ובכן, אנחנו אוספים ידע ומידע בדיוק כפי שמספרים לנו על חוויות מארץ רחוקה,
מקום בו לא היינו או ביקרנו, אפילו מראים לנו תמונות וסרטים
ונדמה לנו שאנחנו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים...
ואנחנו יודעים כיצד זה ייראה ואיך נדע לפגוש את זה.
 

ואז יום אחד אנחנו מגיעים לבקר במקום עליו שמענו,
ולפתע אנחנו שם !
המפה שניתנה לנו מאוד מעורפלת והצבעים והריחות והבלגן והטינופת והבלבול בכיוונים
והגובה הבלתי נתפש של ההרים והאנשים המדברים בשפה לא מובנת
וחיות שחלקן מסוכנות והתיאור ששמענו עליו,
שהוא הינו רק כמו מכתב קטן או פתק על המקרר ביחס לבית שלם,
כל מה שהיה נדמה לנו שאנחנו יודעים מתגמד לעומת ההוויה והחוויה של המסע בו אנחנו נמצאים.
 

בהוויה אנחנו הווים, נמצאים בהווה,
כל מה שהיה חלק מחיינו מתגמד ומתכווץ עד כמעט מחוסר ערך לעומת ההווה בו אנחנו נמצאים.
זאת יכולה להיות הוויה ברמה נמוכה ואשר מושכת אליה חוויות וניסיון והתמודדות עם דברים פשוטים,
או הוויה אחרי עבודה מפרכת ומאמצים ועל מאמצים של חיים שלמים..
אשר מובילה אותנו להווה עם רמת מודעות גבוהה מוארת  מהעולמות המאצילים הנאורים.
 

קו הידע הוא הינו מפת הדרכים והיכולת להתמצא במקומות אותם אנחנו יכולים לחוות ובהם להגיע להיות בהווייתנו.
דרך הניסיון של החיים והמעבר בדרך החתחתים של חיינו, אנחנו מסוגלים להתמיר את רמת ההוויה בה אנחנו נמצאים.
ככול שההוויה יותר מודעת כך גם ההתמרה של מה שאנחנו נמצאים איתו, וזה מוביל להבנה, לסליחה, להתבוננות מודעת, לתרגול של סובלנות וחמלה וכד'.
 

ושוב, קו הידע חשוב כדי שנוכל לקבל פרספקטיבה וכיוון וחיפוש למען מטרה,
וכדי ללמוד להתבונן ולשקול.
אך היכולת בהווה להתבונן לשקול ולהגיב ממקום מודע ונכון, בזה נמצא קו ההוויה.
אפרת Remind לביא