Omniliya
אומניליה
ॐनीला
השפה
המרכזית
השפה המרכזית נובעת מתוך גלילי הזיכרון של המרכזים, לכול מרכז ומרכז יש אופן או דרך זיכרון שונה,
נעשה כאן ניסיון לתאר את אופן ההתנהלות ודרכי התגובה השונות של כל החמשה בנשמה.
מה דרכי תגובה שלהם, מה המרכזים נוטים להגיד, כיצד יגיבו ומתיי וכל מה שמגיע עם זה.
מה אומר הלבן – המרכז השכלי :
הלבן מסביר כל הזמן הסברים לגביי כל דבר.
הוא כמו 'עושה גיבוי' לכול דבר, לכול מאורע ומקרה
בעזרת מה שיש לו מודפס ורשום בסימוכין,
עד כמה שהוא מצליח, יש הרבה דברים ש...
הוא לא מצליח לפענח, אלו הם 'רשמים בלתי מפוענחים'
ואשר נתייחס אליהם בהמשך.
יש לשכלי הלבן מגרות או מדורים
בכול הצבעים של המרכזים,
וגם הרבה מאוד מדפים ומאגרים
בהם יש הסברים ותיאוריות לכול נושא אפשרי אשר הלבן השכלי הצליח עד כה למצוא להם סימוכין
או לאסוף ולהמציא לזה הסברים.
לפיכך לדוגמא, אם האדום (תנועה-מוטורי) שואל על משהו : 'מה זה' ?
אז הלבן (שכלי) מעלה מתוך מאגר הנתונים אשר נמצא ברשותו את ההסבר הנראה לו מתאים,
למשל הוא רואה כי זה שייך למשפחת הירקות או הפירות (כי הוא כבר פגש כאלו בעבר והדפיס ורשם את זה)
ואז הלבן (שכלי) אומר : "זה פרי".
כעת האדום (מוטורי-תנועה) שואל: "מה עושים עם זה ?"
הלבן (שכלי) אומר: פרי זה טוב וטעים למאכל".
מה אומר
הלבן ?
המרכז השכלי בגוון הלבן הוא המחסן המכיל את כל המלאי האפשרי
של כל מה שנרשם וקוטלג והודפס והוצפן ובתוך המאגר העצום הזה ניתן למצוא את כל התמונות והרשמים והחוויות והמחשבות והמילים....במלאי של הלבן השכלי יש אינספור רישומים...
מאגר עצום, מופלא, מסובך, ממולא...ולא תמיד קל למצוא בו את מה שהמערכת האנושית צריכה
ולעתים יש המון אי-סדר...כלומר מהפיכה..
הבה נסתכל על היום האחד הזה, ננסה,
לתצפת ולאבחן מה עברנו ומה אגרנו ואיזה דברים עשינו והיכן היינו היום
מהזמן בו התעוררנו ועד עתה....מה עבר עלינו היום הבה נכניס לרשימה :
__________________________________________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________________________________________
(תרגיל טוב לעשות לפני השינה כי עוזר למוח לסדר את המהפכה )
כאשר אנחנו מסדרים רק את היום האחד הזה האחרון אנחנו יכולים להתבונן ולראות עד כמה הרבה מאורעות שונים ואירועים נספגו ונרשמו במערכת האנושית שאנחנו, רק ביום אחד ולתאר לעצמנו עד כמה הרבה רשמים מעורבבים יחד נאגרים אצלנו למשל במשך שבוע או חודש.
https://www.youtube.com/watch?v=Y9cUvjDuztg
סרטון על 3 המצבים של המודע-חצי המודע ותת-המודע שצילמתי
שכל
תנועה
רגש
אינסטינקט
מין
מה אומר
האדום ?
מה אומר האדום – המרכז המוטורי :
האדום זז ונע, הוא מוטורי ואחראי על מרכז התנועה,
הוא שואל ומתעניין ומחפש סיבה, מתמגנט ונמשך לדברים ונהיה רכושני,
וכול הזמן הוא משווה כי הוא תחרותי ומחפש לגדול ולהצליח
(הוא אמור להיות מצליח וחזק על-מנת להגן עלינו)
האדום רוצה 'מדליות' של משוב חיובי אשר יקדמו את מעמדו,
הוא אמור לפעול במערכת לפי סיבה והוא שואף לתוצאה.
