top of page

 

      מהות אישיות זהות ונצחיות

 

מהות קטנה וזוהרת נולדה ביום סתווי בהיר על פלנטה ארץ
הוריה שמחו בתינוקת המתוקה שהקרינה אור של תקווה
באותו היום גשם פתאומי שטף את הארץ ולכן קראו לה "מי-חיים" כי מים הם מחיים את הנפש ומרווים את האדמה ואותו יורה שטף את אבק הקרבות מהמלחמה האחרונה
והתינוקת הגיעה ואיתה המתיקות החדשה והתקווה לחיים ולאהבה.

 

המהות שנקראה 'מחיים' גדלה ונקראה בקיצור 'מימי' – מימי מי-חיים הקטנה.
היא הייתה חייכנית וגומות החן שלה ועיניה היפות הילכו קסם על הלבבות

כולם סיפרו לה עד כמה היא יפה ומתוקה וחמודה.

מימי הקטנה אהבה לשחק בחוץ ולקטוף פרחים ולשמוע סיפורים ולצייר ציורים
וכאשר נשלחה לבית הספר תמיד הייתה מככבת בהצגות בתור השחקנית הראשית
וגם בבית הייתה מארגנת הופעות באירועים משפחתיים ומאוד אהבה לצבוע לעצמה את הפנים
ולהתחפש ולקרוא ספרים, וככה נוצרה במהות שקיבלה את השם 'מימי' זהות .

כי הזהות מורכבת מ...'אני מימי יפה וחמודה'  'אני מימי אוהבת פרחים וחיות'

'אני מימי אוהבת לצייר וליצור יצירות'  'אני מימי טובה בלשחק ולהציג הצגות'
וכך, נוצרו במימי כל מיני זהויות שונות, ולאט לאט כל הזהויות ביחד יצרו למימי
את האישיות שלה.

 

אבל, למימי נוצרה אישיות מוזרה... האישיות של מימי לא נחה ולא שקטה

כי למימי נוצרה אישיות שחשה חסרה, משהו תמיד היה חסר לה...
והיא כל הזמן הלכה לחפש את הדבר החסר הזה.

היא שיחקה עם חברים וטיפסה על עצמים גבוהים ורכבה על סוסים וגמלים ופגשה כל-מיני אנשים ושבטים...
וכול הזמן היא הלכה לכול מקום עם סימן שאלה ענק מעל ראשה ( ? )
כי משהו היה חסר לה, משהו היה לגמרי לא ברור ולא מובן...

וככול שמימי חיפשה וחיפשה היא הרגישה וחשה יותר אבודה וחסרה
אבל היא המשיכה לזרום עם המסע...

עד שיום אחד היא פגשה אישיות חדשה !
האישיות החדשה שהיא פגשה נראתה בדמות של נער שנקרתה בדרכה
הנער הזה מאוד התרשם ממימי הנערה ואפשר להגיד שהוא חיזר אחריה בהתמדה
ואחרי שהכירו והתיידדו הוא סיפר לה על ספר שנקרא "חיפוש אחר המופלא" ונתן לה את הספר לקריאה.

בספר הייתה מוסברת איזו שהיא תורה שדיברה על האפשרות ' להיות אדון לעצמך'
וכאן מימי נעצרה ותפשה שיש חשיבות למשהו שהיא מחפשת,
כי מימי כל הזמן הלכה וחיפשה
אבל אף פעם היא לא פגשה שום תשובה ברורה...

 

המסע של האישיות המשיך, כי בפעם הזאת זאת הייתה הפעם הראשונה
שהאישיות הרגישה שהיא יכולה לחוש שלמה, שיש כאן משהו חבוי ומהותי
והמהות אמרה : כן, כן...תמשיכי לחפש...זוהי הדרך לנצחיות.

 

שנים רבות מימי למדה את האישיות וכיצד היא מורכבת מזהות + זהות + זהות + זהות
ולכול זהות קוראים 'אני', וכך זה נדבק אלינו בני האדם, שיש 'אני יפה' ויש 'אני שמנה'
ויש 'אני רזה' ויש 'אני טובה' ויש 'אני מגעילה' וגם 'אני חצופה' ויש 'אני אמא שלה'
ויש 'אני הילדה שלה' וגם 'אני ציירת' וגם 'אני תמיד ממהרת'...

