הבית ה – 12 שייך למזל דגים
וכמו האקווריום השמיימי הוא מעניק את הרחם לכול מה שרוצה להיווצר ,
למעשה הדגים מתאר את המצב של האגו של הזהות האנושית במצב מאוד לא אגוצנטרי
או יותר נכון .. אפשר יהיה לומר שהדגים לא יאהבו לחשוב על עצמם כאגוצנטריים
ויעדיפו למסור את נפשם למען הטיפול באחרים .
מסירות זאת יכולה להיות טובה מאוד עבורם רק כל עוד יש להם במה או במי לטפל ,
אבל, כאשר אין להם במי או באיזה דבר לטפל כי הילד עזב את הבית או כי נדמה להם שעיסוק במלאכת הניקיון
או הגינון הוא לא מספיק טוב או נדמה להם שלהיות נותני שירותים זה זילות ופחיתות כבוד
וגם הבוס ממש לא נחמד אליהם...
ואין להם עם מי לדבר על זה...או . הו,
אז הרגשות מתחילים לרתוח ולבעבע והם נכנסים לסופות רגשיות וכעסים ויכולים להגיע למשבר זהות נוראי . .
 

הזהות של דגים מאוד מוזרה וכוללת לעתים קרובות צורך באמונה ובדת ויש להם נטייה רבה למיסטיקה
ובזמן של חוסר בהירות כאשר מי האקווריום עכורים הם נוטים לבריחה מוגזמת לעולם ההזיות והסמים כדי להירגע מהכאב והסבל של עצמם והסביבה של הקהילה בה הם חיים ואשר איתה הם כל כך מזוהים, 
כי הדגים נוטים להיות אנשים עם זהות לא מאיימת, אבל זה רק עד שמישהו ירגיז אותם או יפגע בהם.
הם שומרי אמונים לסביבתם ונעלבים כמו כל בני האדם, ויש בהם הרבה מאוד רגישות והם נפגעים בקלות
ואז לוקח הרבה זמן למים של האקווריום האנושי להתנקות מחדש.

 

הזהות של למסור את נפשך למען משהו חשוב ובעל ערך עשויה אמנם להיראות בעיניי המסתכל מבחוץ
כחוסר אגוצנטריות – אבל, בחוויה של חיפוש אחר זהות שהינה חלק אוטומטי בצמיחה האנושית, 
הזהות של אדם יכולה מאוד להתחזק אם הוא מאמין שהוא מוסר את חייו למען משהו חשוב,
כי אצל הבית ה- 12 בניגוד לבית הראשון בטלה שרוצה להיות "חשוב" ולהרגיש את ה "אני החשוב"
ובקלות רבה מתדרדר גם ל "אני הכי חשוב" אז, הדגיגים אינם אלא מעדיפים את התפקיד המסור של השרתים
של אלוהים או שרתים בעלי זהות אמונתית דתית.
ולכן הזהות של הבית ה – 12 תהיה "אני מוסר את חיי למען משהו חשוב"
או " אני מוותר על זכויותיי למען זכויותיו של האחר".
כי הניכוס של זהות בבית ה- 12 מתבטא בזהות שמעוניינת להקריב את עצמה למען משהו גבוה יותר
ומכאן מגיע הצורך באמונה דתית.
אמונה שאנחנו קיימים בשביל לתחזק דברים נאצלים ונעלים בבריאה,
והמספר - 12 הנו ש, אם מספר 2 המקדש-משרת את מספר 1 (אלוהי) אז ישנה תחזוקה לדברים נעלים.
אז, אנחנו עדיין מנסים לנכס כאן לעצמנו חשיבות, אבל ..
בצורה עוקפת ומבלי שהחשיבות תהיה מופנה כלפינו ישירות . . .
כי אנחנו בעצמנו רוצים לתת את השירות לדבר הנעלה ולא רוצים שייתנו חשיבות לאגו,
כאילו אנחנו חשובים בגלל שאנחנו שרים יפה מכיוון שאנחנו עצמנו שרים לאלוהים ומנקים כדי שמלאכים יבואו לשכון עמנו בקדושת החיים המצויה בכול מקום בעולמו של האדם ולפיכך אנחנו פועלים מתוך מקום של הקרבה עצמית.
 

הזהות בבית ה-12 תהיה זהות של אנשים שיכולים למצוא את עצמם פעילים למען מחנות פליטים או שכבות מצוקה או לעבוד בבתי חולים ובתי ספר ומוסדות רווחה או לנקות ולטפל בכל מיני דרכים טיפוליות ואכפתיות ורגישות כדי להביא מזור והקלה לאנשים, לפעמים במקומות סגורים או מוגנים כמו האקווריום המשמש כרחם ומגן מהעולם הסואן שבחוץ.
גם התחום וגם ה "אני מאמין" יכול להשתנות מאדם לאדם ומאמונה לאמונה על-פי נסיבות החיים והמפה האישית של הכוכבים.
 

