top of page

אמא אדמה אבא שמים

Feather
Feather
Feather 5
רקד שמש בדד.png
Feather 6

ריקוד-שמש
- - - - - - - - -

בתוך הסוכה הקדושה,
הלוחמים רוקדים את השמש
קשורים אל עץ-החיים,

עד שהריקוד נעשה.
הם מרגישים את כאב האישה
כדי שהאנשים יוכלו לחיות
מחפשים אחר חזיונות הרפואה
כפי שהם נותנים מכאבם.


קלף – 6
ריקוד שמש
הקרבה עצמית
- - - - - - - -

ריקוד השמש המסורתי זה הנו הטקס הקדוש והריטואל המרשה ומאפשר ללוחמים את הזכות לתת מן הכאב שלהם,
מן הדם שלהם, מתפילותיהם, ומתוך עצמם, להקריב לטובת כל האנשים.
ריקוד השמש נעשה בדרך כלל פעם בשנה בכול שבט.
זה הנו טקס של ארבעה-4 ימים אשר מכבד את ארבעת-4 הכיוונים ואת עץ החיים הקדוש,
ונותן ללוחמים הזדמנות להוכיח את ערכם ב-להיות המגנים של האנשים.

ריקוד השמש נקרא בשמו כי סבא שמש ידוע ומכובד בתור המקור לאהבה והחמימות והחום על אמא ארץ.
האספקט הזכרי של סבא שמש מציג ומדגים כיצד יכולים הלוחמים להיות הכוחות המגנים והאוהבים
אשר מאפשרים לכול חברי השבט לגדול ולשגשג מתחת להגנה שלהם.

כפי שסבא שמש מעניק אור לכול הדברים הירוקים הגדלים על אמא ארץ
ומגן עלינו מן החשכה של המחשבה, הלב, והעלטה המוחלטת,
כך חייבים הלוחמים של האנשים, של העם, להגן על האומות שלהם
מאויבים, אבדן אומץ, ומן הלילה החשוך של הנשמה, כשהפחדים משתלטים.

מכינים את האזור של ריקוד השמש באופן קדוש. ממוקמת ומוצבת זירה עגולה אשר אותה מכינות הנשים וסוכה של סבך נבנית במרכז היכן שממוקם עץ ריקוד השמש את האיש העומד (עץ) יישאו מן המקום בו כרתו אותו כך שהוא לא ייגע באדמה, עד למרכז המעגל בו שותלים אותו באדמה.
עץ ריקוד-השמש מייצג את עץ החיים.
טקס הלוחמים הממשי עם התומכים שלו הנו סודי.
למרות זאת ובכול מקרה, אני אגיד כי זה יפה מאוד, ונותן כבוד לאיש העומד (עץ) לרקדנים, לאמא ארץ,
למסורת השבט ולסבא שמש.

כאשר העץ נמצא במקומו, צרור ריקוד השמש (קלף-28) ממוקם בגובה על העמוד של ריקוד השמש
אשר הנו זהות הרפואה החדשה של האיש העומד (עץ).
במסורות של שבטי ה-סיאוקס – Sioux ה-קיאוויה – Kiowa ושבט ה-קרואו – Crow - שבט העורב,
נתנו את הכבוד של הטיפוס על העץ ומיקום הצרור ל ' מה-וו' – Ma-Wo – זה אדם שהחשיבו כי יש לו
שתי-2 נשמות בגוף אחד.
האיש בעל '2-הנשמות' היה גבר בעל מאפיינים נקביים או אישה בעלת מאפיינים זכריים.
באמריקה הילידית, החשיבו את זה בתור המין השלישי וזאת הייתה מתת יפיפייה נדירה.
ה-מה-וו – האיש בעל 2 הלבבות יכול היה לייצג את האיש או את האישה בצורה שווה.
מאחר ורק אדם אחד יכול היה לטפס על עמוד ריקוד-השמש זה היה מזל טוב כי אדם זה יהיה משני המינים.

 

צרור ריקוד-השמש היה ארנק עשוי עור אשר נשא את הרפואה הקדושה של הטוטמים.
דרך פיסות אלו של פרווה, שיניים, נוצות, עצמות וטפרים, כך מורגשת המהות והרפואה של הוויות יצורים אלו.
הצרור של ריקוד-השמש נושא גם פריטים מיוחדים אשר נוצרו בשביל שנה מסוימת זאת כדי להביא ולחולל תוצאה ספציפית אשר מתכוונים אליה ורוצים בה.
הפריטים העתיקים המצורפים יכולים להיות : מקטרת, בובת ריקוד-שמש או משרוקית מכנף של נשר.
פריטים אלו הבטיחו את ההגנה של מגוון הטוטמים והרוחות-Spirits טובות הלב.
כל רקדן שמש מבקש ומחפש אחר חיזיון רפואה במטרה להכיר ולדעת את מקומו בהמשך הגדילה של השבט
וכמו כן גם בגורלו של השבט.

באופן מסורתי, כל רקדן שמש חייב כי יהיה לו תומך אשר הנו לוחם אשר רקד את ריקוד-השמש לפניו.
התומך מתחייב בערכו ואופיו החזק של רקדן-השמש.
החברים של שבט הלוחמים אשר בוחרים להקריב למען טובת האנשים,
חייבים להתכונן במשך 3 ימים לפני הריקוד בצום ותפילה והדרכה והוראות מזקני השמש הגברים.
ביום השלישי מחוררים את הרקדנים דרך הרקמה המחברת של שריר החזה הגדול
קודם כל בעזרת מרצע ואז עם מקל מחודד מעץ דובדבן.
ואז מחברים רצועות אל יתדות המוט הקטנים אשר עוברים דרך החזה
אל העץ של ריקוד-השמש או אל עץ החיים ויוצרים מטרייה מיוחדת או אפקט כמו של קרוסלה.