 

המהות בתחילתה היא מהות קטנה וזוהרת ומאירה ומסביבה יש מעטפה של גוף קטן וחסר אונים
בו מטפלים הורים מבוגרים, והאדם הקטן המתוק והחמוד הזה גדל לאט לאט
וברבות השנים סביב המהות נוצרת האישיות מהקליפות השונות של הזהות...

כאשר אנחנו מתחילים במסע של ההתבוננות אנחנו מגלים את הזוהר של המהות
ואת הקליפות הרבות אשר מסתירות אותנו מעצמנו...כי למעשה אנחנו לא מכירים את האישיות שלנו
באמת, אלא באופן מאוד חלקי...ויש לנו הרבה מאוד דעות לגביי איך הדברים צריכים להיות
בתוכנו ומחוצה לנו.

ולא רק שיש לנו הרבה מאוד זהות בכול הזהויות של 'אני כזה' או 'אני אחר'
לאישיות שלנו יש מאפיין עיקרי ראשי אשר פועל עלינו כמו סוג של משהו שמתמחה בניהול דעתני
והוא הדיקטטור הראשי,

יש לו כל מיני סוגים של דיקטטורות שליטה
והם מחולקים לארבעה – 4 טיפוסים עיקריים : מסכן, מאיים, מתחקר ומרוחק.

 

ויש גם כאלו שהם קומבינציה של 2 טיפוסים...
כלומר, בדרך כלל הם מרוחקים אבל יודעים לאיים
או כאלו שרוב הזמן הם חשים מסכנים ולפיכך הם מתרחקים..

ובקיצור, ישנם שילובים לארבעת האפיונים הראשיים של הטיפוסים.


אנשים שלקחו על עצמם את הדרך של ההתבוננות העצמית
למעשה לקחו על עצמם את האפשרות לפתח יכולת חלימה
כי הגוף השמשי המנטאלי נקרא גם גוף החלימה השקופה..

אם אתה רוצה להיות חולם עליך ללמוד להילחם...  ח ו ל ם – ל ו ח ם
החולם נלחם על-מנת להתבונן בעצמו
ולשם כך נדרשות לו ארבע – 4 סגולות עיקריות

4 – ארבע סגולותיו של הלוחם הינם :
סובלנות, נחישות, גמישות ואכזריות – העדר רחמנות

סגולות אלו הן התרופות לארבעת – 4 האפיונים הראשיים של הטיפוסים של האישיות,
כי,
למאיים נדרשת סובלנות, למסכן נדרשת נחישות
המתחקר נדרש לגמישות והמרוחק נדרש לאכזריות או היעדר רחמנות

ככול שמקלפים את השכבות של הזהות כך אוספים יותר מאורות פנימיים
הגמישות, הסובלנות, הנחישות והאכזריות

נחוצות על-מנת להיות יכולים לקחת חלק בתהליך הקילוף.

בשביל לקלף מצבים של מסכנות אתה צריך  נ ח י ש ו ת

כלומר,
למרות שאתה מרגיש שאתה לא מסוגל להמשיך בדרך,
בעזרת  נ ח י ש ו ת תוכל להמשיך.
למרות שאתה  מאיים שככה אתה לא יכול להמשיך,
בעזרת ס ו ב ל נ ו ת אתה תוכל להמשיך כך או אחרת
למרות שאתה מנסה בכול כוחך לתחקר על-מנת למנוע את עצמך מלהיקלע למצבים בלתי צפויים...
בעזרת  ג מ י ש ו ת  אתה תוכל להתמודד עם כל מה שנקרא בדרכך
למרות שאתה משתדל להימנע ולהתרחק מהתמודדות עם קשיים ועימותים
בעזרת  א כ ז ר י ו ת  או היעדר רחמנות אתה תוכל להתבונן בעצמך באמתיות

אחרי הרבה חיפושים חיצוניים ופנימיים יש לך את כל התרופות...
אבל, אז אתה צריך לזכור את עצמך כדי להשתמש בתרופות או בסגולות של הלוחם
כדי שתוכל לחלום חלימה שקופה.

