אחרי שהם קראו את :
"חיפוש אחר המופלא"
הם באו ואמרו לי :
remind מהשיחות איתך זה
ברור לנו כי יש ברשותך ידע
הרבה יותר נרחב למשל על
העניין עם המרכזים ואת
מתארת אותם בתדר וצבעים !
עניתי : כן, זה, נכון אתם יודעים שלמדתי גם אצל 'Leo'
ויש לי את הנטייה לראות את
השדות האנרגטיים המאירים.
ואז, הגיעה הבקשה :
"אולי תכתבי לנו קצת...
אפילו ממש בקצרה"
ובכן,
מיד התקשרתי לעולמות הזוהרים הנצחיים והזמנתי משלוח לתיאור הזה של המרכזים.. וזה מה שהגיע ובא :
"חמישה בנשמה"
remind
ח מ י ש ה ב נ ש מ ה
הלבן משויך למרכז השכלי וזוכר הרבה מהרשום בארכיב העצום שהוא מחזיק עבור המערכת.
הלבן השכלי הוא הכי איטי והוא יכול למדוד ולהשוות
הלבן השכלי יכול לנסות למדוד ולהשוות בצורה אובייקטיבית
(כלומר האם זה יותר ארוך או זה יותר קטן או המספר הזה יותר גבוה וכד') אבל הוא לא יכול להעריך,
כי השוואה היא אובייקטיבית רק אם היא נעשית מהסיבה הנכונה,
כי אם למשל אישה משווה את צורתה לצורה החיצונית של אישה אחרת
והיא עושה זאת מתוך רגש נחיתות או קנאה אז זאת לא תהיה שקילה או השוואה אובייקטיבית,
כי זה לא נעשה מתוך סיבה נבחרת חשובה ומודעת, סיבה דורשת את ההפעלה של המרכז המוטורי האדום
וזה בקלות מתוקף היותו פועל מתוך זהות לרגש נמוך ומתערבב עם הצהוב הרגשי ברגש נחיתות.
האדום המוטורי אמור וצריך לפעול על-פי סיבה
והוראה אותה הוא אמור לקבל מהמתזמר הראשי או ראש המפקדה הוא הירוק היצירתי המיני המחובר לאלוהי
בכך שהנשמה והרוח מופעלות על האנרגיות של הזהב והכסף
ואליהן הירוק המיני היצירתי מחובר בהתחברויותיו הנעלות.
ובכן, למשל התעוררנו בבוקר,
האדום – המוטורי שלנו הולך לשוטט במרתפי הרשומות הכמעט אינסופיות שיש לו במאגר הלבן השכלי של הזיכרונות, האדום - המוטורי משוטט בשיטוט אסוציאטיבי, דבר אחד מתמגנט לדבר אחר והוא מדלג מענף לענף ומעניין לעניין ומשוטט במרחבי כל מה שהיה אתמול בערב או בשבוע שעבר או מתישהו מזמן.
האדום – המוטורי בשיטוט האקראי סתם מסתובב ולא עוקב אחרי סיבה או הולך עם בקשה ברורה כדי להביא את מה שביקשו ממנו, אלא פועל באופן מכאני ואוטומטי איך שיוצא לו, אם יוצא לו להיזכר במאכל אהוב מהילדות הוא עשוי לשמוח ולהתרגש ואף ללכת לחפש מרשמים אצל דודות זקנות אשר נותרו בחיים.
אם הוא נזכר בטראומות קשות הוא יכול להיות ממש מתוסכל ועצבני או עצוב ורגשני או מפוחד,
ולהוציא ולפתוח בעזרת הקשר המבוסס בין מחשבות שליליות לרגש שלילי ולפרוץ את כל המחסן הרגשי השלילי
ולהתחיל לשפוך רגשות שליליים היכולים להתבטא בתלונות ויללות או תסכולים וצעקות וכעסים
או היסטריה ובכי תמרורים.
וזה קורה לנו כל הזמן ובכול רגע בו אנחנו מרוכזים בעצמנו ומישהו לפתע פונה אלינו
ואנחנו מגיבים כאילו הפריעו לנו ומתעצבנים כי בדיוק כאשר דיברו אלינו היינו שקועים בעניינים,
ואז נשפך לנו הקפה או כתבנו בטעות בדו"ח משהו מוטעה,
והדעה הקשה אשר יש לנו על טעויות בתוספת הפחד והלחץ מלעשות טעויות ו/או הכעס שיש בנו על כך ששפכנו קפה ולכלכנו מסביב, מוציא מאיתנו כרטיס ברור של דעה שלילית מהזיכרון והוא מגיע ביחד עם תגובה אוטומטית עצבנית
ואלו מיד מתחברים לחלק הרגשי הצהוב הנגטיבי הנמוך המלא בצריבות של תגובות שליליות מכול הסוגים והצורות.
אבל, אם האדום המוטורי פועל על-פי סיבה,
משהו חדש ואחר לחלוטין מתרחש בתוך המערכת האנושית.
בזמן בו האדום המוטורי מקבל הוראות הפעלה ועבודה הוא פועל בצורה ממש מבריקה !
והוא הופך להיות אדום מוטורי נעלה ומבריק.
הוא יודע ללכת בזמן ולהוציא ביעילות מהמחסן השכלי הלבן, בדיוק את מה שהמערכת דורשת.
ויהיו אלו עיצובים לקתדרלות או רעיונות לגנים תלויים או איך לבנות משהו חדש או מאמר מדעי מוצלח,
הוא יפתח ספרים ויחקור ארכיבים וישאל ויברר אצל אנשים מלומדים בתחומים האמורים,
הוא יחפש תמונות ויאסוף כל פיסת מידע, כי הוא אוהב לקבל עבודה ולעבוד על-פי סיבה ברורה,
ומלבד הפעולות המוטוריות היומיומיות אשר ממילא נמצאות לו כל הזמן בפעולה קבועה,
היכולת הגבוהה של האדום המוטורי של מרכז התנועה היא לרתום את הלבן למשימות ברורות של מחקר ופיתוח
ואיסוף מידע כדי שהמערכת תוכל לאסוף נתונים להצלבה ובעזרת מרכזים אחרים גם לחבר חיבורים חדשים.
ובכן, כן.
לאדום המוטורי יש כמה אפשרויות,
ברמה האוטומטית הוא מפעיל את כל התוכנות התנועתיות של תנועות ותזוזות,
ביחסיו האוטומטיים עם המרכז השכלי הלבן הוא מחפש דרך קישורי לינקים אקראיים ומקריים
בין כל מיני זיכרונות ורשומות ודבר אחד מזכיר לו דבר אחר, ומבלי ששמנו לב...
התברברנו בתוך זיכרונותינו עד זיכרון מתוק או עד זיכרון של סבל וכאב.
זה גם אזור החיבור האוטומטי של המרכז המוטורי האדום למרכז הרגש הצהוב,
כי מחשבות טובות נעימות וחיוביות שולפות מהצהוב הרגשי תגובות נעימות,
אך מחשבות שליליות או אפלות ומעצבנות שולפות תגובות של סבל וכאב ועצבים,
פחדים ורגשות שליליים נגטיביים אחרים.
אפשר לתת לזה הרבה דוגמאות, ולמצוא דוגמאות בעצמנו ובתוך חיינו,
למשל,
אתה מסתובב בבוקר במטבח ורוצה להכין משהו לאכול ואז אתה פותח את המקרר ומגלה במגרה של הירקות כמה ירקות רקובים ואתה מוצא מתחיל לנקות את מגרת הירקות וכאשר לבסוף אתה מגיע לחתוך סלט אתה חותך את האצבע ומסתבך בלנסות לעצור את הדימום ולחבוש לעצמך את הפצע ולבסוף מוותר על כל העניין ובדרך לפגישה דחופה אתה קונה
על הדרך משהו לאכול ומגיע לפגישה ברגע האחרון מתנשף כולך ועוצר את עצמך לא לקלל בקול רם.
האדום המוטורי הוא האדם אשר באופן אקראי הסתובב ונפגש בכול מיני סיטואציות בלתי צפויות,
אלו המתוארות כאן בעולם החיצוני, אבל למעשה אנחנו נפגשים איתם בתוכנו כל הזמן,
בשיטוט המכאני הפנימי האקראי הלוקח אותנו לחוש שוב בכאב מהעבר או מסבך אותנו שוב במחשבה על סיטואציות
לא צודקות אליהם נקלענו ושאר אסונות, אלו מחברות אותנו לחוויות רגשיות קשות
ומכאן הדרך קצרה מאוד לפני שנוציא את כל מחסן הנשק ונפגיז בהתקפת רגשות שליליים.
האדום המוטורי התנועתי פועל באופן בו ניתן לקרוא לו כאן "יותר מודע" רק כאשר הוא פועל על-פי סיבה
ולא באופן אוטומטי מקרי, אלא על-פי דרישה ברורה אשר אותה המערכת הציבה בצורה נכונה.
זה לא אומר כי כל סיבה אותה האדם בוחר ונראית לו מוצדקת ונכונה היא באמת כזאת.
אבל לכול פעולה מתוך סיבה יש יותר סיכויים לקרות ולמערכת לפעול בצורה יותר נכונה או מתאימה.
לדוגמא,
מישהי החליטה ללכת לשיעור ספורט – תנועתי,
היא חושבת שהיא צריכה את זה כי היא חושבת שהיא שמנה ועצלה וגם כי כל החברות שלה המליצו לה שזה מעולה.
יכול להיות שהסיבה לא נראית כזאת עקרונית ונעלה, וכי כל מה שמטריד אותה זה שהיא נראית שמנה בעיניי האחרים ויכול להיות שזאת בכלל לא דרך נכונה להתבונן בעצמך, אבל עדיין,
היא החליטה והלכה לעשות 'ספורט – תנועתי' ומאד נהנתה ואפילו רזתה וכול המצב שלה השתפר
והיא גם מצאה לעצמה חבר.
זה היה נראה בהחלט הרבה יותר טוב מאשר להישאר לראות סדרות משעממות בטלוויזיה ולאכול כפי שעשתה קודם.
