7. חיי המגן בתחנה של אוליבין - פרידוט – Olivine – Peridot
בחיים מספר שבע שלך את/ה שט/ה בתוך האוקיינוס העצום או ים האוליבין-פרידוט האינסופי שיש בו הכול ומכול וכל ... הגוון של הים העצום הזה הוא מנצנץ וירקרק ומשדר תקוות חדשות
בצד עוינות ופחדים ויש כאן גם את כל מה שנסחף לחוף ואת כל הרשמים הבלתי מעוכלים ואת כל המקרים של החיים,
כל המראות והמאורעות וכול המחשבות וכול הרגשות......הכול נכנס שם ושוטף אותך
ומסתובב ואת/ה מתמודד/ת עם סביבות שונות ויכול/ה לאסוף בצורה שונה באזור ההתמודדות הכי חיצונית,
שלל של איסוף ודיג של הכול מכול וכול.
 

כאן אנחנו נמצאים נטולי מסננים והרבה דברים חדשים ומפתיעים יכולים להופיע ולהתרחש,
אפשרי כאן לפגוש בדברים ובאנשים שטרם פגשנו, יש כאן המון מהכול וצריך ללמוד לשוטט כאן מבלי להיפגע
ובשביל זה אנחנו צריכים להתקדם לשלב הבא, אבל קודם בואו נגיד שזה קצת מזכיר כניסה לרשתות אינטרנטיות...
קצת כניסה לפייסבוק ולאינסטגרם והולכים קצת לברר מה בחדשות...
הכול יכול לקרות באזורים האינסופיים, ורוב מה שמתרחש לא באמת ממש קרוב אלינו אישית,
אבל עם חלק מזה אנחנו ממש מזדהים ויש בתוך כל זה  גם אופציות למפגשים עם דברים חדשים
למרות שהאחוזים של אלו די נמוכים ורוב הזמן זה די חוזר על עצמו ומאוד מאוד המוני.
כאן אנחנו מרגישים מאוד חשופים ולעתים מפחדים וממהרים להגן על עצמנו ולהגיב מתוך מגננה או לאבטח את עצמנו מחשש לתאונות, כייסים, אסונות ומחדלים אחרים.

כאן אנחנו גם מרגישים מאוד 'שקופים', כלומר אם לא נעשה כאן מאמצים של התבלטות ברורה
ואשר בשבילה צריך מאמצים ברורים של ה 'אניים' הכי המוניים... 
אז בעצם אף אחד לא ישים לב אלינו באזורים האלו... וכאן זה אחל'ה מקום לראות את כל זה
את הקושי שלנו בהתעלמות או בחוסר התבלטות, את הקשיים או הפחדים שלנו מהתבלטות
את הקלות בה אנשים מתבטאים ומתבלטים שזה מאחורי המקלדות אבל שזה מגיע לתכל'ס מאמצים יותר רציניים
אפילו שמדובר בפגישה מול המסכים אנחנו יכולים לראות אחוזי השתתפות מאוד לא 'רציניים'...
כלומר, ההשפעה של ההמוניות צוברת תאוצה של שטחיות...
ועל זה נאמר בעבודה ש, אם אתה מחלק 100 מטבעות ל 100 אנשים
כל אחד יוכל לרכוש באמצעות המטבע שקיבל מעט מאוד
ולכן העבודה תמיד ניתנת למעטים באיזושהי סלקציה טבעית 
ובגלל שבאמת מה שנדרש כאן זה מאמצים ברורים ואפילו מאמצים מודעים
וכאלו אי אפשר למצוא בנקל באזור של תחנה 7 – אוליבין
כי בתחנה הזאת המאמצים הם מאמצים חיצוניים של ה 'אניים' החיצוניים 
וה 'אניים' החיצוניים מסתירים מאיתנו את ה 'אניים' הפנימיים כי הם מאוד רעשניים והמוניים וגסים. 
- (וזה גם מקום טוב לשים לב להזדהות ולזכור שחכמת ההמונים היא טיפשות : ) 

* במקום המזוכך של תחנת חיים 7 – תחנת האוליבין
  אנחנו מוצאים גילוי ותקווה חדשים ואירועי חיים חדשים ומכוננים
  במקום הדחוס של תחנת חיים 7 – תחנת האוליבין-פרידוט
  אנחנו נסחפים עם הזרמים החזקים של האוקיינוס ונחבטים במצבים של  חשדנות ועויינות,   
  הגנה עצמית, כמו גם היסחפות ושיעמום.
 
