מתוך המפגשים הראשונים
של
"א ח ו ו ת ה ד ר ך ה ח ד ש ה"
לגביי אחריות אישית
הקדמה
אנחנו נמצאים ביקום מתפתח באזור לא גמור של הבריאה בו הכול גדל ומשתנה וכך גם אנחנו כאן במסע של החיים
וזה יכול להיות מסע של התפתחות והתעדנות, השתפרות ושינויים וזה העיקרון של החיים שלנו,
מסע לימודי בו מתפתחים ומנסים להתקדם.
זאת הגישה של האדם לעצמו דרך העיניים של התפתחות רוחנית בצעדים המשכיים של השתפרות והתעדנות המהווים התקדמות.
מתוך הדרך בה האדם מסתכל על עצמו כפי שהוא בתור דבר לא סופי או מוגמר ומושלם אלא כדבר הנמצא במצב ביניים והוא האדם מכבד ומעריך ואוהב את עצמו ומתייחס לעצמו בתור משהו שלא צריך להיות מושלם עכשיו ברגע הזה.
זה ניתן כהקדמה לעיסוק באחריות אישית כדי למנוע מאיתנו את רגש האשמה כאילו היינו אמורים להיות מושלמים ומפותחים כבר עכשיו ומניחים בטעות שאין בחיינו מקום לגדילה ולהתפתחות.
זה מבוסס על העובדה שאנחנו במצב ביניים ומתוך אהבה למיוחדות שלך עצמך
בהתייחסות של גדילה, כי אנחנו לא יכולים להגיב בצורה מושלמת אלא לגדול ולהתפתח ביחס לעצמנו,
ומדובר כאן בבחירה הולכת וגדלה בה לעשות את הטוב ביותר שלנו עכשיו
בהתייחסות יותר חיובית מתוך האמונה שהאדם אמור להיות בתהליך בתוך הדרך של ההתפתחות.
ללמוד אחריות אישית בשביל להיות יכולים להתחיל מבראשית
אחריות – כלומר איזה רישום אנחנו מותירים אחרינו ?
כיצד אחריות אישית משנה לנו את התמונה הגדולה ?
איך באופן אישי על-ידי תהליכים אשר עוברים וקורים בי...
אני יכול/ה ללמוד לשנות לא רק את עצמי אלא גם את מה שיכול לקרות בסביבתי.
זה מתחיל באחריות לגופינו, את הגוף אנחנו יכולים לתחזק במצב טוב ואת סביבתנו בשמירה עליה,
ובכול זאת,
כאן מדובר באחריות אישית פנימית
כי השינויים ורעיונות החשיבה החדשה הנוצרים בתוכנו הם תדר
והתדר הזה יכול ואמנם משפיע שינוי מהותי גם עלינו וגם על אחרים בסביבתנו.
אם אנחנו למדים לקחת אחריות אישית אנחנו יכולים לסלוח לדברים רבים מבראשית,
כי סליחה אמתית היא מעשה של אחריות אישית ויכולה לתת צ'אנס נוסף של התחלה מבראשית ליחסים
בינינו לבין עצמנו וליחסים בינינו לבין אנשים אחרים.
סליחה היא מעשה של למידת אחריות אישית והיכן שאנחנו שמים את עצמנו לא במקום צודק יותר או נעלב
ואנחנו לא מחפשים אשמים על המצב ואף לא מאשימים את עצמנו,
כי אחריות אישית אומרת שהשינוי מתחיל אצלנו, ואם אנחנו חושבים על טווח השינוי
אנחנו למעשה מגלים כי אין כאן אשמים חיצוניים או פנימיים אלא רק בני אדם בעולם האנשים.
אשמה היא משא כבד ואשמה היא למעשה חוסר לקיחת אחריות,
למה ?
