשון היה קשוח וקשה ונלחמתי בצרכים ובדחפים של הגוף שלי.
הימים לא היו חמים אך הלילות היו מאוד קרים אפילו למרות שזה היה סוף האביב.

היום השני היה גיהינום ואני מלמלתי את התפילות יותר ויותר מהר,
כאשר אני מקווה למצוא את הכוח להמשיך ולעשות את זה.
עדיין הייתי ממוקדת ב, להשתמש בנטייה הקשוחה שלי ובכוח הרצון שלי כדי לעבור דרך זה,
אבל עדיין לא היה שום חיזיון. 
ראיתי נקודות לפני העיניים והייתי בפחד שאני עומדת להתעלף אבל שוב לא הגיע אליי כל חיזיון. 

ביום השלישי, בשיא החום, הייתי בטוחה שאני עומדת למות.
הלשון שלי הייתה נפוחה והפנים שלי היו שרופות, גופי כאב מן השינה על האבנים והסלעים
והעיניים שלי היו כל כך יבשות עד כי הן לא יכלו לייצר דמעות, אפילו כאשר הייתי צריכה לבכות. 
הייתי צריכה להתמודד עם הרבה מאוד פחד אישי, בגלל 'הסינדרום של הפחד למות לבד'
אשר בו הייתי נגועה מאז שהייתי ילדה קטנה.
לבסוף, הגעתי ביום השלישי לשעת השקיעה.
הייתי בטוחה כי משהו נגע בי עמוקות בפנים בזמן בו האירו צבעי הקרניים של סבא שמש את העמק
אשר מתחת והציתו את האהבה שבלבבי. 
הרגשתי גל של אמון אשר עוטף אותי ונותן לי כוח כדי לפגוש את הלילה עם אומץ, אבל עדיין לא היה כל חיזיון.
סביב חצות קראתי אל המסתורין הגדול
ולבסוף וויתרתי והשתחררתי.
וויתרתי והשתחררתי מן הגאווה, העקשנות,
החשיבות-העצמית והכאב, מכולם בנשימה אחת 
וייבבתי והתייפחתי כמו ילדה קטנה טבולה בדמעות. 
ידעתי כי לא יכולתי להצליח לעבור את זה לבד דרך חיפוש החיזיון הזה בלי הקשר והחיבור אל המסתורין הגדול,
אני לא הייתי שום דבר, אפסיות. 
הסתכלתי על הוויות היצורים של ההר במשך שלושה – 3 ימים אבל הם התעלמו ממני לגמרי.
אז הבנתי כי הם מראים לי שאני לא הייתי חשובה פחות או יותר מאשר העכבישים והלטאות.
והם צדקו.
שחררתי וויתרתי על ה 'אני' והתחננתי שיאכל אותי ה 'אנחנו' הנצחי.
הרגשתי כאילו אני מתפוצצת ומתערבלת בתוך לילה בצבע תכול אינדיגו
כאילו חיו בתוכי כל אנשי הכוכבים כמו גם מחוץ לי. 
הסתכלתי למעלה אל הרקיע,
אשר היה מכוסה עד האופק בכוכבים מעוררי פליאה, ונתתי לדמעותיי לזרום כנהר בלי סוף.
לפתע פתאום בתוך אומת השמים ראיתי את כל הכוכבים מחליפים צבעים,
רבים מהם היו צבעים אשר אף פעם לא ראיתי קודם. לכול כוכב היה גוון, טון או צללית שונה.
אנשי-הכוכבים התחילו לשיר אליי והתחלתי לחזור אחרי השיר, כאשר נתתי לרוח-Spirit שלי להפוך להיות המוזיקה.
הרבה יותר מאוחר למדתי כי המילים לשיר העוצמה האישי היו בשפה של שבט הסנקה – Seneca
וחלק מן השורשים שלי. 
דרך שיר העוצמה אשר ניתן לי על-ידי אומת השמים הגדולה קיבלתי את שם הרפואה שלי : 
'שיר חצות'.
דרך החיזיון שהגיע אחר כך הראו לי את האמת של נתיב הדרך האישי שלי
אשר יוביל אותי אל גדילה נוספת בדרך האדומה הטובה.
כאשר ירדתי מן ההרים הרגשתי כי נולדתי מחדש.
הייתי מותשת לחלוטין, צרובת שמש ומסוחררת, ומאוד מאוד שמחה ומאושרת.

כאשר הגעתי לפגוש את יהויכין בקשת ליד עמוד הוואדי
הוא פגש בי עם כוס נייר מלאה במים הכי מתוקים שטעמתי אי-פעם.
אחרי ששתיתי חצי מן הכוס מזגתי על אמא ארץ את שארית המים כהוקרת תודה
בתור מנחה לחיים שהיא נתנה לי בצורה כל כך עשירה והחיים החדשים שהתחלתי. 