6. חיי המסחר והחלפנות בתחנה של אחלמה – אמטיסט – Amethyst 
זה אזור הרחצה המותרת והוא גם אזור כניסת הרשמים,
כאן אנחנו יכולים לסווג ולמיין את מה שנכנס בתחנת האחלמה-אמטיסט ואת זה אנחנו עושים על-פי :
הרגלים, חינוך והשפעה תרבותית, ורמת הידע שלנו והיכולת שלנו להעריך ורמת המודעות שלנו.
כאן אפשר למצוא את כל מה שנסחף ונאסף לתוך אזור "חוף הים" הפרטי שלך, 
דברים שליקטת באופן מקרי במרחבי המסעות באוקיינוס החיצוני ושמתוך כל מיני סיבות
כמו 'דומה בדומה' או משיכה לדברים מסוימים ואיסוף דברים שנראים לנו בעלי ערך וחשובים
אספנו כל מיני רעיונות וחוויות ומאורעות ומראות ומעשים ומחשבות ורגשות...
וכאן הם נמצאים, מתגודדים, מחוברים בקישורים, מרכלים נצמדים ומתקבצים 
באזור המיתוג והמיון הכולל לא רק מיון וסיווג של כל מה שהגיע לנקודת כניסת הרשמים 
אלא גם את החלוקה לעדרים וקבוצות השתייכות וסינוף לנושאים שונים ואמונות כאלו או אחרות. 
                                                                                                                      
לפני שנמשיך לתחנה הבאה כדאי לעצור ולשים לב לצורת המיון של התחנה הנמצאת בחוף הים הזה
היכן שהכול מגיע ונוחת בנקודת כניסת הרשמים ואנחנו פועלים בצורה מאוד מכנית 
ולעתים קרובות מתוך ביקורתיות שבדרך כלל היא תוצאה של הרבה רגשי נחיתות
שיכולים בקלות להיראות כמו תחושת עליונות ואפילו שיגעון גדלות,
אנחנו בקלות יכולים לפעול כאן מתוך פחד ולהגן על עצמנו בעזרת דעות מגובשות שפוסלות
את כל מה שלא נראה מספיק בטוח, חשוב או ערכי 
ושוללות כל מיני דברים רק כי הם נראים מאיימים או משעממים וחסרי ערך
וזה יכול להיות שנראה לנו כי המחיר גבוה מדיי או שאמרו לנו שזה לא בריא או שזה פשוט לא נראה הולך להתקבל טוב בקבוצת ההשתייכות שלנו וכד'... כלומר אי-אפשר יהיה להשתמש בזה 
עבור עצמנו ובטח אחרים מקבוצת ההשתייכות שלנו לא יתייחסו אלינו טוב בגלל זה.
(מ-טרנדים של אופנה עד נושאים של עניין וצורות חשיבה, גישות ודעות אנחנו ממיינים בעיקר על-פי מה שנראה לנו
בעל ערך על-פי הרשמים המודפסים במחלק המיון שלנו).
כלומר,
החלק הממיין והמסווג הוא מחלקה לא מודעת לעצמה בכלל...
עובדים ופועלים בה כמה 'אניים' אשר חלקם מאוד מקריים וחלקם ממש חלק בלתי נפרד מן האישיות הדומיננטית שלנו... ולפיכך,
אנחנו נוטים לסווג ולמיין את הרשמים שנכנסים על-פי אותם 'אניים'
שנמצאים כרגע בתורנות בתחנת המיון ' תחנה 6 – אחלמה '.
אז אנחנו ממיינים ומסווגים דרך נטיות טבעיות ותחביבים,
דרך דברים שהונחלו לנו בקבוצת ההשתייכות שלנו בתור בעלי ערך וחשובים
וגם על-פי מידת הצורך שלנו בעניינים חיצוניים, וכאן השיעמום הוא סכנה ממשית
כי כאשר אנחנו משועממים אז מה שלמעשה קורה זה שבתחנת המיון והסיווג – 6 – אחלמה עובדים ופועלים כרגע הרבה יותר מדיי 'אניים' שחלקם מיותרים לנו לחלוטין ואז אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עוסקים בעניינים לא לנו... מרכלים... עונים בפייסבוק תשובה למישהם שמתחילים איתנו דיון אינסופי, מתגונן וחסר שמץ של מודעות מינימלית
שבכלל אין לנו מושג איך הגענו להתערבב בשטות הזאת...
זה פשוט להיות ישנים בנקודת סינון הרשמים..
איזשהם 'אניים' כאלו או אחרים נתנו כניסה לדבר הזה...מתוך הזדהות ישנה לחלוטין !
 
נקודת הכניסה של הרשמים והסיווג והמיון שלהם בצב מודע ולא מכאני
היא חלק חשוב מאוד מעבודת ההתבוננות העצמית.
 
במקום המזוכך של תחנת חיים 6 – תחנת האחלמה-אמטיסט
אנחנו מסוגלים למצוא, למיין ולסווג על-פי סטנדרטים נקיים ולגלות מצאי חדש ומרתק.
במקום הדחוס של תחנת חיים 6 – תחנת האחלמה-אמטיסט
אנחנו מסרבים לקבל את המציאות ומכחישים את המצבים של החיים בעזרת ביקורתיות והאשמה.

