דרך הכאב

נולדתי בשנת 1967 ועד גיל 28 הלכתי את החיים במסלול מוכתב מראש שפשוט נוצר כפי שהתבגרתי לתוך החיים.
בגיל 28 בהיותי כבר אם לשתיים נפלתי למשכב של כמעט 3 - שלושה חודשים של כאבי גב קשים מאוד
בעקבותיהם לא יכולתי לזוז.
לפתע היה לי את הזמן להיכנס פנימה ולהתחיל לעשות סדר בתוך התוהו ובוהו
הנפשי אשר סחבתי על עצמי ועל גבי מחיי העבר.

יש את האמרה האינדיאנית האומרת :
"השתמשו בעבר בתור המורה שלכם, בהווה בתור היצירה שלכם ובעתיד בתור ההשראה שלכם".

אכן, העבר הוא מורה כזה המלמד את השיעורים הקארמתיים הכי חזקים ועוצמתיים דרך כאבים פיזיים ונפשיים.

בימים ההם כבר הייתי בתוך לימודים אזוטריים וברת יכולת ריפוי (הילינג) והתמקדתי במחקר המקיף של הגוף-נפש,
ולאט לאט הרמתי את עצמי ולימדתי את עצמי ללכת מחדש אחרי 3 חודשים וזקפתי את גבי והורדתי מהגב
את כל אותם קשרים עבריים ומקרי חיים קשים אשר היוו עבורי סבל וכאב.

השלב השני בדרך הכאב
היה השלב בו כמה שנים אחר כך גמלתי אומר והחלטתי בליבי להתנתק מגישת הקורבן וללמוד בנחישות
לקחת את חיי בידיי ולהצליח בדרכי מתוך אחריות לחיי ולדרכי.

תהליך זה דרש הרבה מאמצים של התבוננות עצמית ולא הייתה ברירה אלא להתבונן בעיניים לשדים המפלצתיים המעמידים אותנו בתפקיד הקורבן ולאלף את השדים המפלצתיים האלו וגם את עצמי בעוצמה של נחישות המשכית
והרבה אומץ והעמידה בקשיי הדרך אשר חישלו אותי שוב ושוב.

כאב הנו מצב מכאני הנובע מתוך חוסר מודעות 
אם אנחנו נותנים לעצמנו לכאוב ומתבוננים בכאב ובסיבות להימצאותו
אפשר לכאוב את זה עד תום...ולהיוולד מחדש אחר כך...
 
זה לא אומר כי לעולם לא יכאב לנו יותר... כי קיומנו מותנה בכאב, 
אבל הסיבות לכאב יכולות להשתנות 
אם אנחנו לא כואבים ממש ולמדים להתבונן בסיבה לכאב הוא יישאר איתנו
עד שנלמד להתבונן בסיבה להימצאותו...

כאב הוא לא טוב או רע
אלא רק המחוג למצב הרגשי ונובע מתוך פחד או פגיעה... 
אם אנחנו יכולים לראות אותו זה כי התגברנו על הפחד והצלחנו להתבונן בסיבה לכאב... 

אנחנו לא פוגעים בעצמנו ומכאיבים לעצמנו במודע...
אבל, כאשר כואב לנו אז אנחנו לא יכולים להימנע מ...לשים לב...
והולכים בתוכנו או מחוצה לנו למצוא את הסיבות לכאב...

אז , בלי כאב... למעשה זה בלתי אפשרי לשים לב
בתיאור תמונתי/ציורי אפשר להגיד כי כאב הוא רמזור
המנסה לאותת לנו על-מנת שנשים לב.

 בעזרת הקסם המאפשר עזרה לאמיצים ההולכים בדרכם
קיבלתי את העזרה המופלאה אשר העניקה לי את השלב השלישי
וזה הגיע דרך הלימוד המרפא והמשחרר בלימודים של תהליכי הסליחה.

כי אין מה לעשות, אם אנחנו לא למדים לסלוח לעבר אז הוא מהלך עלינו כמו צל אפל ומצר את צעדנו
ואנחנו כלואים בתוך המאורעות של העבר אשר עליהם לא הצלחנו לסלוח.
התהליך הזה של הסליחה היווה עבורי את החלק השלישי והאחרון בדרך הכאב.

וכל מה שנותר לי להגיד כאן זה שאם הצלחתי להשתחרר מן הכאב
ולסלוח ולהמשיך במסע המופלא
אז גם רבים אחרים יכולים להצליח !

בברכת דרך צלחה דרך הכאב
אפרת לביא remind

 

ליצור ירח בתוכנו

בעבודה של הדרך האזוטרית, הכאב והסבל והרגשות השליליים הולכים לירח ומזינים אותו,
וזה גורם לאדם להרגיש מרוקן ומותש כי האנרגיה שלו עזבה אותו והלכה לירח, ואין לאדם איך לקבל את האנרגיה הזאת בחזרה.

ובכן, אז, כאשר האדם עושה מאמצים  מודעים וסבל מתוך רצון – כלומר,
התבוננות עצמית בלי ביקורתיות ובלי שפיטה – זה יוצר ירח בתוכו
(מתוך מצבי שיקוף והתבוננות נוצר בתוך האורה האנושית באזור הראש של האדם ירח אנרגטי).

וכך, האנרגיה אשר הייתה הולכת לסבל ולכאב ולרגשות השליליים נשארת בתוכו, בתוך האדם,
כי האנרגיה הזאת הולכת אל הירח אשר נוצר בתוך האדם ונשמרת שם והאדם יכול להשתמש באנרגיה הזאת אחר כך ואז הוא כבר לא כל כך מרוקן ומותש ועייף.

נ.ב : הירח משמש כמו מראה – ראי לשיקוף, ויוצר מראה או ראי אשר נותן אפשרות לאוקטאבה לעלות בחזרה וכך גם לאוקטאבה אשר בתוכך, אוקטאבה עולה משמעותה התפתחות.
אתה מחזיר את האור לבריאה.

​

Will  : זה לגביי מה שמוזכר אצל ניקול (היכן שהוא בין עמוד 1000 לעמוד 1100 ) לגבי הצורך של האדם בעבודה ליצור ירח בתוכו.
מקום לעשות קישור לעמוד בניקול :