. ג ו ר ד י י ף  ואוספנסקי

עמוד 1286
זה נקרא לעשות ' עצירה – פנימית ' בתוך עצמכם.
אמרה זאת – " עצירה-פנימית" היא אמרת עבודה בעלת דחיסות משמעותית וגדולה.
הבה ניתן לכך דוגמא : יש לך הרבה אסוציאציות נגטיביות עם אדם מסוים, ולפני שהגעת לעבודה הזאת, יכול להיות כי זה אף פעם לא עלה על דעתכם, כי היו אלו האסוציאציות הנגטיביות האלו עם האדם הזה אשר גרמו לכם לאבד כוח.
אני מתכוון, כי הסיבה הייתה בתוככם, בתוך עצמכם. 
אסוציאציות אלו יכולות להרחיק לכת מאוד רחוק לתוך העבר שלכם, ולפיכך אתם לא יכולים לשנות אותן. זה בדיוק בקשר למקומות הפגיעים האלו בתוך עצמכם אשר בכך האחד חייב לעשות את מה שנקרא : "עצירה-פנימית".
הבה נגיד כי – X הנו האדם אשר זה קשור אליו, ואשר לגביו יש לך רגשות שליליים אשר עומדים שם זמן ארוך מבלי לבחון אותם ולעצור עליהם, אז כל פעם אשר מזכירים את השם – X , אז אתם עוצרים בתוך עצמכם את האש אשר הולכת להצית ולהדליק את הרכבת של האסוציאציות. 
אנחנו חייבים לאבד את האשליות לגביי להיות מסוגלים לנהל את כל הדברים ולהיפטר מתגובות 
על-פי החשק שלנו ולפי מה שבא לנו ומה שמתחשק לנו. 
רק טיפש עיוור חושב כי הוא יכול לשלוט בעצמו מתחת לכול הנסיבות.
לפיכך, התרגול של עצירה-פנימית שלמה, אשר משמעותה הנו גם התרגול אשר נובע מכך
של שקט פנימי, זה הוא הנו תרגול מאוד יעיל.
תזכור כי מילה בודדת יכולה לגרום לאדם להתפוצץ בזעם.   ל מ ה  ?  כי כאן יש ערוץ מכאני של אסוציאציות אשר מוביל היישר אל פריקה איומה של רגשות שליליים.
לעשות את העבודה הזאת זה כמו – Fencing  - התחמקות, או כמו להימנע ממכות על-ידי תנועות הפוכות מיומנות וזאת משמעות אחת של " להיות ערמומי".
לעשות את העבודה הזאת זה לדעת היכן אתה חלש ולנסות להימנע מן האימפקט (מן ההשפעה) של החיים על המקומות החלשים האלו עד כמה שאתה יכול. 
עכשיו, אדם אשר הוא לא מודע לעצמו, ואשר הוא עדיין ילד בתוך הזרם הטוחן של החיים, 
הוא עוד לא אדם אשר התחיל לעבוד על החיים שלו.
עבודה זאת היא כדי לעשות את האחד יותר מודע, וזה מערב את זה שנצא החוצה מן הזרם הטוחן הזה על-ידי כך של נגיב בצורה מכאנית לכול מאורע של החיים.
אחרת] החיים מושכים ממך תגובה אלימה ורק ממצים ושולפים וסוחטים ממך בדיוק את כל הכוח הנדיר הזה אשר יכול ללכת לתוך זכירה-עצמית אשר מזינה את הגדילה של המהות.
בסופו של דבר, עבודה זאת על עצמך – לפי הגישה הפנימית שלך לעבודה – מתחילה לגרום כי יהיה לך כוח וכך גם זמן בשביל דברים אשר בשבילם לא היה לכם קודם זמן וכוח. 
עד כמה שאתם שומרים יותר כוח מלהתערבב עם מאורעות-חיים אופייניים על-ידי תגובות מכאניות לחלוטין, אז ככה אתם פחות משרתים את הטבע, וכך יהיה לכם יותר זמן לעשות ולחשוב ולהבין את מה שנמנע ממכם עד עכשיו לעשות ולחשוב ולהבין, בגלל מרוץ-המטחנות או מרוץ-העכברים.