הוא הילד הקטן אשר רוצה למצוא אצל הלבן השכלי עזרה,
הוא כל הזמן מסתובב ומתייג !
תיוגים הם תולדה של המוח האדום, אפשר לשמוע את זה מגיע מצד שמאל של הראש.
האדום כל הזמן מסתובב עם מגפון ומודיע ומתייג ומשווה ומבקר ומספר : 'מה מתחשק לו' ואיך 'בא לו'
או למה בכלל 'לא בא לו' וגם 'לא מתחשק לו' כי הוא מתעצל וכי זה לא משתלם
וזה גם לא יעשה אותו יותר טוב או מוצלח מהאחרים !
הוא מפטפט ומתאר כיצד הוא רוצה להגיע לשמה וללכת לכאן ולעשות את זה ולרכוש את ההוא...
הוא הגורם של חוסר הריכוז והקופצנות המחשבתית כמו גם הפיזית תנועתית
וגם המפעיל המכני של כל חלקי הנשמה והגוף.
האדום אומר : "זאתי יפה" , "הוא מכוער" "זה טעים" "כזה אני לא אוהב" "הוא כזה טמבל"
"יא טיפשה אחת" "זה מעצבן" "די , נו...ממש נמאס לי כבר" "לא בא לי" "לא רוצה" וכד'.
המרכז המוטורי של התנועה בצבע האדום הוא כל הזמן בפעולה...
זז ומתנועע והולך וקופץ וכל הזמן מנסה לעשות, וגם עסוק בלהביא כל מיני דברים מהמחסן הלבן (שכלי)
ומתרוצץ בקופצנות כמובן כמו 'חמור קופץ בראש' מגיב במכאניות ובמהירות ...
מרכז התנועה המוטורי האדום יכול גם להרים ידיים ולעלות ולרדת בסולמות ולפתוח את העין ולראות !
נסו לתאר את היום הזה שלכם וכיצד פעלתם היום בשדות הפעולה של חייכם :
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
(מעניין לראות כמה הרבה דברים אשר למעשה קרו לנו היום שכחנו להכניס לרשימה הקודמת (במרכז השכלי)
וגם עד כמה אנחנו לוקחים את פעולות הגוף בתור מובנות מאליהן ) !
מה אומרת
הכחולה ?
בהפעילו את הגוף וגם להרגיע אותנו ולהשקיט אותנו ולאזן אותנו כי הוא מערכת הוויסות והאיזון של כל החמשה בנשמה.
האינסטינקט כמעט לא ממש אומר אצלנו כלום,
כי הוא לא ממש נמצא בפעולה מודעת אלא פועל באופן אינסטינקטיבי על פעולות הגוף השונות,
כמו לדוגמה :
אם זורקים עלינו משהו לכיוון העיניים אז העין תיסגר – זוהי הפעלת מרכז האינסטינקט את המרכז התנועה,
או היחס של אם לילדיה – בכך ניתן למצוא תיאורים שונים של הורים בכלל ואימהות בפרט אשר הצילו את חיי ילדיהם ומשפחתם בתגובה, פעם התעוררתי מהשינה והקיר של הבית החל לבעור ליד האח לא הרחק מעריסתה של התינוקת בת השבוע אשר נולדה לי, הערתי את אביה והוא הציל את המצב ביעילות. ויש את הסיפור של איך אורי הציע לשלומית לבוא איתו על האופנוע לטיול אל הים ושלומית משומה הייתה לה 'תחושה' לא טובה לגביי זה ובלי לדעת מה הקטע היא אמרה לאורי שהיא לא תבוא אחרי שהם כבר סיכמו שנוסעים... ולאחר מכן התברר שהייתה לאורי תאונה ומישהו פגע באופנוע מאחורנית ואורי ניצל אבל למרבית המזל שלומית לא הייתה מאחוריו על האופנוע.
המרכז האינסטינקטיבי מדבר דרך תחושות בטן.