 

וזה מה שדיבר עליו הספר בו היה כתוב לגביי "להיות אדון לעצמך"...
ככה אוספים מודעות שהיא הדרך לנצחיות
בעזרת קילוף שכבות הזהות של האישיות וחיבורה של המהות לנצחיות
זה
זהו חרש הכלים של העצמי
כי הדרך נועדה על מנת ללמוד לבנות את הכלים
סבלנות, היעדר רחמנות או אכזריות, נחישות וגמישות
הן יכולות אשר פועלות כמו כלי...ככול שמתאמנים ככה השימוש בכלים נעשה יעיל יותר
והמהות גדלה ומתעצמת.

לוחם מאומן מסוגל לעשות שימושים מופלאים בכלים שהדרך מעניקה לו
והוא לומד ליצור כל הזמן את הכלים של העצמי כדי שיוכל לחלום חלימה שקופה
היא הדרך של הגוף הנצחי המנטאלי או השכלי השמשי.


 

רגשות : המסכן מרגיש פחד, המאיים מרגיש כעס, המתחקר מהסס ומרגיש בלבול והמרוחק בבריחה

חוק הארבע מלמד אותנו את החוק החשוב ביותר של התהליך של ההתפתחות העצמית,
כל מה שההליכה בדרך האזוטרית מייצרת בתוכנו בעקבות הלימוד הזה והתרגולים של התבוננות עצמית לא ביקורתית זה את החלק הנוסף אשר מחבר אותנו למרכזים הגבוהים
(רגשי גבוה ומיני גבוה) בעזרת החלק הנוסף הזה אשר נקרא "אני תודעתי"
(ו/או גם "אני מתבונן" וכד') "אני תודעתי" זה המחבר אותנו למהות הנצחית האלוהים השוכנת בתוכנו
והוא החיבור הראשי שלנו לעצמנו ולמודעותנו.


 

ארבעת 4 עקרונותיו של הלוחם - סבלנות , נחישות , גמישות  ואכזריות :

סבלנות הנמצאת ברשימה זאת כעיקרון ראשון הינה נראית פשוטה להבנה,
יכול להיות כי באם האדם ישאל את עצמו : מהי הכוונה ?
הוא יגיד כי : " אין לו סבלנות לגביי השטויות של האחרים "
וגם כי " אין לו סבלנות לעבודות רקמה " או כי " אין לו סבלנות לחכות לארוחה " ,

מישורים חיצוניים אלו הם מקומות בהם אולי ניתן לתרגל סובלנות בהופעתה הפשוטה על-ידי המתנה והבלגה.
 

אבל,
הסבלנות של הלוחם מדברת על סבלנות נצחית הנמצאת באדם כסגולה נרכשת .
וזוהי בידיעה כי התפתחותו האפשרית היא מצב קיים תמידי.
כלומר, זוהי לא דרך או מסע המתחיל היום וייגמר עוד שנים ספורות.
אלא זוהי דרך חיים אשר בה אין לקוות לתוצאות נראות לעין או לרווחיות חיצונית.

אלא אך ורק סבלנות להזדככות פנימית ולהגעה לרגע המוות מתוך הידיעה שיש בך סבלנות כאיכות.

הנחישות יכולה אף היא להיראות לנו כתכונה חיצונית הנרכשת
על-מנת להשיג בנחישות דברים בחיי היום יום התרבותיים.
אבל,
הנחישות המדוברת כאן היא מסוגי הנשק הקטלניים ביותר שיש ברשותו של הלוחם.
בעולם החיצוני אתה עשוי לראות כי הם ינסו לשכנע אותך בשיטות שונות משוחד ועד איומים
ולכופף אותך ולייאש אותך פעמים רבות, ואתה באם הנך נחוש, אתה לא תיכנע לכול אלו.

בעולם הפנימי הנחישות הינה מאבק תמידי כי יש בנו חלקים רבים אשר מחכים ואורבים לנו כל הזמן בפינה.
ממתינים שניחלש ונתייאש, שנגיד כי ניסינו וזה לא מצליח או לא הולך,
ובנחישותנו אנחנו אמורים וצריכים לזכור את המטרה וההתפתחות האפשרית לנו
ולא להיכנע לאף אחד מאותם קולות פנימיים מתישים הרוצים להסיט אותנו מדרכנו
מכיוון שהם מחפשים רק את הביטוי אשר היה להם בעולם החיצוני של חיי התרבות הרגילים.

