"פחד אלוהים"  ובהמשך למטה במורד העמוד ...ישנו גם המסמך : " כאשר פחד פגש את אומץ " ! ...ועוד על אומץ !!!
 

          פפשששש..... פ ח ד     א ל ו ה י ם

זהו אולי אחד הדברים היותר "אלוהיים" בנו בני האדם, יכולתנו לזהות ולראות את הפוטנציאל הטמון בכול הדברים,
בלי קשר ל...
האם אנחנו משתמשים בו לטובת עצמנו או לגבי אחרים או להתפתחותו של כל הקיים ושישנו ..
עצם העובדה הזאת, התכונה או הסגולה האנושית הזאת,
היא הינה סוג של סגולה 'כמו אלוהית' הטמונה ונמצאת בנו.
יכולים למצוא ענף – מקל פשוט ולהפוך אותו למשוט הדוחף את סירתנו היישר למטרתה,
מסוגלים לחבר קומפוזיציות מופלאות מתוזמרות היטב מ...ממצאי השדה הנקראים בדרכנו.
יכולים לברר דברים ולחקור .
האם שאלת את עצמך...מה מפחיד אותך ???
האם זוהי בדידות או שמא זהו חוסר... מה אין בנו או לנו מספיק ?
למה תחושת בדידות מלווה אותך ? למה מלווה תחושת בדידות אותי ואותנו ?
כיצד הנך – האדם יכול להתבונן בחוסר התקשורת המבודד מבלי ליצור מערך פנימי
מתקשר ומקושר ומחבר ומאחד, בינך לבין עצמך ?
ובין עצמך לבין החותם האישי של העצמיות, בין הזהות לאישיות . . .

                                                           פ ח ד – מפני בדידות , מפני חולשה, מפני חוסר תקשורת ..
                                                           פחד  מחוסר של . . . מה חסר לנו . . . . . ?
                                                           פ ח ד  מחוסר ' תחושת אנחנו ' , מחוסר נוכחות ומהות , חוסר משמעות, 
                                                           חוסר משמעות לחיים , חוסר תפקיד ותפקוד בחיים .

כיצד אני ממלאה את תפקידי בתוך אלוהים ?!?!???
מה החיים רוצים וצריכים ממני ואיך אני מתבטא/ת בחיים ?

חונכנו לחשוב מה אנחנו רוצים מהחיים... ה " אני רוצה " הזה החברתי . .
"אני רוצה" עכשיו את זה , ואחר כך משהו אחר . . .
                              "אני" – איזה 'אני' זה ? מתוך מלאי ה'אני' שיש לנו שמה בתוכנו בפנים ?

                               אז , במקום מה אנחנו רוצים מהחיים, אפשר ללמוד לחשוב – מה החיים רוצים ממני ?
                               מה הכי מחבר אותי ישירות לאלוהים ?

ישנם הפחדים אשר נובעים מהאינסטינקט ההישרדותי שלנו,
כמו הפחד מן החושך או מחרקים או מצלילים מרעישים ופתאומיים . .
ואשר נועדו על מנת לגרום לנו תחושת היכון הכן . . . וברח או הילחם .
אלו טמונים בכולנו , ואינם אלא תגובות יסוד הישרדותיות.

אבל ישנם גם הפחדים שהינם מולבשים עלינו פסיכולוגית, ואלו הפחדים המנהלים את חיי האנושות.
מוח האגו שלנו כבר רגיל לייצר אותם פשוט בגלל שזה מה שהחדירו למוחנו בגיל צעיר ...
כמו הפחד הנוראי  מ...
                                 כיצד תפרנסו את עצמכם, ומה אתם רוצים 'להיות' כאשר תהיו גדולים..
האנושות מפחדת מכסף , מפחדת ממין , מפחדת ממוות .
אלו שלושת ההיבטים של פלוטו (סימוכין במסמך "שערי האישיות" – מזל עקרב)
פלוטו הוא אל השאול האחראי על מחשכי תת המודע האנושי, והוא מחזיק אותנו בעזרת רווח והפסד,
ככה ה-'אגו' שלנו , של כולנו פועל.
אנחנו מנסים להרוויח מעמד חברתי, אנחנו מנסים להיראות חשובים בפני עצמנו ובעיניי אחרים
אנחנו כל הזמן מנסים לראות כיצד אפשר להפוך את תסביך הנחיתות של ה..'אגו בן השלוש' 
(הוא תמיד נשאר קטן מאוד..) לתסביך גדלות או ' שגעון גדלות'...ויש לו הרבה מאוד טריקים..