אצל האדם המודרני האינסטינקט מנוון בגלל הריחוק של האדם מן הטבע
בצד ההתפתחות של האדם המודרני אשר אצלו הוגדל מאוד מאגר הנתונים במרכז השכלי הלבן,
לעומת האדם הפרימיטיבי אצלו היו המוח האדום והמוח הכחול מפותחים ומחוברים היטב,
האפשרות בהתפתחות היא לפתח את שלושת המוחות בצורה מאוזנת. (קלף המרכבה - 7)
מה אומר הכחול – המרכז האינסטינקטיבי :
הנשמה האנושית אחראית להשאיר אותנו בחיים
והיא עושה את זה בעזרת התשדירים של המרכז האינסטינקטיבי,
לפיכך היא מסוגלת לשדר לנו תחושות שונות כמו רעב,
לעורר אותנו משינה ולגלות כי זה הזמן בו ממש היינו אמורים להתעורר,
להודיע לנו "להיזהר" כאשר אנחנו נמצאים במקום מסוכן
ו/או תיכף נופלים מן ההר או נוסעים בכיוון לא נכון ולא ידוע,
המרכז האינסטינקטיבי מסוגל גם לשלוח לנו מסרים דרך הגוף
המרכז האינסטינקטיבי הכחול הוא אחראי גדול,
כל פעולות האינסטינקטים נמצאות ברשותו
אם זרקו עלינו כדור, אנחנו עוצמים את העיניים כי כ 'הרף עין' מרכז האינסטינקט
נותן דחיפה עזה למרכז התנועה והעין נסגרת במהירות למטרת הגנה... לעתים זה במקום לתפוס את הכדור !
חלק עצום מהפעילויות הפיזיות של הגוף מתרחשות וקורות על-ידי מרכז האינסטינקט
אם אנחנו עומדים במקום גבוה וכמעט נופלים....מרכז האינסטינקט עושה כל מיני מאמצים כדי לשמור עלינו מנפילה...
ויש לנו תחושות בטן וסוגים מסוימים של חישות אשר מגלות לנו בקשר לכול מיני דברים ומספרות לנו ....
או כאשר קורה כי אנחנו מזהים איזה סימן ואות המבשרים עבורנו סימן לבאות
(בדרך כלל על-ידי הפעלה של מרכז האינסטינקט את מרכז התנועה או בדרכים אחרות....
כאשר הם מנסים להזהיר אותנו מפני מה הולך לקרות...)
נסו לתאר ולספר מתיי אתם זוכרים שהייתה לכם התראה או זיהיתם אותות או משהו ניסה להציל אתכם וכיוצ"ב
(אם עולה בדעתכם....לא בהכרח...ואם לא עכשיו אבל תיזכרו מתיישהו היום או בפעם אחרת...) _____________________________________________________________
_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________
מה אומר הצהוב – המרכז הרגשי
הצהוב מתרגש ומזדהה ונותן אנרגיה מועשרת
לתסכולים ולכעסים לאדום
כאשר הוא האדום מוזן במחשבות נגטיביות – שליליות
ומביע רגשות שליליים במרכז הרגשי הנמוך,
ולפיכך, ייעלב, יתעצבן, יכעס, יקנא וכד'.
הצהוב המזוכך הגבוה - בדבקות ובמסירות ובאמונה, באכפתיות ובתקווה...
בעבודה של התפתחות בדרך הנצחיות, בענווה ובסובלנות,
זוהי הדרך של המרכז הרגשי הגבוה
אשר פועל באיזון דרך הוויסות והאיזון של הכחול המאזן.
גם אצל אדם ללא התפתחות זה יכול להתבטא דרך רצון מכאני
או שבטי לעזור ולסייע.
מה אומר
הצהוב ?
המרכז הרגשי הצהוב האחראי על רגשות,
יכול להיראות קצת כמו ים, אוקיינוס או נהר,
לעתים שוצף וקוצף ולרגעים רגוע ומאושר,
לפעמים בסערה ולפעמים בשחייה נעימה במים שקטים,
כי הרגשות שלנו...
יש להם כל מיני סוגים של גלים ומצבים...אז,
איזה מצבי רוח ליוו את היום שלנו היום ?
האם יש לנו רישום כלשהו לגביי ההתנהלות הרגשית של היום הזה ? האם היה לנו יום רגוע ושקט ?
או היה זה יום סוער ?
האם התרגשנו מאוד ממצבים מסוימים או האם היה זה סתם עוד יום כמו ימים רבים אחרים ?
האם היינו מאוד מרוצים ולפתע עצובים וממורמרים ?
מה אנחנו מרגישים כאשר אנחנו ממהרים ?
ואיך זה מרגיש לנו להיות מאוכזבים ? כיצד נרשם שעמום ? מה רושמת ציפייה ? ואיך נרשמת אכזבה ?
כיצד אנחנו חווים התלהבות ואיך מרגישה השראה ?
