לדוגמא,
הירוק (מיני-יצירתי)  מוצא השראה במשהו....זה יכול להיות בספורט...בפיסול...במדע
או בתחומים רבים ושנים אחרים...נגיד הפעם שהמישהו הזה או המישהי הזאתי מצא/ה השראה במוזיקה,
אבל אין לו או לה מספיק מידע ואימון,
ובכול זאת, המוזיקה מפעילה את הרגשות.
הקרון הרגשי הצהוב מתמלא ו'אני מתרגש' וגם 'אני מתלהב' ובהתלהבות והתרגשות
הקרון הכחול של האינסטינקט מנסה למלא עוד מזה, ונשלחים ללמוד את זה
מהקרונות האדום והלבן, האדום לומד לזהות תווים ורושם את הרישום של זה בלבן
האדם הזה לומד לנגן על גיטרה, לפרוט על מיתרים, אקורדים ותווים, הוא מגיע ליופי של נגינה
וכול המערכת של החמישה בנשמה מתחברת ומתמלאת בהשראה !
עכשיו, גם אחרים מתלהבים מיכולת הנגינה, ואחרי איזה זמן...יש כבר הצעה לעבודה,
העניין נהיה רווחי, ויכול להיות כי באיזשהו שלב,
מנגנים גם כאשר זה לא ממלא השראה, זוהי כבר עבודה למען הפרנסה.
באין השראה כבר אין חשק וכאן הקטר כבר לא דוחף את הרכבת קדימה,
אבל יש את ההסברים של ה 'אניים' (בקרון הלבן) אשר משתדלים להיות מבוגרים וגם 'סיבתיים'
הסיבות והנסיבות מפעילות את הקרון האדום,
וכל המערכת נרתמת למשימה עם הנעה אחורית בדמות טרקטור אשר מושך אותה...
היא לא נוסעת בכיוון של ההשראה, אלא בכיוון של 'רווח והפסד',
זה לא בריא ויוצר הרבה בעיות, כדי לשכנע את הטרקטור הזה לעבוד צריך המון תדלוק של "פיצויים"
למה תדלוק של "פיצויים" ?
כי כאשר המערכת לא נמשכת על-ידי הקטר הירוק ומאזנת את הנשמה ויוצרת השראה וברוח התלקחות ופריחה...
אז אנחנו חיים בתחושת חוסר רגשית, אולי יש כאן רווח כספי בתוספת כבוד והוקרה,
אולי אנחנו אפילו יכולים להרגיש כי אנחנו עושים את מה שאנחנו צריכים וכי בכלל אין לנו ברירה..
אבל הנשמה שלנו לא מאוזנת והרוח חסרת השראה,
מיכל הדלק הרגשי הצהוב לא מתלהב ולא מתרגש בכיף ולא נשלחים מהקרון הכחול של האינסטינקט עוד שליחים
כדי לתת הוראות ולמלא בקרון הלבן את המחקרים והספריות,
והקרון האדום מלא בחבורה משועממת במיוחד שכבר מזמן מתקשה להשתכנע ולרצות ללכת לנגן
ובטח הם לא רוצים להתאמן.. !
וכך הדליפה הרגשית היא חמורה, אין תדלוק חדש של התלקחות הרוח בנשמה
וכול המערכת נוסעת, אבל אף פעם לא מגיעה לתחנה...
כי היא נוסעת בכיוון ההפוך ומוציאה מאיזון את הנשמה.