ובכן אז, גם באם הסיבה לא נראית לנו ממש "נעלה" אלא רק בגדר מה שהאדם יכול לחשוב על עצמו ומתוך חייו,
עדיין פעילות מוטורית על-פי סיבה יכולה לשפר את המצב.
אחרת האדום המוטורי פועל מתוך הרגל ומבלי שאנחנו שמים לב ונוטה לבסס בנו הרגלים.
אדום מוטורי בלי סיבה מחזק הרגל קיים, והוא ממש משועמם...
אך בשביל סיבה מספיק טובה הוא ייקח אותנו עד לקצה העולם !
סיבות ומטרות חשובות המוכתבות לו יכולות לשנות את חיי האדם.
כאשר האדם הולך ללמוד במסגרת לימודית, והסיבה היחידה היא כי למעשה
הוא חייב לעשות את זה כדי לקבל תואר ותעודות.
ולפיכך, הוא לומד למבחנים ואף יכול לקבל ציונים טובים, אבל רוב החומר הנלמד נשכח מיד אחרי הלימודים,
כי האדם לא למד מתוך סיבה אישית וסקרנות ממשית.
אך כאשר האדם לומד כי הנושא באמת מעניין אותו, הוא יזכור את זה ואף ישתמש בכך בעתיד,
כי יש לזה חיבור לדברים אשר המהווים עבורו השראה והרגש שלו נמשך אליהם, יהיו אלו בעלי-חיים או מחצבים,
או דברים אחרים, את הדברים האלו הוא ירצה לדעת ויזכור ולפיכך המערכת שלו תפעל על-פי סיבה
והוא ילמד כדי לדעת ולא רק בשביל להוציא ציונים ולקבל תארים.
"זומבולגול שומבונז "
והמאכל של הדודה במפגש המשפחתי
כולם הוזמנו לארוחה משפחתית והביאו ממיטב המאכלים אותם הכינו, ואחרי טעימות רבות וארוחה שהתארכה בהנאה, לפתע הוטלה לחלל האוויר השאלה של הדודה ברכה : "נו, מה אתם אומרים על הזומבולגול שומבונז שהכינותי ?"
וגם : "לא כולם טעמו מזה ונשאר עוד מלא, טוב הפעם לא יצא לי כל כך טוב כמו בפעם הקודמת... כי המתכון הזה לא תמיד מצליח" .
ובכן, בדיוק בזמן בו כולנו כבר ממש שבעים עד מתפוצצים...כל מה שנותר היה באופן 'דיפלומטי' להתנצל
כי כולם כבר ממש שבעים ולמהר להעביר נושא לתחומים אחרים !
כולם הכינו ממיטב המאכלים וגם הדודה ברכה רצתה להביא משהו, אבל הברכה לא כזאת מוצלחת שזה מגיעה לבישולים, ועדיין היא קנתה וטרחה ובישלה וקיוותה לקבל הכרה אשר תכיר במאמציה ותכבד את בישוליה.
המסיבה היוותה סיבה לבישולים, אבל המערכת האנושית היא אותה המערכת ואם במאגר הלבן השכלי
אין לך מידע לגביי התבשיל המתאים אותו הנך מסוגל ליישם ולהכין, והנך חפץ להרשים בעזרתו של איזה
"זומבולגול שומבונז" ואשר איתו אין לך כל ניסיון מספק ובכול זאת ניסית לעשות מעשה וציפית להכרה ותשבחות
או לפחות לתשומת לב בעבור מאמציך...כאן המערכת יצרה ציפייה לקבל הכרה,
ובאין הכרה המערכת זיהתה כי חסר "תג השתדלות" או התשבחות להם ציפתה.
ואז נוצרת אכזבה או במקרים בהם המערכת כן זכתה לתשומת לב,
אז שוב המרכז המוטורי האדום רושם במרכז השכלי הלבן "הצלחנו" והמרכז הרגשי הצהוב מרגיש "הנאה מההצלחה" במקום אכזבה מחוסר תמורה ולפיכך המערכת תרצה להשתדל שוב כדי לחוות שוב הצלחה.
כלומר, הסיבה להבאת האוכל לארוחה לא הייתה בהכרח סיבה אמתית או נעלה.
ישנם אלו אשר ממילא אוהבים לבשל וישתמשו בכול הזדמנות של מסיבה משפחתית כדי להיכנס למטבח
וליצור את מיטב המאכלים ואחרי שהם יזכו לתשבחות הם ירגישו עוד יותר מוצלחים וזה ישפיע גם על הפעם הבאה
בה הם ילכו לבשל ארוחה.
אבל הם לא רצו רק להביא משהו ולקבל מחמאות, כי הם גם אוהבים להכין תבשילים ולפיכך חוסר הצלחה או הצלחה חלקית לא רק שלא יצרבו בהם אכזבה וייאוש אלא ההיפך, האדום המוטורי ינסה בפעם הבאה להשתדל הרבה יותר
ולשים לב במדויק לכול ההוראות הרשומות בלבן השכלי אשר אסף ניסיון בפעם הקודמת,
הצהוב הרגשי בדבקותו יתמיד בהתלהבותו ויביא מהירוק רעיונות יצירתיים וחיבורים חדשים
וייטיב להרגיש ולחוש ולהוסיף תבלינים בדיוק,
והכחול של האינסטינקט יהיה רגוע ומאוזן כי הסיבה האמתית אשר בגללה הם מבשלים
זה כי הירוק היצירתי המיני אוהב ליצור ונהנה מהתזמור הנפלא של הכנת מאכלים ובמיוחד מאכלים חדשים !
אם הסיבות שלנו לא מבוססות בדברים אשר הירוק המיני היצירתי יכול לקבל מהם השראה
ובכך יש לו ולכול המערכת המחומשת גישה לפריחת הרוח ואיזון הנשמה,
אז הסיבות על-פיהן אנחנו פועלים הן סיבות של רווח והפסד ומבוססות ברצון שלנו לקבל הכרה,
תשומת לב ותשבחות או לפחות התחשבות וככה הם יוצרות אצלנו באופן בטוח את הפתח לאכזבה
ותסכול רגשי בצד תחושת הפסד והחמצה.
ה צ ב ע ש ל ה ד ל ת
דיירים חדשים היו אמורים להגיע לגור בבית, והדלתות של הבית היו צריכות צביעה מחדש.
בעלי הבית שבו ממסע ארוך ומפרך ורצו לצבוע את הדלתות לפני כניסת הדיירים החדשים.
הימים היו ימי תחילת הקיץ ועוד לפני שהספיקו להתארגן ולפרוק את בגדי הקיץ נהיה חום כבר ובכול זאת ומכיוון שהתחייבו לצבוע את הדלתות נעשתה השתדלות רבה והדלתות נצבעו בכמה שכבות ולמרות החום הכבד.
הדיירת הגיעה והודיעה שהיא לא אוהבת את הצבע החיצוני של דלת הכניסה לבית,
היא רצתה צבע אחר, בעלי הבית ניסו לברר מה אפשר לעשות ובאיזה צבע היא רוצה לצבוע,
אבל הדיירת פשוט רצתה שיהיה שם 'צבע אחר כי את הצבע הזה היא לא אוהבת'
בעלת הבית החלה לאבד את סבלנותה, החום היה כבד והיא הספיקה לצבוע כמה שכבות של צבע על כל הדלתות של הבית ולעשות עבודה יפה והנה כל מה שיש במקום הכרה זאת רק ביקורת על הגוון שבעיניה של בעלת הבית היה מצוין.
במקום הכרה נוצרה בעיה, ולזה המערכת האנושית לא ציפתה,
היא קיוותה לתגובה מרוצה ולא לתגובה של ביקורת ויצירת בעיה חדשה.
וככה אנחנו בהרבה מקרים עושים ורוצים לקבל תגובה אוהדת מהאחרים,
הצהוב הרגשי מקווה לקבל אכפתיות ותשומת לב ואהדה ולזכות בתחושת היותנו חלק מהחבורה,
וכאשר מישהו לא מבחין במאמצינו או פשוט לגמרי נטוע עמוק בדעותיו וענייניו, אז אנחנו מתאכזבים ונפגעים,
כי קיווינו ל "יחס הוגן" מצד אנשים אחרים.
אבל, האחרים גם הם נמצאים בתוך עולמם, עסוקים בלחשוב כי זה יותר טעים וכך זה יותר יפה
או כי זה יותר חשוב ואחר פחות שווה.
גם אצל האחרים יש "סלט" של מרכזים, גם הם בדיוק כמונו,
נמצאים בתוך מרכזיה מבולבלת של תגובות אוטומטיות אשר קורות בלי שליטה ובמקרה.
בדיוק כמו סלט, בו המלפפון מייצג את המרכז המיני היצירתי הירוק,
העגבנייה את המרכז התנועה המוטורי האדום, הלימון הוא הרגשי הצהוב
והבצל הוא הלבן המייצג את החריפות השכלית,
התבלינים והשמן הם האינסטינקט הכחול וכולם חתוכים באופן מקרי ובחתיכות לא שוות בגודלן
ובחוסר תשומת לב מוחלטת ועם הדבר הזה אנחנו חיים ושורדים והכול קורה בתוכנו וגם באחרים.
בניסיון לאזן את הנשמה אנחנו לומדים את מורכבותה המחומשת,
והנה כאן מובא הסדר המופלא של חמשת מרכזי האנרגיה של הנשמה :
ירוק מין ויצירה
ובכן,
כאן נמצאת נוסחת היסוד והיא אומרת כי כל עוד אנחנו פועלים מתוך איזון ולמען מטרה נעלה
זה הירוק אשר יוצר ומנצח על התזמורת של הנשמה ומבצע בתוכנו דרישה.
הירוק מחליט ליצור איזה יצירה והוא שולח את הצהוב לברר במורד המערכת מה ניתן לאסוף...
אם אנחנו צריכים ללמוד תווים או למצוא את התווים הנכונים או את הצבעים המתאימים
או למצוא מתכון למאכל או לברר איך בונים את ההיכל....