מה עם תסכולים ? איפה רושמים הדחקות ? מהיכן אנחנו מגיעים להאשמות וכעסים ?
ואיך זה קורה לנו שלפתע אנחנו מרוצים ומחייכים ? האם משהו מכול הרגשות האלו ואולי גם אחרים..
הרגשתם וחשתם היום ? זה המקום לשיתופים
(לא מדובר כאן בהכרח על שיתוף עם אחרים אלא על רישום אישי בפנקס התודעתי) : ______________________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________
מה אומר הירוק – המרכז היצירתי המיני
הירוק מיועד להוביל את המערכת לרעיונות חדשים
ומעוררי השראה וחזון,
במצב של חוסר איזון אז הירוק בחלק הנמוך
מתחבר לאדום וביחד הם יכולים להפוך להיות תעבים למין
(בעיקר כתוצאה מפגיעות רגשית) הוא יהיה קנאי
(כי האדום יעודד אותו לזהות לתחרותיות והשוואה)
והמערכת יכולה בקלות להיגרר להרפתקאות מסוכנות
חסרות סיכוי ולעלות למגדלים אשר יתמוטטו בקלות. (קלף 16)
מה אומרת
הירוקה ?
הירוק המזוכך הגבוה – מלא יצירתיות ומעניק השראה מתוך האיזון של הנשמה
הוא בעל כוח רצון ויכולת הנהגה ויצירה ומסוגל לעשות מדיטציה אלוהית מכאן ועד למרכז הבריאה.
בעזרתו המערכת כולה תחוש מאוזנת מאושרת ומלאת שמחה, הוקרה והשראה כי הוא המחבר המוליך של הרוח בנשמה.
המרכז המיני היצירתי הירוק האחראי על מין ויצירתיות הוא ה "קשר המרכזי" של הנשמה ומחבר אותנו ואת הנשמה שלנו לרוח החיים, אבל, הוא מחבר רק כאשר הנשמה מאוזנת, ולפיכך, הוא מנסה כל הזמן ליצור עבורנו מצבים של השראה והנאה כדי ליצור איזון בנשמה בשביל פריחת הרוח והתלקחותה.
איך הוא עושה את זה ? כיצד זה קורה ?
הוא מנסה ליצור עבורנו תחומי עניין והשראה ויצירה, מחפש רעיונות חדשים ואזורים חדשים לחקירה
הוא תמיד רוצה את החדש, כי החדש הלא מוכר יותר מעניין ומסקרן, ולפחות לאיזשהו זמן זה ייצור במערכת מטרה ועניין, הוא עושה את זה בכול מיני תחומים ונושאים, העיקר לעניין אותנו בדברים חדשים, ליצור בנו רצון להמשיך לגלות ולברר ולחקור ולהתנסות, כאשר אנחנו ילדים הוא עדיין פועל בשיא היעילות, עם השנים מתמעטת פעולתו כי הוא לא מקבל מאיתנו ומהסביבה עזרה אשר דוחפת להשראה ודרישה חדשה.
ועדיין, באותו הזמן, כולנו מכירים רגעים בהם משהו עושה לנו השראה... זה יכול להיות שיחה ו/או מפגש עם אדם אחר ואנשים אחרים, מראה מלבב או תמונה של משהו, מאמר, כתבה, סרט או ספר מרתק ומהנה, טיול, יצירה,
חוויה כלשהי או מה שזה לא יהיה...
זה המקום והזמן לנסות להיזכר האם היום או השבוע ואולי בזמן אחר, מה הוא זה אשר אנחנו יכולים למצוא ברישומים הפנימיים בו מצאנו השראה, יצירתיות, עניין וסקרנות ? משהו ששולח אותנו לרצות מזה עוד...
ואם נפגוש את המקום את האדם את התחנה ששידרה את זה וכד'... נחפש עוד מזה ?
חוויות מהסוג הזה : ___________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בכול פעם בה אני חוזרת וממלאה את המסמך הזה, זה מדהים אותי לגלות מחדש, עד כמה בכול מילוי של כל מרכז,
נמצאים אצלי רישומים נוספים !
איזשהו תרגול אותו ניסיתי היה לנסות לעקוב אחר הרישום השונה של מרכזים בזמן מסוים,
לדוגמא, אכלתי קערת יוגורט עם אגוזים ושקדים וזרעי חמניות ואוכמניות מיובשות...