הרבה סוכנים של ממשלת ארצות הברית בזמנים המוקדמים,
ראו את ריקוד-השמש בתור עינוי עצמי כי הם לא ידעו מה המטרה של הטקס.
וכתוצאה מכך, זה נאסר בשנת 1941 על-ידי משרד הפנים.
רק בשנים האחרונות, ריקוד-השמש החלו שוב מחדש להשיב את הרוח-Spirit בחזרה לאנשים שלנו.
המטרה של ריקוד-השמש זה לאפשר ללוחמים הצעירים לחלוק את הדם של גופם עם אמא ארץ.
זה מובן כי הנשים עושות את זה בזמן-הירח שלהן או המחזור החודשי (קלף 17 וקלף 21).
הנשים נותנות מן הכאב דרך לידת ילדים והגברים דרך ריקוד-השמש, כדי שהאנשים יוכלו לחיות.
הנשים מזינות את הזרעים של דורות העתיד והגברים מוסרים את חייהם ומתחייבים להגן על העתיד הזה
דרך טקס הריקוד של השמש.

במשך שני-2 הימים האחרונים, כאשר הטקס של החירור והריקוד הסופי מתחוללים,
נשים רבות עושות חתכים קטנים על אמת היד או מחוררות את שריר הזרוע או את פרק כף היד.
הן מאפשרות לדם לנזול ולגעת בגוף של אמא ארץ שלנו ובכך מראות כבוד לרקדנים
וכך הן שוב מחייבות מחדש את חייהן לשמירה והאפוטרופסות והשימור של כל הדברים החיים.
זוהי היא פעולה של הקרבה עצמית עבור הנשים כמו גם עבור הרקדנים הלוחמים אשר מחוררים את בשר החזה שלהם. באופן מסורתי הנשים לא רוקדות את ריקוד-השמש מאחר והן כבר קודם הוכיחו את אמונתן ואת היציבות והקביעות שלהן דרך כך שהן יולדות ילדים וההזנה המבוססת על-ידי המגדר שלהן.

אימהות אלו של הכוח היוצר הכירו בעובדה כי כל נוזל בתוך הגוף שלנו הנו מיסוד נקבי
כמו גם הצ'יפ של שבט המים. הדמעות שלנו, השתן והדם והרוק שלנו, הם מיסוד המים
וכאשר הם ניתנים בחזרה לאמא ארץ ניתן למחזר אותן ויכול להיות ממוחזר בתור לחות
למען ההפריה של גדילה עתידית.

ריקוד-השמש מודה ומכיר את האספקט הנקבי והרקדנים מכבדים את שני-2 הצדדים של הטבע שלהם
דרך הטקס הקדוש הזה.
ממש כפי שיסוד המים עולה אל אבא שמים ולוקח את הצורה של אנשי-העננים,
הלב של הלוחם עולה אל סבא שמש להיות מואר במשך ריקוד-השמש כאשר הדם שלו מזין את הגוף של אמא ארץ.

כוח הסבל והאומץ אשר זה לוקח לרקוד בלי מזון או מים במשך 4-ארבעה ימים
זה מבחן אמתי של המרקם והאופי של הרקדן.
חודשי ההכנה לפני ריקוד-השמש כללו צום ואף צומות, מסעות חיפוש חזון וטקסי טיהור,
אימון 'חיל-כלב' (קלף 12) והרבה תפילה אישית. ליפול למטה בריקוד-השמש מביא חוסר כבוד לתומך של הלוחם האמיץ אשר נפל, ויכול לבשר ולהזהיר על זמן של חוסר מזל לשבט או לכול האומה.
התומך הנו הראשון לספוג את חוסר הכבוד על שלא הכין את הלוחם האמיץ על-פי שיטות מחמירות, קשוחות וקפדניות.

בזמנים של העבר אם במשך ריקוד-השמש קיבל הלוחם חזון אז התייחסו אל זה כסגולת רפואה טובה.
החזון יכול היה להיות של קרב המשמש ובא, מהפך או פעולה מוצלחת, אישה, סוסים חדשים או דברים אחרים.
בשבטים רבים אשר מן המישורים, הגברים לא היו ראויים לנישואין עד אשר הם רקדו את ריקוד-השמש.
ובדרך הזאת, ללוחם יהיה כבוד יותר גדול כלפיי האישה אשר נושאת את ילדיו.
הוא גם יכול היה אז להגיע ולבוא אל משכן הנישואין עם כבוד והוכחה על אומץ לבו.
אם הוא קיבל חזון במשך ריקוד-השמש על איזשהו בעל-ברית או עוזר רפואה,
היה מובטח לו כי חייו יהיו אורכים ופוריים.
אם לא היה מקבל חיזיון, הרקדן יכול היה להרגיש כאילו הוא לא סיים והשלים באיזושהי דרך את הריטואל הקדוש.
בשביל חלקם, חוסר הרצון להיכנע למסרים של בעלי-הברית היה מעורבב עם חוסר הרצון שלהם ליפול ולהביא חרפה ובושה לשבט שלהם.
אז הם היו רוקדים שנה אחר שנה כדי לעזור לאנשים ולהתפלל פעם נוספת עבור חיזיון.