לשם כך נדרשת לנו הרבה נחישות בדרכנו ובלזכור כי גם באם אנחנו פוסעים בה לבד,
גם הבדידות הזאת היא הינה רק בדידות זמנית בעולם האנשים,
כי בנצחים אנחנו לא לבד אלא עם העוצמה של כוחות החיים השייכים לאלוהים.

 

גמישות היא מעלה עקרונית חשובה ביותר מכיוון שהיא מראה לנו כי גמישותנו, בדיוק כמו גמישותו של הגוף הפיזי, עוזרת לנו להגיע לכול מקום, ובדיוק כמו שכבר ראינו בוודאי את האיש הזקן אשר כבר לא מסוגל להתכופף או אולי להזדקף, כך היא גם תודעתנו ביכולתה להגיע לכול מקום.

אנחנו יכולים להיות לגמרי תקועים בדעה מסוימת, ואפילו להאמין בזה כל כך עד כי אנחנו מוצאים את עצמנו מוכנים לריב ולעיתים אפילו להתלהם על-מנת לבסס את הדעה שלנו כנכונה וצודקת.

גמישות תודעתנו נבחנת ביכולת להתבונן בדעה צודקת ונכונה זאת אשר לפנינו, מבלי שאנחנו נזדהה איתה באופן אישי. ונותיר אותה כפי שהיא מבלי לגונן עליה כצודקת ונכונה ונהיה מוכנים לבחון בתודעתנו גם כל דעה אחרת כצודקת ונכונה לא פחות.

גמישות תודעתית הינה מפתח לגילוי אזורים חדשים של חשיבה ויצירה.

והחוסר שלה מראה כי אנחנו עדיין תקועים ביתדות העמוקים של דעותינו ואשר בעזרת המוח האדום של האגו, אנחנו כל הזמן מייצבים את הדעות הללו בתושבותיהן .

בלי גמישות תודעתית הלוחם לא יוכל לצוד את השלל המבוקש וללכוד את האויב הגדול מכולם,
הוא הלוחם הוא היוקש הצד את גאוותו ואת החשיבות העצמית שלו עצמו.

 

אכזריות מובאת כאן כעיקרון רביעי, אבל היא חשובה לא פחות מאחיותיה הנאמנות הנקראות נחישות, סובלנות וגמישות.  כי בלי אכזריות אנחנו אפילו לא יכולים להתחיל לצאת למסע הזה בדרך התלולה המטפסת על ההר העצום של ההתפתחות העצמית.

הבנה זאת היא בסיסית, הדרך עצמה הינה תרגול אינסופי של אכזריות לשמה.
בכול אחד מאיתנו נמצא שבוי אותו ילד קטן אשר דמותו הבוכייה הגלמודה והאומללה חרוטה בנו ואשר בגללה התפתחה האישיות שלנו לכדי הדבר הזה אשר איתו אנחנו עכשיו צריכים להתמודד.

הילד הזה אולי קטן, מסכן, גלמוד ואומלל,  אבל הוא עדיין מנהל את הפסיכולוגיה שלנו ביד רמה.
ובאם לא נלמד להיות אכזריים כלפיי עצמנו ולספר לו בכול הזדמנות כי עכשיו הוא כבר לא קטן

אלא גדול וחזק והוא גם לא לבד כי אנחנו נמצאים כאן עבורו . ואין ברירה אלא לחנך את עצמנו וביחד עם זה גם אותו באכזריות לשמה ולעשות את מה שצריך לעשות באם אנחנו אוהבים זאת או לא.

ועוד שנכתב על זה : 

האזוטריה מלמדת אותנו על המערכת הפנימית של ה 'אניים' , וכאן יש ניסיון לתאר ולצייר משהו מאותה מערכת פנימית
עמוסת דמויות, קולות, ומבחר טיפוסים והתנהגויות נושאי רגשות והתבטאויות אשר נצרבו בנו ברובם בתקופת הילדות.
שני החלקים הראשונים מוקדשים לשתי חלוקות בסיסיות באשר לטיפוס האנושי שלך ולהנהגת השליטה האופיינית לך.