הצהוב מכוון לאיזה כיוון של דברים הוא אוהב ומעדיף ולאיזה כיוון הוא נמשך ונדבק והאם זה יהיה בסגנון רומנטי
או מודרני או האם זה יהיה אוכל מסורתי או אולי החוקים והעקרונות של זה יהיו אחרים והוא עושה זאת בשיתוף פעולה
עם הכחול של האינסטינקט ואשר נותן לו את הטון ועוצר בזמן כדי לא להגזים בקישוטים
או לא לשים יותר מדיי מלח במאכלים.
האדום עובד ופועל איתם בשיתוף פעולה וכל המערכת נהנית מההשראה,
ההשראה הירוקה וההנאה הצהובה כי זה מצליח ומעלה לתחושה נעימה.
הירוק המיני היצירתי הוא המתזמר של כל החמישה בנשמה
ויודע בדיוק איך ומתיי לשאול אצל הלבן את הנוסחה הנכונה
ואת האדום המוטורי להוליך לחפש את המידע ולעשות פעולות מתוך סיבה וכך אנחנו עושים בהצלחה.
אם במערכת המחומשת אין איזון לנשמה, והסיבות לדברים הם כי הרגילו אותנו בכול מה שאנחנו לכאורה צריכים,
אז למעשה אנחנו עושים המון דברים, אבל לא שקלנו את הסיבה הנכונה או הנעלה.
האדום המוטורי המבוסס במגנטיות של הדם הוא מרכז התנועה ומתרגל ומתאמן בכול פעולה ועשייה ועבודה.
ובכן אז,
למשל אנחנו מחליטים כי צריך לנקות את הבית ולא שקלנו את הסיבות ואת המבט הרחב של הדברים,
אלא אנחנו פשוט מקובעים בדעה כי לכלוך זה בושה וגם איום ונורא,
בקלות אנחנו יכולים להגיע לנקות את הבית בהגזמה ובהפרזה וגם לצפות כי כולם ישימו לב ולא ילכלכו
וגם ממש להתעצבן כי לא רק שהם לא עוזרים אלא הם גם מלכלכים ולא מתחשבים,
וכאן נוצרים אצל מי שמנקה כל הזמן אכזבה ותסכולים, כי אף אחד כמעט לא מראה הערכה לעבודת הניקיון
ואפילו כולם מראים חוסר תשומת לב ומלכלכים ובכך למעשה נצרבת תחושת זלזול מתמשכת.
זאת היא דוגמא לעבודה הפוכה ובלתי מאוזנת של הנשמה.
הסיבה אשר נוצרה מבוססת בדעה, הדעה הרשומה מזמן במערכת אומרת כי לכלוך זה רע
וחייבים להעלים אותו מיידית ובהגזמה, כי לכלוך זה אומר שאני לא בסדר כי אני לא ניקיתי
ולכלוך זה מזוהם ומסוכן ומבייש ובכלל לכלוך רשום כ "סוף העולם" !
ובכול פעם בה אנחנו מבחינים בלכלוך אנחנו מרגישים 'לא בסדר' כי לא ניקינו,
והרישום הזה הנמצא בך ואשר איתו האדום באופן אוטומטי מוציא כל הזמן מהמאגר הלבן השכלי,
מבלי שאנחנו שמים לב הוא שולף על זה דעה שלילית ואשר מתחברת במיידית למרכז הרגשי הצהוב
בחלק הנמוך השלילי וכבר אנחנו מרגישים אשמים שלא ניקינו וזה לא בסדר כי זה מלוכלך,
וגם כי מישהו אחר יכול לראות את זה וגם יחשוב עליך שאתה מלוכלך ודוחה ועצלן וכך הלאה.
ויכול להיות,
נניח כי אנחנו פשוט אוהבים ונהנים מבית נקי, ומדיי פעם כאשר הבית מתלכלך אנחנו רוצים לנקות את הבית כדי להיות יכולים להרגיש בו נעים יותר, ואנחנו פשוט רוצים לנקות כדי לחוש טוב בבתינו כמו להתרחץ כדי להרגיש יותר נעים בגופינו.
אנחנו מנקים בהנאה, ולא מגזימים בהקפדה יתרה, אנחנו אוהבים את מלאכת הניקיון והיא עושה לנו השראה,
והצהוב הרגשי בדבקותו הדתית נסחף להוריד בהנאה קורי עכביש ולעשות ניקיון אנרגטי.
הכחול של האינסטינקט מפעיל את האדום המוטורי בצורה אינסטינקטיבית כל כך טובה ושלווה
עד כי האדום לא מגזים במאמצים גופניים וכול המערכת עושה בדיוק מה שנחוץ ואפשרי
כי כל החמישה בנשמה מאוזנת ושקטה.
ר י צ ו ת א ר ו כ ו ת
היא הייתה נערה מוזרה והגיעה לבית ספר תיכון חדש בו הצליחה להשתלב רק באופן מועט,
קודם היא למדה במקום שונה והמערכת החינוכית הגדולה והתחרותית אשר אליה נקלעה,
לא התאימה לה וברוב השיעורים היא סבלה ולא השתלבה ומהר מאוד לא נכנסה לרוב השיעורים,
המורים לחצו עליה להיכנס לשיעורים ללא הצלחה מרובה, והמורה להתעמלות ביקשה ממנה שוב ושוב להגיע לשיעור.
זה היה יום בו שיעור ההתעמלות היה אימון בריצה ארוכה, והנערה החלה לרוץ עם כל הבנות בכיתה,
די מהר היא הבינה כי בריצה ארוכה כדאי לרוץ בקצב האיטי של ריצה קלה בכדי שאפשר יהיה להמשיך ולרוץ
את כל הדרך הארוכה, והיא הגיעה ראשונה, אפילו לפני האצנית הכי טובה בכיתה.
מאז המורה להתעמלות רצתה שהיא תגיע לפחות לשיעורים בהם מתאמנים בריצות ארוכות,
ואפילו ניסתה לשכנע את הנערה להשתתף בתחרויות של המחוז לריצות ארוכות.
הנערה לא הסכימה להשתתף בתחרויות, אבל הייתה מגיעה מדיי פעם לשיעור התעמלות
ורצה בקלילות את כל הדרך הארוכה, ושוב מגיעה בכול הריצות הארוכות ראשונה.
הטראסות של הרי ההימליה
אולי ראיתם אותם במו עיניכם ואולי רק בתמונות, את ההרים של ההימליה.
בהרי ההימליה יש כפרים והם נמצאים ממש על ההרים ומסביב לבתים יש הרבה טראסות ובהם גידולים חקלאיים שונים. וכאשר מגיעים לכפר כזה בהרים, זה מראה מקסים, ובהתחלה קשה להבין מי מטפל ומטפח את כל הטראסות
אשר יוצרות מארג מרהיב של טלאים בהם גדלים סוגים שונים של גידולים.
אחרי כמה זמן בכפר,
התמונה הולכת ומתבהרת, ומסתבר כי בכול יום קצת, וככה במשך ימים רבים ולאורך כול השנה,
האנשים מטפחים את הטראסות סביב הבתים, כל יום למשך זמן קצר, מישהו מבני המשפחה יוצא לאחת הטראסות, לעיתים אפילו שני אנשים, והם בכול פעם קצת מטפלים ומטפחים, זורעים ומעשבים ושותלים וקוצרים.
זה תהליך ארוך שלמעשה אף פעם לא מפסיק והוא נעשה בהרבה מאוד מאמצים קטנים והמשכיים.
אין כל ניסיון להתאמץ הרבה ולהספיק ולטפל בהכול היום.
בכול יום מעט ובכול זמן עוד מאמץ קטן והרים שלמים בהם אינספור טראסות מלאות גידולים מתוחזקים
כך לאורך כל החיים.
ה נ ת ב ה כ ח ו ל
כפי שניתן לראות, אם רצונו של הירוק המיני היצירתי להפיק הפקות חדשות ולהגיע לאזורים חדשים
אז הוא משלהב את הצהוב הרגשי אשר מתלהב ונסער מהרעיון החדש
וסוחף איתו את האדום המוטורי לפעולות ויוזמות חדשות ומשולהבות.
אבל,
כאן המקום לשים לב ולראות כיצד יש את האפשרות לעשות את זה באיזון ובזהירות.
כלומר, זה המקום להפעלה המאוזנת של הכחול של האינסטינקט.
כי מבלי שהכחול של האינסטינקט מאזן, אז האדום המוטורי ממהר להסיק מסקנות ולהשתלהב
מהצהוב הרגשי שקיבל רעיונות מהירוק המיני היצירתי.
כאשר המערכת עובדת ופועלת בצורה מאוזנת ונכונה היא מכוונת את המערכת לפעולה
מתוך איזון של הנשמה ובצורה מאוזנת יש הפעלה נכונה של כל החמישה בנשמה.
ובמקום שהצהוב הרגשי "ישים גז" וימלא הרבה יותר מדיי אנרגיה ויפעיל בהתלהבותו את האדום המוטורי הפעיל
אשר מיד בהתלהבותו המשתלהבת לפעול יתחיל...
הכחול של האינסטינקט יפעל כמו מדיד של זהירות המנתב בין הצהוב הרגשי לאדום המוטורי התנועתי
וכדי שהדברים יקרו בקצב ובמידה הנכונים, וזה המקום בו ניתן לראות את העוצמה בה עושים את הדברים
לאורך זמן ובמתינות וכך נשארת כל הזמן אנרגיה בהמשכיות ובדבקות.
כי אם אנחנו מוציאים הרבה יותר מדיי אנרגיה במהירות ובבת אחת ובזמנים קצרים,
לא נשאר לנו על-מנת להמשיך למרחקים ארוכים או לזמנים אחרים.
בעבודה המאוזנת של הנשמה החמישה יפעלו דרך הנתב הכחול
אשר מאפשר לדברים להיות באיזון במקום, בקצב ובזמן הנכון.
הצעות ירוקות מרתקות
אם הכחול של האינסטינקט לא ייתן את הסטנדרט והדברים לא נעים על-פי עקרונות נכונים,
אז אנחנו ממהרים לרוץ אחר הצעות ירוקות מרתקות ושוכחים לעצור לרגע ולשקול את העקרונות.
