top of page

אמא אדמה אבא שמים

Feather 6
Ripped Cardboard

 מקטרת מקודשת
- - - - - - - - -

מקטרת אבותיי הקדמונים
למדיני לשיר שבח והלל
עבור כל המתנות
אשר נתן המסתורין הגדול.

הרשי לי לדעת
את שחרור רוחי
והביאי ללבי
שלום ושלווה נצחיים.

 

קלף – 1
מקטרת מקודשת

תפילה, שלום ושלווה פנימית
 

מן הרגע בו אשת העגל של הבופאלו הלבן העצום הופיעה בפני אומת ה-סיוקס – Sioux ,
הייתה המקטרת רפואה קדושה אשר חלקו בה האחים והאחיות של אמריקה הילידית כדרך להתפלל, לדבר את האמת, ולרפא יחסים פגועים ופצועים.

ניתנה לנו המקטרת על-מנת לשלוח את התפילות שלנו והוקרת התודה שלנו אל המסתורין הגדול,
ולציין את השלום בין כל האומות, השבטים ותת-השבטים.

החלק הקעור או קערת המקטרת מייצגת את האספקט הנקבי של כל הדברים החיים
והקנה מסמל את האספקט הזכרי של כל צורות החיים.
כאשר הקנה מתמקם בתוך הקערית אז הפעולה הזאת מייצגת אחדות, בריאה ופוריות.

כאשר המקטרת מלאה וטעונה כל קורט של טבק הנו מבורך כפי ש, כל ענף של היחסים והקשרים שלנו
מתבקש להיכנס אל תוך המקטרת בצורה של הרוח – Spirit  שלו כדי שיכבדו ויעשנו אותו.

אנחנו מכבדים את אמא ארץ, את אבא שמים, את סבא שמש וסבתא ירח, את ארבעת הכיוונים
את האנשים העומדים (עצים), את אנשי האבן, את בעלי הכנף, את בעלי הסנפיר, את בעלי ארבע הרגליים (חיות),
את הזוחלים המרתיעים (חרקים), את אומת הכוכבים הגדולה, את האחיות והאחים של השמים, את תת-הקרקעיים,
אנשי הרעם, את ארבעת הצ'יפים של הרוח (אוויר, אדמה, מים ואש) ואת כל שאר ה- דו-רגליים של משפחת האדם.


בעישון של המקטרת זה בר חשיבות עליונה לעשן כל קורט של טבק אשר יש בתוך קערית המקטרת,
כל שבב של טבק לוקח רוח – Spirit אל תוך גופו והוא מכובד בתור כזה אשר יש לו את המהות של כל הקשרים שלנו
בתוך הצורה שלו.
אם האש, אשר היא חלק מן הלהבה הנצחית של החיים, לא נוגעת ומדליקה את הטבק, אז הרוח – Spirit בתוכו
לא יכולה להשתחרר דרך העשן. אם העשן לא נלקח אל תוך הגוף, הרוחות – Spirits של הקשרים שלנו והיחסים שלנו
עם אבותינו הקדמונים לא יכולות להגיע אל התאחדות ואיחוד-אלוהי איתנו.
לרוקן את הקערית של המקטרת אשר לא עישנו אותה במלואה זה לבצע טעות חמורה ורצינית
וזה מבזה ומבייש את הרוחות – Spirits האלו אשר הגיעו ובאו לעשן איתנו. השימוש חסר הזהירות והפזיז במקטרת הקדושה יכול להחניק את הרצון הטוב והנכונות של הרוחות – Spirits לעזור לנו במסע החיפוש שלנו אחר שלמות.


העשן מן המקטרת מייצג תפילה נראית ומזכיר לנו את הרוח – Spirit אשר שוכנת בכול הדברים.
אנחנו מבינים כי כל החיים מגיעים מן המסתורין הגדול וישובו ויחזרו את המקור האורגינאלי הזה.
בגלל ההבנה הזאת אנו יודעים כי כולנו פוסעים באותה דרך, הולכים באותו נתיב,
צועדים על כל שלב וחישור בחישוק המקודש של גלגל החיים.

אנחנו מוצאים אחדות בכול היחסים והקשרים שלנו כאשר אנו חולקים את המקטרת.
המהות של כל יצור חי נכנסת אלינו כאשר אנו מעשנים אותם ואנו נושאים את הרוחות – Spirits  שלהם בתוך הגוף שלנו.

 

מזכירים לנו כי הרמוניה מושגת דרך איחוד קדוש עם כל ההוויות של העמיתים שלנו.
אנחנו אף פעם לא ממקמים את הרוח – Spirit  של איזושהי צורת חיים מחוץ לעצמנו
מאחר ודרך המקטרת אנחנו ביקשנו מהם להיכנס אל תוך הווייתנו וחלוק את המרחב המקודש שלנו ואת הניסיונות החיים.

להיות נושא המקטרת זה כבוד וייעוד חשוב.
אפשר לקרוא לנושא המקטרת לעשן בלידות, מיתות, חתונות, טקסי מעבר, הסכמים חוזיים, מועצות, טקסי טיהור מיוחדים, מדיטציות לאור הירח, או כאשר מישהו צריך נחמה, תפילות, או בקשות ורצון להודות.

זה דרך חלומות וחזיונות, בדרך כלל מתוך הכנות וטיהור ארוכים שהאחד נקרא לשרת את אנשינו בתור נושא המקטרת. נתיב הדרך של נושא המקטרת הוא לא גחמה או טרנד, זוהי דרך חיים אשר מגיעה ובאה מן הלב.
דרך הרפואה והסגולה היא נתיב צר וארוך של גילוי עם קביעות של לידה מחדש.
אמורים לא לנהוג בה לעולם בצורה קלת דעת ובחוסר ערך.
נושאי המקטרת הם השומרים של המסורת הקדושה והטקסיות.
הם משרתים את האנשים, את העם, כפי שמשרתים הכומר או הרבי בבית הכנסת או בכנסייה המסורתיים.