בחיזיון הלוחם יכול היה לראות איזה סמלים יש למקם על המגן שלו בזמן שהוא רוקד את ריקוד-השמש.
על-פי מסורות מסוימות הרקדנים נושאים וורסיות קטנות יותר של השבט שלהם או הסמלים שלהם עצמם ואשר נעשו במיוחד למען ריקוד-השמש. כל רקדן מצויד בזר של מרווה על ראשו ומשרוקית של נשר אשר בה נושפים במרווחים כדי להיפגש את מקצב התוף ולהיכל ולבנות את האנרגיה של הטקס.

יתדות דרבנים מעץ הדובדבן חייבים לקרוע אותם מן העור כפי שכל לוחם נמשך מתוך עץ החיים אשר אליו הוא מחובר. ובעשותו כך, נותן כל גבר מכאבו כדי שהאנשים יוכלו להמשיך לשגשג ולפרוח.
 

אח הדם שלי, איש הנשר של ה-אוגללה סיאוקס – Ogalala Sioux רקד את ריקוד-השמש שש-6 פעמים
והוא אמר לי שזה לקח חודשים רבים כדי לרפא את הרקמה המחברת.
ראיתי הרבה אחים נוספים הנושאים את הצלקות של ריקוד השמש וכולם נשאו אותן בגאווה.
הגברים האלו ידעו חלק קטן מן הכאב אשר יש לנשים בלידת הילדים,
והם הגיעו לכבד את התפקיד אשר הנשים נושאות על-פי התכנית של המסתורין הגדול.

ריקוד-השמש הנו שוב בפעולה והרוח – Spirit של האנשים שלנו משוחזרת שוב,
כאשר נלקחות הזכויות הקדושות של הרוחניות של איזשהם אנשים או עמים, הרוח – Spirit יכולה להצטמצם ולפחות.
ריקוד-השמש לא מיועד כדי שכולם יתנסו בו, אבל השיעורים אשר נלמדו הם דרך יפה מאוד בשביל להבין את האיזון
אשר בין הזכר לנקבה, האומץ והכאב, חיזיון ועקשנות, נאמנות ואהבה.
להקריב מעצמך זה להביא את הידיעה כי המקריב נאמן לאנשים.
אל ריטואל טקסי עתיק זה מתייחסים בתור פעולה חזקה של אהבה.
הוא מלמד אותנו כיצד ואיך ללכת מתוך איזון ולשחרר ולהיפטר מהחלקים של עצמנו
אשר מעוניינים רק ב 'אני' האישי.


אז מה אומר לך קלף ריקוד השמש . . :
קלף ריקוד-השמש מבקש מאיתנו להסתכל מה צריך להקריב כדי שהקדושה של חיינו תוכל להשתקם.  
יכול להיות כי ספק או פחד רודפים וצדים את חלומותינו וצריך להקריב אותם
כדי שחלומותינו יוכלו לחיות.

מצד שני, אם איזשהו הרגל רע הגביל את היכולות שלנו, את ההרגל הזה צריך לכבוש.
חוסר זהירות ופזיזות והתמכרות יתר ופינוק יתר יכולים לסכל ולמנוע את החיים השופעים אשר אנחנו מחפשים
אם אנחנו לא ניפטר מן החלקים האלו של העצמי אשר מייצגים את הצללים ואת הצל שלנו.

הצל שלך תמיד מוכן כי יקריבו אותו.
אם למדת לרקוד מתוך חשכת הבורות אתם תלמדו מה כבר לא קדוש יותר בחיים שלכם.
אז ההקרבה הופכת להיות האמת שלכם.
אם אתם משתמשים בפחות נייר בכדי להציל את יערות הגשם אז אתם עושים אותם קדושים.
בכול מקרה,
אתם מתבקשים לוותר על משהו בכדי ובמטרה לעמוד באמת של האמונות שלכם ובדברים בהם אתם משוכנעים.
לוותר על תרסיסים של ספריי , אפטיה, מרירות, חברים חמדניים או יותר מדיי סוכר זה יכול לשנות את הערך של החיים שלכם.

תזכרו כי הקרבה עצמית היא לא הכחשה של הצרכים שלכם, אלא במקום זאת החלטיות עצמית של הקרבה מתוך רצון של מגבלות דרך פעולות.u

בדף : רוקד-שמש, מקל-הדיבור, POW-WOW, .

Feather 4
Feather 2
Feather 5
אהל רקד שמש.png
רוקד שמש.png
Feather 4

מקל הדיבור

- - - - - - - -
מקל-הדיבור מזכיר לי
כל נקודת מבט קדושה
במושלמות של מעגל
החישוק הקדוש.


קלף - 15
מקל-הדיבור
נקודות-מבט ואפשרויות-אופציות

מקל-הדיבור הנו כלי אשר בו משתמשים במסורות רבות של ילידי אמריקה כאשר נקראת המועצה.
זה מאשר לכול אחד מחברי המועצה להציג את נקודת המבט הקדושה שלו.
את מקל הדיבור מעבירים מאדם לאדם בזמן בו הם מדברים ורק לאדם אשר אוחז במקל יש רשות לדבר בזמן הזה.
נוצת-התשובה גם נמצאת בידי האדם המדבר אלא אם כן האדם שמדבר מפנה את השאלה אל חבר מועצה אחר.
בזמן כזה, נוצת-התשובה עוברת אל האדם אשר עונה על השאלה.