החלוקה הראשונית כפי שהיא מלומדת באזוטריה, מחלקת את האישיות הטיפוסית לך לשלושה סוגים עיקריים
המתאימים גם לשלושת המרכזים הראשיים : מוטורי, רגשי ושכלי.
כל אחד מאיתנו הנו בעל אישיות הנוטה למרכז אחד או לשני מרכזים אלו.
הטיפוסים המוטוריים מרבים לזוז ולהתנועע ולמצוא את עיסוקם בספורט, טיול, הרפתקנות שטח

ושאר מעללים פיזיים שונים,

הטיפוס השכלי ירבה לחקור ולהתמודד עם אינפורמציה בצורה של קריאה וכתיבה ושיחות ויאהב ללמוד כל מיני דברים הסברים ותיאוריות מפורטות ויינטה למקצועות כגון הוראה, תכנות מחשבים ועסקים.

הטיפוס הרגשי יינטה לרגישות יתר ויהיה אמפטי לרגשותיהם של אנשים אחרים כמו גם יינטה לרחם על עצמו ולעסוק במקצועות הטיפול הרגשי ולבחור סביבות עבודה בהן רגישותו יכולה להתבטא ולא להיפגע.

המוטוריים יכולים להיות הרבה פעמים בעלי מפה אסטרולוגית מחוזקת במזלות אש ואדמה, השכליים בעלי אסטרולוגיה של אוויר ואש ולרגשיים יכולה להיות אסטרולוגיה של מזלות מים.

 

חלוקה נוספת היא החלוקה לארבעה סוגים שונים של ההתנהלות השיטתית של האישיות
יש כאלו שהמנהלים או השליטים הראשיים של האישיות שלהם מביעים את
הטיפוס של המאיים ויש כאלו המביעים את המסכן ויש את המרוחק ואת המתחקר

כאן אפשר לראות איזה חבורות המנהל הראשי שלנו מנהל
במוסד של האישיות שלנו יש לכול מנהל גם מנהלי משנה אשר נוטים התבטאות לחלקים השונים בתוכנו
ויש גם את המחלקה הסגורה בה סוגרים כל מיני רשמים וחלקים וטיפוסים אשר המוסד שאנחנו לא רוצה להודות
שהם בכל קיימים בו או לא יכול להתמודד עם הרגשות שהם מעלים או ש, למשל לימדו אותנו להתנהג נורא בנימוס אז מזמן כלאנו את המקללים המעליבים והכנים שכבר בגיל צעיר מאוד למדנו שהם רק מסבכים אותנו בחיים.
על-פי אסכולות פסיכולוגיות מסוימות אלו אשר נמצאים במחלקה הסגורה נקראים 'המנודים המוגלים'.

ויש את האחים והאחיות המטפלים הראשיים אשר מוזעקים על-ידי המנהלים בכול פעם שאנחנו צריכים לקבל
תרופת הרגעה או משהו שירגיע אותנו מכל הרגשות הפגועים.
אלו יכולים גם להיקרא באסכולות פסיכולוגיות מסוימות 'מכבי-אש או כבאים'.

אז :  מנהל, מנהלי משנה, כלואים שסגורים עמוק במרתפים פנימיים ואלו הכלואים בה יכולים להיקרא גם 'מוגלים ומנודים', אחים ואחיות היכולים גם להיקרא 'כבאים',
וזה בלי שהתוודענו לחלק הבא :

זה כולל סוגים שונים של התנהלויות והתנהגויות ודפוסים ותכנות ודרכי פעולה והסברם ותירוצים גם כאלו
אשר בעזרתם אנחנו מסבירים את עצמנו וגם כאלו שבעזרתם אנחנו מסבירים את עצמנו לאחרים וגם כאלו שבעזרתם אנחנו מסבירים לעצמנו את העולם ואת האנשים בעולמנו.
אלו נקראים באזוטריות 'בלמי זעזועים' והם פועלים בתוכנו בדרך כלל כמו שורת עורכי דין ממולחים המתרצים את קיומנו והתנהגויותינו בהרבה מאוד הסברים תיאוריות ומילים.
ויש גם את הסוגים השונים של ההרגלים והסחות הדעת אשר יש להם צורות הרגל שונות ודפוסי הסחות דעת מקובלות יותר או פחות.