האספקט של לימוד המקטרת אשר אמור וצריך לעסוק בשלום ושלווה הוא רב רמות.
בעולם המודרני,
אנחנו מסתכלים לעתים קרובות על שלווה ושלום כחוסר של מלחמה,
אבל שלום ושלווה מייצגים עוד הרבה במחשבה של הילידים של אמריקה,
שלום ושלווה זוהי דרך פעולה, ידיעה, יצירה, הקשבה, דיבור, ודרך של חיים.
בכול המקרים השלווה והשלום מגיעים מבפנים מתוך הווייתנו שלנו.
שלווה ושלום אלו הם האיזון של לזהות, להכיר ולכבד את הזכר והנקבה,
את ההוראה והלמידה, ענווה וגאווה, וכל אספקט אחר של חיים בהרמוניה.
זה לא משהו אשר ניתן לשקול אותו ולאמוד אותו אלא מלבד על-ידי העצמי.
אם יכולה הייתה להיות שם מידה אז זה היה נמדד על-ידי הקיבולת והיכולת
של הלב להישאר פתוח, רגוע ושלו, ולא מפחד.

 

הסבא שלי לקח אותי אל ברכת הדגים בחווה כאשר הייתי בערך בת 7 והוא אמר לי לזרוק אבן אל תוך המים.
הוא אמר לי להסתכל על המעגלים אשר נוצרו על-ידי האבן. ואז הוא ביקש ממני לחשוב על עצמי כאיש האבן הזה.
"אולי תיצרי הרבה השפרצות בחיים שלך, אבל הגלים אשר מגיעים מתוך ההשפרצות האלו יפריעו ויטרידו את השלווה והשלום של כל עמיתייך וחברייך היצורים", כך הוא אמר, ואז הוא המשיך ואמר :
"תזכרי כי את אחראית ל- מה את שמה בתוך המעגל שלך ושהמעגל שלך יגע גם בהרבה מעגלים אחרים.
את תצטרכי לחיות בדרך אשר מאפשרת לטוב המגיע ובא מן המעגל שלך לשלוח את השלום והשלווה של הטוב אל אחרים. ההשפרצות המגיעות מתוך כעס וקנאה יישלח את הרגשות המכוערים האלו אל מעגלים אחרים. את אחראית על שניהם".


זאת הייתה הפעם הראשונה אשר הבנתי ותפשתי כי כל אדם יוצר את השלום והשלווה הפנימיים שלו או את חוסר ההרמוניה והצריר והריב אשר זורמים ממנו החוצה אל העולם. אנו לא יכולים ליצור שלווה ושלום עולמי אם אנחנו פוגמים ומקלקלים וחדורים קונפליקט פנימי, שנאה, ספק וכעס.
אנו מקרינים את הרגשות ואת המחשבות שאנחנו מחזיקים בפנים, באם אנחנו מדברים אותם או לא.
מה שזה לא יהיה אשר משפריץ מסביב בתוכנו נובע וזורם אל העולם שבחוץ ויוצר יופי
או חוסר הרמוניה, צריר ומריבה עם כל מעגלי החיים האחרים.

כל כך קדושים המילים והכבוד של האדם אשר צריך להחזיק ולתמוך בכך
אפילו אם משולם מחיר יקר עד מאוד בחיי האדם הזה.
בכול פעם בה חולקים את המקטרת אז המילים שנאמרות וההסכמים שנעשים מבוססים על האידיאה והרעיון האינדיאני של כבוד, אמת, הבנה-הדדית הנובעים מתוך השלום והשלווה הפנימיים של כל אדם.

 

אז מה באה ואומרת לך המקטרת המקודשת . . :
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

קלף המקטרת מדבר על שלווה ושלום פנימי אשר אפשר למצוא דרך איזון העצמי.
עכשיו זה הזמן לכבד את שני הצדדים של טבעך – זכר ונקבה,
ולאשר ולהכיר ולהודות ללהבה הנצחית של המסתורין הגדול אשר חיה בתוכך.
איך אתה משפיע על החיים של אחרים זה תלוי באיזון הזה.

שלווה ושלום פנימי אפשר למצוא דרך תפילה וההבנה של התפקיד שלך בבריאה כולה.
שלווה ושלום עולמי מתחיל בליבו של כל אינדיבידואל.
יכול להיות כי זה הזמן לעשות שלום עם אחרים או עם כל קונפליקט פנימי
אשר חוסם אותך מלראות את היופי של הפוטנציאל האמתי שלך.

בכול מקרה,
הקלף של המקטרת מבקש ממך לכבד את הברכות אשר ניתנו על-ידי המסתורין הגדול.
הוא מבקש ממך לכבד את מי שאתה ולמה אתה כאן.
הוא שואל אותך איך אתה יכול לעזור לעולם שלנו.
בעשייה של שלום עם העצמי השאלות האלו יקבלו תשובה והדרך הקדושה תהפוך להיות ברורה.

בדף : המקטרת המקודשת, טקסי המעבר, משכן-הירח, משכן-הזעה.

מקטרת מקודשת.png
Feather 3
Feather 4
Feather 2
Feather 5
Feather 4

טקסי המעבר 


השינויים של חורפים רבים
מסמנים את מעגלי החיים
הקו החוצה את פניי העתיקים
מראה את כל מה שאני יכול/ה להרגיש
הטבע של המעבר שלי נותר מסתורי
כי בלב לבי אני מחזיק/ה את גורלי.
כאשר הייתי רק תינוק בתחילת הזמן,
התפעלתי מן הפלאות של הגילויים
אשר מצאתי וכעת כאשר אנחנו עתיקים
אנו למדים שוב כי המשקל של החורפים
מביא איתו גילויים כמו חברים וותיקים.


קלף - 21
טקסי המעבר
   שינוי

 

טקסי המעבר במסורת של הילידים האמריקאים מתייחסים לשינויים מן הלידה עד לילדות ולבגרות
או המעבר מן החיים אל עולם הרוחות.
החריגים מן הכלל הזה הם טקסי המעבר המיוחדים אשר קורים בחברות רפואה מסוימות
כאשר החבר מתקדש אל המסתורין ברמות חדשות של ערות-מודעת.
רמות חדשות אלו של הבנה וידע רוחני פתוחות רק עבור אלו אשר הרוויחו את הזכות דרך הדרך אשר בה הם חיים את חייהם.
כדי להרוויח את הזכות לעבור דרך הדלת המוזהבת אשר מובילה אל כל הרמות האחרות של דמיון וערות-מודעת
צריך שנים רבות של התנהגות טובה מוכחת, תצוגה של מתנות רוחניות, וכמו כן גם רצונם הטוב ונכונותם
של זקני השבט להעביר הלאה את הסוג הזה של רפואה וסגולה.


