הבית השני באסטרולוגיה מיוצג על-ידי המזל האסטרולוגי שור – קבוצת כוכבים זאת מסומלת על-ידי החיה שור
ואשר מיסוד אדמה וממוקמת בקבוצת המזלות הקבועים.
היא נשלטת על-ידי הכוכב ונוס-נגה, ובצד החומרי על-ידי כדור הארץ ומסמלת את הצורך בקביעות ובחזרתיות
כמו העונות החוזרות על עצמן בכדור הארץ והאדמה המסמלת יציבות.

 

הבית השני באסטרולוגיה מסמל רכוש וכאן אנו יכולים לראות כיצד אנחנו מנכסים לעצמנו היבטי חיים שונים
כמו גם תכונות, כישורים, קשרים משפחתיים וחברתיים, וכיצד אנחנו מגדירים ומזהים את עצמנו על-פי צורתנו החיצונית והגופנית כמו גם התדמיתית ומגדירים את עצמנו על-ידי הרכושנות שלנו לגביי עצמנו, סביבתנו, קרובינו
והרכושנות הכי מגדירה – אנחנו מגדירים את עצמנו בעיקר על-ידי הדעות המקובעות שלנו,
ובאשר להן – הם מייצגות עבורנו את הדבר העיקרי אשר בעזרתו אנחנו מגדירים את עצמנו
ומהוות משקולת חשיבתית עיקרית שאפשר לקרוא לה גם ' דפוסי חשיבה'.
הגדרת עצמנו בדפוסי החשיבה שלנו מופיעה כבר מגיל צעיר בדפוסים כגון "אני יפה", "אני חכם" "אני מוכשר" ועוד... אנחנו מנכסים לעצמנו דעות שאנו אוספים כבר בגיל צעיר לגביי עצמנו ואשר ברוב המקרים נאספו
מתגובותיהם של בני משפחה או הסביבה הקרובה, דפוסי חשיבה יכולים להיות קשורים להרבה מאוד הגדרות עצמיות,  למשל איזה צבע אנחנו נתאים לאיזה מצב, זה ידוע שבתרבות המערבית נחשב כי לאירועי שכול ומוות
מתאים ללבוש צבע שחור ואילו בתרבות ההינדית הנשים לובשות בהלוויות כסות של סארי לבן,
או מנהגים שונים שנבדלים בעמים השונים פשוט בגלל ההקשר האוטומטי אשר נעשה כבר במשך מאות או אלפי שנים,
אם זה השבט השכן הנחשב מסוכן ואלים בעוד ש, לשבט שאנו משתייכים אליו
ואשר נוהג כלפיי השבט השכן באלימות ולעיתים אפילו באכזריות,
אנחנו נותנים הגדרות מסוג "אין לנו ברירה כי אנחנו הטובים ולא רוצים להתנהג ככה אבל אין לנו ברירה"
וגם "הם הרעים".
אנחנו מאוד רכושניים, לא רק על הרכוש והממון שלנו כי במקרה זה, זה ברור שאנחנו רכושניים מאוד...
אלא אנחנו גם מאוד רכושניים לגביי קבוצות ההשתייכות שלנו, העדפות הטעם שלנו – אם זה הרגלי אכילה או אהבתנו לגוונים מסוימים בקשר לאופנה של ריהוט או לבוש ולגביי מה מתאים ל, מה.
אנחנו מאוד מאד רכושניים (עד קנאות) לגביי בני משפחתנו ובני הזוג שלנו,
אנחנו רכושניים לגביי המגדר האישי שלנו "זה בגד של בנות או זה מנהג או עיסוק של בנים" ואנחנו רכושניים לגביי...
בעצם לגביי כל דבר שאנו משייכים אותו להיות  "ש ל נ ו"...  הדת "שלנו" הארץ "שלנו" "העיר שלנו"
"האופי שלנו" , "הבית שלנו" , "הבגדים שלנו" , "הטעם שלנו" , "מאכלים שלנו" , "דעות שלנו" ,
אז, אנחנו כבר מבוגרים אולי,
אבל בהחלט יכולים להזכיר לעצמנו את הילד הקטן הזה,
שנלחם בעודו אוחז בידו צעצוע וזועק "זה שלי"  ושוב "זה שלי " "זה שלי"
וילד אחר בגן הילדים מנסה לראות כיצד גם הוא יכול להחזיק את הצעצוע.
 