אז :
אם אתה למשל טיפוס מוטורי ויש לך הנהגה של מאיים, 
אתה תשמע את עצמך מתעצבן ומפחיד את הנוכחים בכול אותם דברים איומם שעלולים לקרות להם אם הם לא ינהגו בהתאם, אתה מפחד להראות חלש ומפוחד ומבוהל ותמיד יש לך אומץ מוגזם לצאת מהבית ביום סוער וללכת לטייל או לעשות ספורט או שאתה בכלל נורא אוהב להשמיע את הכישרון המוזיקלי שלך או להתעמל או לפסל
ואתה בקלות משתלט על הסיטואציה ומנהל את העניינים ואם אתה נוטה להיותך אדם שכלי אז גם יכול להיות שתהיה מורה אהוב על הילדים ואם הם יעצבנו אותך תדע לשים להם גבולות ואם אתה מארגן מסיבה גדולה ורבת משתתפים אבל אתה חושב שאתה לבדך זה מספיק ואתה מסוגל לקחת את זה על עצמך ולעשות הכול ואתה מתבייש לבקש עזרה.  אז אחרי פעם פעמיים אתה תתבאס שלא באו לעזור לך וגם לא הביאו כלום ולבסוף תעדיף להיות בבדידותך בלי ציפיות מאחרים שתמיד מאכזבים או מעדיפים את אלו שלא משחקים אותה הכי חזקים ומוצלחים.


 

אם אתה טיפוס רגשי אז יכול להיות שאתה מסכן ותמיד אתה מוצא סיבות למה לדאוג ולפחד בלי כל מאמץ מצדך פשוט תמיד צצה לה עוד בעיה או דאגה אשר מטרידה אותך או מפחידה אותך או מלחיצה אותך ואתה מוצא את עצמך דואג על כל מיני דברים שלפתע עלו בדעתך וזה יכול להיות כל דבר כמו מזג האוויר או מצב חשבון הבנק או האם עשית מספיק על-מנת להצדיק את קיומך או האם עזרת מספיק לשכן או לשכנה או האם זכרת להאכיל את הכלב/ה והחתול/ה או האם יהיה מספיק אוכל בארוחה ומה עושים עם כל כך הרבה בעיות ודאגות וטרדות המדירות מעיניך שינה ? המנהיגים שלך באמת מסכנים ולא מפסיקים להתלונן על מצב העניינים והפקקים
בכבישים והיחס המעליב של דודה חיה בחגים ובכלל כל כך קשה וכואב להם כאן עד כי הם לעתים קרובת נוטים ללחוץ על לחצן המצוקה ולקרוא לאחות הבכירה שתיתן להם איזה סם הרגעה ועדיף משכך כאבים כי מי יכול לסבול כל כך הרבה מן החיים ?

ואולי אתה משתייך לאותם טיפוסים מרוחקים ?
אלו הם המרוחקים המדחיקים אשר תמיד פותרים כל בעיה ומצוקה בעזרת הסחות הדעת של המנהל עבודה
והמנהל עבודה שלהם תמיד מוצא לעצמו עוד עבודה ומעדיף כי היא היה עבודה קשה ומתישה וכזאת שאפשר להיות בה גם קצת מסכנים ואומללים אבל גם להודיע לכולם שאין ברירה כי זה מה יש ואלו החיים וככה אתם איתם מתמודדים. אחרי שנעלת את כל הסבל והאומללות והרגשות ה-באמת קשים ומשפילים במרתף חשוך,
מרתף אשר ממנו אין סיכוי שהם ייצאו אף פעם בחיים אבל בכול זאת מדי פעם אתה נרדף מאותם קולות מרוחקים
או זיכרונות קשים או סבל וכאב כאלו ואחרים ומעדיף שוב לרוץ לעבודה ולהימלט לחוף המבטחים
אשר כל כך מקובל בתרבות האנושית ואשר המילוט היחידי מכך זאת חופשה בטוחה המכלה את רוב המזומנים שהרווחת בעבודה קשה וככה אפשר להמשיך ולהמשיך שנים ומקסימום לקנח בארוחה דשנה ועוגה נהדרת
או לצאת לבלות ואפילו לשתות קצת לפעמים
וזה לגמרי מספיק לנו לחיים שלמים בהם נוכל לקבור בריחוק מוחלט את רגשותינו,  
מצוקותינו וכאבינו אולי אפילו עד שנגיע לבית זקנים.