יהויכין קשר נוצה של נשר בשערי כתזכורת לחופש ולשחרור החדש אשר גיליתי דרך האיחוד שלי עם כל צורות החיים. 

חיפוש חזון וחיזיון זה כלי אחד שהנו בשימוש על-ידי אלו אשר מחפשים כיוון בחיים.
בכול פעם בה מישהו מחפש אחר השקט של לב מאוזן, התהליך האינטואיטיבי יכול לאפשר לאמת להגיע.
אמת היא היעד הסופי של הנתיב של כל מחפש.
כאשר האמת נמצאת בתוך העצמי, אז אין כל צורך להמשיך לחפש.
מאחר ואנחנו ה-דו-רגליים נמצאים כאן כדי לגדול ולהתנסות בדרך האדומה הטובה,
אנחנו מוצאים כי הנתיב משתנה הרבה פעמים ויכול לכלול שינויים רבים בתפישה.
החזון והחיזיון אשר נוצרים מן האמת זוהי תשוקתו של הלב ללכת ביופי.
חיזיון אשר נוצר מן הצורך לשלוט באחרים או מתוך חמדנות מבוסס בשקרים לגביי הסדר הטבעי של הבריאה. 
חיזיון של הנתיב המקודש הנו תמיד ברור. 
כל אספקט של החיים וכל מצב של ערות-מודעת ניתן לגישה על-ידי אלו אשר מבקשים את השלווה של הדממה והשקט.
זה לא נחוץ לצאת לחיפוש חיזיון בפעם בה האיזון הטבעי הושג בתוך העצמי. 
המטרה המקורית של חיפוש חיזיון הייתה לעזור למחפש למצוא את הדרך להתחבר אל המצב הזה של ידיעה-פנימית
כדי שהאמת תהיה נוכחת בחייו של האדם הזה בכול רגע.

ללמוד איך לעצור את העולם מתוך רצון ובציווי זה כישרון אשר מגיע מתוך לעבוד עם העצמי ועל העצמי. 
ככול שהאדם יותר מחובר לאמא ארץ ולמסתורין הגדול, כך האיזון הזה הופך להיות מושג יותר בקלות.
זה רעיון לא טוב בשביל מישהם לנסות לעשות חיפוש חיזיון בלי הדרכה מאיש רפואה מאומן.
כל אדם חי חיפוש חזון על בסיס יומיומי, המפתח הנו להיות ער לכך. 
לחפש את הסימנים ואת האותות אשר מאפשרים לבני האדם לעשות החלטות נכונות וראויות,
ואז לפעול על-פי האותות והסימנים האלו זה חלק מן החיפוש של החיים.
במסע הפיזי בדרך האדומה הטובה אשר מאפשרת ומעניקה למחפש מאות שיעורים המובילים אל ידיעה-פנימית
והמטרה היא להגיע אל המקום של שלווה-פנימית כך שהעולם הפנימי יהיה שווה ושקול לעולם החיצוני.
כאשר שני העולמות מאוחדים אנחנו הופכים להיות החלום החי. 


אז מה חיפוש החזון הגיע להגיד לך . . :
קלף חיפוש החזון מדבר על הזמן של כיוונים והכוונות חדשות והוראות חדשות,
או על חיזוק הנתיב הנוכחי המבוסס על אמת אישית.
לפעמים למצוא את האמת הזאת זה הכרחי ונחוץ על-מנת להיכנס אל השקט והדממה ולהסיר את הבלבול האישי.
במקרים אחרים זה נחוץ ואף הכרחי ממש לצאת הלכה למעשה לחיפוש חזון וחיזיון.
קלף זה אומר לך כי הנתיב והמהלך של חייך צריכים שיבהירו אותם דרך חיזיון.
עכשיו זה הזמן לבקש עזרה ותמיכה מבעלי-הברית ו/או האבות הקדמונים
כך שהבחירות שלך יהיו מתוגברות בעזרתם וחכמתם.
לחפש אחר התשובות האישיות שלך זה הנו תו המפתח. 
לבטוח ברגשות ובתחושות האלו ולנהוג ולעקוב אחריהם בפעולה זוהי הדרך למצוא את האמת.
כדי להגשים את זה אתה חייב לשחרר את הבלבול ואת הספקות.
ואז להמשיך על-ידי כך שתאפשר לאמת שלך להתגלות. 
תזכור כי בחפשך אתה מבקש אחר תשובות ; תהיה מוכן לקבל, לזהות ולהכיר באמת
כאשר היא מגיעה ובאה אליך. הכרה וקבלה תמיד קודמות לידיעה פנימית.