ובמלים אחרות, כפי שהעבודה מלמדת, אנחנו צריכים וחייבים להפריד את עצמנו מן החיים ומן המאורעות שלהם, כך שאנחנו לא נאכל על-ידי החיים כל רגע ושהחיים לא יוכלו לאכול אותנו בכול רגע.
באיזה רגע היום אתם אמנם איבדתם כוח על-ידי הזדהות עם משהו טריוויאלי לחלוטין או על-ידי הזדהו עם משהו חסר תועלת ? 
אם אתה אומר לי עכשיו כי אין לך זמן לעבודה הזאת, אז אני יודע כי אתה לא עובד על עצמך.
האם אתה מבין כי אפילו אם אתה זוכר את עצמך בדרגה הקטנה ביותר אשר היא אפשרית בשביל כולם, אז חיי היומיום שלך יהפכו להיות שונים לחלוטין ?

עמוד 1299
הרעיונות של העבודה יכולים לגרום לכם לחשוב בצורה שונה על שניהם, על החיים ועל עצמכם,
וזה יכול להתחיל לשנות אתכם. העבודה מדברת על הגבוה יותר ועל הנמוך יותר.
קרן הבריאה מלמדת את אותו הרעיון – הרעיון כי אנשים יכולים להיות ברמות שונות של הוויה.
בסקאלת ההוויה הטוטאלית אשר מודגמת בקרן הבריאה אל תחשבו כי אדם עשיר ואדם מכובד או בכיר, שיהיה אציל בן-אצילים, זה לא אומר בהכרח כי מישהו הנו מה שהעבודה מתכוונת אליו בדברה על רמת הוויה גבוהה יותר.
המספרים החיים לא בהכרח מייצגים הוויה יותר גבוה או נמוכה על-פי ההיגיון של העבודה.
להיות מזוהה ולהזדהות עם אספקט כזה או אחר של החיים זה לא שתהיה לך הוויה אמתית.
זזה לא סימן לכך. 
אז לעתים קרובות המשמעות של זה היא כי התחוללה וקרתה התגבשות. ושום שינוי כבר לא אפשרי במקרה הזה. הפנים הופכות להיות נוקשות וחמורות סבר, והאינטונציה חמורה וקשוחה ותחושת הכוח והעוצמה ניכרת וברורה ושום דבר לא אפשרי.
עכשיו, כל התפתחות אשר משמעותה היא לעלות בסקאלה של הבריאה או בסקאלת ההוויה, היא אפשרית רק על-ידי זה שמסירים מעילים ומכסים, ואת המדים וכד'. אבל זה קשה.
פעם אמר גורדייף : "יש לי עור טוב למכירה, 
                         אבל אתם חייבים ללמוד לעשות את הנעליים שלכם בעצמכם". 
לאחרונה דיברנו על להצטרך ליצור ולעשות את הכוח ואת העוצמה שלך עצמך, על-ידי זה שעושים ושומעים את העבודה. ציטטנו את המשל של בית הספר הראוי לציון על כיכרות הכסף (גם הכישרונות- Talents ) ואיך ניתנו לנו כל כך הרבה כיכרות כסף וכישרונות, ואנחנו צריכים לעשות יותר וליצור יותר כיכרות וכישרונות על-ידי העבודה שלנו עם ועל עצמנו.
לעשות את זה ישנה את רמת ההוויה שלכם. 
אבל, אם במקום להתאמץ ולהשתדל ולהפוך להיות דברים ונשים, אנחנו נשארים מכונות אשר הטבע מניע אותן, אז אנחנו לא מוסיפים שום דבר.
הדבר הראשון זה להתבונן. מכונה לא יכולה להתבונן בעצמה, אבל ה "אדם" יכול – ובעובדה,
אם האדם לא יכול אז הוא לא אדם אלא מכונה.