וזה יכול להיראות בכול תחום וממלכה כמו לדוגמא האדם אשר לפתע החליט לצאת למסע,
הכול כבר מאורגן אבל הוא רק שכח לברר בדיוק באיזה יום ושעה הוא נוחת בשדה התעופה
ואז כאשר נחת הוא גילה שהשעה היא שעה קשה למציאת חדר ללילה והוא נמצא בעיר מאוד יקרה
ולבסוף ובעזרת קרובים רחוקים הוא מצא מקום ללון אצל הקרובים של הקרובים הרחוקים,
ואז המשיך במסע ודי מהר הוא חלה ומצבו הגופני התדרדר והוא התגעגע הביתה ואחרי שיחה עם בני המשפחה
הוחלט כי הוא ישוב הביתה במהרה.
ויש הרבה סיפורים כאלו והם יכולים להיות על נסיעה לארץ רחוקה או על קניית מכונית חדשה,
האדם רוצה משהו אבל אין לו כל יכולת שקילה לגביי מה הן הסיבות האמתיות
ועל-פי איזה עקרונות מבוססות הסיבות וזה הכול כי פשוט האדם החליט ללכת לעשות ולבלות,
ותוך כדי הניסיונות מתגלות התגליות והן מאוד שונות מהדמיונות.
צהוב
כחול אינסטינקט
אדום
לבן שכל
ירוק
צהוב רגש
כחול
אדום תנועה
לבן
המסע בעולם יכול להיות מהנה, אבל יש את תלאות הדרך ואת המצב הנפשי והגופני ואת הגעגועים הביתה
ועוד שיקולים רבים ומצבים שמראש לא נשקלים.
כמו המכונית המדהימה הזאת שממש רצית, אבל היא יקרה ולוקחת הרבה דלק וענקית
וקשה למצוא איתה בבוקר חנייה ליד העבודה ואז כל היום אתה דואג ששרטו אותה היכן שאתה חונה
ובכלל רוב הזמן היא לא משמשת אלא כדי להגיע לעבודה וזה ממש מיותר לך ובכלל יש לך הסעה.
אז, הירוק המיני היצירתי היה כאן יצירתי ורצה לחדש, אבל לא תמיד הוא יודע למה ואיך,
כי כזכור לנו אנחנו מחונכים בתרבות אשר בה אנחנו למדים להשיג רק דברים משתלמים
וחיצוניים וכאלו אשר ניתן להשוויץ בהם לאחרים..!
ובכן, נניח לדוגמא רצית לגור בשכונה שקטה באזור כפרי, והנה האדם רכש שטח נהדר
והחלה הבנייה ונבנתה וילה ענקית ברמה בינלאומית ובכן אז הגיע שלב בריכת השחייה ובגלל
שליד הבית חונות לפחות 2 - שתי מכוניות מפוארות יוקרתיות, צריך עכשיו גם חומות ושער ועוד הגנות.
והנה הצהוב הרגשי מתחיל לאבד את התקווה להנאה מכול אותה יוזמה יצירתית ירוקה
ומהדחיפה האדומה המוטורית האוטומטית ומפעולה מתוך סיבה לא שקולה ולא נכונה.
הצהוב הרגשי מתלהב בהתחלה, אבל עם הזמן הוא נהיה נרגן וכעסן, כי כל העניין לא הולך בפשטות
וזה נורא יקר ומפרך ויש בעיה עם כל שטות. וזה לוקח המון זמן וטרחה והמערכת כבר ממש לא מרוצה.
זה מופיע באופן ברור וקיצוני בקלף הטרוט של המגדל הנופל – קלף 16
בו נראות שתי - 2 הדמויות – הירוקה והאדומה נופלות מהמגדל אשר נבנה מהר ובחופזה,
ללא יסודות איתנים ובלי בדיקה ועקרונות מבוססים וללא סטנדרטים יציבים,
אלא נבנה מהר ובאמביציוזיות מבהילה וכך מתנפץ המגדל ועמו האשליה.
וכמוהו השכן אשר רכש שטח נהדר בכפר ולבדו נותר בביתו המפואר והוא ממורמר,
והבית גדול וריק וזה מגביר את תחושת הבדידות ולא מייצר אושר וחמימות.
ובכן כן.
בתרבות זה נראה כמו מטרה אשר בה יהיה אפשר להשוויץ לחברים ולמשפחה ואפילו להרגיש עשיר ומוצלח
לאיזו דקה או שעה או אפילו חודש או שנה. אבל המערכת האנושית לא בשביל זה נוצרה ונבראה.
המערכת האנושית מכילה את המרכז הירוק היצירתי המיני למטרות של חקירה וגילוי ויצירה וחיבורים חדשים
והבאה חדשה ולמטרה נעלה.
ובכול פעם בה הסיבה מבוססת ברווח והפסד או תועלות בעולם התרבות וההופעות הזמניות,
אז מובטחת לנו נחיתה ברורה וידועה, כי סיבה נעלה היא לא זמנית אלא נצחית ותלויה ביכולת פנימית ומחקר וגילוי להשראה ולהנאה והתקשרות והתחברות ובניית גופים אנרגטיים וחדוות היצירה.
המאזן של הנשמה הוא הכחול האינסטינקטיבי המאזן הקולקטיבי.
הוא מתאם ומאזן על פי עקרונות וסטנדרטים המתחשבים ביכולת של כל החמישה
לפעול בשיתוף פעולה המשכי ורגוע תוך כדי איזון והתאמה על-פי מידות המובנות בעקרונות מתאמים.
חתונת היוקרה הירוקה
הירוק היצירתי המיני נסער מהשראה ומחליט ליצור חתונה, כל המערכת של החמישה בנשמה מוזנת במזון העשיר הקדחתני של חתונה וכאן מתחילה להיות הצפת יצירתיות וההזמנות כבר נרשמות והאולם והכיסאות,
ולפתע הכלה מגלה כי...'אופס' עם בני משפחתה יש בעיה, היא רבה עם אחיה וגם עם אחותה,
ובני הדודים מרוחקים וגרים בארצות אחרות, ואולי יגיע רק הדוד, והיא מתוסכלת,
הצהוב הרגשי שלה קיבל המון מזון יצירתי ירוק ועכשיו היא מגלה כי בחתונתה לא יהיו כמעט אורחים מבני משפחתה והכלה ממש אומללה ! או כלה אחרת שעשתה חתונה נורא מפוארת בצורה מוגזמת ואז החלה להודיע למוזמנים כי מצפה מהם שיביאו איתם במתנה מעטפה עם לפחות 350 שקלים.
כי אחרי שהירוק היצירתי הגזים בהוצאות הרפתקניות, אז הצהוב הרגשי החל לפחד כי לא יהיה כיסוי להוצאות אשר נוצרו בעקבות ההתלהבות של הצהוב הרגשי מהירוק היצירתי ואשר יחדיו הלכו לדרבן את האדום המוטורי להפיק את כל החתונה, ובהמשך הכלה גם שופטת בחומרה את אלו אשר לא הגיעו לחתונתה כי לא יצא מזה מספיק כסף ושוויץ והנאה.
או במקרה אחר שהמוזמנים הצעירים וגם הזוג המתחתן הודיעו כי הם ממש לא נהנו בחתונה אבל זאת הייתה עסקה כלכלית מעולה..!
ובכן,
בכול המקרים יש מרחק רב בין הסיבה המקורית למסיבת החתונה לבין ההפקה והתוצאה.
אם הסיבה היא כי זוג החליט שהוא רוצה להתחתן אז ישנם דרכים מאוד פשוטות לבצע זאת,
אבל מהר מאוד מתחילות הרבה שקילות אחרות כמו את מי צריך להזמין ומה יחשבו עלינו באם נעשה רק משהו פשוט
ויש גם דעות לכול ההורים ושאר דודות ומהרצון אשר לעיתים הוא באמת כנה ופשוט של שני אנשים אשר רצו להתחתן,
זה הופך מהר מאוד להפקה חסרת גבולות והיא דוגמא מאוד טובה להרבה מאוד פעמים שהחמישה בנשמה
פועלים כאילו בעצמם ומחוסר איזון הופכים לנו את העולם.
מטרותיו של הירוק המיני היצירתי הינם מחקר וגילויים חדשים,
אם החמישה בנשמה מתפקדים בצורה נכונה אז כל שאר הארבעה יעזרו לו ויעודדו אותו לחקירה ולגילויים,
אך בגלל שברוב הפעמים אין לו כמעט שום עזרה ותמיכה אז הוא נהיה מדוכא וכמעט לא נוצרת בו פעילות
ולמעשה יש לרוב האנשים רוב הזמן מרכז מיני יצירתי ירוק אדיש אפתי ולא מתפקד אלא ברמה בסיסית הישרדותית.
הירוק המיני היצירתי המיועד למחקרים וגילויים חדשים
מסוגל לתפקד ויש דוגמאות לאנשים שאזורי המחקר אצלם היו מאוד חזקים
כמו אלברט איינשטיין שגילה תגליות פיסיקליות מרתקות והתקשה להוכיח את התיאוריות
בגלל שהוא אמנם מאוד אהב לחקור אך היה מתמטיקאי בעל ידיעות מוגבלות,
הירוק אצלו לא יכול היה לקבל מהאדום והלבן את הנוסחאות אשר יוכיחו את התיאוריות המרתקות,
אבל הצהוב הרגשי של אלברט איינשטיין היה בהחלט משולהב מרעיונותיו ומחקריו של הירוק הגאוני
ואלברט איינשטיין השכיל למצוא חברים מעולם המתימטיקה שיאוששו את התיאוריות שלו באופן קבוע
ויתנו לו את הנוסחאות שהיו לו חסרות על-מנת להוכיח את התיאוריות המחקריות.
אז,
הירוק המיני היצירתי אמור לגלות אזורים חדשים וליצור חיבורים חדשים וכך לחבר את
גביע הכסף ומטה הזהב ואשר בפעולתם יוצרים לנשמה חיבור והקלה ולרוח התלקחות וזריחה.