Feather 2
Feather 2
Feather 5

הוויות-הרעם
- - - - - - - - 
הוויות הרעם הנותנות לנו את האש מן השמים
אנרגיה לאמא ארץ הבריאה האלוהית במעופה
דרך האוויר נוגע בנו שינוי מחשמל
מביא את מהות האהבה האמתית
בחזרה אל תוך לבבנו.


קלף – 36
הוויות-הרעם
אנרגיה שמישה
הוויות-הרעם קוראות את קריאת האהבה של אומת השמים.
מקלות האש או ברקים הם מתנה נדירה מאבא-שמים לאמא-ארץ.
הרעמים המלווים את הסערה נושאים את קריאת ההזדווגות אשר מכריזה על האיחוד המקודש של הארץ עם השמים.
הוויות-הרעם הם ריבוי המאהבים המעניקים אנרגיה לאמא ארץ.
צ'יף הרעם מצהיר ומכריז יופי  אהבתם של אבא-שמים ואמא-ארץ.
מקלות האש-הברקים יוצרים גשר בין שני האוהבים והם הבעה פיזית של אהבתם אחד לשני. 
אנשי-העננים מתכנסים כאשר הולכים לעשות את ריקוד האיחוד והאחדות
והם מכילים את צ'יף הרעם ומקלות האש בתוך גופם כאשר הם מחכים לזמן בשמחה.
דרך ריקוד ההזדווגות המורכב הזה,
מספקים כוח לאמא ארץ כדי שהחיים ימשיכו דרך הגשמים המזינים אשר מרווים את גופה. 

מאחר ואמא ארץ שלנו היא מגנטית בטבעה, יש לה צורך באספקת האנרגיות האלקטריות שמספקות הוויות-הרעם. 
אנשי-הגשם ממחזרים את הלחות של עולם השמים ונותנים בחזרה לאמא ארץ כדי שהגוף שלה
יאכיל ויזין את כל הדברים הירוקים הגדלים. 
בזמן שהגלימה של אבא-שמים מכסה כל יום את אמא-ארץ במעטפת כחולה,
אנחנו ה-דו-רגליים רואים את היופי של אהבתו אליה כאשר נוצרים אנשי-הענן
והמחשבות והחיבור של רעיונותיהם נוצרים בצורה פיזית.

בשפת שבט הסנקה – Seneca שלנו, Hail-lo-way-ain –היי-לו-וואי-איין זוהי שפת האהבה.
שפה זאת של אהבה היא בפעולה בין אבא-שמים לאמא-ארץ.
כאשר אמא ארץ צריכה את החום ואת האהבה של סבא-שמש כדי לתמוך בצרכים של כל ילדיה,
אז אנחנו רואים סערות ברקים, רעמים וגשמים כאשר הגופים שלהם רוקדים בריקוד מקודש של איחוד אלוהי. 
צ'יף הרעם קורא ב : Hail-lo-way-ain – היי-לו-וואי-אין בשפה העתיקה של האהבה,
לאמא ארץ להכין את עצמה לחתן שלה.
רפואת האש המגיעה ונכנסת ביניהם זה הברק – 'מקלות-אש'. 
וזה מכוון עם קווי האנרגיה היוצרים מערכת רשתית מעבר לכול הגוף שלה.
אם מקל-אש – ברק נוגע באמא ארץ באזור אחד, החשמל יכול להמשיך לטייל אל מרחק גדול
ויספק כוח למקומות אלו אשר צריכים אנרגיה גברית-זכרית אשר מספק אבא שמים.
הצרכים האינדיבידואלים של כל חלקי גופה נתמכים ונעזרים בהוויות הרעם
מאחר והם העוזרים ובעלי ברית הרפואה של אבא שמים. 
פעולת אהבה זאת בין אמא ארץ לאבא שמים יכולה להיות עדינה ורכה או נלהבת ולוהטת.
עשייה זאת של אהבה בשביל ילדי כדור הארץ היא התנסות בשינויים של מזג האוויר ותזוזות מזג האוויר,
שיטפונות ושריפות, סופות ברד וטורנדו, הוריקן וטייפון והם החופש של הטבע.
בכול מקרה,
התוצאה הסופית היא המילוי וההגשמה של צרכיה של אמא ארץ
וחייבים להסתכל עליה מנקודת המבט של הטוב הגדול ביותר לכול היצורים החיים.
למסתורין הגדול יש יד בכול הפעולות של איחוד העולמות
וכל פעולה תומכת בצרכים של גדילה ושינוי.