כי במקום שאנחנו נשים את עצמנו אחראיים, אנחנו מתוך הרגל ממהרים לחפש את האשמים
(ושוב, זה באמת לא משנה אם הם אשמים חיצוניים או פנימיים)
ברגע שמכוונים אצבע מאשימה כבר אין יותר צורך לקחת אחריות כי כבר נמצא האשם
ובמקום לנסות בפעם הבאה להגיב לעניין או למאורע או לאדם ממקום אחר . . .
אנחנו מראש מחפשים את מי להאשים ותמיד מוצאים את עצמנו או את האחרים.
רוב האנשים נוהגים כך רוב הזמן וזה מתרחש מבלי לשים לב
ואז, אדם אחד ויחידי מתנהג אחרת, ובכך הוא משנה את כל המצב.
ניתן לראות את זה בהרבה סיטואציות של חיים..
בהן בהתחלה היינו ה"משוגעים המוזרים" היחידים ואחרי כך וכך שנים זה כבר נהיה מצוי בעולם האנשים.
היכולת שלנו להתבונן בנעשה ולשנות בעצמנו או יחד עם מישהו קרוב ולהיות יכולים ומסוגלים להסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת היא היכולת שלנו ללמוד לקחת אחריות אישית.
פעמים רבות האחריות האישית מתבטאת בחיים שלנו עצמנו, וזה בדיוק כאשר משהו מתבטא בחיי הפרט
אז זה יכול להתבטא גם בחיים של פרטים אחרים נוספים וככה זה הופך להיות בהתחלה הופעה של משהו חדש ובהמשך זה יכול להוות שינוי מהותי בתפישה (כמו סיפור הקרבנות אצל גורדייף)
באחריות אישית אין מקום להעביר על עצמנו ביקורת כי הרעיון הוא הנו :
כיצד אנחנו יכולים ליצור שינוי פנימי בהתייחסות ובגישה לעצמנו ומחוצה לנו.
ביקורת היא חרב פיפיות כלומר חרב דו-להבית וכאשר אנחנו מבקרים אחרים אנו גם מבקרים את עצמנו
וכאשר אנחנו מבקרים את עצמנו אז אנחנו חשים שהעבירו עלינו ביקורת וגם מבקרים אחרים.
אז איך אנחנו יכולים ללמוד לקחת אחריות אישית ? או אולי בכלל איך אנחנו יכולים ללמוד לקבל על עצמנו אחריות אישית ? ומה ביכולת שלנו למשל לסלוח משנה לנו את החיים ?
היכן אנחנו יכולים להגיב מתוך אחריות וכיצד למעשה היא משנה את המציאות ?
איך כאשר משהו חי בתוכנו הוא למעשה משנה גם את עולמנו . . .
ובכך יכול גם להוות דוגמה וסמל לשינוי שאחרים יכולים ליצור בחייהם,
כי כאשר אנחנו מראים שזה אפשרי אצלנו, ומה שאפשרי אצלנו יכול אחר כך להיות יותר בקלות אפשרי אצל אחרים
"הייה אתה השינוי אשר אתה רוצה ליצור בעולמך".
יש כאן את האפשרות לשינוי בגישה כמו למשל שזה לא אני צודק/ת או טועה ...
אלא שיכול להיות שאנשים שונים לא מסוגלים לראות את אותו הדבר או לתפוש את המצב מאותה זווית הסתכלות
וזוהי אחריותי לזכור זאת שזה שהם לא מסכימים לדרכי זה לא אומר שדרכי צריכה להשתנות
או שאני צריכה לחוש על כך רגשות אשמה, אלא זה אומר לי שזוהי דרכי והיא הדרך אשר מתאימה בשבילי
ואם מישהו נוסף ילך בה אז כדאי שהוא ילך בה מתוך בחירה כפי שאני הולכת בדרך הזאת
וזה מלמד אותי לא לשכנע אף אחד בצדקתי אלא לזכור שדרכי היא הדרך שבחרתי
וזאת הדרך אשר נסללת בצעדיי הליכתי " Walk Your Talk "
זה השינוי האדיר בגישה של האחריות האישית,
כי אף אחד לא מכריח אותנו לכעוס כאשר אנחנו כועסים או לפחד כאשר אנחנו מפחדים
או להסס כאשר אנחנו מהססים או לקנא כאשר אנחנו מקנאים.