טקסי המעבר אשר דרכם עובר כל אחד מחברי השבט כחלק מתהליך הגדילה הם שונים.
טקסי המעבר המיוחדים אשר בהם השתמשו בזמנים העתיקים בשביל הילדים הבנים
היו קשורים בדרך כלל לטיפול בקניין הסוס הראשון של הילד,
וזה היה הצעד הראשון לגבריות והתחיל תהליך די ארוך של לימוד לגביי מהי המשמעות של להיות לוחם.
הצעד השני היה קשור בללכת עם הציידים האמתיים ובעלי הניסיון להתבונן וללמוד איך לעקוב ובסופו של דבר להפוך להיות מפרנס. במקרה זה, האיש הצעיר נלקח בתור הנושא את המוקסינים.
לעתים קרובות היה צורך להחליף את המוקסינים אם היה שלג או רטיבות
והאיש הצעיר היה האחראי לכך שהמוקסינים של כל חבר מהקבוצה יהיו יבשים וזמינים להחלפה מהירה.

כפי שהאיש הצעיר למד עוד מההתנהלות הראויה של הלוחם ניתנה לו יותר אחריות עד אשר לבסוף הוא נבחר להיות האחראי על חבורת ציידים או  בעצמו אחראי על חבורה העושה פשיטה. אם איש אחד או סוס אחד הלכו לאיבוד כאשר הוא היה אחראי, הייתה זאת חרפה ובושה ליכולת השפיטה שלו ולכבוד של שם המשפחה שלו.
להפוך להיות מנהיג מוצלח של חבורת ציד סימל את סוף גיל הבגרות ואת תחילת הגבריות.

מצד שני, לנשים הצעירות היו כמה טקסים של טקסי מעבר כפי שהם הגיעו אל הנשיות.
הראשון היה בין הנשים של משכן-הירח וסימל את זרימת המחזור החודשי הראשון זה זמן-הירח.
במסורת שבט ה-קוקטו שלי, אם הנערה או קרובת המשפחה הזקנה ביותר הייתה הולכת ערוץ הנחל וחותכת חתיכת טחב מן הגדה ושבה אל משכן-הירח. אז היו מניחים את הטחב כדי שטיפות אחדות מן הדם של זמן-הירח ייגעו בזה,
ואז היו שותלים את זה מחדש לאורך ערוץ הנחל.
טקס זה היה כדי לבסס קשר וחיבור עם אמא ארץ ולעלוז ולשמוח בפוריותה והגעתה לגיל של הנערה הצעירה.
אז האישה הצעירה הזאת הייתה מוכרת ואחיותיה הכירו בה והודו לה בתור האמא של הכוח היוצר והאם המזינה
של חלומות השבט.
היא הייתה מכובדת בתור שווה במועצת הנשים וההגעה לגיל הזה נחגגה במשתה שנעשה על-ידי המשפחה שלה.
משתה זה היה טקס ציבורי אשר בו היו מעורבים הורי הנערה.
בטקס הזה, השבט התכנס לרגל המשתה שנחגג על-ידי הורי הילדה וכולם הגיעו לבושים בחליפות
עורות הצבי הטקסיות הטובות ביותר שלהם ובפנים צבועות.
זאת הייתה הפעם הראשונה בה העלמה הצעירה הייתה צובעת את פניה
בירח אדום אשר סימל את זמן-הירח הראשון שלה ולפיכך גם את נשיותה.

בטקסים של טקס המעבר אשר קדמו למשתה,
האימהות הסבתות היו קושרות את ההורים יחד באזור המותניים עם חבל שזור מעור צבי.
החבל היה בערך באורך של 6 מטרים והורחב אל האישה הצעירה ונקשר סביב מותניה.
אז האישה הצעירה הייתה רוקדת סביב הוריה ועוצרת בארבעת הכיוונים כדי לקרוא ולבשר לכול כיוון את הכרת התודה שלה להדרכת ההורים שלה ולאהבתם בילדותה.
ההורים היו כמו הציר של מרכז הגלגל ופנו כלפיי כל כיוון עם הבת שלהם כפי שהיא רקדה סביבם.
הסיבוב נעשה ארבע פעמים ובכול סיבוב הילדה קראה לכול כיוון עם תפילה של הוקרת תודה 
מפאת האדיבות שהוריה העניקו לה בעבר.

בסוף הריקוד של האישה הצעירה, ההורים היו מאשרים באופן ציבורי בזכותה לעשות את ההחלטות שלה עצמה.
ההורים היו מדברים אז על הכישרונות והסגולות והתכונות הטובות של הבת שלהם ועל אהבתם ההמשכית אליה.
האישור וההבטחה נעשו בזמן הזה שההורים יהיו זמינים להדרכה נוספת
אבל לא יתערבו בחייה כי עכשיו היא אחראית לכול החלטותיה בעתיד.
אז הבת חתכה את החבל של עור הצבי באופן טקסי אשר מסמל את החיתוך הסופי של חבר הטבור
וצעקות וקריאות שמחה עלו מכול הסובבים. אז המשתה היה מתחיל ויכול היה להימשך למשך יומיים,
זה היה תלוי ביכולת של המשפחה לספק את צורכי המשתתפים.

במסורת של שבט הסיאוקס – Sioux
הייתה מסורת של טקס מעבר לאישה הצעירה המסמל את הגעתה לגיל הנישואין.
הריטואל הזה נקרא 'הונקה' – ' Hunka' על-ידי בני דקוטה, והייתה זאת ההכרזה
על ה 'עונה הפתוחה' - 'Open season' בשביל כל המחזרים של הנערה שהגיעה לגיל.
בטקס ה-'הונקה' הנערה הייתה נישאת מהבית שלה אל משכן טקסי על-ידי החברים של שבט הלוחמים
אשר הם בגיל של אבא שלה והיא הייתה מונחת בנוכחותו של אחד מזקני השבט המכובדים
אשר מדבר איתה על האחריות שלה בלהיות אישה מכובדת של השבט.
היא הייתה מקבלת שמלה חדשה ולבוש חדש אשר הנו הסמל לתפקידה החדש בשבט
ומעתה יצפו ממנה לנהוג על-פי חוקי השבט המדוברים ואלו שלא מדוברים, בהתאם להתנהגותה של אישה.

בכל המסורות,
כל אישה בתור האם של הכוח היוצר, נקראת להזין את הילדים, את החלשים, את החולים ואת זקני השבט,
את הלוחם אשר לצידה וכמו כן גם להזין את החלומות של האנשים.