 

חיי שלי עצמי ניצלו בחודש מרץ שנת 1986 על-ידי הוויות-הרעם.
נהגתי בחצותי את יוטה, כאשר פניי בחזרה אל מדינת קליפורניה,
אחרי שהסבא שלי עבר למחנה של הצד השני (הסבא מת) והייתי מלווה על-ידי איש צעיר מאוד טרוד ומופרע,
אשר ביקש את עצתי ואת הריפוי שלי.
ביום ההוא הסכמנו לנסוע בדממה מוחלטת והרשיתי לו לנהוג במכונית שלי.
התכוונו לנסוע בקיצור דרך במעבר שבדרך כלל לא נפתח עד תקופת הקיץ.
ארבע עשר 14 מיל במעלה הדרך התחלנו לראות שלג 
נסענו לשם כדי לראות האם איש הרפואה 'רעם-מתגלגל' יכול לעזור לבחור ששהה בחברתי.
הייתי מפוחדת מן ההתנהגות הבלתי יציבה והבלתי צפויה שלו בתחילת המסע שלנו יומיים קודם,
והייתי צריכה קצת עזרה.
שברתי את השתיקה כאשר הוא סרב להסתכל על התמרור שחסם את המעבר, 
מתריע מפני השלג ותנאי הכביש הקשים. 
האור נעלם במהירות, כאשר דיברתי על דאגתי, ביחס למפה שאמרה שהמעבר הנו מעל גובה של 10.000 Fit כ- 3 קילומטר, ואין שם יותר משביל נסיעה מעבר לפסגה ואז האיש הצעיר התפוצץ.
הוא לחץ על דוושת הגז והתניע את המכונית דרך שלג בעומק מטר
שכיסתה את כל הכביש. הוא החליק על הקרח והמכונית נעצרה שהיא תלויה בצורה מסוכנת מעל קצה הכביש הקפוא. 
אנשי-העננים התכנסו וסבא שמש היה הרחק מתחת לאופק בדרך להיעלם ליום הזה.
הייתי משותקת מפחד לרגע או שניים.
אף פעם לא נפגשתי ברעם מתגלגל, אבל שמעתי עליו מסבתא טווילה והיא דיברה עליו בתור איש רפואה חכם וטוב.
אני נכנסתי אל תוך השקט וקראתי לרפואה שלו.
ברגע ההוא בדיוק נשאתי הפצרה מתוך לבבי הגיעה אל אנשי-העננים ומחיאת הכף מהוויות הרעם העניקה לי אומץ.
ברגע ההוא הבנתי ותפשתי כי האיש הצעיר רצה למות והוא היה לוקח אותי איתו אם הוא מוכרח.
שמעתי בבירור את הקול של הרוח של סבי אומר לי לקחת פיקוד.
" אני לא יודעת איך " השבתי.
הקול שלו אמר לי לתפוס ולאחוז את גרזן המחנאות שלי שהיה במושב האחורי ולעקוב אחר ההוראות שלו.
אני נאבקתי עד מעבר למושב המכונית, ובכעס פקדתי על האיש שיצא החוצה.
אז אמרתי לו להתחיל לחתוך שיחי מרווה והוריתי לו לשים אותם מתחת לגלגלים כדי להגביר את כוח הגרירה. 
בזמן שהוא היה עסוק קראתי להוויות הרעם לעזור. 
ואז קראתי שוב לרפואה של הרעם המתגלגל, איש הרפואה ב 'קרלין' – נוואדה – Carlin, Nevada .
נכנסתי לתוך המכונית והרגשתי את הוויות הרעם מרגיעות את לבבי ושולחות לי את המסר שהעזרה בדרך.
התנעתי את המנוע והייתי מסוגלת להחליק את המכונית על החצץ במרכז הדרך.
חלפו פחות מעשר דקות כאשר הופיעה מכונית.