פרוצדורה פרלמנטרית בצורה הזאת הייתה בשימוש על-ידי ילידי אמריקה במשך מאות רבות ומכירה בערכו
של כל מי ש, מדבר. כל חבר במפגש חייב להקשיב מקרוב למילים הנאמרות, כך שכאשר תורו מגיע אז הוא לא יחזור על אינפורמציה שאין בה צורך או שואל שאלות שלא קשורות לעניין.
מלמדים את הילדים האינדיאנים להקשיב מגיל 3 ומעלה, ומלמדים אותם גם לכבד את נקודת המבט של האחר.
זה לא אומר שהם לא יכולים לא להסכים, אלא שהם מחויבים על-ידי הכבוד האישי שלהם
לאפשר ולהרשות לכולם להביע את נקודת המבט הקדושה שלהם.

 

מקל דיבור יכול להיות עשוי מכול מיני סוגים של אנשים-עומדים (עצים).
האנשים אשר אחראיים להחזיק כל מיני סוגים של מפגשי מועצות נדרשים להכין את מקל הדיבור שלהם עצמם
אפשר להשתמש במקל-דיבור כאשר מלמדים ילדים, מחזיקים מועצה, עושים החלטת ביחס לוויכוחים ומריבות,
עורכים התכנסות טקס פוו-וואו – Pow – Wow  ,
עושים מעגל מספרי-סיפורים או עורכים טקס בו יותר מאדם אחד מדבר.

 

מאחר וכל חתיכה של חומר שמשתמשים בה במקל הדיבור מדברת על רפואתו האישית של בעל המקל
אז כל מקל דיבור יהיה שונה.
האיכויות של כל סוג של איש-עומד (עץ) מביאות רפואות מסוימות ומיוחדות.
לדוגמא, האורן הלבן הנו עץ השלום, ליבנה מסמל אמת, ירוקי-עד מייצגים את הגדילה ההמשכית של כל הדברים,
יש עצים אחרים כגון ארז המציינים טיהור וניקוי.
צפצפה היא הסמל של ראייה בהירה מאחר ויש על הגזע הרבה צורות של עיניים.
בעץ המייפל מתאים להשתמש במועצות של ילדים מאחר והוא מייצג עדינות ומתיקות.
בעץ הבוקיצה משתמשים לחכמה. בעץ מילת ההרים – בן חזרר משתמשים להגנה.
עץ אלון משמש לכוח ועצמה. עץ דובדבן להבעה ורגש גבוה או אהבה.
עצי פירות – שפע. אגוז מלך או פקאן לאיסוף וכינוס אנרגיה והתחלה של פרויקטים חדשים.

 

כל אדם אשר מכין מקל-דיבור צריך להחליט איזה סוג של איש-עומד יעזור לצרכים שלו,
וכך יוסיף את הרפואה הנחוצה למועצה הנערכת.
הקישוט של כל מקל-דיבור חשוב גם הוא.
יש משמעות לכול צבעי החרוזים המשובצים על המקל.
במסורת של שבט הסנקה – Seneca  שלנו,
אדום הנו למען אמונה, צהוב של אהבה, כחול של אינטואיציה, ירוק של רצון,
וורוד הנו של היצירתיות, לבן של מגנטיות, סגול הנו של ריפוי והודיה, כתום של קרבת דם עם כל הדברים החיים,
אפור של חברות, חברה וידע, וחום של חיבור ארצי והחלטיות-עצמית.
כל צבעי הפסטל הינם לחזק ולהגדיל לשפר ולהגביר את הנבואה.
שחור הנו בשביל הרמוניה והקשבה. וקריסטל שקוף בהיר הנו בשביל בהירות ומיקוד-פוקוס.

 

הסוגים של הנוצות והעורות אשר בהם משתמשים על מקל-הדיבור גם הם חשובים מאוד.
לכול יצור חי יש את סגולת הרפואה שלו ואת תרומתו לרפואת מקל-הדיבור כמו גם למועצה אשר בה הוא משמש.
הנוצה של התשובות היא בדרך כלל נוצה של נשר אשר מייצגת אידיאלים גבוהים,
ואת האמת כפי שהיא נראית ממבטו המקיף והנרחב של הנשר,
ואת החופש אשר מגיע מלדבר אתה אמת הטוטאלית כמיטב יכולתו של האדם.
נוצת-התשובות יכולה להיות גם נוצת תרנגול הודו, הנקרא גם 'נשר השלום של הדרום', אשר מביא גישות של שלווה ושלום וכמו כן גם את הנתינה ואת הלקיחה ההכרחיות הנחוצות בסיום מוצלח של מריבות וסכסוכים.
בשבטים אשר רואים בינשוף רפואה טובה הנוצה של ינשוף יכולה לשמש כדי להפסיק הולכת שולל ורמאות
מלהיכנס אל המרחב המקודש של המועצה.

 

העורות הקרומים ושיער ופרוות אשר בהם משתמשים בעשייתו של מקל-הדיבור
מביאים את היכולות והכישרונות והמתנות וסגולות הרפואה ואיכויות הריפוי
של הוויות יצורים חיים אלו לייעץ במגוון דרכים.
בופאלו מביא את השפע ; אייל מביא כושר גופני וכוח סיבולת והתמדה. צבי מביא עדינות ;
ארנבת מביאה את היכולת להקשיב עם האוזניים הגדולות שלה. שיער מזנב או מרעמה של סוס
מביא התמדה והתעקשות ומוסיף קשר וחיבור לכדור הארץ ולרוחות הרוח – Spirits of the wind .
שיער סוס הנו טוב מיוחד עם האבות הקדמונים אשר רכבו על הרוח לפנינו מגיעים לייעץ במועצה.
במחלה של הלב, התודעה – Mind, רוח – Spirit או גוף, תקפה את הקבוצה אשר התכנסה,
לפעמים עור נחש עוטף את מקל-הדיבור כדי שריפוי והמרה והתמרה של רעלים יוכל להתרחש ולקרות.