הערה : זכירה-עצמית, אי-הזדהות ואי-שקילה (לא לעשות חשבונות פנימיים) הם הדברים אשר יכולים לשנות את ההוויה שלנו. 
אבל, קודם כל הכרחית ונחוצה התבוננות עצמית, כי אחרת לא תהיו מסוגלים לתרגל את שלושת הדברים הגדולים האלו.
                                               בית אמוול (28.5.1949)
                      תפישת העבודה של האדם בתור אורגניזם של התפתחות עצמית
העבודה מלמדת כי האדם הנו בית אשר לא סיימו לבנות. העבודה גם מלמדת כי האדם הנו אורגניזם של התפתחות עצמית. אם האדם מפתח את עצמו נכונה אז הוא משלים את הבית הבלתי גמור של עצמו. הבה נמשיך עם הדימוי של הבית בעבודה. ראשית, העבודה משווה את האדם לבית עם הרבה חדרים ושלוש-3 קומות. לגביי זה העבודה אומרת ככלל כי האדם חי במרתף של הבית אשר הנו האדם. זה מושווה לרעיון בעבודה כי האדם חי בתוך סקס-מין, תנועה, אכילה ושתייה. 
הבה נמצא שוב את הדימוי אשר קשור לסמל-סימבול של 'בית'.
העבודה אומרת כי הבית של האדם נמצא במצב של חוסר סדר.
היא משווה את האדם עם בית אשר אין בו בכלל אדון ויש בו רק טלפון אחד, ואשר בו כל המשרתים משתמשים.

עמוד 1300
בקשר לכך זה אומר כי ה 'אני המתבונן' חייב לבסס את עצמו ולאסוף סביבו את כל ה 'אניים' האלו אשר רוצים לעבוד. שלב זה נקרא 'סגן מנהל משק הבית'. באוותו זמן העבודה מלמדת הרבה מאוד על העבודה המעשית על עצמך. בהתייחסות ל- להיפרד מן הרגשות השליליים, אי-הזדהות 
ולא להזדהות וזכירה-עצמית.
כל הקונספציה – כל התפישה של האזוטריות וכל המשמעות השלמה שלה היא בנוגע להתפתחות הזאת של האדם החדש בתוך עצמך. 
הניסיון הזה כבר קורה עד הרחק הרחק כמו ההיסטוריה הידועה. אתם חייבים לזכור כי ההיסטוריה הידועה הולכת אחורה  רק כמה אלפי שנים והיא כך שבלתי ניתן לאמוד אותה ולהשוות אותה עם ההיסטוריה הידועה. ועדיין, בהיסטוריה הידועה אנחנו פוגשים עקבות של אזוטריות אשר תמיד מדברת על דבר אחד, על הבריאה ועל היצירה של אדם חדש. 
אם אנחנו הולכים אחורה מעבר להיסטוריה הידועה, אנחנו מוצאים את הקיום של מיתולוגיות שלמות, טקסים, ריטואלים ופולחן אשר כולם מכילים את אותו הרעיון.
עכשיו, אני רוצה לשאול את כולכם : מה אתם חושבים כי המשמעות של ההתפתחות הזאת אשר האזוטריות תמיד מדברת עליה ?  ואני אענה לכם על זה : המשמעות של זה היא להתגבר על האדם האלים, על האדם של אלימות בתוכך.
במושגים של לימוד מודרני נוסף האחד יכול לקרוא לזה : 'להתגבר על האדם הפרהיסטורי אשר לבוש כיסוי של עורות בעלי-חיים'. 
כפי שכולכם צריכים וחייבים עד עכשיו לדעת, רגשות שליליים יכולים להוביל בקלות לאלימות, 
אז אתה אמנם תבין כי היצירה והבריאה הזאת של אדם נוסף בתוך עצמך, ואשר היא אפשרית מן ההגדרה של האדם בתור אורגניזם של התפתחות עצמית, יש לזה הרבה מאוד אשר עוסק עם להפריד את עצמך מכול הצורות האינסופיות של רגשות נגטיביים אשר לבסוף תמיד יובילו למטה לאלימות.