מכונית ירוקה ישנה מדגם 'אימפלה' עמוסה במשפחה של ילדים בלונדינים והוריהם.
האבא עזר לאיש הצעיר אשר ליווה אותי לדחוף את המכונית בזמן שהרצתי את המנוע
ולבסוף המכונית קפצה מעבר למפולת הקרח וערימת השלג.
הודינו למשפחה ואז שאלנו אותם למה הם עברו את השלט שאומר שהדרך סגורה.
האיש ענה שאיזשהו מישהו בתחנת השירות למטה בעיירה האחרונה אמר לו שהדרך פתוחה.
כולנו הסכמנו להסתובב אחורה ולשוב ביחד למטה בחזרה. 
הדלקנו את הפנסים בחזית והחלנו בירידה אטית. אחרי הסיבוב החמישי של הדרך,
הסתכלתי אחורה כי לא יכולתי יותר לראות את האורות של ה 'אימפלה' . 
עצרתי וחיכיתי,
ולבסוף כאשר התעלמתי מן הצרחות של המלווה שלי, הסתובבתי בחזרה עם המכונית וחזרתי לחפש אחר המשפחה.
האיש הצעיר היה כל כך מלא בכעס וזעם ושנאה עד שזה הימם אותי. זה היה חשוך וגשום, והוא היה רעב. 
המלווה שלי לא ראה למה אנחנו צריכים לחזור בחזרה. 
מכונית ה-'אימפלה' נעלמה.
לא הייתה שום מכונית שום סימני החלקה ושום שברים, לא היה אף אחד מעבר לצידו של ההר. הם פשוט נעלמו.
אני יודעת כי הסיפור הזה הנו מסתורין אחד אשר אף פעם לא אהיה מסוגלת להסביר.
אני יודעת כי אני אמנם מוגנת.
אף פעם לא פגשתי את רעם-מתגלגל אבל אני מכבדת את הרפואה שלו. הוויות-הרעם הם עכשיו גם בעלי הברית שלי.
הם הוכיחו לי כי הם אוהבים ומשרתים את המאמינים הנאמנים.
הוויות הרעמים המתגלגלים, מקלות האש – הברקים ואנשי הגשם לימדו אותי כי אני יכולה להיות חזקה בפני המוות.
הם ניקו את הפחד שלי להיות נשלטת על-ידי אדם אחר.
כמו כן הם גם עזרו לי לנקות את השמה שהייתה לי על לא להיות מסוגלת לעזור לאיש הצעיר הזה
כאשר הוא התאבד חודש אחרי זה. 

הוויות הרעם יכולות להביא אלינו את האומץ לעשות את הדברים האלו ולשלוט בתחושת האובדן שלנו
על-ידי כך שאנו רואים את התוכנית הנרחבת.

מעשה האהבה של אמא ארץ ואבא שמים מביאים חידוש לכול הבריאה.
החידוש וההתחדשות האישיים שלנו אשר משתקפים בטבע יכולים להתחולל על-ידי כך שננקה את הפחדים שלנו,
נטפח ונעבד ונפתח גדילה חדשה, נשחרר הרגלים ישנים, ונרשה לעצמנו להיות נאהבים אהובים ומוגנים.
הוויות-הרעם מביאות אלינו את האנרגיה הגסה אותה אנחנו צריכים כדי לשנות ולחדש את חיינו.
אנחנו בני האדם הננו מאיצים מזרזים – קטליזטורים בעלי גופים אלקטרו-מגנטים נותנים ומקבלים.
כאשר אנחנו בהרמוניה אנחנו הגשר המחבר בין שמים לארץ.
כמו אמא ארץ ואבא שמים אנחנו בטבענו זכר ונקבה.
הפקודה של אנרגיה שמישה – ניתנת לשימוש מגיעה כאשר הזכר והנקבה בתוכנו הם באיזון.


מה מוסרות  לך הוויות-הרעם . . :
הקלף של הוויות-הרעם אומר לך כי אתה הזרז המאיץ – הקטליזטור אשר יכול עכשיו לפקוד על האנרגיה השמישה שבידך. אתה ממומן עם אנרגיה איתה אפשר להשלים כל משימה אשר עולה בדעתך. 
אם ניסית בלי תוצאות או שפשוט רק לא הצלחת להשיג מספיק קיטור בשביל העניין,
הקלף הזה מאותת ומסמל הקלה. אתה יכול לזרוק ולהיפטר מהתסכול ולהמשיך עם זה.
עכשיו האנרגיה היא שלך. תקרא אותה אליך ותשתמש בה.
אנרגיה שמישה מגיעה בצורות רבות. 
תראה איזה סוג של אנרגיה יכולה להיות מיושמת במצבך בהווה ואז תקרא לה ותפקוד עליה.
הגוף שלך הנו המטה של הברק והוא יוליך את כל האנרגיה אשר אתה צריך.
תצעק את כוונותיך אל אומת השמים. הוויות-הרעם מזכירות לך לחדש את המלאי שלך
בהתאם לכמות האנרגיה אשר אתה מוציא. 

Feather 4
Feather 3
Feather 6
Feather 5
חיפוש חזון.png
Feather 2
Feather 5
Feather 2


 

מרחב מקודש
- - - - - - - - - - 
מסתורין גדול תלמד אותי לכבד 
את חוקי המרחב המקודש
המנהגים והמסורות של כל אמונה וגזע.
מסתורין גדול תלמד אותי לפתח 
את הכישרונות שברשותי
ולהתנהג בהערכה והוקרה בביתו של אחר.
מסתורין גדול תלמד את הילד שבתוכי
לקבל בחסד את החלק של המסתורין המקודש
אשר נמצא בכול מרחב וחלל. 


