מדי פעם הוא מנצנץ בתוכנו, בדרך כלל עדיין בימינו המוקדמים, בגיל צעיר 
כאשר עוד לא כל השכבות העבות של האישיות-הנרכשת עוטפות אותו לגמרי.
מנצנץ ומבליח מתוכנו, נצנוציו הולכים ונהיים קלושים ונדירים בחלוף השנים...
העצמי הפנימי הזוהר בתוכנו ומבקש מאיתנו לשים לב לקיומו, להזין גם אותו
להעניק לו את המזון המופלא ולתת לו את האנרגיה אשר תשמור עליו חי וקיים,
זוהר בתוכנו, כדי שהוא יוכל להאיר את דרכנו
ולקחת אותנו בחזרה הביתה בשובנו לחמימות הנצחית.
וכך, מדי פעם, אנחנו שמים לב, 
כי יש לנו אנרגיה לכול העולם, אך כל כך מעט בשבילנו עצמנו.
והרבה יותר קל לנו לתת החוצה, לתת לאחרים, לתת לדברים חיצוניים רבים,
למטרות חיצוניות, לרוץ ולהתרוצץ במרוץ החיים, לתת דין וחשבון לחברים וקרובים...
ולשכוח אותו – את הקול הפנימי, את האור הקטן הזה אשר כל כך מבקש לגדול בתוכנו.
ככול שאנחנו מזינים אותו ונותנים גם לו, ככה גדלה בנו האש הפנימית 
ונוצרת בתוכנו האנרגיה אשר יכולה לקחת אותנו לבסוף למסעות נצחיים.
בנותנינו זמן אנרגיה כוח ומאמצים אנחנו יוצרים גוף אנרגטי לקול הפנימי הקלוש
המנצנץ ומבליח עדיין מדיי פעם בתוכנו ומנסה להזכיר לנו את קיומו העדין ואת קיומנו האמתי
את מטרת חיינו הנשגבה ואת האפשרויות הגלומות בנו מתוקף היותנו בני-אדם 
אשר נוצרו ונבראו בצלם אלוהים.
הוא לא מבקש מאיתנו הרבה, רק רגעים מועטים בכול פעם, הרבה מאמצים קטנים לאורך החיים
מדי יום ביומו או כמה שיותר פעמים בשביל לתת זמן ואנרגיה לכיוון הפנימי הזה 
להזין את העצמי עד כמה שאפשרי לנו, טיפה ועוד טיפה ועוד קצת, 
כי כל ה 'קצתים' האלו רשומים ביחד ונמצאים שם במאגר של העצמי
מאגר אלוהי נצחי בהפקדה של חשבון פנימי.
כמו תשר (טיפ) לבוראנו – תשר – שרת – רשת
לשרת את הנשגב והנעלה בתוכנו
ולהיות חלק מהרשת והרשות בנותנינו שירות להתפתחות.
Remind-Fabeni
26.12.2018