אנחנו מפחדים להישאר ללא הגנה חברתית ושבטית, כאילו ניפול מתים באמצע הרחוב באם לא יהיו לנו חברים,
האגו שלנו מנסה לספר להורים מנג'סים שאנחנו תיכף הולכים ללמוד להיות "מהנדסים" !! או מה שזה לא יהיה...
והעיקר שנוכל לספר במה אנו עוסקים וממה אנחנו מתפרנסים, לספר לעצמנו ולאחרים.
ובמקום לעסוק במחקר ובלימודים של הדרך לאלוהים, אנחנו הולכים ללמוד קורסים
בהנדסת האטום ובטיפול בקלקול ובטיפול בעזרת גלגול, העיקר שתהיה לנו כבר זהות.
זהות מגנה ומגובשת שבעזרתה לא נרגיש יותר קטנים ולא חשובים.
בעזרתה נוכל להתקדם בסולם הדרגות התרבותי לתפקיד הולם,
זהות שלא תשאיר אותנו להיות 'מטאטאי רחובות' וגם 'מנקי ארובות' או סתם 'מלצרים וטבחים פשוטים'
אלא אבל תהפוך אותנו ל...חשובים. והכי חשוב והעיקר ש...נוכל להרגיש ולחשוב את עצמנו חשובים.

כי האמת היא ש, בעיניי אלוהים המשרות ותפקידים של התרבות ממש לא חשובים,
מכיוון שזה מבוסס ברווח והפסד אישי וזה מייצר עוד צ'אנס לגלגול פלנטארי ארצי חומרי.
ואלוהים לא מקבל מזה אלא תקווה עתידית ש...אולי בגלגול הבא, אולי אז נוותר על ההצלחות הזמניות
בחברה האנושית,
ונהמר על ' כל הקופה' של ההתפתחות האישית !

הדרך השמורה לעזי הרוח המוכנים להישאר לבד
ובפשטות לדור בתוך חבית...
אז כן, זה טבעי לנו לפחד
מהחושך ומנחשים וחרקים ורמשים ומרעשים פתאומיים ...

אבל זה לא טבעי לנו לפחד מבדידות ומחוסר.
מכיוון ש,  כאן , על פלנטה ארץ , אנחנו במסדרון הצר
מתקינים את עצמנו בפני טרקלינו של מלך.

בענווה, בפשטות, בחמלה  ובנחישות...שבים  וחוזרים הביתה ואחרי שמוותרים על כל הפחדים,
על כל האחיזות והקשרים וההקשרים ומגלים כי נדיבות רבה היא העבודה המופלאה
והנתינה האינסופית  של ההולכים בדרך אלוהים
זוהי לא דרכנו, אלא סלולה בצעדנו,  כי זוהי דרכו.
ואנחנו משרתיו הצנועים .

אז האם אנחנו מפחדים מהקשיים , מהתקלות והטעויות ? האם אנחנו מפחדים להיות צנועים ?
האם סליחה וחמלה אנחנו מתקשים לתת לעצמנו ולאחרים ?
מה החוסר ממנו אנחנו סובלים ?
האם בדידות ?
להולכים בדרך אלוהים יש תמיד איתם את המלווים מהעולמות החשמליים האנרגטיים האלקטריים
וגם בחשיכה הם לא ממש מפחדים, כי זאת הדרך השמורה לאלו האמיצים
המחליטים ללכת דרך כל הקשיים והפחדים ולהיות המשרתים בעולמו של אלוהים.
 Remind
 