קלף – 44
מרחב מקודש
כבוד -  Respect  
הרעיון של מרחב מקודש הנו חד מן היסודות בפילוסופיה של הילידים האמריקניים בכול הזמנים.
בכול צורות החיים אנחנו רואים כי יש להם גלגלי רפואה ומעגלי חיים משלהם עצמם.
בכול צורת חיים, מאיש-אבן עד אנשי-עננים ואנשים-עומדים, יש את המרחב הראוי לכבד.
לכול הוויה מן היצורים יש את הטריטוריה שלו והוא מכבד את הטריטוריה של חיות אחרות.
גם ל-דו-רגליים יש את המרחב האישי שאם מכבדים אותו הוא הופך להיות מרחב מקודש.
הטבע מלמד אותנו איך להכיר ולדעת את עצמנו בדרך הכי טהורה שזה אפשרי.
אם אנחנו מקשיבים ומאזינים וצופים ומתבוננים אז כל שיעור בחיי האדם ניתן גם על-ידי החיות.
השינויים ברוח ובאבא שמים ואמא ארץ ובכול קרובי משפחתנו, לכול אספקט בעולמנו יש את המרחב שלו אשר בו הוא יכול ליצור. 
אם המרחב הזה הנו מכובד על-ידי אחרים אז הגדילה תמשיך בהרמוניה.
לדוגמא, ביער נזרע כל איש-עומד בטבעיות על-ידי הרוח.
אנשים עומדים – עצים רבים יכולים לגדול ביחד בקרבת מקום עד אשר אחד מהם נהיה יותר חזק וצריך יותר מקום. באופן טבעי האחרים יכבדו א המרחב של האחד הזה אשר יש לו את הסיכוי הכי גבוה להתבגרות והבשלה וכדי להזריע עוד אחרים מסוגו. 
אלו החלשים יותר נעקרים לפעמים ובגוף שלהם משתמשים על-מנת לדשן את החזקים.
כאשר היו אנשים-עומדים אלו עצים קטנים יותר הם שירתו אחד את השנה בכך שהגנו אחד על השני ובשלב מאוחר יותר הם משרתים את כל השבט של העצים על-ידי כך שהם מאפשרים לחזק יותר מבניהם לשרוד. פעולה זאת היא פעולה של אהבה לא אנוכית. 

הרוח – Spirit של כל איש-עומד אשר תורמת להישרדותו של האחד החזק עדיין חיה בתוך היער אפילו ולמרות שהגזע והענפים והשורשים אולי שינו את צורתם.
הדעיכה של הגוף אשר בשירות אפשרה לרוח – Spirit של האיש העומד הזה לגדול ולהתפתח. 
הוויות יצורים אחרים מכבדים גם את המרחב המקודש על-ידי כך שהם מסמנים את הטריטוריה שלהם בהשתינם שתן. 
הם לא יחצו את הגבול של חיה אחרת אלא אם כן אם מחפשים אחר מזון בזמנים של קושי למצוא אותו. אם יש מזון בשפע, אפילו דו-רגלי יכול לסמן את המקום של המחנה בעזרת שתן והאזור המסומן יכובד. 
אין לחיה כל סיבה לפלוש לחלל של אחר אלא אם כן היצור הזה צד או נתקף פיזית.
במין האנושי המרחב הקדוש משתרע על אזור סביבת המגורים שלנו, הבית והמיטלטלים שלנו והרגשות וכמו כן גם הגוף הפיזי שלנו. אנחנו ה-דו-רגליים יכולים להרגיש כי פלשו אלינו אם פרצו אל הבית או אל המכונית שלנו. 
ובטח ובטח אנחנו נרגיש כי פלשו אלינו אם היו אלימים כלפיי הגוף שלנו. 
אבל אנחנו לא צריכים להרגיש בהלם ושוק אם יש למישהו אחר אמונות אחרות או רעיונות שונים.
אם אדם אחר מצהיר ומציב את נקודת המבט שלה או שלו והידיעה הפנימית שלנו אומרת :
'רעיון זה לא מרגיש כי הוא מתאים לידיעה האישית שלי'. 
אף פעם אין צורך להגן על הזכות האישית שלנו להיות.
הקונצפט או התפישה הרעיונית של מרחב המקודש הנו יותר מאשר רק אמונה על-פי דרך החשיבה של הילידים האמריקניים.
מן השיעורים הכי מוקדמים, מלמדים את הילדים האינדיאנים להקשיב ולכבד את המילים של אחרים,  ובמיוחד את זקני השבט.
מלמדים את הילדים האלו את הערך של הקניינים שלהם ואף אחד לא נוגע בדברים שלהם בלי רשות, כתוצאה מכך ובדרך של דוגמא, הילדים לא נוגעים בקניינים של אחרים בלי הסכמה.
מבגרים נותנים לילדים את הזכות כי יהיו להם הרעיונות שלהם עצמם, את הקניינים שלהם עצמם ואת אזורי העבודה והמשחק שלהם עצמם, וכמו כן גם את הזכויות ואת הכבוד שלהם עצמם.
רק בגלל שהילד הוא לא מפותח לגמרי זה לא אומר כי לא צריכים לכבד את המרחב המקודש שלו. 
אם הילד לומד את הרעיונות של מרחב מקודש דרך דוגמא, אז הילד הזה תמיד יכבד את הרעיונות, 

