אמא אדמה אבא שמים
בדף : תוף, שדה-השפע, מראת-העשן.
ת ו ף
- - - - - -
התוף מסמל ומציין
את דפיקות הלב
של אמא ארץ שלנו,
מזכיר לנו כל הזמן
ובקביעות מי זאת
אשר ילדה אותנו.
קצב ומקצב ההתחברות
וההתקשרות והדחפים
של להבות ואש,
השיקוף המושלם
לתשוקות ליבנו.
קלף – 32
קצב ומקצב, תזמון פנימי.
התוף הגיע אל ילדי כדור הארץ במשך העולם השני, אשר היה עידן הקרח הראשון.
זה היה בזמן ההוא כאשר שבטים ומשפחות התכנסו סביב התגלית החדשה של האש
וחלקו את חמימותה באיחוד ואחדות.
במשך חורפים אורכים בתוך המערות זה היה נחות והכרחי להעביר את הזמן
כאשר עובדים על כלים אשר בהם הם היו משתמשים במשך האביב
וכמו כן גם לרקוד, לנגן מוזיקה ולערוך טקסים.
עצם של רגל אשר נותרה מן הארוחה שרתה בתור מקל תיפוף כדי להכות ולהקיש בקצב.
עורות נמתחו מעל גזעים חלולים שהיו להם עומק או רוחב שונה כדי לייצר תופים במגוון נרחב של טונים.
זה היה במשך עולם עידן הקרח הזה בו כל חמשת-5 הגזעים של ילדי כדור הארץ
התחברו לקצב הלב של אמא ארץ. הם למדו כי האמא הייתה פעילה בתוך הטקסים שלהם וכי בין הלמות התוף היה קצב משותף כמעט בלתי ניתן לתפישה אשר נראה כי הוא נובע מאמא ארץ,
בין יהיה זה במערה או בקרחת יער, מקצב הלב של הארץ, יכוונן את מקצבי הלב שלהם אחד עם השני.
התוף נותן צליל בעל הדהוד נמוך אשר בונה את האנרגיה למצב מוגבר, מוגבה ומועצם ומועלה עד להשתוללות וטירוף כמו הסיפורים המוצלחים אשר היו מציגים ליד המדורה.
אנשים שבטיים סביב כל הפלנטה עדיין תלויים בתוף כדי להתחבר ולחבר כל משתתף בטקס או בריטואל הטקסי. בעשותם כך, יש אנרגיה קולקטיבית נוכחת אשר אפשר להשתמש בה בשביל ריפוי, תפילה, הוקרת תודה,
דרישה לאינפורמציה-מידע, או למסעות.
אפשר להשתמש בתוף בתור מפה או תבנית לאלו אשר מחפשים מצבים שונים של מודעות
או יקומים מקבילים.
התוף יחבר את הלב של האדם אשר עושה את המסע אל קצב הלב של אמא ארץ
ויספק דרך בטוחה על-מנת לחזור אל הגוף.
האפשרות להגיע אל מציאויות אחרות וללכת לאיבוד או לאבד מגע ולאבד את הקשר עם השפיות
הנו מאוד בלתי סביר כאשר משתמשים בתוף בתור מדריך.
השימוש של השמאן במזמורים וקריאות קצובות חוזרות ונשנות – Chant's, ובקולותיהם של חיות,
הלמות התוף או חליל כדי לעשות מפת דרכים אל הממלכות החיצוניות יותר של העולם התחתון,
הנו שימוש עתיק כמו אומנות היציאה אל המסע (מסע אל זמן החלום).
לעתים קרובות מתח גדול מאוד מושם על הגוף כאשר הרוח משתחררת לחופשי מן הקליפה הפיזית שלה
ומחפשת אחר מציאויות אחרות ויקומים מקבילים.
אחרי שהיית מחוץ לגוף במשך כמה שעות הגפיים נהיות מאוד נוקשות ונהייה לך קר,
השליטה בנשימה מורידה למטה את קצב הלב לקצב אטי מאוד והגוף כבר לא ממקם יותר את תשומת הלב שלו
על תחזוקת מצבו הנורמלי הפעיל.
מופיע וקורה סוג של חיות מושהית אשר מאפשרת לכוח החיים להיאסף בתוך האזורים
בהם צריך עתודה-רזרבה. מצב זה הנו מצב עוברי בלתי פעיל.
אותו המצב הזה של לכוון במודע את האטת המטבוליזם הנו טבעי אצל לווייתנים ודולפינים.
התוף נשמע בקול ומורגש פנימית על-ידי דו-רגליים.
זה נותן למין האנושי את התחושה החדשה של הצליל הראשון אשר איזשהו אדם שמע אי-פעם.
צליל זה היה כבר בתוך הרחם וזה היה הצליל של דפיקת לב כפולה.