המספר אחד מסמל את ה 'אני' והמספר שתיים מסמל את המקדש וביחד יש לנו שלוש שהינו מספר מקודש,
זאת גאיה אלת האדמה המחזיקה בקלף השלישי ומעניקה בית קדוש למין האנושי ורכות ואינטואיציה במים של הרבה רגישויות גבוהות ומעודנות .
ואמנם אנשים עם השפעות של הבית ה – 12 יכולים לאהוב להיות בין צמחים וחיות,
המספר המקודש שלוש שולח אותנו גם לאב לבן ולרוח הקודש – כלומר קדושה ואמונה ומשהו לחיות למענו
תחושה זאת של זהות יכולה גם להופיע ברגעים קשים של חוסר מטרה ואי יכולת להקריב למען
כמו תחושת הזהות של "אני קורבן" וגם "עשו לי" או "התעללו בי" "תמיד זה קורה רק לי"
או "אני כבשה שחורה" וכך הלאה.. כל הסוגים והאפשרויות של ה "אני אשם" וגם "אני מואשם"
או התחושה הזאת שהולכת עם "רק בשבילי אין ורק בשבילי אף פעם לא נשאר"
או "למה הם מתעלמים רק ממני ונותנים רק לאחרים" וגם "רק לי לא מגיע" או "בי הם לא מבחינים"
וגם " בכלל לא אכפת להם ממני".
האדם מוצא דרכים אשר בהם הסיטואציה פועלת כאילו נגדו מכיוון שהוא לא יכול לתפוש שהאגו של האחרים לא יכול להבחין בו עצמו...כי האגו של האחרים מבחין רק שיש לו כאן עסק עם אגו רמוס ודפוק ומסכן ולפיכך הוא רק מנסה לעזור לאחר על-ידי "שיפוץ האגו" אבל אי אפשר לשפץ אותו..
"אגו" הינו צרוב.
אפשר להבין אותו ולעזור לו למשל באם נותנים לו כבוד על עבודתו המסורה בכול דבר שלא יהיה אבל אי אפשר לעזור לו
על–ידי שדרוג תחושת עצמי טובה יותר.
יש אנשים עם זהות שמובנית ככה שהם רוצים להיות נותני שירותים מסורים ולקבל כבוד ואכפתיות רק מעצם נתינתם לאחרים ומבלי שיעשו לאגו שלהם 'מכרז שיפוצים'.
הם צריכים לתחזק את האמונה שלהם ולא את התחרותיות של האגו שהם בזים לו ורוצים שיראו אותם עצמם ולא את ה"אני" שלהם שמנסה להיעלם מהעולם...
בכול פעם שהם חשים מתח באוויר הם רוצים להימלט בבכי מהמצב המתסכל של התנהלות העניינים...
וכך הם כאילו מראים חולשה או פגיעות ויש להם תחושה שהמסירות שלהם מנוצלת לרעה על-ידי האגו של האחרים
הנוטים להתחרות ולהתגושש במילים ובמעשים.
פגשתי אנשים שממש חלקו עימי את חוויית ה "אני הקורבני" וסיפרו כיצד גדלו בתחושה של להיות בתפקיד
"הכבשה השחורה של המשפחה" כי הם חיו בחוויה שכולם יותר מוצלחים מהם והאחות הגדולה יצאה חכמה וגם יפה
והאח תמיד היה ספורטיבי ומבריק והיא השלישית תמיד רק נשארה לטפל באחותה הקטנה וזה לא איפשר לה לרוץ אחרי אחיה הגדולים... היא אף פעם לא קיבלה תחושה שהיא שווה... אף אחד לא סיפר לה ב, מה היא מוצלחת וטובה
והייתה בה התחושה שממש הכריחו אותה להיות המטפלת של האחות הקטנה..
אז, בכול פעם שהחיים דרשו מאמץ והקרבה שלה למען עצמה...היא לא יכלה לעשות את המאמץ הזה...
כי עם שמש במזל דגים היא העדיפה להישאר הקורבן של החיים ולמרות שהיו בה מעלות רבות היא תמיד חשה שמגיע לה משהו שהיא לא מקבלת וזה נטע תחושת תסכול ורגש נחיתות ואשמה ואפילו סמים כבר לא הביאו הקלה והיא הידרדרה למחלות כרוניות חשוכות מרפא.
פשוט כי היא לא יכלה להכיר בערך עצמה, אף אחד לא ממש טוב בזה...את זה אנו צריכים ללמוד לעשות בעצמנו.
אז, יש לנו כאן עניין כפול :
החלק הראשון מתאר אדם שבאם הוא יצטרך לעשות משהו ולמען מישהו אחר אז הוא יעשה זאת היטב.
החלק השני מתאר אדם שלא מסוגל לעשות למען עצמו.
כלומר הוא לא יכול לבחון את עצמו מנקודת העמדה האישית והאינטרסנטית של ההישרדות האנושית בעולם התחרותי.
כלומר התחושה של הקורבן המלווה את האדם עוצרת אותו למעשה מהאפשרות של לעשות את הדברים פשוט למען אלוהים ובגלל שזוהי דרכך להביע את הקשר.
מי אמר שחייבים לנגן בתזמורת או בחתונה ? אני מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה אהובה ברחוב בעיר הגדולה.
ואפשר לעבוד בתור מנקה ולצחצח את המדרגות של המוסד ל...כל החיים באם בינתיים זוכרים לחשוב על אלוהים.
ואפשר לנקות טוב ולצחצח במסירות כמו גם להיות איש שרות טוב במעלית או במסעדה ולעשות כל פעולה במסירות מופלאה.

זהות הינה עסק שבטי וחברתי, וזה נראה שלכול אחד יש את זכות הבחירה להראות זהות סובלת שהענישו אותה או זהות מרוצה וחביבה...
כי לכול אלפא אנושי יש גם אומגה. וכאן תם החלק הראשון של מסע הזהות האנושית הכוכבי
אפרת Remind לביא