ואת הקניינים ואת הגופים ואת הבתים של אחרים.
אימון ותרגול זה של הלימוד של נתינת הכבוד נותן לבני האדם את ההבנה לגביי איך יש לצורות חיים אחרות מרחב מקודש משלהם עצמם ומשימה אינדיבידואלית אישית להגשים בהליכת הארץ הזאת.
איש רפואה מסורתי לא יחצה אף פעם את היער מבלי לבקש רשות מן האיש-העומד הצ'יף העץ או מהוויות היצורים אשר חיות שם. הוא יציע טבק ואם ההצעה נדחית אז ההחלטה תהיה מכובדת על-ידי האינדיאני אשר ביקש רשות להיכנס.
עד כמה זה יהיה מצד ה-דו-רגליים להאמין כי בני האדם הם היצורים היחידים אשר ברא המסתורין הגדול עם החיבור שלהם אל המרחב המקודש ? זה אפשרי כי ה-היואקה או התעלולן הנו חלק מן המסתורין הגדול משחק בדיחות קוסמיות על כולם ? 
האם אלו הם רק ה-דו-רגליים אשר לא מבינים מרחב מקודש ?
האם כל הצמחים, החיות, האבנים והעננים והצד השני ובני זוגם היסודות הטבעיים כאן משרתים בתור שומרים עלינו עד אשר נתעורר ? לפעמים זה נראה כך.
אם יכולנו לצחוק על הבדיחה בלי לבכות אז יכול להיות כי נעשה איזושהי התקדמות באזורים של כבוד עצמי והכבוד לאחרים.
להגדיר את הגבולות שלנו זה חשוב. 
לדוגמא, אם יש לנו בית אורח, ואנחנו לא נותנים את כללי היסוד אשר אנחנו מצפים כי ישמרו עליהם בבית,
אז אנחנו לבטח נהיה כועסים אם נשברו החוקים שלא דובר בהם.
הכעס הוא בדרך כלל על עצמנו כי לא דיברנו ודנו על כללי היסוד האלו כבר בהתחלה.
הנזק אשר נעשה לילד כאשר פולשים אל המרחב המקודש שלו או שלה בגיל מוקדם יכול להיות שזה ידרוש תהליכים של ריפוי לכול החיים. הנזק הזה יכול להיגרם דרך ניצול ושימוש לרעה פיזי או רגשי, הרס של קניינים, הסירוב לאפשר לילד דעה, העדפת ההורים של ילד אחד על ילד אחר, לא לכבד את חופש הבחירה של הילד כאשר הוא בוחר בגדים או צעצועים, הזנחה או מחנק קבועה מצד האמא. 
מקרים אלו מלמדים את הילד דרך דוגמא כי לא צריך לכבד את אף אחד וכי אף אחד לא מקבל כבוד ובתורו הילד יכול להפוך להיות במצב של הרס עצמי.
כאשר הילד מאמין כי המרחב שלו או שלה הקניין שלו והאישיות-הפרסונה שלו לא נחשבת
 ולא מכובדת בצורה ראויה על-ידי אחרים אז הוא או היא נושאים לעתים קרובות את המורשת של הניצול והשימוש לרעה אל מצבי חיים עתידיים.
פעמים רבות ילדים אינדיאנים יעודדו אותם למצוא את המקום המועדף עליהם כדי להיות שם לבד עם עצמם. זה שיעור של לבחור בעצמך וכמו כן דרך ללמד את הילד ליהנות מחברת עצמו.
כמובן כי הילד ילווה גם בחברתם של יצורי הטבע וימצא את הקשר והחיבור אל אמא ארץ דרך זה שהוא יכין לעצמו מחסה או בית משחק. 
ילדים גדלים כאשר מרשים להם להשתמש ביצירתיות שלהם, בדמיון ובאינטואיציה ואמון עצמי ולסמוך על עצמך, ביטחון עצמי. במקום המיוחד הזה ההורים לא יבואו לבקר בלי הזמנה מהילד. 
כל חומרי הגלם אשר הילד צריך מסופקים ביחד עם התשובות לשאלותיו של הילד ביחס לשימוש בחומרי גלם אלו. מעודדים ודוחפים את הילד להשתמש בכישרון שלה או שלו כדי להשלים את המרחב הקדוש. זה חשוב מאוד להורים לשבח ולהלל עבודה אשר נעשתה היטב ולא לשפוט ולבקר את המאמצים של הילד. 
אחד מהן היסודות הכי חשובים בהחדרת ההבנה של המרחב הקדוש זה לאפשר לילדים לפתח את הכישרונות שלהם דרך הצבת שאלות אשר מאפשרות להם לחשוב בעצמם.
אם הילדים האינדיאנים מתנהגים בטיפשות או לא יכולים למצוא בעצמם תשובה, 
הסבים והסבתות שלהם יכולים רק להתעלם מהם או פשוט ידברו לידם כאילו הילד/ה לא נוכח/ת.
לדוגמא, יכול להיות כי הסבתא תגיד : " אני תוהה למה אנפה-כחולה רוצה להיות כל כך מטופשת ? 
אולי היא לא רוצה לשמוע את התשובות של עצמה ". 
ואז יכול להיות שהסבא יענה : " לא. אני חושב שהיא נעקצה מדבורת בולבוסים והיא מזמזמת סביב הראש שלה ". 
הילדה יכולה לשבת אולי פחות ממטר אחד ליד הסבים וכאשר מתנהגים כאילו היא לא שם גורם לה לשים לב. זה יכול להימשך במשך כמה ימים עד שהילדה תברר בעצמה את התשובה לשאלה שהוצגה בפניה. 
כאשר ילד משתמש בתהליך החשיבה שלו ומוצא את התשובה הוא מקבל גמול על-ידי כך שהופכים אותו שוב לנראה ומתייחסים אליו. אז הילד מרגיש את התחושה של הגשמה וערך.
בנוסף השיעור נותן כבוד לסבים ולערך של חכמתם. 