הנשים הילידיות מכובדות ומוערכות מאוד כי הן נוהגות ופוסעות בנתיב של דרך היופי.
הנתיב המקודש הנו דרך הנאמנות, החמלה לאחרים, הכנסת אורחים, לחלוק, תחושת משפחתיות,
שימוש והתפתחות של הכישרונות האישיים, איפוק וריסון, צנעה, כוח-פנימי, נאמנות בנישואין,
ואי-אנוכיות אשר מאוזנת בהערכה טובה של העצמי.

 

טקס מעבר נוסף אחר הנו הטקס האחרון אשר נעשה לחברי השבט כאשר הם עוברים אל הדרך הכחולה של הרוח.
יש קוראים לזה 'להשיל את הגלימה', ויש קוראים לזה 'לעבור אל המחנה אשר בצד השני'
ויש שבטים הקוראים לזה 'ללכת אל משכן השמים'.
השבטים של המישורים היו נוהגים להניח את האהובים שלהם על מישור שולחני גבוה
אשר יש הקוראים לזה 'משכן השמים'.
שבטי אומת הפואבלו קוברים את מתיהם כדי שהם יוכלו לחזור אל העולם התחתון ולהזין את אמא ארץ בגופותיהם.
אנשי ההיסטוריה של ה 'אוקרה האדומה'
כיסו את גופם באדמת ה-אוקרה האדומה ומיקמו אותם ברחמה של אמא ארץ
בתנוחה עוברית כדי שייוולדו מחדש בזמן אחר.
שבטים שייטים מסוימים אשר היו מפליגים בים וחיו בכיוון צפון-מערב היו קוברים את מתיהם
מתחת לתל עשוי מצדפים וקונכיות כדי לעזור למת
להקשיב דרך הצדפים והקונכיות עד הזמן בו יהיה צריך להתעורר ולהיוולד מחדש בעולם הפיזי.
שבטים אחרים היו קוברים בתלי קבורה
אשר הכילו את חפצי הרפואה הקדושים של המת,
והיו נושאים את הרוח עם הכישרונות שלו אל תוך 'המחנה של הצד השני'
על-מנת לעזור ולסייע לאלו אשר עדיין בעולם הפיזי.

בכול מסורת באמריקה הילידית רואים את המוות בתור מעגל חדש ונוסף של למידה.

טקס המעבר הסופי הזה הבטיח מעבר בטוח ומהיר אל תוך הרוחות.
הסרטים הפופולריים קראו למעבר הזה : 'אזורי הציד השמחים'.
זה מושג סלנג אשר השתמשו בו לבני-העיניים כדי לציין את החדווה והשמחה אשר הילידים האמריקניים מרגישים
כאשר הם שבים וחוזרים אל האבות הקדמונים אחרי שהם השלימו בהצלחה את הליכת הארץ שלהם.
כל סוג של טקס מעבר מסמל שינוי עיקרי בדרך בה ילידי אמריקה מסתכלים על דרך החיים שלהם.
כל טקס מעבר מביא פריבילגיה חדשה כדי להתנסות ביופי של כל פאזה בחיים.
מן התינוק אשר בלוח-העריסה עד לזקן השבט הזקן ביותר, מוסיף כל מעגל חיים
לחכמה ולניסיון של השבט כשלמות אחת.


מתחילים בטקס הלידה אשר מברך את התינוק החדש המגיע אל משפחת השבט
ומסיימים בטקס המוות אשר רואה את סיום דרכה של רוח זאת והליכתה אל חיים חדשים.
בכול טקס מעבר נחגג בתור חלק מן החישוק הקדוש של גלגל הריפוי של מעגלי החיים.

אז מה טקסי המעבר באים ומספרים לנו . . :

טקס המעבר מסמל את הזמן של איזשהו שינוי רב חשיבות בחיים.
אם משכת קלף זה, אתה מתבקש לציין את הגדילה והשינוי אשר קורים כי זה יעצב את עתידך.
השינויים אולי יהיו קטנים או הדרגתיים, אבל אתה משתנה.
השינוי יכולים להיות דרסטיים ומזעזעים את הארץ ומשאירים תחושת בלבול,
אבל כל אחד מהם יביא באיזשהו אופן תועלת לגדילתך.

הקלף של טקס המעבר יכול גם לדבר על הצורך בשינוי אם איבדת את הקסם ואת הספונטניות של החיים.
רק אתה בעצמך יכול לעשות את ההחלטה לשנות ולהפוך את השעמום והדיכאון להתלהבות.
אם ההחלטה הזאת נעשית אז תהיה מוכן לעוף עם הנשר ולהתנסות החופש החדש אשר השינויים האלו יכולים להביא.

בכול מקרה, שינוי הנו המפתח.
תזכור כי אם הרגע אשר בו אתה מתנסה הוא לא יפה אז צור אותו מחדש
ואתה תיזום ותתחיל את טקס המעבר שלך עצמך.

טקס הבגרות.png
Feather 5
Feather 4
Feather 3
Feather 2
Feather 6
Feather
Feather 4
Feather 5
Feather 6
Feather 2

משכן הזעה
- - - - - - -

אש הטהרה
אדי הקיטור העולים מן האבנים הקדושות
לולאות עניבת תפילות הטבק מתערבבות
בשירים של הנשמות והרוחות.

 

קלף – 2
משכן הזעה
טהרה


המושג 'משכן-ההזעה' היה בשימוש זמן רב
אך לא באמת מביע את תכלית המטרה של הטקס הזה.
המטרה היא לטהר את הגוף, את התודעה-Mind ואת הרוח-Spirit
כדי שתחושה חדשה של העצמי תוכל להיות נוכחת על נתיב הדרך.
הזעה היא אחד מן הדברים אותם את/ה עושה בתוך המשכן,
אבל זאת לא הסיבה אשר בשבילה את/ה נכנס/ת לטקס במשכן.

במשך מאות בשנים,
האנשים של אמריקה הילידית הבינו את התכלית של ההיטהרות.
הרוח – Spirit יכולה לאסוף קצת 'חלודה' לאורך הדרך
כפי שההתנסויות של החיים הפיזיים רצים אחוזי טירוף ושיגעון.