הלב של הילד בעצמו והלב של אמא שלו מהדהדים דרך המים של שק מי-השפיר ומשקפים את החיבור
של האדם אל אמא ארץ.
אפשר להשתמש בתוף כדי לסייע ולעזור לתהליך החיבור מחדש מחוץ לרחם.
כאשר התחושה של חיבור מזין אל אמא ארץ היא חזקה בתוך האדם,
גורם האמון נוכח ויש לאדם הזה יש סיכוי-צ'אנס יותר טוב להצליח במסע.
ילידים אמריקאים חיו תמיד בהרמוניה עם אמא ארץ כפי שעשו אנשים השבטים של ארבעת הגזעים האחרים.
תחושת השייכות לאמא ארץ ולהיות מן הארץ בדרך טבעית סייעה ואפשרה לאנשי-הרפואה לראות עולמות אחרים בקלות.
גורם המתח לא נוכח בגופם של אלו המשתמשים להזנה בקצב הלב של אמא ארץ כאשר הרוח שלהם יוצאת למסע דרך יקומים מקבילים.
הרבה רואים וחולמים יחזיקו איש—אבן כדי לתחזק את החיבור לארץ בזמן המסע.
במקסיקו, הסבתות סיסי וברטה לימדו אותי איך לזרום עם התוף ולשלוט בקצב הלב שלי
כדי שאוכל לנסוע אל מרחב-חלל וזמן חדש.
היום היה יבש ומאובק,
סבא שמש שלח גלים ברורים של חום אשר נעו בצורה גלית במעלה נחל אכזב צחיח אשר שינו את מבטי על האופק.
עברתי את כל שיחי הגרניום אשר גדלו מתוך פחי הקפה ומגוון ה-סוקולנטים והפרחים אשר גדלו
מתוך פחיות מיץ ישנות ממוסמרות לקירות המקיפים את הפטיו.
שרטתי בעדינות את צבע הדלת הכחול המתקלף, ונכנסתי אל הצלליות הקרירות של הסלון הצנוע של הסבתות.
זה היה היום בו היינו אמורות לדון במקצבים.
סבתא סיסי שלפה עור של נחש פעמונים מתוך סל כביסה וורוד מפלסטיק שהיה מלא אוסף מגובב של דברים
והסבתא גרמה לי לשבת רצפת החומר (רצפת אדמה/חימר).
התחלנו בכך שדיברנו על המקצב של הנחש, ואיך העקבות שהנחש משאיר על הקרקע בצורה של האות – S.
לתנועתו של הנחש יש מקצב וקצב אשר מחבר כל חלק מגופו לכול חלק אחר.
נחש ממהר בחצותו את המדבר באופן שמשתמש בחן והתאמה בכול חלק מגופו,
ובכך הוא יוצר מקצב המשכי משלו עצמו.
מקצב מאוחד זה הנו ריפוי ומרפא כי כל החלקים מסוגלים לעבוד ולפעול ביחד כמו מכונה מכוונת היטב.
מחלה נוצרת כתוצאה מכך ש,
הלמות-מכות חסרות גורמות לאחדות הקצבית של הגוף לגמגם ולהסס.
כך הסבירה סבתא סיסי.
כאשר הנחש יושב לצלו של סלע, ההפוגה והרגיעה בקצב מאוזנת על-ידי הזיכרון של הפעילות אשר קדמה לו.
אז הנחש יכול להסתמך על הלמות הלב של אמא ארץ אשר הוא חש באיש-האבן (סלע) כדי לשמור על החיבור שלו לארץ.
סבתא ברטה הוציאה את התוף והתחילה להכות על התוף ולתופף את מקצב הנחש
אשר מתאים לזחילתו המהירה של הנחש בחצייתו את המדבר.
אז היא שינתה למקצב האייל ואז תופפה את מקצב הבופאלו
בהראותה לי את ההבדלים בין קצב הפעולה ומקצב המנוחה הטבעי לכול יצור.
בכול פעם יכולתי להרגיש ולשמוע את מקצב הלב וההוויות של היצורים בתוך דפוסים נבדלים ומובחנים.
התוף המדבר דיבר אל ליבי, ויכולתי להבין את הריפוי.
כל 'טם-טם' נתן מסר שונה, כי הוא דיבר על הפעילות של חיה שונה
באשר הייתה זאת חיה שועטת, הולכת או נחה.
ההרגלים של הוויות היצורים היו כמו אות וסיגנל לגביי מה אפשר לצפות הלאה.
אם שבט אחד יצר את התוף שלו כדי שידבר באופן של בופאלו שועט,
המסר יכול היה להיות כי העדרים זזים ונעים לכיוונו של השבט המקשיב.
למרות שהסגנון הזה של התקשורת יותר נפוץ באפריקה,
התרגול היה בשימוש בין הקבוצות השונות של אותם השבטים והאומות גם באמריקה הילידית.
