מהות אישיות זהות ונצחיות

 

מהות קטנה וזוהרת נולדה ביום סתווי בהיר על פלנטה ארץ
הוריה שמחו בתינוקת המתוקה שהקרינה אור של תקווה
באותו היום גשם פתאומי שטף את הארץ ולכן קראו לה "מי-חיים" כי מים הם מחיים את הנפש ומרווים את האדמה ואותו יורה שטף את אבק הקרבות מהמלחמה האחרונה
והתינוקת הגיעה ואיתה המתיקות החדשה והתקווה לחיים ולאהבה.

 

המהות שנקראה 'מחיים' גדלה ונקראה בקיצור 'מימי' – מימי מי-חיים הקטנה.
היא הייתה חייכנית וגומות החן שלה ועיניה היפות הילכו קסם על הלבבות

כולם סיפרו לה עד כמה היא יפה ומתוקה וחמודה.

מימי הקטנה אהבה לשחק בחוץ ולקטוף פרחים ולשמוע סיפורים ולצייר ציורים
וכאשר נשלחה לבית הספר תמיד הייתה מככבת בהצגות בתור השחקנית הראשית
וגם בבית הייתה מארגנת הופעות באירועים משפחתיים ומאוד אהבה לצבוע לעצמה את הפנים
ולהתחפש ולקרוא ספרים, וככה נוצרה במהות שקיבלה את השם 'מימי' זהות .

כי הזהות מורכבת מ...'אני מימי יפה וחמודה'  'אני מימי אוהבת פרחים וחיות'

'אני מימי אוהבת לצייר וליצור יצירות'  'אני מימי טובה בלשחק ולהציג הצגות'
וכך, נוצרו במימי כל מיני זהויות שונות, ולאט לאט כל הזהויות ביחד יצרו למימי
את האישיות שלה.

 

אבל, למימי נוצרה אישיות מוזרה... האישיות של מימי לא נחה ולא שקטה

כי למימי נוצרה אישיות שחשה חסרה, משהו תמיד היה חסר לה...
והיא כל הזמן הלכה לחפש את הדבר החסר הזה.

היא שיחקה עם חברים וטיפסה על עצמים גבוהים ורכבה על סוסים וגמלים ופגשה כל-מיני אנשים ושבטים...
וכול הזמן היא הלכה לכול מקום עם סימן שאלה ענק מעל ראשה ( ? )
כי משהו היה חסר לה, משהו היה לגמרי לא ברור ולא מובן...

וככול שמימי חיפשה וחיפשה היא הרגישה וחשה יותר אבודה וחסרה
אבל היא המשיכה לזרום עם המסע...

עד שיום אחד היא פגשה אישיות חדשה !
האישיות החדשה שהיא פגשה נראתה בדמות של נער שנקרתה בדרכה
הנער הזה מאוד התרשם ממימי הנערה ואפשר להגיד שהוא חיזר אחריה בהתמדה
ואחרי שהכירו והתיידדו הוא סיפר לה על ספר שנקרא "חיפוש אחר המופלא" ונתן לה את הספר לקריאה.

בספר הייתה מוסברת איזו שהיא תורה שדיברה על האפשרות ' להיות אדון לעצמך'
וכאן מימי נעצרה ותפשה שיש חשיבות למשהו שהיא מחפשת,
כי מימי כל הזמן הלכה וחיפשה
אבל אף פעם היא לא פגשה שום תשובה ברורה...

 

המסע של האישיות המשיך, כי בפעם הזאת זאת הייתה הפעם הראשונה
שהאישיות הרגישה שהיא יכולה לחוש שלמה, שיש כאן משהו חבוי ומהותי
והמהות אמרה : כן, כן...תמשיכי לחפש...זוהי הדרך לנצחיות.

 

שנים רבות מימי למדה את האישיות וכיצד היא מורכבת מזהות + זהות + זהות + זהות
ולכול זהות קוראים 'אני', וכך זה נדבק אלינו בני האדם, שיש 'אני יפה' ויש 'אני שמנה'
ויש 'אני רזה' ויש 'אני טובה' ויש 'אני מגעילה' וגם 'אני חצופה' ויש 'אני אמא שלה'
ויש 'אני הילדה שלה' וגם 'אני ציירת' וגם 'אני תמיד ממהרת'...