מאז תחילתו של העולם הרביעי אשר היה העולם של ההפרדה והתחיל לפני בערך 60.000 שנים,
הקוטביות של כל האומות, האמונות והגזעים הרסו והזיקו לילדי כדור הארץ.
לימדו אותנו לשנוא כל אחד אשר נראה, פועל או מאמין באופן שונה.
ולכול הפחות לימדו אותנו להיות חשדניים לגביי אחרים ולהשפיל ולזלזל במנהגים וגישות אחרות
בגלל האיום אשר הם מייצגים למערכות האמונה שלנו. (זה לא משנה מאיזה גזע או אמונה אנחנו).
מערכות הידיעה של ילידי אמריקה הן שונות.
אם אנחנו מאמינים במשהו, האמונות האלו יכולות להשתנות, אבל 'לדעת' זה שתהיה לך מתת
אשר היא חלק מן העצמי הטוטלי שלנו וזה באותה במידה כהתרחבות של מי ומה שאנחנו
כמו הרגל שלנו.
למרות זאת,
האמונות שלנו, יכולות להיות מלאות בתפישות לא נכונות או דעתם של אחרים,
וזה יכול ליצור זיהומים וחוסר טוהרה. הם יכולות להיות מלאות בלבול או תחושה שבגלל שמישהו אחר
אמר שזה כך אז אמנם ככה זה.
כמשפחת המין האנושי, גם אנחנו כבר מזמן שכחנו כי אלו הם לכלוך וזוהמה המצריכים טיהור.
אם אנחנו שוכחים להתפלל למען אהבה ושלום ושלווה כדי שייכנסו לכול לבבותיהם של הגזעים, האומות והאמונות
אז אנחנו הורסים את הכוונה הטהורה של התפילות וההלל וההודיה והשבח.

לפני שעושים ומציגים איזשהו ריטואל או טקס של ילידי אמריקה,
חייבים כל המשתתפים לטהר את הגוף את התודעה – Mind  ואת הרוח – Spirit.
להיכנס לחלל טקסי כאשר אנחנו נושאים לכלוך וזוהמה זה להפחית את הפוטנציאל שיש בתוצאה של הטקס.

הטיהור יכול להיעשות עם עשן של עץ ארז או של מרווה, טקס משכן הזעה, כיסוי בנוצות, או מגוון דרכים אחרות.
אם קורה שחיבלו במרחב הטקסי זה כי המשתתפים הזניחו את הטיהור של עצמם לפני שהם לקחו חלק בטקס.
לא יכולה להיות דעה מאוחדת אם מישהו נושא טינה, שנאה, קנאה וקנאות, או רגשות שליליים אחרים.
בהבנת הרעיון הזה, אבותינו הילידים עשו טקס כדי לאפשר לכול אדם לשחרר את ה 'חלודה'
אשר מונעת ממנו לזרוח ולתרום את כישרונותיהם.

 

משכן-ההזעה נעשה מעצי ערבה הוא עגול.
מספר הערבות בהן משתמשים תלוי במטרה של המשכן.
הערבה היא העץ של האהבה במסורת שבט ה 'סנקה' – Seneca שלנו.
הערבה מתכופפת בחסד ולא נשברת בקלות.

הדלת של המשכן יכולה להיות ממוקמת בצד מזרח, כך שההארה והרוח – Spirit אשר מן הדרך הכחולה
יוכלו להיכנס ולהצטרף לטקס, הדלת יכולה להיות ממוקמת במערב כך שהריפוי והאנרגיה הנקבית של הקבלה
יוכלו להיכנס.
הדלת אל משכן ההיטהרות נבנית נמוך כדי שנצטרך להיכנס על הברכיים שלנו,
תזכורת בשבילנו להיות ענווים ולהבין כי אנחנו לא יותר גדולים או פחותים מצורות חיים אחרות.

אנשי האבן המתחממים בבור האש הם וולקניים והגופים שלהם לא נשברים ומתנפצים
כאשר שופכים עליהם מים ואדי קיטור משתחררים. 
אנשי אבן אלו הם הנושאים של רישומי כדור הארץ ומשחררים שיעורים עתיקים דרך הקיטור.
אנחנו צריכים להתחבר מחדש עם השיעורים העתיקים האלו במטרה לעזור בהמשכיות החיים
על הפלנטה הזאת. כפי שהזעה שלנו שבה וחוזרת אל אמא ארץ בצורה של מים, הארץ מוזנת מחדש שוב.
כאשר נפתחת הדלת אל המשכן בביניים באמצע בין כושר העמידות או הסיבובים,
האדים של הקיטור שבים ועפים בחזרה אל אבא שמים לקחת את תפילותינו הביתה אל המסתורין הגדול.

 

חלק מטקסי ההיטהרות מתחילים ומסתיימים בטקס המקטרת המקודשת ואחרים לא, וזה תלוי במטרה של ההזעה.
משכן ההיטהרות מכוסה עם ברזנטים (במקור בעורות של חיות) אשר חוסמים את כל מקורות האור.
זה גורם הרגשה של לחזור אל הרחם של אמא ארץ שלנו ומספק מרחב בטוח לשחרר ולהיפטר מכול הדברים
אשר יצרו 'חלודה' בחיינו.
השירים והתפילות הן דרך למלא את הרוח – Spirit כאשר מתרחשת ההיטהרות.
יש ארבעה סיבובים של שירים ותפילות אשר מכבדים את ארבעת הכיוונים.
סיבובים אלו מאפשרים למשתתפים נקודות מבט שונות של המטרה של הטיהור של עצמם.
כוח העמידה בכול סיבוב פונה אל קטעים שונים של הבריאה ומאפשר למשתתפים להתחבר מחדש
עם כל הקשרים והיחסים שלנו וקרובי המשפחה שלנו דרך תפילה.

 

כאשר למדתי לעשות את לולאת עניבת הטבק הראשונה שלי, למדתי את אומנות התפילה.
לולאות עניבה אלו הן הוקרת תודה והלל ושבח אשר אנו שולחים אל המסתורין הגדול
במשך הטקס.
כל לולאת עניבה היא קומץ קטנטן של טבק אשר צרור בפיסה קטנה של בד ריבוע צבוע וקשור בלולאת חוטי כותנה.
במרחק 2 עד 5 סנטימטרים ממוקמת הלולאה סביב הצרור הבא.
בדרך טקסית זאת של עשיית לולאות-עניבות תפילה אנחנו אף פעם לא עונבים את התפילות
בעזרת קשרים אשר עוצרים את התוצאות. הלולאות מאפשרות לתפילות שלנו לזרום בחופשיות.

