עמוד 1176
אני אומר כי אנחנו תופשים ומבינים כי מזון לא נכון במשמעות הרגילה של המילה יכול להיות המקור לתחלואים מרובים ומחלות רבות.  אבל, מה שאנחנו לא תופשים ומבינים כי המכונה האנושית, בשביל העבודה הנכונה שלה, לא תלויה 'רק' בסוג האחד הזה של מזון.
היא תלויה בשני-2 סוגים אחרים של מזון, ועדיין ברפואה הרגילה לא מזהים את זה ולא מכירים זאת בבירור, כמו התלות של הגוף האנושי במזון באופן רגיל. למרות כי אור השמש השייך לרשמים הנו מוכר ומזוהה באיזושהי דרך בתור מזון. שני- 2 המזונות 'האחרים הנוספים' האלו מוזכרים בעבודה בתור :
'אוויר' ו- 'רשמים'.
אנשים לא חושבים כי 'אוויר' הוא הנו 'מזון', ועוד פחות מזה הם חושבים כי 'רשמים' הם הינם 'מזון'.
אז שוב אני אזכיר לכם את הדיאגרמה של 3-שלושת המזונות אשר נכנסים לתוך המכונה האנושית, 
ואעשה על זה כמה הערות נוספות. (ראו דיאגרמה בעמוד 1105 – 'דיאגרמת המדרגות')
אתם תבחינו כי בדיאגרמת המדרגות האדם מיוצג בתור מבנה או בית בעל שלוש – 3 קומות.
בתוך כל קומה או לתוך כל דירה נכנס סוג שונה של מזון. 
המספרים : 768, 192 ו-48, מייצגים ומציינים את העדינות והאיכות היחסית של המזון.
מזון רגיל לאדם – 768, הנו כביכול מזון גס ודורש הרבה טרנספורמציות במכונה האנושית – כלומר, עיכולים רבים ברצף – כדי שיהיה ניתן לשירות. 
האוויר הנו פחות גס, פחות דחוס ועובר עיכולים עדינים יותר או טרנספורמציות בתוך הגוף. 
ושוב, רשמים הם עוד פחות דחוסים – כלומר, הרבה יותר עדין. 
עכשיו, ככול שחומר עדין יותר, באופן הזה של טרנספורמציות אשר עוקבות אחת אחר השנייה, ככה ההשפעות של זה יותר חזקות ועוצמתיות. זה קשה למצוא אנלוגיות.
אנחנו מחברים את המילה 'עוצמתי' לכוח פיזי, לאלימות פיזית. אבל, זה לא מה שהתכוונו אליו.
על-פי ההיגיון של העבודה מאשר סוס מרוץ אשר גודל והתרבה הנו יותר עוצמתי מאשר סוס כרכרות או סוס של מרכבות.      ל מ ה  ? כי הוא הרבה יותר נבון. 
גורדייף אמר כי תפוח אדמה מבושל הנו יותר נבון מאשר תפוח אדמה חי.  אז האחד צריך לחשוב – בעצמו – מה היא המשמעות בעבודה של " איכות עדינה יותר ". כל החומרים אשר הם מאיכות עדינה יותר מוגדרים ומאופיינים : "יותר נבונים ויותר שנונים ופחים יותר ומתוחכמים יותר". 
תפוח אדמה מבושל יכול להיאכל על-ידי האדם ותפוח אדמה חי יכול להיאכל על-ידי חיות.
ותזכרו כי כפי שאתם יכולים להיות, כי אנחנו יכולים להיות נאכלים כי גם אנחנו מזון.
כן. רק "תדמיינו אותנו הולכים בצורה יהירה מסביב" ואוכלים על כדור הארץ הכול כאילו זאת זכותנו – אך אנחנו בתוכנו גם כן נאכלים על-ידי הוויות אשר אנחנו לא מכירים, בסקאלה של ההוויה המיוצגת על-ידי
קרן הבריאה.
אם אנחנו נבונים יותר אנחנו נספג באופן מנטאלי לתוך ההוויות מן הרמה הגבוהה יותר ונשתתף בדברים אשר הינם ממש מופלאים ואשר הוויות גסות יותר לא יכולות להשתתף בהם. 
עכשיו, זה מספיק כרגע מן הצד הזה של העבודה, מלבד להגיד כי האדם אשר מלא גישות, גאווה וזכות עצמית ומצוינות אישית ואישיות מזויפת וכל השאר, הוא לא מזון המתקבל ברמות הגבוהות יותר של אינטליגנציה.
החומר או האנרגיה, אשר נמסרת בתור – 768 – מזון רגיל – זה לא חומר כל כך נבון כמו – 192, או-48.
הבה נדבר פעם נוספת על חומר-האנרגיה הזה אשר נכנס למחלקה העליונה של מפעל 3-שלושת הקומות אשר נקרא 'רשמים' וממוספר – 48. 
רשמים יכולים לעבור שלוש-3 טרנספורמציות : 48 ל – 24, 24 ל – 12, 12 ל – 6.
עכשיו כפי שנאמר במדויק על-ידי גורדייף : "האדם יכול להיות חולה ממזון לא נכון של רשמים".