אך באופן אוטומטי ואם המערכת לא מנומקת בצורה נכונה,
ואם היא מנומקת מהסיבות הלא נכונות (רווח והפסד או מה יצא לנו מזה)
או מבוססת בסימוכין לבנים שכליים תרבותיים כמו איזה גודל של חתונה או בית מפואר כמו באגדה
או גוף מושלם..או...משהו אחר, ולפיכך יוצרת סחיטה רגשית עם חוסר איזון מערכתי וערבוביה של כל החמישה בנשמה.
א ר מ ו ן
הירוק היצירתי מצייר ארמון מפואר והצהוב הרגשי מתלהב ומריע מהעיצוב המקסים של הארמון הנהדר
ואצל הלבן השכלי מוצאים כל מיני תרשימים של ארמונות כמיטב האפשרויות והאדום המוטורי מתרוצץ ומרים טלפונים לקבלנים ומצייר את התרשימים ומנסה לחשב חישובים בעזרת הנתונים שיש במאגרים הרשומים בלבן השכלי,
ומתחילים בעבודה ובכול הזדמנות בה זה לא קורה מספיק מהר או מסתדר אז האדום המוטורי הפעלתני מתרגז
והצהוב הרגשי נבהל ומתייאש וכבר מפחד שלא יהיה מספיק זמן וכסף ליישם את הפרויקט
והנה מתברר כי לא נשמרו העקרונות והסטנדרטים על-ידי הכחול של האינסטינקט
והארמון אולי מקסים אבל הרבה יותר מדיי גדול ומפואר ומוגזם.
בעוד ש, אם המערכת הייתה פועלת באיזון והירוק היצירתי היה מצייר את הארמון על פי עקרונות וסטנדרטים
של מידות והכוונות מהכחול של האינסטינקט, הבחירה של התרשימים הייתה נעשית בהתאם לתחשיבים ומגבלות הזמן והתקציבים והארמון נבנה בצורה המתאימה אשר בה מידותיו וצורתו ניתנות ליישום ובהתאמה
לצורך ולפעולה המובילה לבניה מתאימה.
מ ע צ ב י ם א ת ר
אנחנו מעצבים אתר אינטרנט,
במרכז השכלי הלבן יש לנו את כל הרישומים והתרשימים והכותרות והתמונות ואת הזמן הארוך של ההכנות.
בינתיים האדום המוטורי הפעלתני עושה את כל ההכנות - הוא מחבר ומסדר וכותב ומתייג
ומחפש עוד תמונות ומארגן את כל מה שאפשר לעשות.
הירוק היצירתי המיני מעצב את הדומיין הראשי ויוצר לו מראה מרשים ויצירתי
ונעזר בצהוב הרגשי כדי להעניק לאתר סגנון אישי ונופך ייחודי.
הכחול של האינסטינקט פועל על-פי עיקרון נכון ומסייע לעשות את האתר לא מסובך מדיי וגם לא פשוט לגמרי
ובצורה מחופפת ומוודא שזה ייקח זמן אבל לא יארך יתר על המידה והוא מתאם עמדות ושומר על המידות,
בעוד הצהוב הרגשי הולך לחפש בשביל הירוק היצירתי כל מיני רעיונות של סגנונות,
וכאשר הוא מגזים בעזרת האדום המוטורי ושניהם משתלהבים בעשיית שיפורים,
זה הכחול של האינסטינקט אשר עוצר אותם בזמן והירוק היצירתי מציע רעיונות ומתחבר להשראה
והאדום המוטורי אשר אין לו כוח או יש לו המון מרץ בהתאמה,
ולעיתים הוא האדום המוטורי כל כך מעסיק את המערכת המחומשת בחיפוש נתונים
וביחד עם הצהוב שניהם במרוץ להבאת כל מיני דברים או מצרכים או צבעים וגוונים אחרים...
עד אשר אם הכחול של האינסטינקט לא עוצר אותם בזמן אז כל הנשמה והאדם בהתשה
כי הלך המון רגש ומרץ וכוח וזמן.
הגינה של החמישה – גינה של איזון בנשמה
לירוק היצירתי המיני יש רעיון חדש והוא כולו לגמרי בעניין,
הצהוב הרגשי מנסה לגייס את כל המערכת לרעיון החדש.
האדום הפעלתני מיד ניגש להוציא מהמחסן הלבן השכלי את כל המידע בקשר לזה...
אבל, המידע בלבן השכלי מאוד דל ובסיסי... וכאן יכולים לקרות כל מיני דברים :
1. מחוסר של ידיעה כיצד להמשיך ולאסוף מידע או היכן לאסוף אותו - הצהוב הרגשי מתייאש מניסיונותיו
כי בעצם הרעיון כבר לא כל כך מלהיב אותו. וזה נקרא : "חוסר של התפתחות רגשית"
כלומר יש לנו כאן עניין עם צהוב לא מפותח ואשר לא נוצרת בו מספיק עוצמה ומאמצים להתקדמות והתפתחות...
ואפשר לקרוא לו "צהוב מדוכא".
2. הירוק היצירתי הולך לחפש תשובות במאגר הלבן השכלי ואם אין שמה מספיק תשובות
אז, האדום הפעלתני הולך להעתיק ולעשות כמו אצל כל האחרים ומחקה אותם כאילו זה שלו
והוא בכלל חשב על זה בעצמו ואז הוא מגיש את זה לירוק עטוף בהסברים לבנים ומחמאות צהובות שישכנעו את הירוק,
אבל, הסיבה לכול זה לא ידועה לו (לאדום) וגם אם זה לא יהיה מספיק,
האדום לא יכול לפעול ללא סיבה, האדום חייב לדעת לאיזה כיוון להתמגנט וגם מה יצא מזה כי הוא פרקטי.
רק אדום אשר פועל על-פי סיבה יכול להודיע לצהוב כי יש צורך בדבקות במטרה וכי הסיבה מספיק מוצדקת
כדי שיעשו מאמצים המשכיים אשר ימלאו את הלבן במספיק רישומים ויגרמו לצהוב להמשיך לדבוק
ולהעשיר את האדום באנרגיה הדרושה להמשך היצירה כי אדום הפועל על-פי סיבה
הוא אדום המבוסס בעקרונות של הכחול של האינסטינקט ויש לו יכולת להמשיך ולהתמיד.
אם האדום ממהר להגיע עם תוצאה חלקית או להעתיק זה מעיד על אדום הפועל בלי סיבה
כלומר אדום לא מפותח ואפשר לקרוא לו " אדום פלגמטי" .
3. אם הירוק היצירתי יוצר דרישה לרעיון,
והצהוב הרגשי מתמיד בדבקותו, אז אפילו באם אין במאגר השכלי הלבן מספיק מידע,
האדם הזה ילך לחפש אותו ויעשה מאמצים כדי למצוא אותו.
כלומר, הוא לא יפסיק לחפש ולהשתוקק למצוא את המענה לדרישה היצירתית הירוקה,
וכאשר הירוק יוכל להמשיך כי כבר יהיו לו מספיק רישומים לגביי לזה והוא יוכל ליצור את היצירה החדשה,
כמו מישהו אשר שומע בראש מוזיקה נהדרת,
אבל הוא צריך ללמוד מוזיקה כדי להיות יכול לרשום את המוזיקה שעלתה בו.
4. יכול להיות גם מצב בו לירוק היצירתי המיני יש רעיון
והצהוב הרגשי מביא מהלבן מעט מדיי מידע והאדום והירוק ממהרים ליישם את זה מבלי שהם באמת יודעים
מה הם עושים, פשוט יוזמה פעילה ואשר איתה הם מגיעים לתוצאות מהירות שלא יוכלו להמשיך כי אין להם מספיק עוצמה והתפתחות ורקע, כלומר המוזיקה הזאת תהיה דלה ואולי אפילו משעממת או העוצמה הכלכלית שדרושה לזה
לא תהיה מספיק מבוססת או הסיבה לא תהיה מספיק חשובה או העקרונות יהיו מאוד רופפים והסטנדרט יהיה נמוך מראש, ויש הרבה מאוד דוגמאות למגדלים נופלים כמו בקלף – 16 של קלפי הטארוט, מגדלים נופלים כאלו של תוצאות מהירות שלא יכלו לשרוד אלא לזמן קצר ואחרי זה הכול התפרק כי הבניין היה לא מבוסס היטב או הפרויקט נעשה בצורה רשלנית ולא מתוך סיבה ראויה.
5. ויש את האפשרות הנוספת, והיא אפשרות נדירה אבל קיימת,
לירוק יש רעיונות והוא ניגש ללבן כדי לאסוף מידע אבל באדם הזה הוא עושה את זה מתוך אהבה לדבר,
והאהבה שלו לדבר מספיקה.
וזה כמו לאהוב למשל את היצירה של גינה. יש כל מיני סוגים של גינות...
כמו מישהו אשר הגיע לגור בבית אשר אין בו גינה ומיהר לשתול צמחים והם גדלו קצת ואפילו יותר,
אבל אחרי איזה זמן הוא היה מאוד עסוק ולא טיפח מספיק את הגינה וכאשר הוא הזניח את הגינה
והיא החלה להיראות לא טוב וזה כבר לא נתן את האפקט שהוא רצה שיהיה מהגינה שאמורה הייתה להיות יפה,
ויכול להיות שבשלב הזה הוא יכול לקחת גנן שיעזור לו לטפל בגינה כי גדולה ויש בה הרבה עבודה
או כי הוא בעצמו עסוק נורא או פשוט חסר כוחות ויכולת לכול זה.
וישנו אדם אחר,
והאדם הזה אוהב לטפל בגינה, הוא אוהב את הגינה לו מטופחת ונהנה לעבד את גינתו.
הגינה הזאת אשר אותה האדם עושה כי ככה הוא אוהב, כלומר הוא בכלל לא מאוד מתעניין בתוצאות
למרות שהוא נהנה מהגינה, הוא גם מאוד נהנה להסתובב בה ולטפל בה ולראות את צמיחתה
ולטפח את כל פינותיה ולעקור את העשבים ולשתול צמחים חדשים.