אז, כן.  "זה שלי" זוהי הזהות העיקרית השנייה במחלקה לזיהוי עצמי,
אחרי "אני כזה" אנחנו פוגשים את  "זה שלי", וכאן אנו יכולים לשאול את עצמנו,
למשל על-פי "העבודה שלנו" ומדוע בגלל שאנחנו כל כך מורגלים בה... ב "עבודה שלנו" וכל כך מזוהים איתה
וכל כך מוגדרים על פיה , ועד כמה קשה לנו להחליף אותה . . .
כמה מחשבות ודפוסי חשיבה אנחנו מחזיקים לגביי זה , כמה אנחנו קשורים לבני המשפחה שלנו,
ואיך אנחנו מרשים לעצמנו להתנהג במחיצתם, או לרגוז ולכעוס, להעליב או לדאוג להם,
רק בגלל שמבחינתנו הם לגמרי שייכים ל "זה שלי" , ואם "זה שלי" אז אני יכול לבוא לזה בדרישות !
בדיוק כפי שאני מצפה מהשולחן הזה שיהיה שמה כאשר אני רוצה לאכול עליו כי "הוא שלי".

כן. ככה אנחנו מנכסים לעצמנו כל מיני דברים.
כל מי שהשאיל אי פעם חפצים יודע שיש בעיות בניכוס...(בדיחות הרשל'ה מפורסמות..)
אנשים נקשרים לחפצים ורוצים להשאיר אותם אצלם או פשוט שוכחים להחזיר או עוברים דירה
או שכבר אינם מיודדים יותר אם האדם שנתן להם את החפץ, כך או אחרת אחרי שהאדם מצליח לנכס לעצמו משהו
הוא מזוהה עימו ולמעשה משכיח מעצמו שהחפץ ניתן לו בהשאלה.
ואז נשאלת השאלה שאנחנו יכולים ואולי אף אמורים לשאול את עצמנו...למה ?

 

אז, זה נראה כי בדומה לילד הקטן מהגן, אנו מגדירים את עצמנו גם בבגרותנו על-ידי הנכסים שלנו,
וגם על-ידי ה "נכסים יחסים" שלנו, הנכסים הקשורים ליחסים, כמו "אשתי מאוד יפה ומוכשרת"
או "בעלי הוא גבר מבריק ונאה" או "יוסק'ה ילד שלי מוצלח", וגם על-ידי הנכסים שהצלחנו לצבור בעולם החומר,
למשל אם העלו לנו את המשכורת רק בסכום של כמה שקלים בודדים לשעה – אנחנו יכולים למצוא את עצמנו ממש מרוצים מכיוון שאנחנו נדמים לעצמנו 'שווים' יותר בעיניי עצמנו.
אנחנו נחשבים יותר מוצלחים, בעוד שהנכס עצמו לכאורה אינו בר חשיבות, אבל אנחנו אוהבים לנכס לעצמנו
לא רק נכסים פיסים גדולים כקטנים אלא אנו מנכסים לעצמנו באופן קבוע – כבוד עצמי, חשיבות עצמית, תשבחות,
אנחנו אוהבים שאנשים קרובים אומרים לנו שהם אוהבים אותנו ומעריכים אותנו ושאנחנו חשובים להם,
וזה גורם לנו להרגיש חשובים מכובדים ושווים יותר וככה ערכינו בעיניי עצמנו עולה.
אנחנו מתעבים שמתייחסים אלינו בזלזול ורומסים את כבודנו ומעדיפים לעבוד קשה, אבל בעבודה שתיראה בעינינו מכובדת ושתעלה את ערכינו בעיניי עצמנו, וכן, כמובן שגם תיחשב בעיניי אחרים, אנחנו אוהבים מכוניות חדשות מכיוון שכאשר אנו יוצאים ממכונית מפוארת ומשאירים אותה ליד הבית או ליד העבודה, כולם מקנאים בנכס החדש שיכולנו להרשות לעצמנו ובכך אנו מנכסים לעצמנו מעמד חברתי, נשים מוכנות לדחוס לתוך עצמן סיליקון ולעשות ספורט
כדי להיראות "נכס" יותר שווה בעיניי אחרים וכמובן גם בעיניי עצמן, גברים עוסקים עד גיל העמידה בחשיפת חזה שרירי, ברכישת סוגים שונים של כלי רכב או ספורט אתגרי וברדיפה אחר נשים מושכות ונאות מכיוון שהם יכולים לנכס לעצמם הגדרה עצמית שאומרת "זה שלי" ואם "זה שלי" אז "אני שווה יותר"
והערך שלי גבוה יותר במדרג הסולם החברתי ואז, אני אדם מוצלח יותר .
זה נכון גם על תחרותיות בעולם האקדמי ובתחומים אחרים ומגיע עד לניכוס של דפוסי חשיבה
שונים בהם נעסוק בהמשך .
אפרת Remind לביא