5. חיי ההסברה בתחנת ענבר 
כאן אנחנו חיים במרכז ההסברה הראשי של עצמנו
ויש באזור הזה כל מיני סוגים של מסבירנים מעורכי דין ממולחים מומחים שמתמחים בהסברה
ונמצאים בחלק התחתון של האזור הזה ובעזרתם אנחנו אנחנו חווים את החיים
באזור של בחירת כיוון, מטרות, התמודדות והתחברות ואיך אנחנו מסבירים לעצמנו ולאחרים
את מצב העניינים ומחברים את מה שעבר מיון וסיווג ונאסף  ולאיזה כיוון  לוקחים את זה.  
יש הרבה מאוד חשיבות לאיסוף כר נרחב של  הסברים אשר בשבילם אנחנו מוצאים כל מיני לימודים שונים
שאנחנו יכולים לאסוף כדי מתוכם להצליב מידע ולחבר חיבורים חדשים. 
כאן נמצא גם אזור הגילוי של אזורי המסעות העתידיים הנסיעות הטיולים וכיוון הלימודים.

הסברים הם חשובים בכול המגזרים האנושיים.
אנחנו צריכים הסבר טוב לחיים הרגילים ולהתנהלותם התקינה והיומיומית המכנית.
ואנחנו בוואדי צריכים הסברים על-מנת להבין את עצמנו וכיצד אנחנו חיים ופועלים
ואיך אנחנו מתפקדים מן הבחינה הפסיכולוגית. עבודה על הגוף הרגשי היא עבודה פסיכולוגית.
הלמידה אצל האדם יכולה להיות למידה פרקטית או עיונית אבל המטרה היא תמיד רגשית.
כלומר, למידה נמצאת בחלקים הנקראים 'תת-מרכזים' וכאשר היא מובילה להבנה
זה תמיד נמצא באזור של הוויה – כלומר, חיבור של המרכז השכלי עם המרכז הרגשי.
                                                                                                                
באזור תחנה – 5 – ענבר  אנחנו חיים באזור של הרחבת הידע 
וכלולים כאן כל  הניסיונות של החיפוש והלימוד.
בתחנת הענבר – 5 ,  אנחנו  חותרים כדי להגיע יום אחד או אפילו להגיע לרגעים 
אל החופים של אי המטמון היכן שמודעות וערות מראות לנו את העולמות האנרגטיים המופלאים. 

באזור המזוכך של תחנת חיים 5 – ענבר
אנחנו מחברים חיבורים חדשים אשר מהם ניתן להקיש הבנות חדשות ולחבר חיבורים חדשים ומקוריים.
באזור הדחוס של תחנת חיים 5 – תחנת הענבר
אנחנו לא מסוגלים לחבר מחדש את הדברים כי זה לא נהיה הגיוני אחרי שהעברנו על זה ביקורת ומצאנו את מי להאשים (אין מנוח במציאת אשמים או בהעברת ביקורת על המעשים של אלו שנמצאו אשמים – בתרגול של סליחה
אנחנו מפרידים את האדם מן המעשים...) 
כאן באזור הדחוס והלא מודע אנחנו מחברים את הדברים למטרות של רווח קל ו/או תאוות. 
(כלומר, אנחנו מחברים את מה שנוח לנו ומשתלם לנו..).

חשוב לשים לב להימצאותנו רוב הזמן בתווים דו, רה ו-מי.
כלומר בתחנות 5.6.7 – אוליבין, אחלמה וענבר.
ה 'אניים' של האישיות האנושית נמצאים כאן
וההתמרה של מעשה ההתבוננות העצמית נמצאת בעבודה של הלמידה באזורים האלו
כאן אנחנו למדים את העולם ואת הידע האזוטרי על-מנת ללמוד את עצמנו.

זה אחד הדברים הכי חשובים לקבלה, לקבל את זה שאנחנו רוב הזמן חיים והווים
בתחנה – 6 – אחלמה – התו - רה - Re ,
בכול פעם בה אנחנו פוגשים את החיים החיצוניים אז אנחנו כבר נמצאים בתחנה – 7 – אוליבין – דו - Do ,
וזה לא מצריך אפילו להיכנס לאינטרנט,  כי היי...
יש לנו מספיק 'אניים' שהם 'שדרני רדיו' מעולים שמפטפטים לנו המון דיבורים 
על החיים החיצוניים... (פטפוט פנימי - רוב הסיכויים ש, כולנו מכירים)
כגון ? .... : 
" מה יהיה עם המצב הזה ? מה אלבש לאורחת החג ? שמעת מה קרה ? 
מה הם חושבים לעצמם ? מה זה הטינופת הזאת ... חוצפה !  מה הם חושבים עליי... " ועוד ועוד הרבה..
אפילו שאנחנו עושים מאמצים ומחליטים ללמוד משהו כזה או אחר
רוב הלימודים שאנחנו לומדים נותרים עיסוק של ה 'אניים' החיצוניים
ה 'אני-התודעתי' לא מקבל מהם כלום, אפילו אם זה עוסק בלימודי העבודה,
אין כל טעם לדעת את הכתבים של העבודה בעל-פה
ה 'אני-התודעתי' גדל בתוכנו רק מתוך מאמצי התבוננות אמתיים.