 

המהות בתחילתה היא מהות קטנה וזוהרת ומאירה ומסביבה יש מעטפה של גוף קטן וחסר אונים
בו מטפלים הורים מבוגרים, והאדם הקטן המתוק והחמוד הזה גדל לאט לאט
וברבות השנים סביב המהות נוצרת האישיות מהקליפות השונות של הזהות...

כאשר אנחנו מתחילים במסע של ההתבוננות אנחנו מגלים את הזוהר של המהות
ואת הקליפות הרבות אשר מסתירות אותנו מעצמנו...כי למעשה אנחנו לא מכירים את האישיות שלנו
באמת, אלא באופן מאוד חלקי...ויש לנו הרבה מאוד דעות לגביי איך הדברים צריכים להיות
בתוכנו ומחוצה לנו.

ולא רק שיש לנו הרבה מאוד זהות בכול הזהויות של 'אני כזה' או 'אני אחר'
לאישיות שלנו יש מאפיין עיקרי ראשי אשר פועל עלינו כמו סוג של משהו שמתמחה בניהול דעתני
והוא הדיקטטור הראשי,

יש לו כל מיני סוגים של דיקטטורות שליטה
והם מחולקים לארבעה – 4 טיפוסים עיקריים : מסכן, מאיים, מתחקר ומרוחק.

 

ויש גם כאלו שהם קומבינציה של 2 טיפוסים...
כלומר, בדרך כלל הם מרוחקים אבל יודעים לאיים
או כאלו שרוב הזמן הם חשים מסכנים ולפיכך הם מתרחקים..

ובקיצור, ישנם שילובים לארבעת האפיונים הראשיים של הטיפוסים.


אנשים שלקחו על עצמם את הדרך של ההתבוננות העצמית
למעשה לקחו על עצמם את האפשרות לפתח יכולת חלימה
כי הגוף השמשי המנטאלי נקרא גם גוף החלימה השקופה..

אם אתה רוצה להיות חולם עליך ללמוד להילחם...  ח ו ל ם – ל ו ח ם
החולם נלחם על-מנת להתבונן בעצמו
ולשם כך נדרשות לו ארבע – 4 סגולות עיקריות

4 – ארבע סגולותיו של הלוחם הינם :
סובלנות, נחישות, גמישות ואכזריות – העדר רחמנות

סגולות אלו הן התרופות לארבעת – 4 האפיונים הראשיים של הטיפוסים של האישיות,
כי,
למאיים נדרשת סובלנות, למסכן נדרשת נחישות
המתחקר נדרש לגמישות והמרוחק נדרש לאכזריות או היעדר רחמנות

ככול שמקלפים את השכבות של הזהות כך אוספים יותר מאורות פנימיים
הגמישות, הסובלנות, הנחישות והאכזריות

נחוצות על-מנת להיות יכולים לקחת חלק בתהליך הקילוף.

בשביל לקלף מצבים של מסכנות אתה צריך  נ ח י ש ו ת

כלומר,
למרות שאתה מרגיש שאתה לא מסוגל להמשיך בדרך,
בעזרת  נ ח י ש ו ת תוכל להמשיך.
למרות שאתה  מאיים שככה אתה לא יכול להמשיך,
בעזרת ס ו ב ל נ ו ת אתה תוכל להמשיך כך או אחרת
למרות שאתה מנסה בכול כוחך לתחקר על-מנת למנוע את עצמך מלהיקלע למצבים בלתי צפויים...
בעזרת  ג מ י ש ו ת  אתה תוכל להתמודד עם כל מה שנקרא בדרכך
למרות שאתה משתדל להימנע ולהתרחק מהתמודדות עם קשיים ועימותים
בעזרת  א כ ז ר י ו ת  או היעדר רחמנות אתה תוכל להתבונן בעצמך באמתיות

אחרי הרבה חיפושים חיצוניים ופנימיים יש לך את כל התרופות...
אבל, אז אתה צריך לזכור את עצמך כדי להשתמש בתרופות או בסגולות של הלוחם
כדי שתוכל לחלום חלימה שקופה.