חייכתי מפאת הגילוי שלי, ואז הפניתי את תשומת לבי בחזרה לקצב הלמות התוף בתוך החדר.
אז סבתא סיסי גרמה לסבתא ברטה לתופף את מקצב הלב של האדם בזמן מנוחה.
ישבתי עם עיניים עצומות וחשתי את לבי שלי עצמי מאט לדפוס אשר אותו השמיע התוף.
גופי התנועע קלות וחשתי את עצמי מתיישרת עם דפוס גוף מאוחד חדש.
באיזשהו אופן, מצאתי את המרכז של המרחב הקדוש האישי שלי.
לא דחפתי את גופי להיות או לעשות איזשהם דברים מסוימים עוד,
אפשרתי והרשיתי לו למצוא את הקצב שלו עצמו.
בגיל 22 הייתה זאת תגלית נפלאה לראות כי יש לי קצב ומקצב משלי עצמי,
לגוף שלי היה את המקצב שלו והשניים יכלו למעשה ממש לפעול ביחד.
לכול החיים יש מקצב וקצב אם זה בעולמות הרוח או בעולמות הפיזיים.
התוף מרשה ומאפשר לגשת אל הדפוסים של כוח החיים בתוך עצמנו ומחוץ לעצמנו
כך שנוכל להגיע אל ההבנה ש-הכול קיים ונמצא בו זמנית.
הפעימה הקצבית הסימולטנית הזאת היא מקצב הלב של אמא ארץ שלנו.
כאשר אנחנו חוצים את הגבול אל תוך יקומים מקבילים אנחנו מוצאים כי קצב הלב המאוחד הנו זה של המסתורין הגדול. אם אי פעם התנסינו במקצבים האלו, אז אנחנו יכולים לחלוק אותם דרך התוף
כדי להראות לאחרים את המקצבים של כל הבריאה.
אם התוף מדבר אליך אז תקשיב/י . . :
אם התוף המדבר דיבר אליך, אתה מתבקש למצוא את התזמון הפנימי שלך עצמך.
יכול להיות כי אתה דוחף יותר מדיי בחוזקה או מחסיר פעימה.
בכול מקרה, להיות מחוץ לסינכרוניות קורא להתיישרות מחודשת עם צרכי הגוף.
מקצב הנו דבר אישי.
לכבד את המקצב שלך עצמך, זה לחזור להרמוניה עם העצמי.
מתוך נקודה זאת, נוחיות ונחמה אישית מאפשרת לך להיות בהרמוניה עם מקצבים אחרים של החיים.
התוף מדבר גם על לאפשר ולהרשות לעצמך להיתמך על-ידי מקצב הלב של אמא ארץ.
כלומר, יכול להיות שהתודעה-Mind שלך משאירה הרחק מאחור את מה שהגוף שלך יכול להתמודד איתו
והגוף לא יכול למשוך את האנרגיה אשר הוא צריך מן הארץ כי הוא מנסה להחזיק מעמד ולעמוד בקצב של המחשבות שלך. אם זה קורה אז אתה מחסיר פעימה.
האט ותאט ותגלה מחדש את מקצב הלב של האמא האמתית שלך.
אז הסינכרוניות של התנועות שלך תהיה חסרת מאמץ.
בכול המקרים, מקצב הנו המפתח.
תצטרך להפוך להיות ער לכול המקצבים ולראות איך אלו שלך מתאימים להיכנס פנימה.
אם זה מרגיש נכון אז אתה הופך להיות המוזיקה והריקוד שאתה רוקד הופך להיות חגיגה של חיים. חגיגת החיים.
שדה של שפע
- - - - - - - - -
שדה השפע, שפע לכולם,
לא עוד רעב...לא עוד כאב.
המסתורין הגדול מחזיק
את ילדי הארץ האהובים היקרים,
ומזין אותם בלהבה הנצחית.
ילדי הארץ, תבטחו שוב !
תהיו אסירי תודה ותנו שבח והלל !
שדה השפע יישאר לתמוך בנו כל ימינו.
קלף – 38
שדה של שפע
רעיונות ואידאות
רעיונות ואידאות והצורך בהתגלותו – צורך אשר נראה, מוראה ומוכח מעל לכול ספק – Need Manifested
של שדה-השפע הנו לימוד של שבט ה-אירוקוייס – Iroquois אשר עוסק בהבנתה של הבריאה.
כאשר המסתורין הגדול ברא ויצר את עולמנו,
אז כל דבר אשר אי פעם היה קיים נברא בתור רעיונות במחשבה או בעולם הרוח.
במישור בלתי פיזי זה של מודעות-ערה אשר הנו נצחי ואפשר למשוך ממנו בכול פעם שיש צורך.