אם באמת יכולנו להתגבר על אלימות בכול ההתבטאויות והמניפסטציות שלה, ואשר משמעותה אומרת להתגבר באותה הזמן על כל הצורות של רגש שלילי, כי מתוך האדם האלים הזה אשר עדיין מכוסה עורות של בעלי-חיים ואוחז נבוט או אלה, אז יעלה ויזרח אדם שונה אשר יכול לעלות למעלה כלפיי המעגל המודע של האנושות.
אבל, אם מישהו אומר : " בשביל מה אנחנו עובדים ? מה הרעיון והאידאה של העבודה הזאת ? "
אז, אנחנו יכולים להגיד, כי הרעיון והאידאה הנעלים של העבודה הזאת ושל כל הלימודים האזוטריים בעבר הייתה ההוויה החדשה הזאת אשר יכולה לעלות ולזרוח מתוך ההוויה הישנה הקודמת שלנו.
לי זה נראה מעניין להרגיש ולחוש כי האחד מחובר עם הרעיון הנעלה של האבולוציה של האדם 
על-ידי התפתחות מודעת.
זה נותן משמעות חדשה לחלוטין לגביי הקיום של האחד. ועדיין, באותו זמן גם לא אמרתי לכם שום דבר חדש. כי הלימוד על האדם אשר הוא הנו בית לא שלם, ועדיין באותו זמן הנו אורגניזם של התפתחות עצמית, זה נותן לכם את הרעיון הזה אשר אותו אני עושה מעט ברור יותר למודעות שלכם. 
אף אחד ממכם לא צריך להיות אבוד בחיים, אף אחד מכם לא במצב בו צלליות החיים מטילות צל עליו, אם אתם מחזיקים בתודעתכם – ב- Mind שלכם את הרעיון המרכזי הזה, אז אתם תזכרו את זה ותמשיכו לעבוד על ועם עצמכם. 
במקרה אחד אמרתי לאדון אוספנסקי : "למה אנחנו לא נבראנו מושלמים – ממש כך. "
אז אדון אוספנסקי ענה לי באופן רציני : "כי אלו לא היו התוכניות והרעיונות של היקום.
על-מנת להיווצר ולהיברא מושלמים משמעותו כי זה אומר כי לא הייתה לנו בכלל עבודה לעשות על עצמנו. ולהיברא ולהיווצר בתור אורגניזם של התפתחות עצמית זה הנו עניין שונה ממש". 

עמוד 1301
כאשר אנחנו מבינים את היקום בתור ניסיון וניסוי בהתפתחות עצמית, הקונספציה – התפישה של היקום משתנה לתוך משהו הרפתקני. ואדון אוספנסקי אמר לי : "אם הייתה ניתנת לך מודעות מלאה אז היית יודע הכול. אבל אנחנו צריכים להיאבק ולהילחם בשביל זה. אין אבולוציה מכאנית. יש רק אבולוציה מודעת". ואז אדון אוספנסקי ציין : "כי אתה לא יכול להגדיל מודעות על-ידי איזשהם אמצעים מכאניים". ואדון אוספנסקי אמר : "אתה צריך להפוך להיות יותר מודע לעצמך ולפתח מודעות הולכת וגדלה לעצמך. אבולוציה מכאנית קיימת ללא ספק במשך תקופות זמן ארוכות, אבל זה לא קשור אלינו. האדם יכול להתפתח דרך סוגים מסוימים של מאמץ ואם הוא עושה את המאמצים האלו בכנות דרך ההבנה שלו עצמו, אז רמת ההוויה שלו משתנה". 
עכשיו, לחלוקה הזאת של החיים יש עוצמה וכוח גדולים מאוד מאחוריהם. כפי שאתם יודעים, אנשים נוטים כולם להתלונן על החיים שלהם. הם כולם חושבים כי הנסיבות צריכות להיות הרבה יותר טובות וכד'. 