כאשר עשיתי את מקל-הדיבור הראשון שלי, הלכתי לפסגת הר גבוה מאוד וקראתי לעזרה את בעלי-הברית של הרפואה. ישבתי מתחת לענף של אורן פונדרוסה (אורן הזפת או אורן מערבי) עצום ושיחרתי אחר השקט והשלווה של עץ צ'יף זה.  איש-עמוד זה היה הכי גדול והכי זקן בכול האזור
והייתה לו לכן את החכמה של זקן השבט ואת חובת התפקיד של צ'יף לגביי כל העצים האחרים באזור.
הרגשתי את השלווה והשקט של אמא ארץ עולים במעלה השורשים של האורן וממלא את גופי בעקצוץ עדין
כפי שהרוח החלה לשיר דרך הענפים ונשבה באנשי-העננים במרחבי הטורקיז של אומת השמים הגדולה.
השיר היה מתוק ומילא אותי פליאה.

אז שמעתי את שיר הרפואה שלי ממלא את אחר הצהריים, מזמור עתיק רוכב על ארבעת הרוחות.
ההכוכבים של חצות הליל שרו דרך זרועותיהם של האנשים-העומדים (דרך ענפי העצים)
וסיפרו לי כי הם עדיין זורחים מעבר לבהירות אור היום של סבא שמש.

נדדתי מחוץ לצורתי הפיזית ועקבתי אחר הצ'יף של הרוח אל זמן החלום,
ביודעי כי הגוף שלי בטוח ועץ האורן ואמא ארץ שומרים עליו היטב.
רכבתי על קרן שמש אל קיר האש לפרברי הצורה המבהיקה של סבא שמש.
לא היה לי פחד שכאשר נכנסתי לאש וראיתי להבות מבריקות מכול הצבעים ממהרות מסביבי.
לפתע היה הכול שקט ודומם, ואשת עגלת הבופאלו הלבנה הגדולה, ברכה אותי לשלום בחיוך עדין ועיניים מנצנצות.
היא הושיטה אליי את מקל-הדיבור וביקשה ממני להתבונן בכול פרט.
הסתכלתי וזכרתי.
אשת עגלת הבופאלו החלה להסביר לי את רפואת מקל-הדיבור שלי.

היא אמרה :
" עץ המקל שלך צריך להיות מעץ הליבנה הכסוף כדי שהאמת תסמל את השימוש בו כל ימייך.
על קצה המקל צריך להיות קריסטל שקוף בהיר כדי שיהיו לו מיקוד ובהירות.
לכן הבופאלו הלבן זוהי הרפואה העיקרית שלך : העור של בעל-ברית הרפואה הקדוש שלך
יאגד את מילותייך עם ההבנה אשר מגיעה מן הטוטם הזה.
הרפואה של הבופאלו מלמדת אותך כי זכות השפע ניתנת לכול היצורים החיים.
בופאלו מבקש ממך ללכת עם לב אוהב, אמת בלשונך, לחיות את האמת האישית שלך ללא ספק,
בהשתמשך בכישרונותייך לעזור לשלם, ולכבוד את החוקים של כל האחרים בתור שקולים ושווים לאלו שלך עצמך ".

עיניי נמלאו בדמעות שמחה בזמן שהיא העבירה אליי את מקל-הדיבור,
ואז ההדרכה המשיכה :
" חרוזי הטורקיז הן בשביל להזכיר לך כי את קשורה ומחוברת אל אומת השמים הגדולה ואת מוגנת על-ידי אלו אשר חיים בתוך ממלכות אלו. האלמוג הנו הסמל של הדם אשר מחבר את כל הדברים החיים. דו-רגליים, ארבע-רגליים, חסרי-הרגליים, בעלי-הכנף, בעלי-הסנפירים, הזוחלים המבעיתים (החרקים) והחרקים המעופפים, לכולם יש דם אדום.
זה הנו הדם של אמא ארץ אשר מאגדת את המשפחה הפלנטרית ולא עושה ביניהם הפרדה מעמדית וגזעית,
כולם אהובים וכולם תורמים לאיזון של השלם.
בשימוש בחרוזי אנשי-האבן האלו על מקל-הדיבור שלך
את רואה את האמת אשר יוצרת את הגשר בין הארץ לשמים.
הטורקיז הנו מן הארץ והאלמוג הוא מהמים של האם אשר זה הדם שלה ".

אשת עגלת הבופאלו הלבנה הנהדרת העצומה אז הצביעה על הסימנים השחורים בגזע של עץ הליבנה ולחשה :
" סימנים שחורים אלו מייצגים את מתנת ההקשבה. אפילו עם לחישה הנאמרת ברוח נשלחת נקודת המבט
של מישהו למי שמקשיב כדי ללמוד ממנה. אנשי-האבן או עפרוני הבוקר או קונדס הבוקר יכולים להרחיב
את נקודת המבט של אלו אשר מקשיבים. הביני כי הם במועצה בכול רגע של חייהם.
בכול מקום בו את הולכת החיים מסביבך, שולחים לחישות אלו אשר מקשיבים.
תשתמשי בחרוזי קריסטל אלו כדי לייצג את הכבוד ללוחמי הקשת בענן,
גברים ונשים אשר מכירים ויודעים את ערכן של כל נקודות המבט.
הקשת נוצרה כאשר אורו של סבא משתקף דרך קריסטל ומאיר את הצבעים אשר לכול הדברים.
תרגישי את ריכוז הבהירות, של ההקשבה והראייה כפי שאת לוקחת את סגולות רפואה אלו ללב ".