צורות-מחשבה אשר מספקות ומפרנסות את כל מה אשר אי פעם הנו בצורך ובנזקקות על הדרך האדומה הטובה של החיים הפיזיים הנו קיים ונמצא במוכנות נצחית בשדה של השפע.
כדי לקרוא את הרעיונות על מנת שיתגלמו ויתגשמו,
האחד צריך לבוא אל המסתורין הגדול בלב אסיר תודה, בשביל להביא את הרעיונות שצריך אל המציאות הפיזית.
במסורת שבט הסנקה – Seneca שלנו, שדה השפע נראה כמו ספירלה שיש לה סיבוב הקפה בקצה הקטן שלה שמגיע החוצה לחלל חיצון וקצה ההקפה של הסיבוב התחתון של הספירלה יורד למטה הכי קרוב לארץ.
את הצורה הזאת אפשר לדמות לטורנדו הפוך.
כאשר אבותינו הקדמונים עזרו למתיישבים החדשים של אמריקה לשתול תירס, ולגדל יבולים כדי שהם לא יגוועו ברעב, אנחנו לימדנו אותם את ההבנה של שדה השפע על-ידי זה שהבאנו את סלי קרן-השפע – Cornucopia מלאים ירקות.
(מחזיקת קרן השפע היא האלה הרומית אבודנטיה...מן המיתולוגיות על זאוס-יופיטר וסיפור העז)
נשות שבט ה-אירוקוייס – Iroquois היו שוזרות וקולעות את הסלים
כתזכורת פיזית המסתורין הגדול מספק דרך שזה השפע.
כך לימדו את המתיישבים החדשים של אמריקה כי נתינת תפילות הוקרת תודה זה לא רק תפישה רעיונית נוצרית.
הגזע האדום הבין נתינת תודה על בסיסי יומיומי.
השדה של השפע הנו מלא שפע תמיד. הוקרת התודה שאנחנו מראים כילידי הארץ
מרשה ומאפשרת לרעיונות אשר בשדה השפע להיראות ולהתגלות בדרך האדומה הטובה
כדי שנוכל ליהנות מן הפירות האלו באופן פיזי.
כאשר הובאה קרן-השפע אל המתיישבים החדשים, אנשים שבט האירוקוייס – Iroquois
חשבו לעזור לאנשי הסירות האלו לעזור להם למגר את הפחד שהיה להם ממחסור.
ההבנה הילידית היא כי תמיד יש מספיק לכולם כאשר חולקים את השפע
וכאשר משיבים בהוקרת תודה למקור האורגינלי.
הטריק היה להסביר את התפישה הרעיונית של שדה השפע עם מעט סימנים וקצת מילים אשר הובנו בצורה הדדית.
חוסר ההבנה אשר נבע מחוסר זה של שפה משותפת גזל מאלו אשר הגיעו אל איי הצב את הלימוד היפיפה הזה.
(כלומר, מן המתיישבים החדשים שהגיעו אל יבשת אמריקה).
" ארץ החופשיים בית האמיצים " שלנו נפלה אל לקחת הרבה יותר מאשר ניתן בחזרה בהוקרת תודה על-ידי האזרחים שלה.
איי-הצב סיפקו ופרנסו את הצרכים של מיליונים אשר הגיעו מן הארצות שנשלטו על-ידי החמדנים.
במצב השפע הנוכחי שלנו,
הרבה מן התושבים שלנו שכחו כי הודיה וחג ההודיה זוהי דרך חיים יומיומית, לא יום חג קדוש אשר מגיע פעם בשנה.
מאז היישור הכוכבי של הרטט או ההתכנסות וההתלכדות האסטרולוגית ההרמונית,
בחודש אוגוסט (1987) ראו חכמי השבט שלנו את שדה השפע ממש נוגע באמא ארץ ומגיע לנוח כמו שמיכה מעל הגוף שלה. בעשותו כך מסוגל עכשיו שדה השפע לספק ולפרנס התגלמות ולהתגשמות מידיות לכול ילדי כדור הארץ אשר יקראו לצרכים שלהם עם הוקרת תודה לפני שהם מקבלים את הברכות האלו.
שדה השפע מכיל את כל צורות-המחשבה אשר מספקות שפע יצירתיות לילדי כדור הארץ.
רעיונות חדשים אלו זמינים לכול דו-רגלי וניתן לגרום להם להתגלות ולהתגשם ולהיראות
דרך כך שמודים ומכירים ומאשרים את הרעיונות ואז לפעול על-פיהם.
כאשר יש צורך,
הוא נשלח על-ידי שדה השפע, בצורה של רעיון, למודעות של כל צורות החיים.
רעיונות אלו מתחילים להתגלות ולהיראות כפי שהם נכנסים אל הממלכות הפיזיות
ובני-האדם פועלים על-פיהם.