אבל, העבודה לא מלמדת את זה. העבודה אומרת כי הנסיבות אשר בהן נולדת אלו הנסיבות הכי טובות בשבילך לעבוד עליהן. הצורה המסוימת של הכוח השני – כלומר – הכוח של ההתנגדות – התנגדות לרצונות שלך היא מתאימה וראויה לך.
ואם אתה תעבוד על זה, אז בפעם בה קיבלת קצת הבנה של העבודה, זה ייתן לך כמה תוצאות.
זה לא טוב כי אתה אומר : "אם רק הייתי נולד בנסיבות טובות יותר ועם יותר כסף".
כולם, אם הם עשירים או עניים, ממוקמים היכן שהוא או היא אמורים להיות מסוגלים להתחיל לפתח את עצמם. כל כך הרבה אנשים אומרים : "אם רק הייתי פוגש את העבודה הזאת מוקדם יותר".
הם ממש טועים. אם קיבלת לידייך את העבודה הזאת ובמיוחד לליבך, ללב שלך, אז אתה תמצא כי הנסיבות אשר בהן נולדת הם הדבר עצמו אשר נותן לך כוח עם אתה עובד עליהם וכנגדם.
כפי שאתם יודעים, העבודה אומרת כי אנחנו צריכים לעבוד נגד החיים, אולי חלק ממכם יודעים מה אומרת המשמעות של זה ואחרים אולי עדיין מזדהים עם החיים ועם נסיבות החיים, ולפיכך לא רואים ל-מה התכוונו כאן. 
כל כך הרבה אנשים אומרים : "אם רק"..."אילו רק".
אבל בפעם בה אתה מתחיל להבין כי נולדת אורגניזם של התפתחות עצמית וכי אתה לא יכול להתפתח אלא על-ידי מאמצים מודעים נגד נסיבות החיים שלך ?
הבה אזכיר לכם שוב מה הנו הרעיון השלם. הרעיון השלם של העבודה והרעיון השלם של לימודים אזוטריים עד כמה הרחק אשר הולכת אחורה ההיסטוריה הידועה, זה לגביי היותך אורגניזם של התפתחות עצמית ולעבוד במודע כנגד הנסיבות של החיים שלך כך ש- שום דבר לא יוכל לגרור אותך לרגשות שליליים.

עמוד 1303
אבל, אם אתה רוצה להזיז ולהניע את הרמה שלך במידה קטנה אשר אפשרית בשביל כולם, אז אתה חייב ליישם את העבודה הזאת בצורה פרטית-מעשית.
זה אפשרי רק דרך התבוננות עצמית יותר לעומק. 
"אם אתה לא מתבונן בעצמך אז אתה אף פעם לא יכול להשתנות".
לדוגמא, אם המצב היומיומי הרגיל שלך הנו אחת מן הצורות השונות של רגש נגטיבי, כפי שזה הנו המקרה לעתים כל כך קרובות אם אתה לא מתבונן, אז אתה אף פעם לא יכול ולא תוכל לשנות את עצמך. 
התבוננות-עצמית משמעותה אומרת להפריד את עצמך מעצמך. משמעותה אומרת להבחין כיצד ואיך אתה מתנהג בחוץ  וכלפיי אחרים ואיך אתה מתנהג בפנים בתוכך כלפיהם.
אם אתה יכול להיות מודע למשהו אז אפשר לשנות את זה.
הבה נצטט פעם נוספת את העבודה : "התבוננות-עצמית מכניסה קרן אור לתוך החשיכה הפנימית שלנו. אלא אם כן אתה מכניס את קרן האור הזאת לתוך החשיכה הפנימית שלך אז אתה לא יכול להשתנות. אבל, אם אתה מכניס את קרן האור הזאת פנימה אז היא תשנה אותך בהדרגה".
עכשיו, מה היא קרן אור זאת ?
משמעותו של 'אור' בלימודים האזוטריים הנו 'מודעות'. מה שאנחנו לא מודעים אליו הנו חשוך.