למשל, כאשר אנחנו מקנאים זה אומר שאנחנו רוצים משהו שאין לנו ואולי יש למישהו אחר
אז, למה אנחנו רוצים את זה ?
איזה חוסר בתוכנו גורם לנו לרצות חיים של מישהו אחר ?
אחריות אישית אומרת שאנחנו צריכים להיות מודעים לאחוות שלנו יותר
(אחריות אח-יותר – כלומר עם מה יש לנו יותר אחווה)
עם מה יש לנו יותר אחווה ?
יש לנו נטייה תרבותית להיצמד לדברים שהתרבות "מוכרת" לנו,
אחר כך אנחנו יכולים להתלונן שגם שילמנו על זה כסף וגם התמכרנו לזה לגמרי...
בכול הצורות של אכילה, רכישה, צפייה במסכים, אפילו בדברים האלו שהם לכאורה דברים יומיומיים "פשוטים"
אנחנו מתקשים לקחת אחריות אישית.
אחריות אישית נמצאת בטווח בו אנחנו נמצאים לא רק בשביל עצמנו או אחרים
אלא למעשה גם בשביל עולמות מלאכיים והבורא שיש קוראים לו אלוהים.
אחריות אישית מאפשרת לנו להיות יותר באחווה עם הדברים שאותם אנחנו רוצים בחיים
כי אם אנחנו מפתחים אחריות אישית אנחנו מזמינים לחיים שלנו דברים חדשים, גישות חדשות
מהויות ואיכויות כמו תקווה ואהבה, סליחה וסובלנות, אכפתיות ורשות, אמון והבלגה ועוד...
כי אנחנו יודעים שזה בידיים שלנו.
אנחנו יכולים לחשוב ולהגיד "אני אחראי/ת על חיי"
ולפיכך אני רוצה שיהיו בהם נגיד : יותר מאמצים בכיוונים מסוימים, יותר זמן לעצמי או לאחרים, פחות הפרעות חיצוניות בזמנים מסוימים, ולפנות את הזמן הזה כדי שיהיה מקום לטווח חדש בו אנחנו יכולים לעשות דברים למען עצמנו ולמען אחרים וגם למען העצמי ובכך לאלוהים.
זה יכול להיות טיול ברגל, לשבת לכתוב, זמן אישי, ריפוי, מחשבה חדשה, בילוי, זמן ליחסים עם עצמנו וגם עם אחרים, זמן לקריאה יומיומית (כי כל יום קצת = הרבה מאוד) זמן ליצירה ועוד ועוד.
השינוי של האחד לא רק יכול לשנות רבים אלא הוא הנו גם גלגל התנופה של שינויים רבים בתוכנו
כי כאשר אנחנו משנים אזור אחד, אנחנו מגלים בתוך האזור הזה דברים שלא הכרנו קודם
ובכך מגדילים בתוכנו את השינויים האפשריים, כמו בית בו מתגלים ונבנים חדרים נוספים..
להגיד 'כן' או 'לא' למשהו בחיים יכול לשנות את החיים לגמרי,
אם לקחנו אחריות אישית על חיינו אמרנו כן לאפשרות שלנו להיות אדונים לעצמנו.
אחריות אישית אומרת שזה בידיים שלנו וביכולת שלנו להגיב ממקום בו עדיין לא היינו
וכאשר אנחנו מגיבים מתוך האופציה החדשה מתגלים בתוכנו עוד אזורי גישה.
אחריות היא Responsibility כלומר היכולת להגיב Ability to Response
וכך אנחנו יוצרים את מה שיגיע אחר כך – אחריות – אחרי
ובמקום להאשים את עצמנו או את האחרים או את אלוהים... יש לנו את האופציה
להיות אחראיים על חיינו כי אלוהים למעשה שם אותנו כאן לטיפוח הגן שמתחיל כאן ונגמר ביקומים.