 

הרגשתי את אהבתה מקיפה אותי בזמן שלקחתי את מקל-הדיבור והחזקתי אותו גבוה מעל ראשי בהוקרת תודה,
אומרת תודות למסתורין הגדול.
בזמן שהחזקתי את מקל-הדיבור על לבי, חשתי את ההרגשה המוכרת של לנוע שוב דרך קיר האש בכניסתי מחדש לעולם הפיזי.
אמרתי שלום לאמא ארץ ולאורן הזקן והודיתי להם כי הזינו ותמכו את גופי כאשר הייתי בזמן החלום.
עשיתי את מנחות הטבק שלי וירדתי במורד ההר עם יצירתיות ותכלית מטרה חדשה,
הייתי מוכנה להכין את מקל-הדיבור שלי, בהשתמשי בהבנת הרפואה האישית שזה יעניק לי.

מקל-הדיבור הנו הכלי המלמד כל אחד מאיתנו לכבד את נקודת המבט הקדושה של כל יצור חי.

במועצה, אם אנחנו מקשיבים לחכמה וללימודים של האחרים,
אנחנו יכולים להרחיב את ההבנה שלנו ולהתייחס באופן אחר לאחרים.
זה כבר נאמר כי לגלגל החיים הגדול יש הרבה חישורים
וכל אחד מאיתנו יעמוד על כל חישור בזמן זה או אחר.
השיעור אשר אנחנו לומדים עם כל חישור מביא אותו יותר קרוב לשלמות והרמוניה.
בוז לאלו אשר לא למדו את השיעורים האלו לא ישרת בהבאת הרמוניה.


אז מה אומר לך הדיבור של מקל-הדיבור . . :
מקל-הדיבור מזכיר לנו את התוקף של נקודות מבט אחרות ומלמד אותנו איך וכיצד להקשיב
ולהכיל וליישם את מה שאנחנו שומעים. מזכירים לנו לא להפריע ולא להתערב בדבריהם של אחרים אשר מעניקים חכמה.
אנחנו מלמדים דרך הקשבה כי לחיים יש מיליוני אופציות ותשובות לכול בעיה.

אם מקל-הדיבור הופיע בפתיחה שלך, אתה קרוב לוודאי לא מרשה ומאפשר לך אפשרויות ואופציות במצב הסיטואציה הנוכחי שלך או שנהיית יותר מדיי תקוע ברעיון אחד מלהיות יכול לראות הלאה מתוך המנהרה אשר יצרת בעצמך.
היפתח ותקשיב לאפשרויות ולהזדמנויות אשר מקל-הדיבור אומר כי הן בדרך אליך.
תזכור כי כל האותות והסימנים של החיים והאפשרויות-אופציות הן זמינות לאלו אשר מקשיבים.
ניתנת לך הזדמנות לגדול דרך נתיב שונה.
תשתמש במתנה זאת עכשיו.

 

Feather 5
Feather 4
Feather 3
Feather 2
Feather 6
מקל-דיבור.png

פוו-וואו - Pow-Wow

- - - - - - - - - - - - - - 

פוו-וואו –Pow – Wow   

התכנסות אוהלי הטיפי
חברים ישנים וחדשים
מחליפים סיפורים
אשר מחדש נאמרים.
שמיכה בעבור סל,
סוס בתור פרס,
עקבות רגליים וריקודים
מהלילה עד בוא השחר.
החלפה של הדברים הטובים
אשר כל החברים מביאים,
מרשה ומאפשרת למיתרי הלב
של כל אומתנו לשיר את השירים .


קלף - 25
פוו-וואו - Po-wow
לשתף ולחלוק, להחיש ולזרז


כל שנה כאשר שפע עושר הקיץ חוצה את הארץ לאורכה ולרוחבה של אמא ארץ ואיש החורף הזקן הוא רק זיכרון,
רוב החבורות והשבטים של האומה היו מתכנסים בזה אשר הפך להיות ידוע בתור 
פוו-וואו – Pow-Wow .
הזמן הזה של ההתכנסות היה זרז המהרה, הפרייה וזירוז לעורר ולהחיות את כוח החיים והפעילות של האנשים. 
כמו שהגדילה של הילד ברחם מזינה את לב אימו בשמחה, התכנסויות אלו יצרו החשה והמהרה וזירוז של הכישרונות
אשר הזינו והאכילו את האנשים.
פוו-וואו – Pow- Wow חיברו יחד חברים ישנים מחדש והרבה לילות התמלאו בסיפורים על מה קרה מאז ההתכנסות האחרונה. 
שיתוף של שיטות גישוש ומעקב חדשות, דיג וציד מילאו את מעגלי הגברים,
והנשים שיתפו וחלקו טכניקות חדשות של חרוזים ועיבוד עורות, והכנת מזון ותרופות.
מעגלי הרפואה דנו בשימושים חדשים של צמחים, צרכי האנשים, חזיונות, וחלומות רפואה.
שבטי הלוחמים סיפרו על פעולות של אומץ וגבורה וספירת הצלחות וניצחונות.
המשכנים השחורים חלקו את לימודי הנשים ושיתפו בחלומות של האנשים אשר היו צריכים הזנה של נשים. 
הילדים שיתפו וחלקו משחקים חדשים והחליפו סיפורים אשר הם למדו מסבא וסבתא שלהם.
כולם התמלאו שוב פעם והתחדשו על-ידי תחושת האחדות.
מאחר ושבטים רבים עדיין לא היו מרשים אז חתונה בתוך אותו השבט אז זה היה במשך התכנסויות 
פוו-וואו – Pow-wow של פעם שבהם מצאו האנשים הצעירים את בני הזוג שלהם לחיים
בני זוג מתאימים וראויים יכולים לא להיות בגיל המתאים בקבוצת תת-השבט שלך,
וכך הרבה זוגות מצאו אהבה לכול החיים בהתכנסות הקיץ.   
עשיית טקס קרובים התרחשה בדרך כלל ב- פוו-וואו – Pow – Wow ונקראה :
' טקס אחים-בדם '. 
כבוד זה או טקס ערבוב הדם יצרה קשר שנשאר בין שני אנשים ועושה כל אחד מהם אחראי לאחר לכול החיים. 
בעלי-ברית הרפואה לשני המשתתפים נקראים להיות נוכחים דרך טקס
ומבקשים מהם להיות נוכחים באיחוד והכוח והעוצמה של שבעת הכיוונים מקבלים כבוד. 
אז, כל משתתף חותך את ידו של האחר.
2 - שני החתכים הקטנים בקטע של החלק החיצוני התחתי של כף-היד מתחת לזרת מייצגים 2 - שני קווי משפחה.
ואז הידיים מתאחדות ושני קרובי המשפחה החדשים אוחזים ידיים ומתאחדים,
שרים שיר ומסתובבים סביב האש 4 - ארבע פעמים.
במסורות מסוימות, 2 - שני אלו אשר כעת מאוחדים קופצים ביחד מעל האש.