אפשר לפגוש ולספק כל צורך בעולם שלנו כאשר אנחנו פועלים על-פי כל רעיון טוב
אשר מגיע אל תודעתנו – Our Mind .
אם יש צורך מסיבי או צורך של ההמונים בהמצאה חדשה, אז הרעיונות אשר ירשו לממציא ליצור את ההמצאה הזאת נעשים זמינים להרבה אנשים באותו זמן.
הממציא אשר פועל על-פי הרעיונות האלו ומשלים את הפרויקט מגיב לרעיונות החדשים ועוזר לתהליך ההתגלמות וההתגשמות.
בכול פעם בה אומן, רקדן, סופר, מדען, מוזיקאי, אדריכל או כל אדם יצירתי
פועל על-פי רעיון ויוצר משהו אשר אפשר לחלוק עם כולם, אדם זה מפתח את המתנות האישיות שלו או שלה וכמו כן מביא/ה שפע על המציאות הפיזית.
בכול פעם בה מורה, מכונאי, בנאי, או יועץ עוזרים לאדם אחר, אותו שפע מתגלם ומתגשם.
כל כישרון וכול תפקיד בחיים הפיזיים משחק חלק אשר עוזר לכולם לגלות ולראות את חיי השפע.
כאשר יש לילידי אמריקה צורך בכלי כלשהו או את שירותיו של אדם מיומן,
הם נותנים תודה לשדה השפע בשביל ההתגשמות וההתגלמות של הדבר שיש בו צורך לפני שהוא ממש מופיע.
לשדה השפע תמיד יש דרך לשים את הדבר בו יש צורך בידיו של האדם אשר צריך.
המפתח לגלות ולראות את הדבר שיש בו צורך זוהי הוקרת תודה ואמון אשר מאוזנים בפעולה.
אין צורך של חוסר בעולם החמישי.
שפע לכול ילדי כדור הארץ מתגלה ונראה.
מחשבה תמיד קודמת לצורה.
אם הרעיונות של לחלוק ושל שוויון קודמים למציאות הזאת בלבבם של ה-דו-רגליים
אז ההתגלמות וההתגשמות של צרכים פיזיים אשר פגשו בהם תעקוב אחרי זה.
זוהי הבטחת המסתורין בבוראו את שדה השפע.
שדה-השפע הופיע לספר לך . . :
קרן השפע מלאה שפע של רעיונות, כישרונות, מלבושים, ניסיונות, מזון, בני לוויה,
והרגשות אשר ישרתו את הצרכים של ילדי הארץ.
אם הופיע הקלף של שדה השפע,
מובטח לך כי מה שאתה צריך בזמן הזה נראה ומתגלה.
הצרכים שלך יסופקו.
תן תודה עכשיו לפני שמספקים את צרכיך.
תראה למסתורין הגדול את האמון שיש לך בתהליך שלך,
היפטר מכול ספק לגביי האפשרות להפוך להיות מחדש כמו ילדים.
אל תגביל את האופן בו מופיעה ההתגלמות הפיזית.
המקור האורגינלי פועל בדרכים מסתוריות, וממקם את האנשים המושלמים ומקומות ודברים על דרכינו
כדי להיות תשובה לצרכינו האמתיים.
אנחנו מתבקשים להיזכר בהבדלים שיש בין צריכים אמתיים ומשענת חומרית וקביים חומריים,
אשר הם רק אשליות של אושר.
בכול מקרה, שדה השפע מזכיר לנו את זכותנו האלוהית כי יענו לתפילתנו ויספקו את צרכינו.
מראת העשן הענקית
- - - - - - - - - - -
דרך העשן אני רואה בהסתכלי אחורנית עוד שיקוף שלי.
מראת העצמי הפנימי שלי מי את אם אני עצמי ?
ראי העצמי החיצוני שלי מה רואים האחרים ?
האם זאת האמת אשר בלבבי או היהירות האנושית ?
קלף – 40
מראת העשן הענקית
השתקפות ושיקופים
מראת העשן הענקית היא הלימוד בו משתמשים בצורה רחבה ונפוצה ה 'מאיה',
ולעתים מלמדים אותו שבט הצ'איין / שאיין – Cheyenne והפווני – Pawnee .
ה 'מאיה' אומרים : 'אני אחד נוסף של עצמך'.
באופן הזה מדגישים ה 'מאיה' כי כל צורת חיים משקפת כל צורת חיים אחרת
וכי המקור של כולן הנו אותו מקור אורגינלי.
הקונצפט או התפישה הרעיונית של האחדות במראת העשן
יכולה להעלים ולסלק את כל הסוגים של הרעיונות האליטיסטיים והגרנדיוזיים אשר התפתחו בעולם הרביעי של ההפרדה.
אם כל דו-רגלי ייראה את כל בני-האדם האחרים בתור התבטאויות יחידניות שלו עצמו, אז לא יהיה כל בסיס לריב,
סכסוך או מלחמה.