וזאת הגינה אשר יש בה איזון לנשמה.
התוצאות מן הסתם ידברו בעד עצמן,
אבל זאת תהיה גם הגינה שיש בה איזון לנשמה ולפיכך תהיה לה גם נשימה ארוכה ותשרה בה שכינה
או פשוט הרגשה מיוחדת שתצטרף אליה.
אולי מדיי פעם יהיה איזה צמח חדש שיצטרף ובכול יום האדם הזה יבחין בחיי הגינה הצומחים,
הוא יעבוד בה כי זה מה שהוא באמת אוהב, ואף פעם היא לא תהווה עבורו מטרד או מטלה,
אלא ההיפך היא תהיה גינה בשביל הקלה, והטיפוח שלה יגרום לו הנאה ושמחה ושקט וריפוי והשראה.
רבות אפשר עוד לספר על הגינה שיש לה איזון בנשמה ולרוח יש בה פריחה.
2.5.2015 Remind
הצהוב נאמן לירוק והכי רוצה להיות דבק במטרותיו
היצירתיות המחקריות הקדושות והמבורכות
אבל הצהוב יכול גם לדבוק בכול מיני דעות ואמונות
כי הצהוב דבק בהרבה סוגים של מטרות
במיוחד כאשר מדובר באמונה ואמונות קדושות
והגנה על דברים איתם אנחנו מזוהים
כמו קרובים, משפחה וזהות מכול הסוגים
זהות עם דעות וזהות עם אמונות
כי כאשר הצהוב הרגשי מזין את האדום הפעלתני
ויש לנו צרובה בתודעה איזו דעה
הצהוב יכול להגן עליה בחירוף נפש
כאילו זה חוק שנכתב על-ידי האלים
מבלי לשקול בכלל על מה הוא באמת מגן
כי הוא נרתם בקלות ובנאמנות להגנה רגשית
ובכול פעם בה האדום מזהה תקיפה ומתבצר בהגנה
זה הצהוב אשר עוזר לו לשלוף מהלבן בדיוק את הרישום
של הדעה אשר יעזור לו בהגנה !
הירוק כבר מזמן מאבד עניין בוויכוח והכחול מאבד שליטה מפאת חוסר האיזון המערכתי
אבל,
זה הצהוב ביחד עם האדום והלבן היוצאים יחד לכול מיני מערכות ומסתבכים בכול מיני זהויות
ואפילו מוכנים למות בשביל זה כי בלי זהות אין סיבה להם לחיות והצהוב בטוח כי בזה הוא מאמין
וכי זה טוב ויודע לשלוף מהלבן את כל ההסברים והאדום עוזר להם להגן על המבצרים,
הדעה שנצרבה לצהוב היא זאת אשר איתה הוא מזוהה,
והוא הצהוב הנו גם זה אשר גורם לנו להיות מזוהים עם הדעות השליליות שלנו על עצמנו
ואשר מתורגמות אצלו לרגש שלילי של נחיתות.
אז הצהוב דבק במטרה גם באם היא שגויה או חסרת סיבה ראויה
והצהוב נרתם בקלות ובדבקות לכול מיני פעולות מבלי להבחין בכלל
למה הוא עושה את זה ?!?!?!
האדום יכול לגרור אותו לווכחנות מתוך ההרגל של האדום או לכול מיני דברים אחרים
הירוק יכול לקחת אותו לכיוונים נוספים כי הצהוב הוא הנדבק לכול מיני דברים ומצבים
ומרכזים ונותן שירות נאמן של אנרגיה רגשית זמינה והכרחית לכולם
אך, בגלל שהוא מאבד המון אנרגיה כל הזמן
וזאת אנרגיה צהובה ומהירה והכרחית ונחוצה אשר בלעדיה
כל המערכת המחומשת בתבוסה !
כי הוא נגיש לכולם ורואה ראייה רחבה,
ואם מתרוקן לו המיכל של האנרגיה הצהובה
אז כל הנשמה בבעיה דחופה ואז ניגשים למיכל דלק הדחק האחרון שנמצא אצל הירוק
ואשר בו תמיד יש קצת עתודה של רזרבה צהובה,
ולפיכך במחסור רגשי חמור הולכים למצוא חיבור מהיר לירוק
וזאת הסיבה לשימוש מוגזם בכול צורות הסם ולצורך מוגבר בשימוש במין או באוכל או בסמים אחרים
כתוצאה ממצוקה רגשית המערכת ניגשת בבהילות להתחמש באנרגיה הכי דחופה להישרדות.
(קלף - 15)
הצהוב הוא הצבע של המרכז הרגשי
הצהוב הוא יותר איטי מהירוק אבל עדיין מהיר מאוד
הצהוב הוא מופנם ופעיל במזלות המופנמים
לצהוב יש שדה ראייה רחב אם כי פחות מזה של הירוק
הצהוב הוא האחראי הנאמן מאוד על הזרימה הרגשית והנותן למערכת את התכונה ההמשכית המדביקה
והוא המחוקק הדתי של הנשמה האחראי על הריתמוסים המקצביים.
Remind
13.5.2015
כחול שקט ומאוזן ומנתב ומווסת את כולם
על-פי מידה ועיקרון בסטנדרט הנכון
הוא לא ממהר או מאט אלא פועל על פי דרישה וצורך ומצב ומאזן ומנתב את המצב
כי הכחול נמצא מוכן במרכז (ירוק צהוב כחול אדום לבן)
אבל רוב הזמן המערכת מוצאת את הכחול מנומנם
ולפיכך פועלת כמעט בלעדיו,
זה כאילו אנחנו לא יכולים להקשיב לו
כי אנחנו לא מודעים לקיומו
אז כאשר הוא קופץ להציל את חיינו בצורה אינסטינקטיבית
ובועט באדום כדי למנוע אותו מהגרדום או מהגיהינום או סתם ממוות איום עכשיו היום
שאר הזמן הכחול שלנו פשוט מטומטם כי הוא בחוסר שימוש אצל האדם
האדם המודרני לא משתמש כמעט באינסטינקט הכחול כי הכחול אצלו כמעט לא פועל
האדם המודרני מתוכנת למילוי הלבן על-ידי האדום,
אבל הכחול אצלו הוא כחול מדוכא
ולא פועל אלא במצב קשה של מצוקה.
הכחול צריך הפעלה במודע וזה חלק חשוב מהעבודה !
הוא יותר אטי מהצהוב הרגשי וגם רואה פחות טוב
הוא נגיש לצהוב ולירוק אבל כאשר זה מגיע לאדום וללבן
זה הם המנצחים כי הם הדרקונים הלא מאולפים
כאשר הכחול נהיה מודע הוא מסוגל להשתלט על הכרכרה
ולהיות פרש ערני ולא מנומנם וככה הוא שולט בדרקונים
כמו בקלף השביעי בחפיסת הקלפים (קלף-7)
בעזרת היכולת של הכחול לנתב אותם (את האדום והלבן)
הם לא יכולים לגרום לו להיות מטומטם
ובשליטתו הוא עוצר אותם מלמהר ולא נותן להם להתווכח או לזמר כרצונם
כי הוא הרכב הכחול המודע המתאר מצב של מודעות בתודעה
זאת כבר לא תודעה המבוססת בדעה
של כן ולא או טוב ורע אלא חוק שלישי הנאכף עד לאינסוף
כי הכחול הוא השומר של הנשמה ובשליטתו השקטה הוא מוביל את הרוח לפריחתה.
Remind 13.5.2015
הכחול הוא הצבע של מרכז האינסטינקט, הכחול יותר איטי מהצהוב
הכחול הוא הצבע של המזלות המשתנים
לכחול יש שדה ראייה אמצעי – הוא רואה פחות מהצהוב והירוק אבל יותר מהלבן והאדום
הכחול הוא המאזן של כל המרכזים וכאשר החמישה בנשמה פועלים באיזונו
האדם חש בטוב ויכול ליהנות כרצונו וככה כאשר בנשמה אנו מאוזנים
אנחנו בהתאמה פשוט חיים.
כחול : פושר, מווסת, זרם זורם-מוזר,
עשוי להתפרץ כמו מים או לבעבע לאיטו...
The Five Rhyme's 2 Remind
הירוק מזנק לתוך רעיון חדש ומיד מוצא בזה השראה ומרגש
התרוממות רוח ושמחה כי הירוק אוהב כל רעיון ויצירה
וזה בשבילו מרפא ופריחה ומחקר וגילוי ותחושת ייעוד
וכיוון ותקווה להצלחה ורצון להרפתקה חדשה.
ירוק מדלג לו בשביל ואוסף איתו את כל החבורה
מ, הצהוב הוא יקבל התרגשות ודבקות במטרה
מ, הכחול הוא יקבל איזון ורגיעה ואת המידה
את העקרונות והסטנדרטים ואת תחושת הנכונות
ואת תחושת הפנימיות הזאת היודעת להגיד "לך על זה" או "האט ושים לב"
כי הכחול הוא הנתב היודע לנתב את הירוק היטב
ובאדום הוא ימצא את מלוא המרץ של חברו הנאמן תמיד
בשביל כל שיתוף פעולה הממהר להביא אותו לעתיד
וכול תשובה ולהביא לירוק כול פעולה, כי האדום מתמגנט ומשתלהב
מהרעיונות הירוקים המגיעים עם מפלי התלהבות צהובים ואת האדום מיד מדליקים !
ובלבן ימצא הירוק את מיטב המידע והתרשימים והארכיבים
ולפיכך הירוק הוא המתזמר המנצח על התזמורת של הנשמה
והוא רק רוצה להציע כל הצעה חדשה, ולהביא רעיונות ולחבר חיבורים חדשים
ולחקור ולגלות בעולמו של אלוהים.