כשפחד פגש את אומץ
כאשר פחד פגש את אומץ הוא היה מבוהל, כי פחד התרגל להגיב בפחד,
ואומץ היה מצב שהוא לא הכיר או פגש קודם.
כבר כאשר פחד היה מאוד קטן הוא נשאר לבד ופחדים מבהילים גרמו לו
ללמוד להגיב בפחד לא רצוני, כמעט על הכול.
הוא פחד להיראות חלש, והוא פחד מהחושך, והוא פחד מדברים לא ידועים ולא מוכרים ולא ברורים,
והוא פחד מאנשים ובעיקר מהדברים שיש להם להגיד עליו.
והוא פחד מאוד שהכול, כול זה הולך להישאר ככה לתמיד.
פחד הגיב בפחד וזאת הייתה דרך התגובה שלו.
ואז, יומאחד הוא פגש בה !
היא הייתה מקסימה והיה לה שיער ג'ינג'י שופע וחיוך מקסים ועליז,
היה בה משהו שפחד חשק בו יותר מכול ובגלל זה הוא העז לרגע להתגבר על פחדיו...
ושאל אותה, כאשר הוא מוקסם כולו..."איך קוראים לך ?"
והיא עם החיוך העליז והשיער האדמוני והגומות המקסימות ענתה לו : "שמי הוא אומץ".
ופחד היה פשוט נטול מילים, המום.
אומץ הסקרנית ישר הטיחה בו מטר שאלות חקרניות
והייתה צריכה לדעת כל כך הרבה דברים ביחד עד שפחד לא היה בטוח
מה מתוך כל המילים האלו היה הסבר ואיזה מההסברים הם בכלל שאלות..?!?!?!??
ועל מה הוא אמור להשיב ולענות קודם...ואז הוא אמר :
" כאן בדיוק מעבר לפינה יש גלידה מעולה ואני בדיוק בדרך לשם...אולי תרצי לבוא ? "
זה היה המעשה האמיץ ביותר שהוא עשה אי פעם'
מלבד ההעזה הברורה כאשר ממש קודם פחד שאל את אומץ איך קוראים לה.
אומץ שמחה מאוד להזמנה והם הלכו לכיוון הגלידריה.
וכך הם גילו תוך כדי ליקוקים ומצמוצים מהנים...
שהדרך להתמודד עם חשיכה (והרבה מאוד אנשים מפחדים מהחושך..) 
זה כמו הדרך להתמודד עם אזורים לא מוכרים ולא ברורים או לא ידועים,
אז הדרך להתמודד עם החושך היא פשוט ללמוד להדליק את האור,
וללמוד ולדעת את פני השטח ולמצוא את הדרך.
וגם כי לכולם אכפת מה חושבים עליהם האחרים, אבל אומץ לב זה לעשות כפי שהחלטת ובחרת,
ולמרות שיהיה לכול מיני אנשים אחרים מה להגיד על זה או למרות שהם ינסו למנוע ולהניע אותך מלעשות את זה,
הדרך היא לעשות את זה בכול מקרה ואף על פי – כן, וההפרעות והדעות של האחרים...
זה המחיר שמשלמים על ההחלטה האמיצה לעשות את מה שהחלטת לעשות בכול מקרה... !!
כי ה "דחף" להתקדם יותר חזק מ, ה"פחד" 
הפחד אשר משאיר אותנו במקום (דחף בהיפוך = פחד)
וגם כי החולשה שאנחנו רואים בעצמנו כאשר אנחנו מפחדים, יכולה להיות חוזק ממשי,
כי אנחנו יכולים לעשות את זה למרות שאנחנו מפחדים וחשים חלשים ואבודים ומבולבלים,
ואולי בכלל בגלל שאנחנו לא רוצים להישאר בחולשה ובבלבול ובפחד...
אז אנחנו יכולים להחליט לבחור בעוצמה ובאומץ.
וככה אנחנו מגלים כי בדיוק כמו שהפחד אשר הינו הפוך מהדחף, ככה יש לנו הרבה מאוד קירות וחומות מבוצרות,
וכאשר אנחנו מגיעים לקיר אשר כתוב עליו "אדישות" אז זה המקום למצוא את הדרך לצד השני ואשר בו נרשום "אכפתיות".
ולאט לאט, אנחנו למדים לעבור את המבוך של החיים, מבוך מפחיד מאוד ואשר ברובו מתגלה
כי מאחורי כל קיר וכול חומה מסתתר המרפא ונמצאת התשובה.
כמו שהתשובה לפחד זה האומץ
והיכולת שלנו להילחם בפחדים את המלחמה אשר ממוטטת
את החומות ומפילה את המחיצות והניצבים.

אנחנו אוספים כבר בגיל צעיר כל מיני פחדים,
רובם כתוצאה מההתייחסות שיש לסביבה לגביי דברים, כמו למשל הפחד מבעלי חיים מסוימים,
או הפחד מרעב ולמרות כי רוב האנשים וגם ההורים שלהם לא באמת היו ממש מורעבים וכד'.