מראת העשן הענקית מדברת על השיקופים של העצמי אשר נראים באחרים.
מראת העשן הענקית מאפשרת לקרוא במסך העשן של האשליות האישיות
כאשר הראי אשר הנו ממש מעבר לעשן, נתפס בקרן של אור מאיר או התגשמות והגשמה ו/או גשמיות, וברגע הזה,
אלו אשר מוכנים להסתכל ולראות את עצמם רואים את האשליה של המיתוס האישי שלהם.
החלק של העצמי אשר מתעקש כי הוא היחידי נשבר על-ידי ההבנה והתפישה כי ש,
כל צורת חיים מחזיקה חלק שווה בפתרון של האחדות והכוליות השלמה.
אין משקל לביקורת שלנו על אנשים אחרים באור האמתי של השיקוף-העצמי.
אולי יהיו לנו את הדעות שלנו לגביי אחרים שממשיכים לחיות עם החלוקה הפנימית שלהם עצמם,
אבל, הדעות האלו, משרתות רק בתור תזכורות לגביי למה אנחנו צריכים לשאוף לשלמות עצמית
המבוססת על רעיונות של שיווין.
הלימודים של הילידים האמריקניים לגביי 'להצביע על מישהו אחר' מתאימים לזה.
כאשר אנחנו מצביעים על אדם אחר באצבעותינו אז 3 אצבעות מצביעות עלינו בחזרה.
בקונטקסט הזה יכול להיות כי השיעור אומר כי אחרים רק משקפים את מה שאנחנו צריכים להכיר ולזהות בתוך העצמי.
חמלה אל אחרים שחייבים ללמוד שיעורים קשים בנתיב האישי שלהם היא בעלת חשיבות עליונה.
התוצאה של חוסר חמלה היא קרירות של קור בלתי סולח ובלתי נסלח ומעכל ואוכל את הלב.
החיים לא יכולים להיות מומרצים ולהאיץ ולגדול בתוך האדם אשר לא יכול לסלוח לאחרים או לעצמו.
מחפשים מסוימים בזמן ההתעוררות הזה אימצו אמרות חלקלקות, שטחיות אשר הן חסרות חמלה.
האמרה : "הם יצרו את המציאות שלהם עצמם".
כאשר אומרים את זה בלי חמלה והבנה, זה משקף חוסר התפתחות במחפש.
כאשר מתנהגים לאדם אחר באופן קשוח ומחוספס וקשה וחסר רגישות שכזה,
זה האחד הנוסף בתוך עצמנו אשר נפגע מכך.
מחפשים אחרים אשר מסתכלים יותר מדיי עמוק לתוך עצמם מתחילים להשפיל ולזלזל בעצמי
עם הקול הקר של ההורה הביקורתי הפנימי.
מראת העשן הענקית מלמדת שיקוף מאוזן אשר לא מחפש להפחית ולהוריד את הערך של העצמי
אלא אבל במקום זאת לתקן גישות לא בריאות אשר מגבילות את פוטנציאל הגדילה.
כאשר אנחנו מתרשמים ומעריצים את המתנות של מישהו אחר,
אנחנו מתבקשים להכיר, להוקיר ולהודות על היופי היחידני
של האדם המוערך הזה כך שנוכל לראות את הדברים הדומים בתוך עצמנו.
מראת העשן הענקית היא כלי אחד אשר בו אנחנו יכולים להשתמש כדי ליצור הרמוניה
בכול היחסים והקשרים שלנו דרך בחינה-עצמית והתבוננות-פנימית.
כאשר אנחנו לא זרים לעצמי, אז השיקוף שאנחנו רואים באחרים יהיו כאלו של יופי.
כאשר ראי מתנפץ למאות חתיכות, כל חתיכה תיתן למסתכל תמונה שלמה
ממש כמו שהראי כולו נתן כאשר הוא היה שלם.
מראת העשן הענקית לא יוצאת מן הכלל הזה.
את כל הבריאה אפשר לראות כאשר רואים דרך העשן של האשליה הפיזית
אל תוך הטבע האמתי של החיים.
בתוך כל אטום אפשר לגלות עולמות על עולמות.
כל חלק מן הבריאה מחובר בחיבור הדדי ותלוי בכול צורת חיים אחרת בתוך הכוליות השלמה.
כאשר איזשהו חלק בעולם שלנו נהרס בלי מחשבה אז סובלים גם חלקים רבים אחרים שהם
בתלות-הדדית.
מראת העשן הענקית מלמדת כל אדם לחפש אחר הדומה במקום אחר השונה כאשר אנחנו מסתכלים על אחרים.
הגזע האדום מבין את המשפחה הפלנטרית ואת הערך של לימוד השפה של כל צורות החיים על-פני אמא ארץ.
