תיקון עולם
פגשתי אותו בפינת רחוב , כמעט נתקלתי בו ליתר דיוק, יושב שפוף על אבני המדרכה.
אתה בסדר ? שאלתי מתוך דאגה. 
האיש היה נראה 'גמור' רצוץ ומחוסל מרוב חולשה ועייפות וזקנה, 
הצעתי לו יד וסיוע לספסל שנמצא לא הרחק, פסענו לאט לעבר הספסל,
הוצאתי מהתיק את בקבוק המים אשר סחבתי איתי והושטתי לו,
הוא לגם, לגימה ארוכה וממושכת, ונאנח אנחה עמוקה.
מפאת המצב המוזר והמעיק, חשתי צורך לשבת עוד רגע,
לברר מה קורה לאיש.. ושאלי אותו האם נחבל בנפילתו ?
ו...מה קרה לו ?

הוא סיפר כי הוא פשוט התמוטט באפיסת כוחות.
שאלתי שוב בדאגה, מה קרה ?
מהיכן הוא חוזר ? ו...מה קרה לו שמה ?
הוא סיפר כי הוא שב מדרך מאד ארוכה וקשה.
אז, מה קרה ? שאלתי שוב, היכן היית ומה שמה עשית ?
חזרתי ממסע ארוך, הייתי במקומות רבים,
עסקתי ארוכות וממושכות ב, לתקן את העולם !
והנה שבתי,
עייף, ייגע, מאובק, ומצאתי את עצמי מתיישב לרגע לנוח
ולא מוצא כוחות לשוב ולקום על רגליי.
כן.
זה הסיפור על האיש אשר עשה מסעות רבים ועסק בתיקון עולם.
אבל את חייו שלו הוא לא חי, לא היו לו חיים.
זה כבר שנים רבות שהוא עצמו לא היה שם.   
הוא היה כל כך עסוק בכול כך הרבה דברים חשובים ועניינים בהולים ודחופים
והיו כה הרבה נושאים ועניינים מחוסרי צדק,
ושנים רבות הוא התרוצץ מסביב
ועסק בתיקון עולמות..
והיו באמת ממש הרבה דברים. 
אבל, את עצמו הוא אף פעם לא זכר. 
ועצמו כבר לא ממש חי והתקיים.
עכשיו, כבר היה בשבילו מאוחר.
והעולם כמנהגו נוהג, תמיד כאמור יש הרבה מה לתקן.
זה בשביל לזכור את העצמי ולשאול אותו לפעמים,
מדי פעם.. מה קורה. 
ולברר איתו מה הוא מביע
ורוצה להגדיל לעשות למענו.
כי למענו. . . זה למענו של הבורא. 
Remind 

אפרת לביא