רוב האומות משתמשות בשישה צבעים בשביל עניבות הטבק, ולכול צבע יש משמעות מיוחדת.
כל עניבת תפילה מזמינה את הרוח של הצבע שלה אל תוך המשכן ומבקשת ברכות מקרוב משפחה זה.
הצהוב הנו הנשר, אנרגיה זכרית וההארה של המזרח.
אדום היא האנרגיה של הילד, הדרום, אמונה ואמון, תמימות וחפות (כמו חפות מפשע)
ואחת או יותר מן החיות של מגן הדרום.
בשבטי המזרח יהיה זה הדרבן. אצל שבטי המישורים יהיה זה העכבר או הקויוטה.
שחור מייצג את המערב, את האנרגיה הנקבית, את הדוב ואת המקום של ההתבוננות הפנימית
הבחינה עצמית והייעודים והמטרות.
עניבת הטבק הלבנה מציינת את הצפון, את זקני השבט, הוקרת תודה וחכמה.
בשביל שבטי המזרח זה מציין את אייל המוס ואצל שבטי המערב זה הבופאלו.
עניבת הטבק הכחולה נושאת את האנרגיה של אבא שמים, אומת הכוכבים הגדולה, ואת כל הדברים אשר מלמעלה.
עניבת התפילה הירוקה מכילה את האנרגיה של אמא ארץ, ממלכת הצומח ואת כל הדברים הירוקים אשר צומחים וגדלים.
הריטואל של עשיית עניבות הטבק
והמספר של כל צבע אשר בו משתמשים משתנה בהתאם למסורת ולמטרה של התפילות הנשלחות.

 

בעשותנו את עצמנו צנועים וענווים ובזחילה דרך הפתח אל משכן ההיטהרות,
אנחנו מתבקשים לרסן ולעצור את האגו שלנו בדלת.
מאחר והקרבה – Sacrifice במקור משמעותה הייתה 'לעשות משהו Sacred – קדוש',
ולגשת לכול פעולת חיים באופן קדוש זוהי הדרך האינדיאנית.

הצורה המעוגלת של משכן ההיטהרות מזכירה לנו לא לשייך אשמה לאחרים אם הם מהססים או נופלים,
אלא במקום זאת ללמד בעדינות ובאדיבות-אוהבת כך שהמעגל של החישוק המקודש יוכל להישאר שלם.

ערבה היא התזכורת שלנו לאהבה המנקה והמטהרת הנחוצה וההכרחית כדי שהגדילה הזאת תקרה.

 

אז מה אומר לך משכן ההזעה . . :
קלף משכן ההזעה מדבר על הצורך לטהר איזשהו אספקט של חייך.
טיהור זה יכול להיות עדין ומרפא אם אתה מוכן ונכון לגשת אליו באופן קדוש ומקודש.
זה יכול להיות הזמן לטהר מחשבות או גישות שליליות.
מנקודת מבט אחרת, אם יש לך אנשים אשר מושכים אותך למטה, ועוצרים את תנועתך קדימה
אז הניקוי של המכשולים זוהי הקריאה כאן.


באם הטיהור הנו של גוף, תודעה-Mind, רגשות, גישות, או רוח – Spirit זה בשבילך להחליט.
החוק הקבוע של קלף משכן ההזעה הנו כי ענווה והיטהרות תמיד יוצרות את הדרך לכניסתו של כוח חיים חדש.
תזכרו כי כאשר מסירים את ה 'חלודה' אז הנך יכול/ה לזהור בזכותך שלך.

עניבות טבק.png
Feather 3
Feather

משכן הירח
- - - - - - -

משכן הירח מקום של קבלה
זמן להתכנס פנימה
תשומת לב והבחנה במעגלי הגוף
לחדש את החיים שוב.
מקום להתבודדות והפוגה
בשקט ודממה,
המשכן השחור
המקודש של צד מערב
נערה, אישה וסבתא
אמא ארץ נותנת לכם מנוחה.


קלף – 17
משכן-הירח
מקום התבודדות והפוגה


משכן-הירח הוא המקום של האישה, היכן שמתכנסות הנשים בזמן מחזור הווסת שלהן
להיות באחדות אחת עם השנייה, ועם השינויים אשר קורים ומתרחשים בגוף שלהן.
לפני זמן רב, במשך זמן מיוחד זה של מעגלי הירח, הנשים הוסרו מחובותיהן המשפחתיים
והורשו להתבודד במשכן-הירח וליהנות מחברת אחיותיהן.

באופן מסורתי, זמן הירח הנו הזמן הקדוש של האישה כאשר מכבדים אותה בתור האמא של הכוח היוצר.
במשך הזמן הזה מרשים לה לשחרר את האנרגיה הישנה אשר הגוף שלה נשא ולהתכונן לחיבור מחדש
לפוריותה של אמא ארץ שהיא תישא בירח החודש הבא.

אבותינו הקדמונים הבינו את החשיבות ב-להרשות ולאפשר לכול אישה
שיהיה לה את המרחב המקודש שלה במשך זמן זה של התחברות מחדש,
כי הנשים הן הנושאות של השפע ושל הפוריות.

נשים הן האימהות אשר מגדילות את השבט על-ידי זה שהן יולדות ילדים, מביאות פוריות ליבולים
דרך החיבור והקשר שלהן עם אמא ארץ, ומחזיקות את החלומות של האומה בתוך הרחם שלהן
עד אשר החלומות האלו יהפכו להיות מציאות.
במשך זמן הירח שלהן,
הן היו עקרות ולא יכלו להיות מופרות ולהיכנס להיריון, אז היה זה זמן המנוחה שלהן.

אף אחד לא יעצור את האישה מן ההתבודדות וההפוגה ההכרחיים במשך זמן הירח.
לעשות כך זה יהיה מעשה מסוכן מצד כל חבר בשבט.
להתעקש כי האישה תמשיך ותישא בחובות המשפחה ובמטלות ובמשימות
שובר את התקופה של ההתחברות מחדש של האישה הזאת.
זה יכול להסב את זעמה של אמא ארץ.
וכך, אם נמנעה מאיזושהי אישה הזכות להתחבר מחדש עם סבתא לבנה או עם אמא ארץ,
אי אפשר יהיה להבטיח את הפוריות והשפע של השבט או האומה.

הרבה מתוך הקשר והחיבור הזה הלך לאיבוד בעולם המודרני שלנו
וזאת דעתי כי רבות מן הבעיות אשר נשים מודרניות מתנסות בהן
בקשר לאברי הרבייה שלהן ניתנות להקלה, הרגעה ושחרור על-ידי זה שיכבדו את הצורך בהתבודדות
הפוגה והתקשרות מחודשת עם האמא והסבתא האמתיות שלהן, הארץ והירח.