המרכזים התנועה והאינסטינקט ביצעו בעצמם את פעילות הלעיסה ובלוטות הרוק והטעם וכד'...
הכי הרבה ניתן היה לשים לב לכך כי מדי פעם צריך מאמץ מיוחד כדי ללעוס איזה אגוז... המרכז המוטורי התאמץ
וכאן ניתן היה לשים לב לאבחונים של המרכז השכלי, המרכז השכלי ידע להבחין בין האגוזים וטעמם (מלך ולוז במקרה הזה) הוא ממש שם לב לטעמים השונים של המרכיבים וזיהה אותם בשמותיהם, כמו כן ניתן היה לראות כי לרגעים צריך להזכיר לו באיזו משימה אנחנו עכשיו כי יש לו את הנטייה "לברוח במחשבות" למקומות ועניינים אחרים...
מאמץ של המרכז השכלי זה להתמקד במשימות מסוימות.
המרכז הרגשי נהנה מהניסיון הזה ונרתם למשימה ביסודיות
הוא עובד יחד עם המרכז המיני היצירתי ואוהב דברים חדשים, הוא נהנה מהצלחת המשימה והתרגש מהרעיון.
ניתן לנסות את זה בכול מיני מצבים, ניסיון התבוננות זה או אחר בפעילותם השונה של רישומי המרכזים,
מן הראוי לזכור כי יש לנו את הצורך לאבחן ולעקוב בעיקר אחר המרכזים שכלי ורגשי.
על-מנת להצליח לתפוש ולו באופן חלקי בלבד משהו מתוך הפעולה של המרכזים הגבוהים (רגשי ומיני-יצירתי)
זה מתואר כי יש שני סוגים של 'אניים' במערכת האנושית,
ישנם 'אניים קטנים' הפועלים על-פי מרשמים של זיכרונות מקריים וקצרים ומכאניים בתגובותיהם ופעולתם הקופצנית.
ויש 'אניים גדולים' אשר שייכים למרכזים הגבוהים,
אלו נוצרים במערכת האנושית בעקבות עבודת התבוננות ממושכת ודבקות.
כדי לנסות להמחיש את האפיונים השונים שלהם נוכל כאן להתבונן בהם גם כך :
*
'אניים' גדולים של המרכזים הגבוהים הם כמו נשרים, הם רואים תמונה רחבה ממקום גבוה בו ניתן לראות את הנוף כולו.
'אניים' קטנים של מרכזים בפעולתם המכאנית הם כמו עכברונים קטנים אשר מתרוצצים ורואים רק את מה שתקוע להם
ממש מול האף וזוכרים רק את מה שנאמר כרגע או לאחרונה (גם זה רק בערך אם בכלל) ומגיבים מתוך הרגל
ועל-פי תיוגים ידועים מראש.
לפיכך,
הנשרים יכלים להגיב מראיית התמונה רחבה וכמו כן יכולים ללכוד את העכברונים,
כלומר,
המרכזים הגבוהים של 'אניים גדולים/גבוהים' יכולים לרסן את ה 'אניים הקטנים'
ולשלוט בהם והם – ה 'אניים הגבוהים' ,
הם 'אניים' של העבודה על התפתחות ונצחיות בדרך האזוטרית של הדבקות.
* 'אניים' גדולים של המרכזים הגבוהים יש להם יכולת 'תפישה על חושית' – 'Clairvoyance'
והם רואים דרך החשיכה ומסוגלים לצוד בעלטה את טרפם,
בעוד 'אניים קטנים' של המרכזים הנמוכים,
יש להם ראייה מוגבלת והם נמצאים במקום נמוך,
אין להם יכולת לדעת לגביי כל זה משהו או לראות את זה.
ה- 'אניים' של המרכזים הגבוהים הם כמו ינשופים הצדים בעלטה עכברונים.
* 'אניים גדולים' של המרכזים הגבוהים הם כמו הדרקונים הטובים
המחוברים לעולמות האנרגיה מביאים מזל בצד הצלחה ושגשוג כי הם ערים – ער.
'אניים קטנים' של המרכזים הנמוכים הם כמו הדרקונים הרעים אשר הם חמדניים ורכושניים
וגוררים לתסכולים וסבל וכעסים וצרות אחרות כי הם ישנים ורעים.
לפיכך יש לנו כאן עניין עם היפוך של דרקונים ערים ורעים, כלומר : ער-רע.
remind