עמוד 1184
במקרה זה הקבלה של דברים גבוהים אשר הינם עזרה – כלומר, הם חסומים יותר מאשר אי-פעם מן השקרנות הזאת שלך לעצמך.
עכשיו, הפעולה של הכרה ואישור והודאה וקבלה עצמית היא מאוד קצרה, ממש כמו רגע של זכירה–עצמית. 
אין לכך שום קשר להספד ולהיות נגטיבי. זה בפשטות תובנה פתאומית, כניעה רגעית של הרצון העצמי הסורר והעקשני הזה אשר קשה לפתור אותו, ירידה של האישיות-המזויפת או שהאישיות-המזויפת עוזבת אותך בשקט. וכך פעולה קצרה של הרצון הזה אשר הוא לא רצון-עצמי אלא מגיע מ – 'אני – אמתי',
כי ל – 'אני – אמתי' אין אהבה עצמית ושום רצון – עצמי אלא רצון-אמתי.
התוצאה היא כי הדברים יכולים להתחיל להיות מאורגנים ומסודרים מחדש בסדר הנכון בתוך עצמך,
כי זה מה שמרכזים גבוהים יותר מנסים לעשות בכול רגע.
כפי שאנחנו יודעים כמעט כל דבר בתוכנו מחובר וקשור בצורה לא נכונה ואנחנו מנסים להנהיג ולהוליך ולהוביל את החיים עם מנגנון מכונות אשר הוא לא רק פקוק וסתום וחסום בלכלוך וטינופת וחלודה – כמו גישות מקובעות – אלא גם קשור ומחובר בדרך אשר הוא בכלל לא היה מתוכנן על-פיה.
עכשיו, בהקדמה לפגישה על לימוד המשכי לגביי מה היא המשמעות של זכירה עצמית, הבה אזכיר לכם כי אחד מן הדברים הראשונים אשר נאמרו זה כי אנחנו חייבים לראות כי אנחנו לא זוכרים את עצמנו אלא להיפך כי אנחנו מזדהים בהמשכיות עם כל אשר קורה מבפנים ומבחוץ.
הבנה ותפישה כאלו יכולות להתחולל רק בהדרגה. 
להעמיד פנים זה יותר גרוע מאשר חסר תועלת. כי מתוך הבנה ותפישה הדרגתיות אלו אנחנו יכולים להפוך להיות ערים לכך כי אנחנו מכאניים, וכי אנחנו חושבים ומרגישים ופועלים בצורה מכאנית.
אנחנו מדמיינים גם כי אנחנו יכולים לשנות כל דבר בהתנהגות שלנו ואנחנו מתחילים להבין ולתפוש כי אנחנו לא יכולים.
עכשיו, ההבנה והתפישה של המכאניות של האחד נקראת צורה אחת של זכירה – עצמית.
הבנה ותפישה חדשות מציינות מודעות חדשה. 
מודעות חדשה זאת מראה לנו כי מה שדמיינו קודם אשר הנו מודעות והתנהגות מודעת זה לא מודעות אלא מכאניות. וזוהי המודעת החדשה הזאת אשר מרימה אותנו מעל הרמה הקודמת של המודעות שלנו. 
והיא שייכת למצב השלישי של מודעות – כלומר המצב של זכירה – עצמית אשר כולם חייבים לחפש בעבודה.
הדבר הבא, בגישה הראשונה הזאת ללימוד ההמשכי של זכירה – עצמית, 
זה לעשות איזושהי מטרה-זמנית.
וכאשר אתה מנסה לזכור את עצמך תזכור גם את המטרה שלך באותו הזמן.
זה קושר ועוסק עם מה שנאמר קודם בהקשר לזכירה-עצמית אשר היא יותר מאשר ערות-עצמית, 
כי היא מכילה אלמנט של שליטה רצונית – כמו לשלוט בעצמך בהתפרצויות של מצבי רוח ומזג.
לזכור את עצמך בקשר למטרת-עבודה זה נותן עוצמה וכוח כי זה מושך החוצה כוח ועוצמה, נגיד מההתפרצויות של מזג ומצב רוח לתוך עצמך, כלומר זה יכול לעשות כך.
אבל, אל תחשוב כי בכול זמן בו אתה זוכר את עצמך ואת המטרה מן הסוג הזה ביחד, אתה תצליח.
כי אם אתה לא אז אתה תודה ותכיר ותאשר ותקבל כי אתה לא.
ואל תהפוך להיות שלילי – אחרת יהיו לך אסוציאציות שגויות אשר קשורות ומחוברות לכול מאמצי העבודה שלך. מה שזה לא יהיה וכל דבר אשר יקרה בכול דרך בה תיכשל, אף פעם אל תהפוך להיות נגטיבי בגלל זה. 
כי אתה בפשטות 'תזין' את הירח – כלומר, את החלק הנגטיבי של המרכז הרגשי.
חלק זה מוביל למטה לספירה הזאת אשר היא תחת פי שניים ממספר החוקים אשר שולטים ומושלים בכלא אשר בו אנחנו על כדור הארץ הזה, והנו מצוין על-ידי המושג 'ירח'.
הבן כי יש מצב גרוע יותר מתחתינו. אם אתם לא מאמינים בכך אז תסתכלו מסביב ותשקלו תה יכול להתרחש ולהתחולל בעולם הזה.