ואם אתה המתחקר אז בטח עכשיו אתה תוהה מה אתה בודק מתחקר וחוקר ואיך זאת הדרך הבטוחה להיראות תמיד יודע ובשליטה כיצד אתה מנתח את המצב של העניינים בשקילות של מנהל מעבדה ומקווה לצאת כאשר ידך על העלינה כי אתה תמיד צודק גם אם כל חייך זה טעות אחת ארוכה מוצפת בהכחשת הסבל הדיכאון והמצוקה העמומה אותה קברת לאחר כבוד כבר מזמן בצינוק המעופש של ההכחשה וההדחקה ויצאת למסעות מחקר מקיפים אשר כמעט תמיד חוקרים את הסבל של האחרים ואת הסבל שלך עצמך אתה מקטין מאוד ואז שזה מספיק קטן אתה מדחיק אותו לפינה שכוחה וחשוכה ומסרב לזכור על למה ועל מה.
כאשר יש לך רגע פנאי אתה חוקר לא רק מה אומרים ועושים אנשים אחרים אלא גם חוקר ארצות כדי לדעת לאן בחופשה מיד נוסעים ושמה בוודאי תלך לחקור שווקים וטבע והרים וומבנים ארכיטקטוניים ומוזיאונים וכמובן גם מסעדות עם מאכלים מיוחדים
ואולי גם תתנסה בחייך  במחקר שפה או מחקר למען תואר אוניברסיטאי או דרגה
כי המתחקר בך כבר בירר וגילה שהעתיד צופן בחובו מאורעות לא ידועים וכדאי להתהדר בתעודה כי אולי יהיה בה צורך בעתיד הלא ידוע ואם אתה באמת במצוקה אז המתחקר לוקח אותך תמיד לדרך חדשה או לגילוי חדש העושה לך מיד את ההרגשה של ההצלחה ושיש למען מה.
וכאשר כלו כל הקצין והרגשות המודחקים שלך ממש מריעים גם אתה ידע לקרוא לאחות הרחמנייה ולבקש ממנה הקלה
או לצאת לחקור את ההיצע החדש של הנשים או  הגברים או אולי משקאות חריפים ודרך אגב נרשם גם ללימודי גיטרה או איטלקית כי זה תמיד טוב לכאלו החולמים בלועזית.

ולבסוף, אל דאגה ופחד כי זה בכלל לא נורא אם אין לך מושג איזה טיפוס אתה מכול השלושה או הארבעה כי בכולנו כולם חיים בועטים ומשגיחים ושולטים ובכולנו יש את כולם רק האחוזים שונים כי יש כאלו שיותר מתבטא אצלם המנהל המאיים או כאלו שהם יתר מוטורים בפעולה או כאלו שהם מרוחקים אבל זה לא אומר שהם לא יודעים גם להיות לפעמים מסכנים וזה לוקח הרבה שנים והרבה זמנים של התבוננות כדי להתחקות אחר המערכת הסבוכה והמפותלת של האישיות.

בשלב הבא אנסה לברר כאן בקול רם או בכתב,
כיצד אפשר לגלות את הדרך בתוך המפה הסבוכה והמפותלת של האישיות
בשביל זה נזדקק לפנסים ולאפשרות לכתוב ולדווח מה קורה בפנים כי המילים מאירות ומתארות את הרגשות
וחבלי הצלה שיכולים להית שיחות עם מישהם קרובים או עם עצמנו בהן ניתן לשאול שאלות את החלקים השונים
וצריך בשביל כל זה הרבה זמן כי זה תהליך ארוך המצריך הרבה סובלנות ונכונות אומץ ויצירתיות והתמדה וכנות רבה.

 

bottom of page