כאשר אתה הופך להיות מודע למשהו אשר אתה בעקביות ובקביעות אומר ומרגיש וחושב, 
האם אתה לא רואה כי אתה הופך להיות ער והופך להיות מודע, למשהו אשר אתה לא ידעת קודם ולפני זה לגביי עצמך, וזה מתחיל להיות ' לא- אני'.
מה התוצאה ?  התוצאה היא כי אתה עולה מעט בתוך רמת ההוויה שלך דרך הכוח והעוצמה האינסופיים והבלתי נדלים של אור המודעות.
הבן כי רוב האנשים הם לחלוטין לא מודעים לעצמם. הם מתנהגים ממש כפי שהם בצורה מכאנית והם לא מודעים לגביי איך הם מתנהגים. בכול מקרה, אנשים כאלו שייכים למעגל המכאני של האנושות ומאורעות חיצוניים מניעים אותם והתגובות המכאניות הבלתי משתנות אליהם.
רובכם שמעתם את זה נאמר כבר כי הדרך הרביעית הזאת אשר אותה אנחנו לומדים מבוססת על 
"הגדלה של מודעות".
בעבר נעשו הרבה ניסיונות כדי להרים את האדם מן המצב של הינה המכאנית שלו.
לדוגמא, בכתבי הבשורה הנוצרית  מושם דגש גדול על ' א ה ב ה ', 'תאהבו אחד את השני'.
אבל, כפי שאמר פעם גורדייף : "כדי לעלות את האנושות אל רמת הוויה גבוהה יותר, נדרשים הרבה לימודים שונים, ועדיין, כולם אותו הדבר אשר כבר ניסו אותם". 
לדוגמא גורדייף ציין : "יש לכם לימודים מסוימים אשר מבוססים על 'א מ ו נ ה' השייכים לתקופה מסוימת בהיסטוריה, ויש לכם לימודים אשר מבוססים על ' ת ק ו ו ה ', או שוב, יש לכם לימודים אשר מבוססים על ' א ה ב ה '. וגורדייף אמר : לימוד זה מבוסס על הגדלה של מודעות, ולפיכך זה מתחיל עם התבוננות-עצמית. אך הקושי לגביי התבוננות-עצמית הנו כי רוב האנשים לא מתבוננים בעצמם למרות כי הם חושבים שהם עושים כך".
עכשיו, בקירוב, כל האנשים כולם חושבים כי הם ממש ערים ומודעים מכול בחינה והיבט, בשניהם – בפנימי ובחיצוני. ובקצרה, הם לוקחים את עצמם בתור מודעים במלאות.
בדרכה הברורה והמוזרה העבודה מלמדת כי זה אשר נקרא 'רמה של מודעות' זה בכלל לא מודעות. זה נקרא : 'ה-רמה השנייה של מודעות', והמושג אשר ניתן לזה בעבודה הנו מה שנקרא 'מצב הערות' ואשר בו אנשים שונאים, הורגים ופוצעים אחד את השני בכול דרך אפשרית

עמוד 1317
זה רק כאשר אתה מיישם ומכיל את הידע של העבודה על עצמך זה אז שהעבודה תוכל לשנות אותך. 
קודם כל אתה צריך וחייב לקבל את העבודה בתוך הזיכרון החיצוני אבל אם תשאיר את זה שם אז שום דבר לא יקרה. העבודה חייבת להיות רגשית. 
היא צריכה וחייבת להשפיע על החלק הרגשי, כי אחרת, כפי שאמרתי, זה נשאר בפשטות בתוך החלק הפורמטורי (החלק המכאני-תנועתי של המרכז השכלי) אבל, זה חייב להתחיל עם החלק הפורמטורי. זה אומר ומשמעותו כי אתה צריך לדעת את העבודה בזיכרון החיצוני או בחלק הפורמטורי של עצמך.