 

כפי שסבתא לבנה היא הטווה של הגאות, המים או הדם של אמא ארץ שלנו,
כך המעגלים של מחזור האישה עוקבים אחר המקצב של טוויה זאת.
כאשר הנשים חיות ביחד בתוך מרחב משותף, הגוף שלהן מתחיל לווסת המחזור החודשי
ולכולן יהיה לבסוף את זמן הירח במקביל.
מקצב טבעי הנו אחד מן החיבורים והקשרים המאגדים של אחוות הנשים.

נשים מכבדות את הנתיב המקודש להן כאשר הן מכירות ומודות בידיעה האינטואיטיבית שלהן
אשר מורשת בטבען המקבל.
לבטוח במעגלי הגוף ולאפשר ולהרשות את הרגשות המתגלים בתוכן,
הנשים היו רואות ואורקל בשבטים שלהן במשך מאות שנים.

במסורת שבט הזאב-שבט ה 'סנקה' – Seneca שלנו,
הגוף המושל השולט של האומה מגיע דרך שמונת השבטים (8 חיות מסמלות את תתי-השבטים של ה-סנקה)
(צב-אמת,  בופאלו-כבוד,  בונה-חכמה,  דוב-אומץ,  נשר-אהבה,  זאב-ענווה, אנפה-אחווה, אייל-עדינות)
ולכול שבט יש אם-שבט, לנשים אלו יש את המילה אחרונה בכול המצבים.
זה היה מובן כי כל גדילה חייבת לבוא מן האישה.
כמו אימהות השבט בלמידתן להשתמש במתת האינטואיציה והחכמה,
כל אישה יכולה הייתה לגשת אל האמת אשר תדריך אותה על הנתיב המקודש.

משכני הרפואה ומשכני הירח של הנשים נקראו  'המשכנים השחורים'.
הצבע השחור הוא הצבע של כיוון מערב בגלגל הרפואה.
מערב הוא המקום של האישה, המקום של כל המחרים שלנו והבית של הדוב.
כפי שהדוב מתכנס להתבודד במערה כדי לעכל את המזון ואת האינפורמציה אשר נאספו במשך השנה,
כך הנשים מתכנסות להפוגה והתבודדות במשכן-הירח ולכבד את המתת שקיבלו מאמא ארץ במשך הירח שעבר.
שחור שמי הליל נשלט על-ידי אורה הכסוף של סבתא לבנה והנו נשי בטבעו.
זוהי סיבה נוספת לכינוי משכני השנים 'המשכנים השחורים'.

 

במשך זמן-הירח שלהן הנשים חולקות את החזיונות שלהן, את החלומות ואת ההתנסויות ואת הכישרונות.
מאחר והמשכנים השחורים אסורים לגברים, ממש כמו שחבורות שבטי הלוחמים אסורים על הנשים,
כל מגדר מורשה להתחברות מחדש עם האחרים בתוך אחוות הגברים או אחוות הנשים,
האחווה היכולה לתמוך בהם או בהן ולחלוק בהדדיות את הדברים אשר למדו ואשר יחזקו את השלם.
המשכנים השחורים הם המרכז של רפואת הנשים והאחדות של אחוות האחיות או אחוות הנשים.

במסורת הילידית, בכול שלב גדילה של האישה המוערך ומטופח ומוסבר לילדות הגדלות והופכות לנשים.
הלימוד מתחיל לפני הזרימה הראשונה של מחזור הווסת של הנערה ומצוין על-ידי טקס המעבר (קלף-21-טקסי המעבר).
לכול אישה בשבט מראים ונותנים את הכבוד של היותה האמא של הכוח היוצר.

מלמדים כל אחת לגביי מחזור הירח כאשר היא מוכנה להיות טוות הגאות, כמו סבתא לבנה שלה.
מלמדים אותה לכבד את הגוף שלה ואת הצרכים שלו.
מראים לכול אישה את ההבנה של מה זה אומר-מהי המשמעות של להיות אישה 
ומכינים אותה למלא את תפקידה בין הנשים האחרות של השבט.
זה כולל ללמוד את חובותיה בתור אישה ואמא, מלאכת-יד, פיתוח יצירתיות, להשתמש באינטואיציה,
את המתת והכישרונות והמתנות שלה, להבין את הטקסים והריטואלים, לעזור לילד את התינוקות,
ולהשתמש בקשרים שלה לרפואה ולטוטם האישיים שלה.

 

במשך זמן-הירח שלהן, נשים לא הורשו להכין אוכל, לרקוד ולהשתתף בטקסים
או לחלוק איזושהי פעילות חיים עם גברים. בימינו אנשים רבים מפרשים לא נכון את המנהג הזה.
מסורת זאת צמחה והתהוותה כי הנשים היו צריכות להזין את עצמם במשך זמן העקר.
תחשבו על ההקלה שהפוגת ריטריט זאת יכולה הייתה לספק לאישה מודרנית ולבני משפחתה
אשר צריכים לעמוד ב, או לסבול מ, ההתנדנדות הטבעית של מצבי הרוח שלה.
האמונה בין אלו אשר לא הבינו בצורה נכונה את התרגול הזה
הייתה כי הנשים הן מזוהמות וטמאות במשך זמן הירח שלהן. 

אבל האמת היא כי היה זה הכבוד והכיבוד הגבוה ביותר לאישה.
זאת הייתה נחשבת הזכות שלה האישה לסגת למען ההזנה והתזונה של אמא ארץ
כפי שהיא מילאה והגשימה את אחריותה בהזנת האחרים במשך שאר החודש.

 

לימודי משכן הירח המיוחדים של המין הנשי מתאימים לאפשר לכול אישה
להתייחס לאנרגיה של האמא והסבתא. כלומר, לגלות את התפקידים של האישה לעומק.
האמא המזינה זה תפקיד אשר בו האישה תתנסה במשך הליכת הארץ שלה
וזה מוביל לידי היריון והבאת ילדים וכמו כן גם לאהבה שוכנת עמוקה ואכפתיות ודאגה לצעירים הגדלים.

ילדים מכובדים בעבור הכישרונות המיוחדים שלהם והם מודרכים על-ידי האמהות שלהם
לקבל ולכבד ולפתח את המתנות והכישרונות האלו בשמחה.