הירוק נוטה להתלהב ולהגזים ואוהב מופעים יצירתיים מופרזים כי הם נותנים לו יותר עבודה ביצירתיות,
ולעתים הוא מפריז במילים ובהסברים כי הוא רוצה להסביר ולהבהיר את החשיבות של הדברים
והוא מתלהב מהמחקרים וכאשר הוא מגייס את הצהוב המאמין במטרות הקדושות
של הירוק או אז הירוק בכלל מאושר ונוטה להגזים עוד ובכול מה שאפשר
כי הירוק הוא מגזימן מפריז ולוקח את כל החבורה לפריחת הרוח ולאושר ושמחה
וביחד כל המערכת עולזת כי השער לאושר העילאי נמצא בחיבור למטה הזהב וגביע הכסף
עליו שומר הירוק הרוחני.
Remind 13.5.2015
ירוק הוא הצבע של המרכז המיני היצירתי
לירוק יש את שדה הראייה הכי רחב והיקפי
הירוק הוא הכי מהיר בחמישה של הנשמה
הירוק הוא מוחצן ופועל במזלות המוחצנים
הירוק הוא החיבור המתחבר לאלוהים בחיבורו לפריחת הרוח הנמצאת בנשמה
וזה החיבור למטה של הזהב וגביע הכסף היוצר נצחיות בתודעה ותחושת התעלות והשראה.
Remind 13.5.2015
IT IS THE STRAGGLE that take's You TO THE HIGHER
Otherwise you will become the dog of your Falls self-esteem & pride !
BUT, If You Become The Self That Help The Dog To Make Straggle
SO Than you can get the Higher
Remind
17.5.2015
האדום זז פעיל ומתנועע
האדום של התנועה את הפעולות תמיד קובע
הוא זז וקיים ודומיננטי
ספקולטיבי דגנרטיבי אובייקטיבי סובייקטיבי אולטימטיבי
ואפילו שרמנטי !
במגנטיות האדומה המצויה בכול תא דם המכיל המוגלובין וברזל
גם נמצאת היכולת להתמגנט היטב לכול רכוש ואדם או סבל וכאב
וכך המרכז הפורמטורי אוטומטי אדום מכאני מוטורי תנועתי המתאמן בלהתרגל לחזרתי
משוטט במרחבים ומחפש במה להתמקד ועל מה להסתקרן ורוצה לגלות מה יש כאן לעשות
כי הוא פעיל וקרדינאלי ורוצה למצוא דרך ומטרה
אבל, אם אין לו כיוון המשכי
אז הוא מתחיל לחפש אחרי מה לקפץ ובמה להתמגנט
וככה כול הזמן המוח משוטט מלינק לאסוציאציה ומשטות לבירבורציה
ופשוט מתקשה להתמקד
אך באם הוא יודע מה הסיבה ועושה את זה כדי להגיע לתוצאה
אז אחרי אימון בחזרתיות הוא יהיה זה אשר עושה זאת בשיא היעילות
אותו צריך לרתום למסע ולאכוף עליו את הכיוון למטרה
בשביל ש...כל החמישה בנשמה
יגיעו ליעד הרוח בנשמה
Remind
17.5.2015
האדום הגופני זה הצבע של מרכז התנועה המוטורי
האדום יותר איטי מהכחול ויותר מהיר מהלבן
האדום הוא הצבע של המזלות הפעילים - קרדינאליים
האדום הינו המפעיל – החלק הפורמטורי לכול המרכזים
האדום הוא הינו זכרי ופעיל במוח האדום המפעיל של האגו האנושי
אדום כדם וכאדם המתלהם בעוצמתם של פעולות מכאניות הרגליות ופורץ בכעס ובשאגות.
קצת קשה לתאר את הלבן
כי זה כאילו יש בו הכול
ואין בו כל צבע או גוון
כי הלבן הוא המחסן השכלי והמאגר ההכרחי
הוא יכול להיות מתואר כמו זקן אטי
בזקנו הלבן והמשקפיים
עם גלימת ג'לבייה לבנה וארוכה המדשדשת מאחוריו
במסדרונות הספרייה הלבנה
כי,
הלבן הוא הספרן המחסנאי האחראי על המרכז השכלי
והוא מנסה באטיות אך בדיוק לתת לכול המערכת של הנשמה
במדויק ובמפורט את מה שהיא מבקשת ורוצה
הוא מנסה להגיב ולהעניק לכול אחד מהצבעים
לירוק הוא ייתן את כל מה שהירוק רוצה ויש ללבן בנתונים
אבל, אם חסרים בלבן נתונים,
אז נדרשת כאן התערבות של מרכזים אחרים
כי רק בעזרת הדבקות של הצהוב והחריצות של האדום
יוכל הלבן למלא את הספרייה בנתונים הדרושים
ואם האדום יפעל בלי סיבה המבוססת במידות ובעקרונות הכחולים
אז הצהוב יתייאש והירוק יישמע מ, הלבן : "טוב, זה כל מה שיש"
האדום מתרוצץ בלבן ומנסה להתמגנט ולהתחבר לכול מה שמוכר
וכך הוא מחפש לו ידיד ומכר ועל-ידי אסוציאציות ולינקים מחבר חרוז ותפוז
ומנסה להתברבר מסביב למקרה שיימצא איזו שטות חביבה או משהו להתעסק
בו ככה סתם בלי סיבה...
כי אדום ללא סיבה הינו אדום משועמם ומתקשקש משעמום סתם
בתוך הספרייה הגדולה הלבנה ומתמגנט בעזרת הצהוב הרגשי
לכול מה שנראה לו נחמד וחברותי
אבל כאשר הוא עושה זאת ללא סיבה
הוא מתיש את הצהוב וסתם מתבלבל ומתברבר בתוך הספרייה הלבנה
פותח מגרות ומחפש מציאות ובודק את הרשומות של כל מיני שטויות או מאורעות
ואסונות וטראומות ישנות כחדשות וממציא לעצמו בדיחות מטופשות ונזכר בכול מיני אמרות
ואז הוא נדבק באיזו דעה אשר איתה הוא מזוהה ואיתה הוא מזדהה ואליה הוא ממוגנט
מתוקף חינוך או ההתקבעות של המבט וככה הלבן והאדום והצהוב - השכלי המוטורי והרגשי
סובלים יחד מן הסכנות הקשות של בלבול וחוסר מיקוד ועצבנות
וכול חוסר הקשב והרגזנות והמכניות האוטומטית של חוסר מודעות.
אבל, אם המערכת האוטומטית של הנשמה מתוזמרת מלמעלה
על-ידי המנצח הראשי הירוק של המקהלה
והם כולם ביחד פועלים בהתאמה...
או אז, הלבן יפעל היטב ויוביל את החשיבה למחשבה על-פי סיבה ועם מידה נכונה
זאת תהיה מחשבה המשכית והיא לא תהיה מהירה או אטית אלא מתוזמרת
על-ידי המנצח האלוהי הרוחני הירקרק היצירתי
ותפעל כמטה הקסם של הבנה
שיהיו בה ידיעות ותובנות
כי הלבן יכול לחבר בין כל הנקודות
ולהפוך את התמונה להרבה יותר מובנת ומחודדת וברורה
במיקוד הפוקוס ההכרחי הלבן השכלי יהיה הכי הכי
הלבן של המרכז השכלי הלבן הכי אטי
הלבן של המזלות הקבועים
הלבן לאדם הוא המילוי ההכרחי כי אם הלבן לא נותן הבנה לבנה..
אז האדם באופן אוטומטי מתנהג בצורה ממש פרועה והזויה.
Remind
14.5.2015
ה ה ש ת ל ט ו ת
אם נוצרת במערכת השתלטות או השפעת יתר של מרכז ראשי אחד על-פני האחרים,
והשתלטות כזאת נוצרת כמעט כול הזמן אצל כול האנשים, אז ניתן לראות את זה בכול מיני צורות,
ומובאות כאן לפנינו כמה דוגמאות,
חשוב לזכור ולציין כי לכולם יש באופן חלקי את כל ההשפעות ואת כל חמשת ההופעות הצבעוניות אשר כאן מוגדרות,
אבל ההופעה וההתבטאויות שלהן מאוד שונות ומופיעות בכול מיני צורות.
יכולים כמובן להיות אנשים מוטוריים עם נטייה לרגשנות או יצירתיים חרוצים ופעילים
וכול מיני קומבינציות וצירופים כססגוניותם המופלאה של כל האנשים.
ישנם אנשים מאוד יצירתיים, הם אוהבים ליצור.
וזה בדרך כלל מושפע מההשפעה האסטרולוגית בתוספת עידוד מהסביבה.
אז, האדם הזה אוהב ליצור וגם מקבל על זה הכרה באופן קבוע,
והיצירה שלו הופכת להיות יותר ויותר משמעותית בעיניו והוא נהיה יותר ויותר מאומן
והיצירתיות מקבלת עוד הכרה וגם דרכה הוא יכול ליצור יחסי חברה ועבודה.
ואחרי איזו תקופת זמן הוא למעשה חי כדי ליצור את היצירה הבאה או להקים עוד להקה חדשה,
והירוק אשר נהנה מן היכולת לחבר תווים ביחד עם הצהוב המתלהב אשר ברגש מעניק לו עזרה ביצירות,
והאדום המתרוצץ מסביב פעיל ומוציא במרץ מן הלבן רישומי יצירות ומארגן להקות ומפיק הופעות,
והחיים הופכים להיות מערכת הפקתית לתזמורת, וזה הופך להיות הדבר הכי חשוב והבריחה המופלאה
לדבר הזה האהוב ושמה האדם נהנה ושוכח כי יש לו....התחייבויות,
כמו ילדים ומשפחה או עבודה אחרת או תחומים אחרים או כי אי פעם הוא רצה לעשות וללמוד דברים נוספים,
כי שמה הוא מתוגמל מבחינתו בכול המישורים !
ואם מישהו ינסה למנוע אותו מזה, מההנאה הקיומית העיקרית שלו, אז הוא יכעס או יהיה מתוסכל,
כי שמה הוא כולו בפסגה ובדרך כלל יש גם קהל.
זה יכול להיות האמן אשר נכנס לסטודיו שלו ולא ממש אוהב שמפריעים לו,
אבל, שמח לקבל מחמאות על הציורים או הפסלים, או הקונדיטור אשר אוהב לאפות וליצור מתכונים חדשים
ולתת לאחרים לטעום מן המעדנים.