מאחר וכל הנשים הן כבר אחיות מפאת מחזורי זמן-הירח שלהן, הטקס נקרא 'אחים לדם' או 'עשיית קרובי משפחה'.
איש ואישה יכולים להפוך להיות אח ואחות או שני גברים יכולים להפוך להיות אחים,
אבל זה לא נחוץ לשתי נשים להתחבר יחד באופן הזה כי הן כבר יחד כאימהות פוטנציאליות של הכוח היוצר. 
איחוד אחוות האחיות חוזק בכול שנה במשך הפוו-וואו – Pow-wow
דרך השיתוף של הרעיונות והכישרונות החדשים אשר התגלו מחדש במועצות הנשים. 
פעילויות אחרות של הפוו-וואו – Pow-wow  כללו משחקים אשר הדגישו ופרסמו את המיומנות ואת היכולות ועוז הרוח של הלוחמים הצעירים. אלו היו תחרויות על גב סוס ושיט בסירות ה-קנו או מרוצים ותחרויות ציד אשר סיפקו את המזון למשתאות באירועים מיוחדים.
כולם רצו להביא כבוד על-ידי זה שהם מייצגים את השבט והקבוצה שלהם והמשחקים היו תחרותיים מאוד. 
הדבר היפה לגביי הפוו-וואו – Pow - wow היה כי זה היה ממש אותו הכבוד הגדול להיות מובס, ולמצוא שמחה
ביכולת של המנצח באותה מידה שזה היה כבוד ושמחה לזכות ולנצח. 
להיות משבית שמחה היה איבוד פנים ואיבוד הכבוד מול כל חברי השבט.
החלפה ומסחר היו חלק חשוב של כל התכנסות. ולעשות החלפות ומסחר הוגן אשר מספק את שביעות רצונם של שני הצדדים היה דבר שהתייחסו אליו בתור אומנות.
הרבה עורות, חרוזים, סכינים, קשתות וחצים, עשבי מרפא, שמיכות, סוסים, קדרות וסירים, גלימות ועורות בופאלו
החליפו ידיים במשך הפוו-וואו – Pow-wow . 
האתיקה, הנימוסים וההליכות היו בעלי חשיבות עליונה. 
זה היה נחשב לא ראוי וגסות-רוח להסתכל על משכנו או רכושו וקניינו של מישהו אחר.
אם זה היה ידוע עד כמה אתה אוהב משהו אז המסחר יכול היה לקרות לצד הדרך, על הדרך ,
ואז יכול להיות שיבקשו ממך יותר מדיי בעבור הפריט שרצית כל כך ואז היית מאבד את כבודך בפני הקרובים שלך
ובני המשפחה.
כל אדם היה צריך להרגיש כי הוא או היא מקבלים עסקה הוגנת.
לילות ה-פוו-וואו Pow-wow – היו מלאים בריקודים אשר מציגים ומתארים את פעולות הגבורה של השנה החולפת
אשר הוצגו על-ידי חבורות הלוחמים והציידים.
היו לילות שהתמלאו עם סיפורי הרפואה של 'השערות-העקומות' (שבט ה-'שערות-העקומות' היו שבט שהיו עושים שערות בסגנון 'ראסטה' – שיער מקורזל בקבוצות שיער) או בסיפורי מספרי-הסיפורים אשר היו המורים וההיסטוריונים של האומה. 
לילות אחרים היו לילות משתה, אם היה ציד טוב.
לפעמים משפחה אחת הייתה המארגנת והתומכת של המשתה מסוים כדי לציין מקרה מיוחד
כמו בן אשר מגיע לזמן ריקוד-השמש או זמן-הירח הראשון של הבת, ספירת ניצחון על האויב, 
אירוסים או עשיית קרובי-משפחה. 
כל סיבה לחגוג את החיים הייתה סיבה למסיבה ושיתוף עם האומה כולה במשך ה-פוו-וואו- Poe-wow. 
במשך התכנסות הקיץ נעשו תכניות לגביי ריקוד-השמש, לוחמים אלו אשר ביקשו בשנה החולפת נפגשו עם התומכים שלהם להתכונן עם היטהרות וצום. 
הסיבה והמטרה של ריקוד-השמש בכול שנה הייתה דיון במועצת זקני השבט ואז במועצה של הצ'יפים.
כל שנה הצורך הכי דחוף של כל האנשים,
הצרכים הראשונים במעלה של כל האנשים היו המטרה לתפילות המקיפות את ריקוד-השמש.
בסוף הקיץ כאשר הסתיימה ההתכנסות של
ה-פוו – וואוו Pow – wow – היו מציגים את ריקוד-השמש. 