כל סנטימטר של אמא ארץ שלנו הוא הבית של צורת חיים אחת או אחרת.
אנחנו אורחים במרחב של מישהו אחר כאשר אנחנו עוזבים את זה שלנו עצמנו.
אנחנו חולקים אוויר, מזון, קרקע, מים ושמש עם כל הדברים החיים.
יש לנו רק אמא ארץ אחת, ובחסדה ניתנת לנו השמירה של המרחב המקודש שלנו במשך הליכת הארץ שלנו.
אנחנו חייבים לנקות ולטהר את המרחבים המקודשים שלנו בכדי ובמטרה ללמוד כבוד לאחרים.
הזמן הנו עכשיו והכוח והעוצמה הם בלהבין את תוקף הזכות של כל צורות החיים לחיות.


מה מספר לך המרחב המקודש . . :
קלף המרחב המקודש מתעקש לתת כבוד ולכבד את רכושם, רעיונותיהם, בתיהם ואישיותם של אחרים.
זה אומר גם לדרוש את זה בשביל העצמי. תסמן את הטריטוריה שלך.
תכבד את עצמך כך שהאחרים יוכלו לראות בתוך עצמם את השיקוף ובאיך הם מתמודדים ומתעסקים איתך. 
תהיה מוכן להגיד 'לא' !

המשמעות של המרחב הקדוש אומרת כי אתה מתייחס לגוף שלך ולרגשות שלך ולקניינים שלך בתור קדושים
ואתה לא מאפשר לאחרים לנצל אותם ולהשתמש בהם לרעה.
תזמין רק את אלו אשר הרוויחו את הזכות להיכנס אל תוך המרחב המקודש שלך.
אתה אחד אשר מציב את הגבולות ומסדר את איך האנשים האחרים מתנהגים אליך דרך איך שאתה מתנהג אל עצמך. 
בכול מקרה, הכבוד אשר אתה מראה אל עצמך ואל צורות חיים אחרות קובע את איך אתה מתייחס אל המשפחה הפלנטרית. אם אתה מאפשר ומרשה לאחרים להיות הרסניים במרחב המקודש שלך אז ברמה מסוימת או באיזושהי רמה אין לך את האומץ שלא יאהבו אותך או להיות בלתי נאהב.
זה לא חשוב אם אחרים לא יאהבו אותך ויסלדו ממך, אלא אבל זה חשוב להיות מסוגל לחיות עם עצמך.
שמחה ואושר מתחילים בפנים.

 

 

Feather 3
Feather 5
מנדלת חרוזים אינדיאנית.png

א ב א  ש מ י ם 

א מ א  א ד מ ה 

Dark Clouds
מרחב מקןדש אבנים.png
bottom of page