 

וזה מה שדיבר עליו הספר בו היה כתוב לגביי "להיות אדון לעצמך"...
ככה אוספים מודעות שהיא הדרך לנצחיות
בעזרת קילוף שכבות הזהות של האישיות וחיבורה של המהות לנצחיות
זה
זהו חרש הכלים של העצמי
כי הדרך נועדה על מנת ללמוד לבנות את הכלים
סבלנות, היעדר רחמנות או אכזריות, נחישות וגמישות
הן יכולות אשר פועלות כמו כלי...ככול שמתאמנים ככה השימוש בכלים נעשה יעיל יותר
והמהות גדלה ומתעצמת.

לוחם מאומן מסוגל לעשות שימושים מופלאים בכלים שהדרך מעניקה לו
והוא לומד ליצור כל הזמן את הכלים של העצמי כדי שיוכל לחלום חלימה שקופה
היא הדרך של הגוף הנצחי המנטאלי או השכלי השמשי.


 

רגשות : המסכן מרגיש פחד, המאיים מרגיש כעס, המתחקר מהסס ומרגיש בלבול והמרוחק בבריחה

חוק הארבע מלמד אותנו את החוק החשוב ביותר של התהליך של ההתפתחות העצמית,
כל מה שההליכה בדרך האזוטרית מייצרת בתוכנו בעקבות הלימוד הזה והתרגולים של התבוננות עצמית לא ביקורתית זה את החלק הנוסף אשר מחבר אותנו למרכזים הגבוהים
(רגשי גבוה ומיני גבוה) בעזרת החלק הנוסף הזה אשר נקרא "אני תודעתי"
(ו/או גם "אני מתבונן" וכד') "אני תודעתי" זה המחבר אותנו למהות הנצחית האלוהים השוכנת בתוכנו
והוא החיבור הראשי שלנו לעצמנו ולמודעותנו.


 

ארבעת 4 עקרונותיו של הלוחם - סבלנות , נחישות , גמישות  ואכזריות :

סבלנות הנמצאת ברשימה זאת כעיקרון ראשון הינה נראית פשוטה להבנה,
יכול להיות כי באם האדם ישאל את עצמו : מהי הכוונה ?
הוא יגיד כי : " אין לו סבלנות לגביי השטויות של האחרים "
וגם כי " אין לו סבלנות לעבודות רקמה " או כי " אין לו סבלנות לחכות לארוחה " ,

מישורים חיצוניים אלו הם מקומות בהם אולי ניתן לתרגל סובלנות בהופעתה הפשוטה על-ידי המתנה והבלגה.
 

אבל,
הסבלנות של הלוחם מדברת על סבלנות נצחית הנמצאת באדם כסגולה נרכשת .
וזוהי בידיעה כי התפתחותו האפשרית היא מצב קיים תמידי.
כלומר, זוהי לא דרך או מסע המתחיל היום וייגמר עוד שנים ספורות.
אלא זוהי דרך חיים אשר בה אין לקוות לתוצאות נראות לעין או לרווחיות חיצונית.

אלא אך ורק סבלנות להזדככות פנימית ולהגעה לרגע המוות מתוך הידיעה שיש בך סבלנות כאיכות.

הנחישות יכולה אף היא להיראות לנו כתכונה חיצונית הנרכשת
על-מנת להשיג בנחישות דברים בחיי היום יום התרבותיים.
אבל,
הנחישות המדוברת כאן היא מסוגי הנשק הקטלניים ביותר שיש ברשותו של הלוחם.
בעולם החיצוני אתה עשוי לראות כי הם ינסו לשכנע אותך בשיטות שונות משוחד ועד איומים
ולכופף אותך ולייאש אותך פעמים רבות, ואתה באם הנך נחוש, אתה לא תיכנע לכול אלו.