אם השינוי מתחיל בתוכנו...אז היכן ואיפה אנחנו רואים אותו מתחיל בתוכנו ?
כיצד אנחנו מתחילים לשנות את עצמנו כדי לשנות את עולמנו ?
כי אם אנחנו משנים נקודה או חלק בתמונה בכך אנחנו משנים את התמונה כולה.
כי זה אני האחראי/ת למחשבותיי לתחושותיי לרגשותיי ולחיי
אני אחראי/ת ל-מה אני נותנת להיכנס לתוך חיי ומה אני בוחרת לדחות
ובמיוחד עם מה אנחנו משתפים פעולה ועם מה נבחר לא לשתף פעולה
זה באחריותי כי חיי הם בידיי ואני המנהל/ת האחראי/ת להם.
אנחנו חיים בתוך הטווח ותפקידנו לקחת אחריות
כי נבראנו והכוח שברא אותנו הוא הכוח הבורא זה ששם אותנו כאן בגוף
כל השאר אשר מסביבנו זוהי התנגדות, אפילו הגוף מזדקן מתפרק ומתנוון
האחריות שלנו נמצאת בטווח המאזן
כיצד אנחנו דואגים לגוף, לנשמה, לרוח, לרגש ולחשיבה וכול הקיים בסביבה ובבריאה.
אפרת Remind לביא
א
אחריות אישית
אחריות – היכולת להגיב ולהיות באחווה עם משהו
אישית – מה זה אישי ? ומה זה לא אישי ?
החיים הם לא אישיים כי אנחנו חלק מתמונה רחבה וגדולה יותר
המקרים אשר קורים לנו ברוב המקרים כבר קרו להרבה אנשים בעבר ועדיין קורים היום
כך שזה לא שהעניינים כאן מתנהלים במיוחד נגדנו או עבורנו
הקושי שבני האדם חווים הוא חוויה כלל אנושית כי במצבי החיים כולנו נפגשים באותם צרכים אנושיים,
כבר להיוולד ולהגיע הנה ולגדול זה יכול להיות תהליך לא פשוט ויש גם צרכים חברתיים, זוגיים, משפחתיים
לכולם עשוי להיות קושי בגידול ילדים, בזוגיות בצורך להתפרנס, בעיות של בריאות וזקנה
התמודדות עם מוות ופרידה מקרובים וקושי בהגשמת עצמנו בתחומים רבים ושונים.
המשהו שברא את כל זה ברא כאן בני אדם על כדור הארץ כי על-ידי חיינו הבורא יכול לקבל משהו
שהוא צריך כי הוא צריך את האיכויות והמהויות ואת המודעות שנוצרות בנו
ולפיכך נבראנו לצורך של משהו גדול ונשגב מאיתנו . . .
ביקום יש ירחים ופלנטות, שמשות וכוכבים גלקסיות ויקומים
ונבראו כאן גם צמחייה ובעלי-חיים ובני אדם
בני האדם יכולים לייצר משוב בעזרת מודעותם,
התפתחותם והיכולת שלהם להגיב ממקום שונה בתוכם.
להגיב מתוך חלק שונה בתוכנו,
מתוך חיים שונים שמתפתחים בתוכנו.
לבני האדם יש חלקים רבים, ובכול רגע אנחנו יכולים להגיב מתוך חלקים אחרים ושונים בתוכנו :
החיים השונים אשר יש באדם . . .