אז אפשר ללכת עכשיו להתייחד עם עצמנו ולאלו אשר רוצים לחלוק את זה עם אחרים בצוותים,
ולחשוב ו/או גם לכתוב או לציין בראשי פרקים :
1. כמה דברים משלושה עד שישה 3-6 אשר ממש מפחידים אותנו.
2. לנסות לדרג את הדברים המפחידים לפי רמת הפחד מ, ה-הכי מפחידים ועד לפחות מפחידים...
3. באיזה דברים אנחנו אמיצים או " לא מפוחדים".
4. למה ? האם אולי על אפילו חלק קטן מסוים של הדברים, אנחנו יכולים לראות מה היא הסיבה שהדבר הזה מפחיד אותנו  ?
5. כיצד אנחנו מציעים לעצמנו (ואולי גם לאחרים) להיות יכולים לעבור את זה עם קצת פחות פחד.
 

מקור הפחד הינו בדברים אשר אנחנו מתקשים להתמודד עימם.
כמו למשל הפחד מדברים לא מוכרים, הפחד מפני דברים שהיינו רוצים כי ייקרו
ומפחדים כי אף פעם לא נצליח לעשות או להגשים.
הפחד מפני בדידות, הפחד מפני מוגבלות, הפחד מפני . . .
אפשר לשים הרבה מאוד דברים ברשימה הזאת .
הרשימה הזאת, שיש בתוכנו חלק מפוחד שלא רוצה שהיא תיכתב .....  !
ולא רוצה להתעסק ולהתמודד,
כמו הפחד מפני מחלות קשות, והפחד מפני המוות או הזקנה,
הפחד מפני האובדן  (פירצה לסוכני ביטוח..),
החיפוש אחר בטוחות קשור לצורך האוטומטי שיש לנשמה שלנו בביטחון וחזרתיות,
והפחד נובע מכול אותם הפעמים בהן הצורך הזה התערער ונפגע כבר בגיל צעיר,
כמו למשל הצורך בקשרים רגשיים קבועים אשר נותקו בעברנו
ובגיל צעיר או הקשרים אשר לא הוזנו בהתאם לצרכים של האדם כילד, 
ואשר גורם לנו בגיל בו אנחנו כבר מבוגרים למהר ולנתק קשרים לפני שאנחנו נפגעים וכדי לא להיפגע שוב...
אז,
הרשימה ארוכה ומפחידה וכוללת סעיפים שונים ומגוונים עם ציור אחר אצל אנשים שונים ובגוונים שונים
אצל כל אחת ואחד מאיתנו בגלל ההדפס השונה אשר היה לחיים שלנו בתוספת חוויות שונות,
ונסיבות חיים שונות ותאריך לידה שונה וכד'.
למשל, הפחד שיש לילדים להורים אשר חוו קריסה כלכלית יכול להתפרש אצל הילדים או כקרייריסטיות
ונטייה מוגברת עד מוגזמת לעבודה, עד כדי להעביד את עצמך בוורקוהוליות, או.. בתור חוסר רצון לנסות את מזלם בעולם העסקים ולמצוא איזה ג'וב קטן וקבוע בחברה מכובדת אשר מאפשר לא להתמודד עם הנושא ומעניק תחושה של ביטחון באיזה משרה חזרתית...
או הפחד מפני אובדן יכול להיות מבוטא בכך שתקיף את עצמך באופן קבוע בהרבה אנשים או לחלופין לא תיצור כמעט קשרים קבועים ולא תיתן אמון ביחסים , ושניהם מקורם באובדן ונטישה בתקופת הילדות המוקדמת אבל התגובה תהיה שונה בהתאם להדפס
ולצריבה של האדם הספציפי.
במסע המשותף של הניסיון להתבונן בפחדים באומץ, הזה אנחנו יכולים לתת לפחד פנס אשר מאיר את חוסר הבהירות והאפילה
מכול מיני נושאים ותחומים בלתי מטופלים ולא ידועים ולומדים לעטות על עצמנו את גלימת האומץ
המעניקה הגנה ומזריחה אור בשרביט הלמידה העצמית בתבונה והבנה המאירות את האפילה.
Remind