אבל, הבנה תלויה בעבודתם של שני-2 מרכזים לפחות. החלק הפורמטורי הנו רק הקלטה ורישום של מה ששמעת. יש לזה את הלימוד של העבודה.
אבל, הלימוד הזה של העבודה על הלוח ניתן להשוואה עם מים. המשימה שלנו זה להפוך את המים ליין. 
עכשיו, אם אתה ממש מתחיל לתרגל התבוננות-עצמית אז אתה מתחיל להפוך מים ליין.
אבל, בכדי ובמטרה לעשות זאת אנחנו צריכים להבין ולתפוש כי הידע של העבודה בצורה פורמטורית הוא אפילו לא קרוב למספיק.
כל הרעיונות של העבודה יכולים להפוך לחיים אם אתה מתרגל אותם, אם אתה מיישם ומכיל אותם על עצמך. 
וכרגיל, אני אשאל אתכם את אותה השאלה : "האם התבוננתם היום בעצמכם ?".
אתם חייבים להבין כי האדם המכאני לא מתבונן בעצמו ואתם יכולים כי יהיה לכם אדם מכאני אשר אפילו מכיר ויודע את העבודה מן הבחינה הפורמטורית ומתייחס לעצמו בתור פרופסור של הנושא השלם כולו ועדיין הוא אף פעם לא תרגל קמצוץ או שמץ של זה.
 הוא אף פעם לא חשב ממש להתבונן בעצמו – כלומר, אף פעם לא עלה על דעתו כי צריך להכיל וליישם על עצמו בצורה מעשית את הרעיונות אשר הוא קיבל בחלק הפורמטורי שלו.
ובקצרה, אף פעם לא עלה על דעתו להתבונן בעצמו. 
לדוגמא, הבה ניקח אדם דמיוני אשר הנו מלא קנאה. כמובן כי בתור אדם מכאני הוא יכחיש כי הוא אי-פעם היה קנאי, למרות כי אולי אנשים אחרים ממש ערים לכך.
נגיד כי אנשים אומרים למצב ההיפותטי הזה כי הוא או היא הם קנאיים מאוד, אז מה תהיה התוצאה? התוצאה תהיה התפרצות-התלקחות והכחשה. 
אז העבודה אומרת כי האדם יכול להשתנות רק דרך לתפוש ולהבין את הדברים האלו מתוך התבוננות-עצמית. האדם צריך לראות בעצמו כי הוא קנאי ומקנא.
אבל, אם הוא מתבונן בזה שהוא קנאי ומקנא אז האם אתם רואים מה קורה לו ?
הוא מתחיל להיות ער ומודע לעצמו. הוא מתחיל לראות 'בעצמו' ומבלי כפייה, כי הוא מלא קנאה וכי אולי כל החיים שלו נשלטו ונמשלו על-ידי רגש נגטיבי לא נעים צר ומצר זה. 
אבל, אין שום כוח על כדור הארץ אשר מגיע ובא מן החוץ אשר יכול לעשות כי הוא יבין ויתפוש כי זה המחסום הראשי להתפתחות הפנימית שלו.
עכשיו, העבודה אומרת כי התבוננות עצמית היא להכניס קרן אור לתוך החשיכה הפנימית שלנו.
מה הנו החושך הפנימי הזה ?
כל מה שאנחנו לוקחים בתור מובן מאליו כי אנחנו כל התמונות שלנו על עצמנו, וכול התפקידים אשר אנחנו משחקים בחיים באוטומטיות וכול ההצדקה העצמית אשר מונעת מאיתנו לראות את מה שאנחנו באמת – זאת היא החשיכה הפנימית שלנו, אדם אשר אנחנו לא רואים ואנחנו גם אף פעם לא חושדים בעצמנו כי אנחנו זה הוא – האדם הזה. 
תזכור כי אתה לא מה שאתה מדמיין כי אתה. 
מה שאתה מדמיין כי אתה נקרא בעבודה 'אני-דמיוני'. 
תזכור כי כל הלימודים האזוטריים אומרים כי אנחנו לא מכירים את עצמנו.