צורך בחברה – הצורך לא להיות לבד - יש לנו חלק אשר בנוי לחיי חברה
יש לנו חלק הצריך זוגיות ורומנטיקה
יש לנו חלק הצריך מין
יש לנו חלק הצריך למידה, גילוי ומחקר
יש לנו חלק הזקוק למשמעות ורוחניות
יש לנו חלק זקוק למזון פיזי וכמו כן גם למזונות נוספים
יש לנו חלק זקוק ליצירתיות ולהבעה
יש לנו חלק זקוק לתנועה
יש לנו חלק הצריך להתמודד עם זקנה ועם מוות ושכול
יש לנו חלק הצריך להתמדה, משמעת עצמית, נחישות והחלטיות
יש לנו חלק הצריך שיתוף פעולה
יש לנו חלק הזקוק להבעה רגשית
יש לנו חלק הצריך מנוחה ואגירת כוחות וחופשה ובילויי
אנחנו יכולים לחשוב ולהגיד "אני אחראי/ת על חיי"
ולפיכך אני רוצה שיהיו בהם נגיד : יותר מאמצים בכיוונים מסוימים, יותר זמן לעצמי או לאחרים, פחות הפרעות חיצוניות בזמנים מסוימים, ולפנות את הזמן הזה כדי שיהיה מקום לטווח חדש בו אנחנו יכולים לעשות דברים למען עצמנו ולמען אחרים וגם למען העצמי ובכך לאלוהים.
זה יכול להיות טיול ברגל, לשבת לכתוב, זמן אישי, ריפוי, מחשבה חדשה, בילוי, זמן ליחסים עם עצמנו וגם עם אחרים,
זמן לקריאה יומיומית (כי כל יום קצת = הרבה מאוד) זמן ליצירה ועוד ועוד.
השינוי של האחד לא רק יכול לשנות רבים אלא שהוא הינו גלגל התנופה של שינויים רבים בתוכנו
כי כאשר אנחנו משנים אזור אחד, אנחנו מגלים בתוך האזור הזה דברים שלא הכרנו קודם
ובכך מגדילים בתוכנו את השינויים האפשריים, כמו בית בו מתגלים ונבנים חדרים נוספים..
להגיד 'כן' או 'לא' למשהו בחיים יכול לשנות את החיים לגמרי,
אם לקחנו אחריות אישית על חיינו אמרנו כן לאפשרות שלנו להיות אדונים לעצמנו.
אחריות אישית אומרת שזה בידיים שלנו וביכולת שלנו להגיב ממקום בו עדיין לא היינו
וכאשר אנחנו מגיבים מתוך האופציה החדשה מתגלים בתוכנו עוד אזורי גישה.
אחריות היא Responsibility כלומר היכולת להגיב Ability to Response
וכך אנחנו יוצרים את מה שיגיע אחר כך – אחריות – אחרי
ובמקום להאשים את עצמנו או את האחרים או את אלוהים... יש לנו את האופציה
להיות אחראיים על חיינו כי אלוהים למעשה שם אותנו כאן לטיפוח הגן שמתחיל כאן ונגמר ביקומים.
אם השינוי מתחיל בתוכנו...אז היכן ואיפה אנחנו רואים אותו מתחיל בתוכנו ?
כיצד אנחנו מתחילים לשנות את עצמנו כדי לשנות את עולמנו ?
כי אם אנחנו משנים נקודה או חלק בתמונה בכך אנחנו משנים את התמונה כולה.
ולפיכך זה אני האחראי/ת למחשבותיי לתחושותיי לרגשותיי ולחיי
אני אחראי/ת ל-מה אני נותנת להיכנס לתוך חיי ומה אני בוחרת לדחות
ובמיוחד עם מה אנחנו משתפים פעולה ועם מה נבחר לא לשתף פעולה
זה באחריותי כי חיי הם בידיי ואני המנהל/ת האחראי/ת להם.
אנחנו חיים בתוך הטווח ותפקידנו לקחת אחריות
כי נבראנו והכוח אשר ברא אותנו הוא הכוח הבורא זה ששם אותנו כאן בגוף
כל השאר אשר מסביבנו זוהי התנגדות, אפילו הגוף מזדקן מתפרק ומתנוון
האחריות שלנו נמצאת בטווח המאזן
כיצד אנחנו דואגים לגוף, לנשמה, לרוח, לרגש ולחשיבה וכול הקיים בסביבה ובבריאה.
אפרת Remind לביא