שיתפו גם טקסים אחרים במשך התכנסות ה – פוו-וואו Pow-wow  אבל ריקוד-השמש היה נקודת-שיא וגולת הכותרת
כי זה הראה למסתורין הגדול כי האנשים הם נאמנים ומוכנים לתת בחזרה ולהשיב לאמא ארץ עבור מה שהם קיבלו במשך השנה החולפת (קלף – 6 - ריקוד-השמש). 
בימים אלו (1950) התכנסויות ה-פוו-וואוו'ס – Pow-wow's ומפגשי הגברים בהרים מפוזרים לאורך כל האומה כדי לכנס יחד שוב את האנשים. אלו הן התכנסויות של אנרגיה וכישרונות ואנשים בעלי תודעה דומה כמו בזמנים העתיקים.
הם עושים החלפות ומספרים סיפורים
והמכירה והמסחר או החלפה של מזון ודברי טובין הם מרכזיים ב-פוו-וואו – Pow – wow .

אמא ארץ שרה את שמחתה כאשר התכנסויות אלו מייצרות אחדות במקום הפרדה.
כל עולה-רגל אשר הולך ל-פוו-וואו – Pow – wow שב הביתה עם רעיונות חדשים ושונים לגביי איך להתחבר מחדש
אל אמא ארץ. 
התקשרות ברית חדשה זאת עם אחרים היא החשה, המהרה והפרייה שמביאה את ילדי כדור הארץ להיות יחד.
מאחר והתכנסויות-פוו-וואו – Pow – w0w  גם אוספות ומכנסות את הטוב ביותר מתוך כל השבטים כדי לציין את הכוח והחוזק של האומה בימי העבר שעברו מזמן, כך מלמד אותנו רעיון הפוו-וואו 
איך לכנס את הטוב ביותר של האנרגיות והכישרונות שלנו היום.
להגיע להתכנס ולהיות יחד ולשתף את האינפורמציות והגילויים האחרונים שלנו
מחזק את יכולותינו לרפא את עצמו ולחיות בהרמוניה עם הפלנטה שלנו.
הרבה שבטים וחברות ומועצות ריפוי מתחילים לחלוק אינפורמציה כפי שאנחנו רוכבים על גבי ראשיתו של העולם החמישי של השלום. 
אין כל מקום לסודיות או לקנאה וקנאות בעולם החדש הזה אשר אנו יוצרים יחד.
לוחמי-הקשת מייצגים את כל המסורות, הצבעים, והנתיבים המצטרפים  ומתאחדים לאחד.
החשה, המהרה וזירוז הם עלינו ובאחריותנו ואנחנו נהיה מסוגלים להשתמש בשיתוף האנרגיה והכישרונות האלו
על-מנת להבטיח שבט פלנטרי חזק יותר. 

לחייל של העולם הרביעי אין מקום בין לוחמי העולם החמישי של השלום.
החייל עומד בקצה החיצוני של המרחב הקדוש שלו או שלה, והוא נלחם באחרים וברעיונות השונים שלהם.
לוחמי הקשת-בענן עומדים באותו קצה קיצוני של המרחב המקודש שלהם, ומפנים את פניהם פנימה ומתעמתים עם היסודות שבתוכם עצמם אשר מונעים אותם ומפריעים להם לכבד את כל הנתיבים בצורה שווה כאחד. 
ההתכנסות של לוחמי-הקשת היא החשה, המהרה וזירוז המציינים את הלידה מחדש של שבט כדור הארץ. 
תופי-הדיבור קוראים לכול ילדי כדור הארץ אל ה-פוו-וואו – Pow-wow אשר יציין את השיתוף של אלו
אשר יש להם לבבות דומים.


מה מספרים לך כאן בעזרת הסיפורים על התכנסות ה-פוו-וואו - Pow-wow . . :
תופי-הדיבור ציינו את הפוו-וואו – Pow-wow ואומרים לך להתכנס עם אלו שיש להם תודעה-דומה
לזאת שלך ולהחליף רעיונות כי החשה והמהרה וזירוז של אספקטים מסוימים בחיים שלך,
יקבלו עזרה אם תשתמש במערכת תמיכה ותראה איזה סוג של תמיכה אתה יכול למצוא אצל אחרים.
קלף ה-פוו-וואו – Pow-wow מציין את הזמן של לקרוא פנימה לדברים אשר מדגישים ומסמנים אותך.
יכול להיות שאתה צריך עזרה ותמיכה או חבר כדי שיהיה לוח-תהודה.
המיקוד שלך יהפוך להיות ברור ובהיר יותר,
ויכול להיות כי תקבל את הדחיפה שאתה צריך רק מתוך מילה או שתיים של עידוד.
החשה המהרה וזירוז הם בתוכך ומדובר על הזמן אשר ממש קדם לזמן הלידה.
מה שזה לא יהיה אתה יולד בזמן הזה,
אפשר לעזור ולתמוך בו על-ידי זה שתכנס את החברים שלך מסביבך בשביל התמיכה שאתה צריך. 


 

8 חיות הסנקה.png
Feather 4
Feather 5
Feather 6
Feather 2
Feather 3
מנדלת חרוזים אינדיאנית.png

א מ א   א ד מ ה

א ב א   ש מ י ם

bottom of page