התפקיד של הסבתא היה חשוב מאוד.
כאשר ילד בן זכר היה בן 7 שנים הייתה הסבתא הולכת להתבודד במשכן השחור – משכן הירח
והייתה חולמת או מעשנת את בת הזוג העתידית של הילד.
אחר כך יגיע השלב של שיחה ודיון עם הסבא ואז תתחיל הסבתא לעשות את עורות האייל הטקסיים
אשר יהיו הלבוש בחתונה העתידית.
כאשר הגיע האיש הצעיר אל הגיל ובחר את הנערה אשר אותה הוא רוצה לקחת לאישה אז הוא היה הולך אל הסבא והסבתא שלו והיה מבקש את רשותם לפני שהוא היה ניגש אל אבי הנערה.
אם הייתה זאת הנערה אשר הסבתא חלמה, אז היא הייתה מתקבלת ; ואם לא, אז הוא היה צריך לחכות או להמשיך לחפש.
תפקיד זה של הסבתא היה אחד מן התפקידים הכי מכובדים בחוקי השבט.
כל חיזיון או חלום רפואה אשר הגיע אל הסבתא היה מאוד קדוש ומאוד מכובד.
כל סבתא הכירה את הגודל של הנכד שלה ושל בת זוגתו ותפרה את בגדי החתונה בהתאם לכך.
זה היה מבחן אמתי ליכולות של הסבא והסבתא בתור 'רואים' (בעלי יכולת ראייה צלולה).

 

מן הנשים ציפו כי הן יהיו טהורות, צנועות ובתוליות  בתקופת החיזור לפני החתונה הממשית ואז ציפו מהן להיות נשים נאמנות. למרות זאת, בחלק מהשבטים של המישורים, כאשר חיזרו אחר אישה צעירה, הרשו לה להחליט עם מי
היא תחלוק את גלימת הבופאלו שלה לפני שהיא הסכימה להתחתן.
בשבטים אלו, התייחסו אל תהליך הבחירה בתור זכותה של האישה.
מתוך הבנה כי הגוף שלה הנו הרחבה קדושה של אמא ארץ, היא הבינה כי כל הפעולות של הנאה, שפע ופוריות,
הן חלק מן הטבע הנשי.

בהתנסות בזוגיות בפעם הראשונה אהבו וכיבדו כל אישה בעדינות כך שלא ייגרם שום נזק לאמא ארץ או לשבט
דרך יחס מיני גס וקשה אל האישה. את המיניות הבינו בתור הנאה מקודשת וטבעית.
כל אישה הוכנה דרך הרבה שיעורים אשר ניתנו על-ידי נשים אחרות במשכן-הירח.
על מיניות הסתכלו כפעולה טבעית של פוריות.
כפי שהארץ והשמש יוצרות מזון למען הישרדות האנשים כך יוצרים האיש והאישה צאצאים
דרך האהבה שהם חולקים.
במקור, לנשים כמעט תמיד הייתה את המילה אחרונה ביחס ללוחם אשר אותו היא בוחרת כדי לחלוק את חייה ואת גופה. היוצא מן הכלל של הכלל הזה היה כאשר היא נלקחה בתור שבויה על-ידי שבט אחר
או אם המשפחה שלה הייתה כל כך ענייה עד כי הם היו צריכים קשר עם ציידים חזקים או קרובי משפחה יותר עשירים אשר יהיו אז אחראיים לרווחתן של שתי-2 המשפחות.

כאשר אנשי הסירות (האירופאים) הגיעו אל איי-הצב (יבשת אמריקה) הם הגיעו אל החוף המזרחי וטיבעו את המילה Squaw  - אישה אינדיאנית נשואה (נחשבת מילת גנאי).
מילה זאת אומצה והייתה בשימוש כאשר הם נעו מערבה.
האומות האחרות של אמריקה הילידית לא ידעו מהיכן המילה הגיעה והם השתמשו בה כדי לתת שמות לאזורי אדמה
לאורך המערב. המילה הזאת היא באמת השמצה והכפשה על נשים.
היא מגיע מן המילה של שבט ה Algonquin – שבט אלגונקווין
ומקור המילה היה Nuesquaw ולא המילה Squaw 'בלי פין'.
נשות שבט האלגונקווין היו צורחות את המילה הזאת כאשר אנסו אותן.
לקרוא לאישה כך זה בעצם לקרוא לה 'פין' וזה מבזה את כבודה ואת כבודנו לנשים וגם פותח פצעים ישנים.
אם לימודי משכן-הירח וכובד השבט לאישה הופרו וחוללו על-ידי גבר אדום אז ניתן היה להענישו עונש מוות.

כדי לרפא את הפצעים הישנים בדרך יצירתית ומצליחה, זה הזמן בשביל נשים להשתמש ברעיון
של משכן-הירח ולהתכנס להפוגה בקדושת אחוות האחיות הנשית.
נשים חייבות ללמוד לאהוב, להבין, וכך לרפא אחת את השנייה.
לכול אדם יש צד זכרי וצד נשי. כל אחד נכנס אל השקט והדממה של הלב כדי לגלות את היופי
של התכנסות השקט והקבלה.

משכן-הירח יכול להיות הסמל גם של נשים וגם של גברים.
להתכנס להתבודדות ולעכל את ההרגשות אשר התנסויות החיים יצרו זה מרפא מאוד.

 

אז מה מספר לך משכן-הירח . . :

קלף משכן-הירח מדבר על התבודדות והתכנסות כדי לקחת הפסקה.
בזמן הזה אי אפשר להרגיש את השפעתך כי יש לך צורך לחדש את המלאי של האנרגיה שלך עצמך.
זה הנו זמן עקר במובן זה כי את צריכה להיות לבד ולכבד את עצמך לשם שינוי.

התכנסות והתבודדות היא לא פעולה מתוך חולשה אלא פעולה של כוח ועצמה.
בלי התכנסות והתבודדות העתיד לא יכול לתפוש חדשה בהווה.
תצייני כי את מתכוננת ומכינה את עצמך לזמן של פעולה פורייה על-ידי כך שעכשיו את הולכת לנוח.
להיות לבד בזמן הזה יאפשר לך לעשות את הדברים אשר נותנים לך שמחה בלי התערבות והפרעה.
תזכרי כי יכולים לקרות נסים כאשר את רגועה ונחה ומרשה לעצמך להגיע אל מקום ההתחלה חדשה שלך בדרך עדינה.

אוהלים אינדיאנים.png
הנשים של משכן הירח.png
Feather 3
Feather 6
Feather 2
Feather 5
Feather
Feather
Feather
Feather 2
Feather 2
Feather 6
Feather
Feather 5
Feather 3

א ב א   ש מ י ם

מנדלת חרוזים אינדיאנית.png

א מ א   א ד מ ה

Feather
Feather 5
bottom of page