דרך השפות של כל צורות החיים האחרות, אנחנו מקבלים כל הזמן מתנות של ידיעה משוקפת.
אנשים אשר משתמשים ביצירתיות שלהם כדי למצוא תשובות אישיות אשר עוזרות לגדילה שלהם
גילו חלק ממראת העשן הענקית.
תשובות משתקפות בדרך שונה לכול מבקש ומחפש.
בכול פעם שהאובך והערפול של האשליות מנקה ומתבהר ומופיעה באופק הבנה חדשה ברורה ומבהיקה זה אומר ששברנו את השקר שמתעקש כי אנחנו שונים מדיי מכדי לחיות בשלום ובשלווה עם החלקים האחרים של הבריאה.
גשם-הרים עבדה בתור מרפאה במטרה לשרת את האנשים של ה 'מאיה'.
כפי שהיא גדלה והחכימה היא ראתה דברים מוזרים קורים בין המנהיגים של כהונת היגואר.
הכוהנים התעקשו כי אלי הטבע צריכים קרבנות-דם וחייבים לעשות את טקסי המוות האלו עם קרבנות בני-אדם.
גשם-הרים ידעה בליבה שאלוהי השמים האחד העתיק, אף פעם לא התיר והרשה כאלו קרבנות ב 'טיקאל'
(טיקאל - Tikal – מקום באמריקה) כאשר הוא הגיע ללמד את האנשים בספינתו הסולרית – Solar Boat
או בספינת השמש שלו.
טיקאל הייתה עיר עצומה, שופעת בתושבים.
ועדיין, נראה היה כי רוב התושבים ב-טיקאל קיבלו את הצו של כוהני היגואר בלי שאלות.
גשם-הרים פחדה כי תהיה זאת תחילת הסוף עבור אנשיה אם יאפשרו לכוהני היגואר להשלים את התכניות האיומות והזוועתיות שלהם.
היא חיפשה בזיכרונה האם יש מישהו אשר עדיין גר בטיקאל וזוכר ומכבד את הלימוד של אלוהי השמים.
בחפשה אחר תשובות היא התחילה ללכת לכיוון מקדש הנחש הדו-ראשי, מקדש הריפוי.
לפתע פתאום, בזמן שהיא התקרבה למקדש,
התודעה-Mind שלה הבזיקה עד לסבתא העתיקה אשר לימדה את הנשים של מקדש הנחש הדו-ראשי
להשתמש במראת העשן הענקית.
גשם-הרים חתכה את דרכה בג'ונגל לחפש אחר בית הסבתא אשר נקראה :
"זאת-אשר-רואה".
זאת-אשר-רואה אמורה להיות זקנה מאוד אם היא עדיין בחיים.
פעם אחת גרה סבתא זאת בבית אשר אליו נלקחה גשם-הרים במשך תקופת האימונים המוקדמת שלה.
אחרי שהיא מצאה את הבית של זאת-אשר-רואה, גשם-הרים ביקשה להיכנס באופן המקובל והיא נכנסה פנימה. זאת-אשר-רואה ישבה ליד בנה אשר היה כוהן יגואר נקוד והם דנו בתהפוכות המאורעות.
קערת רפואה מושחרת עמדה ליד האש מלאה מים. הבן טוקאן – Toucan קפץ כאשר הופיעה גשם-הרים.
כאשר גשם-הרים הצהירה את סיבת בואה
טוקאן נרגע והשלושה החלו לטוות את הקסם של מראת העשן הענקית.
מסתכלים על השתקפותם בקערת הרפואה ומבקשים ומחפשים אחר תשובות.
העשן טווה דפוס מעבר להשתקפות הפנים של הסבתא הזקנה הקשישה ושני הסטודנטים שלה.
החיזיון של לבבות נעקרים החוצה ודם משפריץ לכול עבר על המזבח של מקדש היגואר
גרם לשלושת המתבוננים בחיזיון להירתע בכאב ובגועל.
החיזיון השתנה ונראה החדר הפנימי – קודש הקודשים של כוהני היגואר
והכוהנים המסוממים שאכלו את הפטרייה האדומה מעץ-פופי – Poppy Tree .
גשם-הרים וטוקאן נרתעו והשתנקו באימה בגלל ההתנהגות החריגה של הכוהנים המסוממים
כפי שהגברים גם רכבו אחד על השני והוציאו את האנרגיה המשוגעת שלהם בצורה מינית.
לפתע פתאום ה-ריק ניקה את הסצנה וטוקאן רטן ומלמל את הפחדים והזעם שלו.
" תסתכלי אמא מה הם עושים ! " הוא זעק ובכה : " איך אפשר לעשות כזה שימוש לרעה בלימודים הקדושים ?