זה המקום בו הירוק הופך להיות סם זמין והמוח מוצא עיסוק בתכנון הרכבים מוזיקליים ויצירות ולחנים או ציורים
ומיני יצירות או תבשילים ומתכונים מעולים ואשר עליהם הוא יודע כי זה בטוח שבזה הוא ממש מוצלח
ומזה הוא נהנה כל כך וגם מקבל על זה הכרה וזה זהות חשובה.
והיצירתיות כאן היא כבר לא איזה תחביב או פשוט הנאה אלא היא מוחלטת ולעיתים אף משתלטת.
Remind
יש את האדם הרגשי המתלהב ממש ומאוד דתי והוא רק רוצה להיות חלק מהלהקה או הקבוצה
והוא מוכן לטפל בכול חיה פצועה או אדם עם בעיה, והוא מזוהה עם בעיות של אחרים כאילו לפחות היו בעיותיו שלו עצמו ואת הצלחתו בטיפול הוא מניח בצד כי תמיד יש לו עוד במי לטפל ולאיזה חלק מהלהקה להשתייך
ואיך להיות לעזרה בכול מצב או בעיה והוא מוצא לכך הרבה דרכים יצירתיות
אבל נפגע מהר מאוד באם הוא נוחל אכזבות.
כי האדם הרגשי מקווה להיות חלק מתהליך מסור וטיפולי ובדבקותו הרגשית הצהובה
הוא יחפש לתרום לכול רעיון ולהירתם למטרה ויעדיף מטרה חשובה,
אך יינטה להיות כל כך נלהב ודבק במטרה עד כי ינסה להלהיב ולסחוף עימו גם אחרים,
אבל אם הוא לא יצליח, הוא ינסה לחוקק חוקים ולאכוף את החוקים כדי שהאחרים יהיו משתפי פעולה מנומסים ומרוצים.
ניתן לראות את זה דרך אנשים אשר החליטו לסגל לעצמך דרך אכילה חדשה,
ודי מהר הם מרצים לאחרים למה זה יותר טוב לאכול ככה את הגזרים ברוטב פלפלים ואת הארטישוק ממולא
עם צנוברים ואגוזים. ולמעשה הם כבר מפתחים לעצמם דת חדשה ויש לה חוקים ברורים של אכילה,
בהם הם הגדירו מה נכון ומה מותר ומה זה בריא ומה מיותר וככה הם משתדלים לעשות,
וכמובן גם מחפשים איך "להציל" את כל המכרים מאכילתם של דברים שהם השתכנעו שהם בכלל לא טובים,
וכמובן גם מציעים אינספור מתכונים לחיים בריאים ומאושרים בעזרת גזרים ברוטב פלפלים ושאר מתכונים.
וישנם גם אלו ה "מוצהבים" אשר גילו דיאטה חדשה ועכשיו היא הפתרון לכול בעיה,
או השיטה המדהימה שמישהו המציא ועכשיו הם מנסים לעזור לו לשווק את הבשורה המלהיבה החדשה.
אז קיימת כאן נטייה עזה להיסחפות אחר רעיון חדש או איזו משמעות,
וברגע בו נדמה כי הנה זה אז המערכת כולה נסחפת בהתלהבות הרגשית הצהובה הדבקותית של הנשמה
ומוכנה להתאמץ וללכת עד לסוף העולם כדי להפיץ את הבשורה ולהטיף לכולם כי הנה נמצאה המתנה הגדולה
או פשוט יש מודה שהיא אופנה מדהימה חדשה.
Remind
יש כאלו אשר יש להם השפעה כחולה,
אבל אז, במקום להיות השפעה מאזנת נשמה,
ובגלל שהנשמה לא מאוזנת ואין התפתחות מודעת במערכת ולכיוון ומטרה נעלה,
אז הכחולים נעשים אנשים מבולבלים וכול פעם מנסים כול מיני דברים
או לא יודעים להחליט מה הם בכלל באמת רוצים או מה הם אוהבים וכך פשוט החיים להם עוברים.
הם יכולים להסתבך בכול מיני סיטואציות ומצבים מבלי לשים לכך לב או פשוט להעביר כמה שנים
בכול מיני עיסוקים ואז לעבור לאחרים וגם לעבור כל מיני מערכות יחסים ולנסות,
אבל אף פעם לא לחוש כי יש להם באמת שמה משהו לעשות,
וביחד עם הנטייה הזאת להתבלבל ולא למצוא את עצמם או לזרום לכול מיני כיוונים,
הם עשויים להעביר חיים שלמים ולחוש או לקבל את התחושה מהסביבה כי הם מפוספסים
ולא מתמידים או פשוט לא יודעים מה הם באמת רוצים ולפיכך מפספסים ולא ברורים.
זה בגלל שהאינסטינקטים שלהם מצוינים אבל מחסור מטרה נעלה ברורה ואיזון של הנשמה
מרכז האינסטינקט הכחול – לא מצליח לחבר אותם לשום דבר בתרבות המבוססת ברווח ובגאווה.
Remind
יש את האדומים הנוטים להיות פעלתניים ומוטוריים ולעיתים אפילו יוזמים, אבל מבחינות רבות הם מדחיקים ומרוחקים, וההשתלטות אצלם אומרת כי זה מספיק לעשות תנועות ופעולות בכול פעם בה צריך לחשוב או לפתור בעיה,
ו/או כאשר הם משועממים או לא יודעים אז הם פונים לחוף המבטחים המוכר והידוע והברור והולכים לעסוק בכול מיני סוגים של ספורט או אכילה, וזה יכול להיות רכיבה על אופניים או עמידה על הראש ויוגה פעילה וזה יכול להיות כל מיני עיסוקים אחרים ותחביבים ואפילו ניקיונות מוגזמים ושאר כל מיני עיסוקים פעילים ואפילו מכירתם של כל מיני חפצים ובלבד שלא יהיה צורך לחשוב יותר מדיי או להרגיש וגם לא לעשות חיבורים חדשים.
ויש ביניהם כאלו המייצרים באופן קבוע כלי חרס ויש המכינים מאכלים ויש מכול הסוגים וברובם הם יהיו כאלו אשר הולכים בקביעות לעבודה ונהיים "וורקוהוליים" ומשקעים את חייהם ביכולת המוטורית
החרוצה ומקבלים תמורה הולמת לתכונה הפעילה.
האדום והלבן מאוד מבוססים ברווח והפסד וככה הפעילות משתלמת והוא תמיד רוצה עוד להתאמן
ועוד לעבוד ועוד לפעול ולעשות, וכבר מזמן לא פגש את עצמו בשום מצב של סיטואציה
אחרת מלבד זאת האומרת "תעשה מזה ככה כי זה ההרגל" – כי כך האדום המוטורי מתרגל
ורגיל וממשיך וככה גם את כול הבעיות הוא פותר ואת הזמן פשוט מעביר בפעילות תת-הכרתית
המשכית והרגלית עד מייגעת וחסרת סיבה מקורית או קיומית ממשית.
Remind
יש את הלבן או את אלו עם ההשפעה הלבנה, והם נראים באופן די קבוע כמו פרופסור מפוזר
או דיקן האוניברסיטה או איזה דוקטור מנומנם ויש להם נטייה ברורה לצדקנות ברוטב
של סרקסטיות או ציניות מהולה בביקורתיות מתנשאת.
הם מאוד טובים בלחקור את הדוקטרינה המועדפת ואת ההשכלה הנרחבת בנושא הספציפי
אותו הם בחרו ובו הם מתמחים וימהרו לשפוך עליך הרבה מאוד מידע והסברים...אם רק תתעניין בתחום שלהם !
מלבד זה הם לא במיוחד ממש מתעניינים בנעשה מסביבם ויש להם סוג מוזר של אדישות
והם נוטים לעשייה יסודית ואיטית ובתוספת שעמום מכול דבר אשר לא תומך בתחום.
הם נראים כמו מישהו אשר באופן קבוע הטרידו אותו בכך שהוציאו אותו מהמעבדה או מהספרייה
וכול ההתנהלות החיצונית שלהם בחיים עשויה להיות מגוחכת עד מביכה,
וכדי להתמודד עם הנעשה בעולם ועם הצורך להיפגש עם בני משפחתם הם אוספים איזה תחביב
כמו למשל צילום ואשר יכול להשאיר אותם באופן ברור ובטוח מאחורי מצלמתם,
או שיש להם חיית מחמד אשר איתה ורק איתה הם מתקשרים בצורה מוצלחת במיוחד ובשביל לא להסתבך
יותר מדיי עם האחרים, חיית המחמד הזאת תהיה גם הנושא העיקרי אם האדם הזה צריך לתקשר עם הבריות ותפתור לו
את הצורך לתקשר באופן כללי עם בני המין האנושי,
בעיית התקשורת הזאת המפריעה לעיסוק המרכזי של חיי המחקר הרציונאלי השכלי.
Remind
בצבעוניות האסטרולוגית ניתן להבחין כי :
המזלות המוחצנים הינם ירוקים
המזלות המופנמים הינם צהובים
המזלות המשתנים הינם כחולים
המזלות הפעילים הינם אדומים
המזלות הקבועים הינם לבנים
מוחצנים : טלה, תאומים, אריה, מאזניים, קשת, דלי.
מופנמים : שור, סרטן, בתולה, עקרב, גדי, דגים.
משתנים : תאומים, קשת, בתולה, דגים.
פעילים : טלה, מאזניים, סרטן, גדי.
קבועים : שור, אריה, דלי, עקרב.
אז לדוגמא : אם האדם נולד במזל שמש מאזניים עם אופק אריה יש לו השפעה של ירוק בתוספת לבן ואדום.
אם הוא נולד עם שמש במזל סרטן ואופק בבתולה אז יש לו השפעה צהובה עם תוספת של כחול ואדום.
וכן הלאה.
אבל, במפות אסטרולוגיות יש לעיתים קרובות השפעות של כוכבים במקומות דומיננטיים ואשר יכולים להשפיע
על אדם שכלי בצורה רגשית או אדם מוטורי באופן יצירתי וכל האפשרויות הפוטנציאליות.
Remind