בעולם הפנימי הנחישות הינה מאבק תמידי כי יש בנו חלקים רבים אשר מחכים ואורבים לנו כל הזמן בפינה.
ממתינים שניחלש ונתייאש, שנגיד כי ניסינו וזה לא מצליח או לא הולך,
ובנחישותנו אנחנו אמורים וצריכים לזכור את המטרה וההתפתחות האפשרית לנו
ולא להיכנע לאף אחד מאותם קולות פנימיים מתישים הרוצים להסיט אותנו מדרכנו
מכיוון שהם מחפשים רק את הביטוי אשר היה להם בעולם החיצוני של חיי התרבות הרגילים.

לשם כך נדרשת לנו הרבה נחישות בדרכנו ובלזכור כי גם באם אנחנו פוסעים בה לבד,
גם הבדידות הזאת היא הינה רק בדידות זמנית בעולם האנשים,
כי בנצחים אנחנו לא לבד אלא עם העוצמה של כוחות החיים השייכים לאלוהים.

 

גמישות היא מעלה עקרונית חשובה ביותר מכיוון שהיא מראה לנו כי גמישותנו, בדיוק כמו גמישותו של הגוף הפיזי, עוזרת לנו להגיע לכול מקום, ובדיוק כמו שכבר ראינו בוודאי את האיש הזקן אשר כבר לא מסוגל להתכופף או אולי להזדקף, כך היא גם תודעתנו ביכולתה להגיע לכול מקום.

אנחנו יכולים להיות לגמרי תקועים בדעה מסוימת, ואפילו להאמין בזה כל כך עד כי אנחנו מוצאים את עצמנו מוכנים לריב ולעיתים אפילו להתלהם על-מנת לבסס את הדעה שלנו כנכונה וצודקת.

גמישות תודעתנו נבחנת ביכולת להתבונן בדעה צודקת ונכונה זאת אשר לפנינו, מבלי שאנחנו נזדהה איתה באופן אישי. ונותיר אותה כפי שהיא מבלי לגונן עליה כצודקת ונכונה ונהיה מוכנים לבחון בתודעתנו גם כל דעה אחרת כצודקת ונכונה לא פחות.

גמישות תודעתית הינה מפתח לגילוי אזורים חדשים של חשיבה ויצירה.

והחוסר שלה מראה כי אנחנו עדיין תקועים ביתדות העמוקים של דעותינו ואשר בעזרת המוח האדום של האגו, אנחנו כל הזמן מייצבים את הדעות הללו בתושבותיהן .

בלי גמישות תודעתית הלוחם לא יוכל לצוד את השלל המבוקש וללכוד את האויב הגדול מכולם,
הוא הלוחם הוא היוקש הצד את גאוותו ואת החשיבות העצמית שלו עצמו.

 

אכזריות מובאת כאן כעיקרון רביעי, אבל היא חשובה לא פחות מאחיותיה הנאמנות הנקראות נחישות, סובלנות וגמישות.  כי בלי אכזריות אנחנו אפילו לא יכולים להתחיל לצאת למסע הזה בדרך התלולה המטפסת על ההר העצום של ההתפתחות העצמית.

הבנה זאת היא בסיסית, הדרך עצמה הינה תרגול אינסופי של אכזריות לשמה.
בכול אחד מאיתנו נמצא שבוי אותו ילד קטן אשר דמותו הבוכייה הגלמודה והאומללה חרוטה בנו ואשר בגללה התפתחה האישיות שלנו לכדי הדבר הזה אשר איתו אנחנו עכשיו צריכים להתמודד.

הילד הזה אולי קטן, מסכן, גלמוד ואומלל,  אבל הוא עדיין מנהל את הפסיכולוגיה שלנו ביד רמה.
ובאם לא נלמד להיות אכזריים כלפיי עצמנו ולספר לו בכול הזדמנות כי עכשיו הוא כבר לא קטן

אלא גדול וחזק והוא גם לא לבד כי אנחנו נמצאים כאן עבורו . ואין ברירה אלא לחנך את עצמנו וביחד עם זה גם אותו באכזריות לשמה ולעשות את מה שצריך לעשות באם אנחנו אוהבים זאת או לא.

REMIND 30.1.2015