איך אחזור למקדש לחיות בין 'האנשים האלו ? "
לאט לאט דמעות של לב שבור חרצו את דרכן במורד פניה מחוטטות הזמן של זאת-אשר-רואה
והיא אמרה בלחישה :
"בני, הם לא שום דבר אלא רק אחד נוסף של עצמנו".
גשם-הרים דיברה ואמרה :
"אבל, סבתא, הם שונים. הם עושים שימוש לרעה ברפואה ! הם מבקשים להרוס את הלימוד הקדוש של אלוהי השמים, אנחנו הולכים בדרך היופי, אז איך הם יכולים להיות אחד נוסף של עצמנו ?"
זאת-אשר רואה התבוננה עמוק לתוך קערת הרפואה וכאשר דמעה מעיניה הזקנות צנחה למים
מעגלים מנצנצים של אור נפתחו אחד אחר השני.
במרכז המעגלים הופיע פניו של אלוהי-השמים המורה מן הכוכבים.
" היו שלום ושלווה ילדיי, תדעו כי השביל המעוות והעקום של כוהני היגואר האלו יסתיים בכישלון.
אני לימדתי את ה 'מאיה' כי הריפוי של האנשים יגיע ויבוא בדרך הלב
בכך שהם יראו את כל הדברים בתור אחד נוסף של עצמם.
אני לימדתי אותם כי ההיזכרות תגיע דרך הדם והזיכרון הגנטי האישי שלהם.
כוהנים אלו מבקשים אחר עוצמה וכוח על אחרים דרך השחתה של האמיתות האלו. "
טוקאן שאל את אלוהי-השמים איך הכהונה המושחתת והרקובה יכולה להיות אחד נוסף מתוך עצמנו.
אלוהי-השמים ענה :
" החלקים של עצמכם אשר הלכו בשביל העקום והמעוות של הרואים המסוממים האלו
הם רק הצללים שלכם עצמכם. צללים אלו הגיעו להתעורר לחיים דרך הסירוב שלכם
בתור גזע להתעמת עם חמדנות, קנאות וקנאה אשר צפות במחשבות שלכם.
יופי רואה את ההרגשות של הצללים בתור יריב ראוי אשר מתעקש כי יכבשו אותו כדי שתוכלו לגדול.
הפחדים האנושיים רואים את הרגשות האלו בתור רעים ובצורך של הדחקה והכחשה.
כאשר אתם מפחדים להרגיש את המחשבות הצללים האלו, הם ממשיכות לשלוט בכם.
דרך הפחד שלכם עצמכם אתם מתחילים להאמין כי אתם בלתי ראויים או רעים.
כאשר מכחישים ומדחיקים את הצללים הם מקבלים כוח ויום אחד הם מתעוררים
עם כוח חיים מ- של עצמם והם יאכלו את היופי אשר בתוככם.
למדו אחרים להשתמש בחלקי הצל של עצמם בתור דוגמאות של יריב ראוי
אשר יכול לעורר ולהצית את הגדילה של היופי בתוך העצמי.
אתם תראו את היופי של האיזון מגיע אל לבבות האנשים בזמן שהם נזכרים ".
מראת העשן הענקית משקפת לך . . :
מראת העשן הענקית משקפת את השיעור של להשאיר את המיתוס מאחורנית.
אתה מה שאתה מחליט שאתה.
תזיז את מסך העשן אשר מחביא את הכישרונות הטבעיים שלך ואת ערכך ותעמוד זקוף.
תזהה את האזורים אשר אותם יש לפתח עוד והתחל את התהליך הזה.
תפסיק להיות פחדן בפני הפוטנציאל שלך ותחיה את האמת שלך.
יש מיליונים של מודלים לחיקוי כדי לבחור מהם.
ברמה אחרת נוספת אתה מתבקש להיות שיקוף טוב בשביל אחרים.
ולעודד את האחרים להיות אמיצים דרך ללכת את הדיבור שלך – Walk your talk .
השיקוף שאתה רואה באחרים אולי לא יעשה אותך שמח אם אתה מטיל ספק בעצמך ובזכותך להיות.
קנאה וקנאות בכול רמה רק עוצרת ומגבילה את הגדילה ומבזבזת אנרגיה.
תשבור את המראות אשר מתעקשות על חשיבות-עצמית, עגמומיות וקדרות או כישלון
כך שתוכל להגיע ולרדת אל מה שחשוב באמת.
בכול הרמות מראת העשן מבקשת מאיתנו לקבל אור וצל בתור שווים.
השיקופים שמהם אנחנו סולדים יכולים להיות יריבים ראויים
אשר מלמדים אותנו לגדול אל תוך הפוטנציאל שלנו.
אפילו הצדדים שלנו הנמצאים בצללים משרתים אותנו על-ידי כך שהם מובילים אותנו על-ידי ניסוי ותהייה
אל הדימוי והדמות האמתיים של העצמי.
